מי שאינו מבין איך יתכן שצלף יפגע בנערה על הגג, אינו יודע כיצד מתנהלת לחימה נגד טרור מהסוג הזה | עם זאת, נראה כי יש המון חתירה למגע מבורכת בצה"ל, אך הרבה פחות חתירה למגע לפתרון מדיני בדרג המדיני אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל  קשר ישיר בין שירין אבו עאקלה לבין ג'נא זכארנה. העיתונאית הפלשתינאית והצעירה בת 16, שתיהן נהרגו כנראה מאש לוחמי צה"ל בירי בשוגג בעת קרבות יריות בג'נין בין צה"ל לבין מחבלים. העובדה שנהרגו שתי נשים בנסיבות כאלו אינה מבשרת טובות לישראל בזירה הבינלאומית, כולל האמריקנית. לרוע המזל מותה של ג'נא זכארנה על גג אותו בית בג'נין קרה כאשר בארץ מסיירת וירג'יניה גמבה, נציגה מיוחדת של מזכ"ל האו"ם לנושא הקשר בין פגיעות בילדים לבין סכסוכים ממזויינים. ג'נה בת 16, עניין לגב' גמבה לעסוק בו. נכון נהגה ישראל שבשני המקרים של מות העיתונאית והצעירה הודתה שכפי הנראה נהרגו השתים מאש לוחמי צה"ל, שבשום מקרה אינם מתכוונים לפגוע בבלתי מעורבים ו/או  בעיתונאים. אולם גם הצער שהביע ראש הממשלה לפיד על מותה של ג'נא השבוע לא ישפר את מצבנו בזירות האו"ם, משרדי החוץ של ארה"ב ומדינות מערב אירופה והמנגנונים המשפטיים הבינלאומיים השונים. איום מכל פינה אלא שאף לא אחד מהמדינאים, הדיפלומטים והעיתונאים מותחי הביקורת לא התנסה במה שחווים לוחמים צעירים ביחידות צה"ל ומג"ב בחוצות ג'נין, שכם וחברון. זו איננה פעילות צבאית רגילה שלומדים בטירונות ובקורסי הצבא.  לא מסתערים כאן על שטח שולט, על מתחם האויב בסיוע טקים, תותחים ומטוסי קרב. לא כובשים כלום ולא מניפים דגל ניצחון ולא משדרים "היעד בידי". צועדים באישון לילה, בחשיכה, בעיר עויינת בשכונה שונאת וברחוב אויב.  התקדמות כוח מבוססת על מידע מודיעיני שמביא השב"כ, שנציגו גם הוא עם הכוח. התקדמות איטית, זהירה ומבוקרת היטב של כוח לוחמים, כי איום קטלני יכול לבוא מכל חלון, מכל גג ומכל סמטה. אמצעים אלקטרוניים מסייעים למפקד לדעת מה מתרחש על הגג ומי אורב לכוח מעבר לכביש, מאחורי הפינה. זו פעילות צבאית מסובכת, מורכבת ומסוכנת. לא תמיד המזל"ט למעלה מראה בדיוק מה מתרחש בסביבה. סיום הפעולה בבוקר איננו הרואי כלל וכלל, אלא משימה בלתי נעימה בעליל. לפרוץ לתוך דירת מגורים ב-2 בלילה, להעיר משפחה, נשים וילדים צווחים על מנת לעצור מבוקש מסוכן שעליו מצביע המידע המודיעיני כי הוא פוטנציאל לפיגוע טרור. צלפים נמצאים בכוח. אלו הטובים שבמפעילי נשק בצה"ל. תפקידם לפגוע בכל מי שעלול למנוע מהכוח לבצע את משימתו. הצלפים הם מאבטחים באש של הכוח. אין שום אפשרות שבעולם שצלף יבחין בנסיבות כאלו אם מי שנמצא על הגג ועלול כל רגע לפתוח באש, אם הוא מה שמוגדר "מעורב" או "בלתי  מעורב". כך כאשר צלף מגלה מישהו, או למרבה הצער מישהי צעירה בת 16, על גג של בית שאליו יחדור הכוח בעוד כמה דקות.  מה היא עשתה על הגג באמצע הלילה?  כך המצב כשלוחמים יורים לעבר קבוצת חשודים בהמשך הרחוב, ומי בעולם יידע להבחין שאחת בקבוצה היא עיתונאית פלשתינית בעלת אזרחות אמריקנית. באישון לילה, בחשיכה ובמהומת ירי קצת קשה להבחין בשלט PRESS ממרחק של עשרות מטרים. עיתונאית ותיקה ואמיצה יש להודות, שחושפת עצמה לאש היא אשת מקצוע וכתבת שטח מנוסה המכירה את הסיכונים. אך מותר לשאול מה עשתה ג'נא זכארנה על אותו גג באמצע הלילה. האם היתה באמת "בלתי מעורבת" או שהימצאותה על אותו גג היתה מסיבות אחרות. התגובות בעולם צפויות וברורות: החל מהבעת צער בוושינגטון וקריאה לחקור, וכלה בתגובות פלשתיניות על רצח בדם קר של "ילדה בת 16". ועוד יבואו קריאות לחקור ואיומים להגיע לבתי הדין הבינלאומיים.  את המקרים הללו צריך לחקור צה"ל, ורק צה"ל, כי רק לצבא יש כלים לביצוע חקירה אמיתית. אי אפשר לטעון שהצבא מגן על עצמו וחקירתו את עצמו אינה אובייקטיבית. שכן בשני המקרים של מות העיתונאית והנערה, צה"ל למעשה מודה שהן אכן נפגעו כנראה מאש 'כוחותינו'. גם קשה לחקור כאשר הצד השני מסרב למסור את הקליע שגרם למות העיתונאית לבדיקה בליסטית. מי שאינו מבין איך יתכן שצלף יפגע בנערה על הגג אינו יודע כיצד מתנהלת לחימה נגד טרור מהסוג הזה. הסביבה רוויית האיומים והעובדה עתיקת היומין שבמלחמה נפגעים ונהרגים  חפים מפשע. מצער, אך בלתי נמנע. בהחלט מן הראוי ששלטונות צה"ל, דובריו ומסביריו יראו לציבור הישראלי ולעולם המבקר והמתלונן, את הפעולות שמבצע צה"ל כדי לחנך את לוחמיו להימנע בכל מחיר מפגיעה בחפים מפשע, בבלתי מעורבים.  החל מלוחם החי"ר שמתקדם באותו לילה אפל ברחוב בג'נין או בקסבה של שכם, וכלה בטייס קרב שמפעיל לא רק מטוס קרב, אלא גם את עיניו ומוחו כשהוא תוקף מטרה. הוא עשוי לקבל תוך חלקיק שניה החלטה לא לתקוף כי ילדים מסתובבים סביב המטרה.  לא בטוח שברוב צבאות העולם נוהגים כך ומשקיעים מאמצים שלא לפגוע בבלתי מעורבים. הרבה יותר קל להרוס בית חשוד בעזרת טרקטור D9 מאשר לבצע "פעולות כירורגיות עם פינצטה", כפי שצה"ל נוהג לפעמים.  פתרון  מדיני הנהגת המדינה אינה פטורה מחיפוש דרכים למנוע תקריות אש וירי ופגיעות בחוצות שכם, ג'נין, חברון וירושלים. מנהלים כאן מלחמת חורמה בטרור, אבל אין משקיעים מאמצים זהים בניסיונות למנוע את המלחמה בטרור, דהיינו פתרון  מדיני. יש המון חתירה למגע מבורכת בצה"ל, אך הרבה פחות חתירה למגע לפתרון מדיני בדרג המדיני.  יתכן שזו תמימות גמורה להעלות אפשרות של חתירה לפתרון מדיני היום, נוכח פני הרכב הממשלה הימנית העתידה לקום בירושלים. אבל גם ממשלת ימין מלא-מלא אינה פטורה משאיפה לשלום ולהסדר כלשהו עם השכנים הקרובים לנו ביותר. אין סיבה שלנצח יהיו עימותים ברחובות ערי יו"ש בין לוחמי צה"ל למבוקשי טרור.  פתרון מדיני, הסדר עם הפלשתינים, מדינה דו-לאומית, שתי מדינות, סיפוח כל השטחים – יש שפע אפשרויות ורעיונות. העולם לא לנצח יסכים למה שהוא מגדיר "כיבוש", שהפלשתינים כאן ולא יעברו לשום מקום אחר.  למדינת ישראל יש כיום הסכמי שלום עם מדינות ערביות לא מעטות, ויהיו עוד. גם ממשלת ימין אינה פטורה מלהקדיש פינה קטנה של מחשבה איך למנוע אלימות לא רק מבית, אלא גם מעבר לגדרות ההפרדה.