שווי העסקה הכולל מגיע ל-335 מיליוני אירו, מתוכם 280 מיליוני אירו מיועדים ליחידות הצבא ו-55 מיליוני אירו לחיל הים היווני | רכש צפוי להתבצע גם מהחברות פלסן ואירונאוטיקס תמונה: רפאל התקשורת היוונית עוסקת לאחרונה בפרטי עסקת רכישת מערכות טילי ספייק NLOS בשווי של מאות מיליוני אירו לצבא היווני עליה דיווחנו בתחילת חודש זה. האתר ellinikos-stratos.com מעדכן כי שווי העסקה הכולל מגיע ל-335 מיליוני אירו, מתוכם 280 מיליוני אירו מיועדים ליחידות הצבא ו-55 מיליוני אירו לחיל הים היווני. היוונים אף ביקשו לקבל 17 מערכות סימולציה המיועדות לאימון והדרכה. ישראל הציעה 4 מערכות ובסופו-של-דבר סוכם על אספקת 8 מערכות שכאלו. האתר מספר כי חברת רפאל אינה היחידה שתהנה מהסכם זה. מסתבר, לדברי האתר, כי הצבא היווני החליט לבחור ברכבי סנדקט (Sandcat) של חברת פלסן הישראלית, כרכבים שעליהם יותקנו מערכות טילי הספייק ליחידות היבשה. בכך הופך הצבא היווני לצבא היחיד בנאט"ו העושה שימוש ברכבי סנדקט. בחברת פלסן סירבו להגיב לידיעה זו. יחד עם רכש מערכות הספייק, הצבא היווני אף רוכש מספר כטב"מי אורביטר (Orbiter) מתוצרת חברת אירונאוטיקס המיועדים לשמש לצורך רכישת מטרות ולקבלת מודיעין עומק מדויק. 17 מערכות טילי ספייק יותקנו על גבי רכבים של יחידות לחימת נ"ט של חי"ר יווני המוצבות באזור אברוס (צפון-מזרח יוון בגבול עם תורכיה ובולגריה) ובאיים לאורך החוף התורכי. חיל האוויר היווני יצייד תשעה מסוקי אפאצ'י AH-64A מתוך 19 מסוקים שכאלו בחייל, שאמורים לעבור שדרוג (בעיקר אוויוני) על ידי אלביט מערכות. חיל הים היווני צפוי להרכיב מערכות ספייק NLOS על גבי ספינות קרב מסוג MK V ופייטר (Fighter).  

המהלך מגיע לאחר שלוקהיד מרטין הפסיקה את מאמצי הרכישה שלה בפברואר האחרון | ה-FTC חששו כי הרכישה תאפשר ללוקהיד להקטין תחרות בתחום מנועי סקראמג'ט לטילים היפרסוניים ומערכות בקרה למיירטי טילים Eileen Drake, CEO of Aerojet Rocketdyne. Photo Credit: Aerojet Rocketdyne L3Harris Technologies הודיעה ביום ראשון האחרון כי היא הסכימה לרכוש את Aerojet Rocketdyne Holdings Inc תמורת 58 דולר למניה, בעסקת מזומן בשווי של 4.7 מיליארד דולר, כולל חוב נטו. L3Harris ציינה כי רכישת המזומנים תמומן במזומן קיים והנפקת חוב חדש. העסקה צפויה להיסגר ב-2023. Aerojet Rocketdyne מייצרת כ-2.3 מיליארד דולר בהכנסות שנתיות. ל-Aerojet יש מורשת של 100 שנים של מצוינות בחקר החלל, תוך שהיא מובילה את התעשייה עם השקעות בהנעה רקטית. לחברה יש מתקנים בקליפורניה, ארקנסו, פלורידה, אלבמה, וושינגטון ועוד.  המהלך מגיע לאחר שלוקהיד מרטין הפסיקה את מאמצי הרכישה שלה בפברואר האחרון. לפני שנתיים הודיעה לוקהיד שתרכוש את Aerojet, אך העסקה עוררה מחלוקת במהירות. רייתיאון התנגדה בפומבי ואמרה שהעסקה תאלץ את ריית'און לנהל משא ומתן עם לוקהיד, מתחרה גדולה, לגבי מנועים רקטיים מוצקים. גם הסנאטורית אליזבת וורן, D-Mass., שאלה את העסקה וקראה ל-FTC לבחון אותה. בתחילת 2022 הודיעה ועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב על תביעה שביקשה לחסום את המיזוג המוצע בסך 4.4 מיליארד דולר על רקע הגבלים עסקיים. ה-FTC אמרה כי היא חוששת שהעסקה תפגע בתחרות בתעשייה הביטחונית בכך שהיא מאפשרת ללוקהיד לנתק קבלנים אחרים מרכיבי טילים חיוניים ש-Aerojet מספקת. במיוחד מנועי סקראמג'ט לטילים היפרסוניים ומערכות בקרה למיירטי טילים.   

במסגרת האקתון שערכה החברה, פותחו מספר רעיונות ראשוניים למוצרים שייתכן ויכנסו לסל המוצרים של החברה בעתיד קרדיט צילום: דרור סיתהכל מוטורולה סולושנס ישראל הזמינה את צוותי ההנדסה שלה להאקתון ייחודי במסגרתו פיתחו הצוותים פתרונות חדשים שמייעלים באופן משמעותי את יכולת התגובה של גופי ביטחון וחירום. במהלך ארבעה ימים, 14 צוותים, שהורכבו ממהנדסי תוכנה, חשמל ומכונות, יצרו פתרונות הכוללים וידאו אנליטיקה, פתרונות IOT ועוד. פתרונות חדשניים אלה נבדקו והוערכו על ידי צוות בכירים של מוטורולה סולושנס עם סבירות שחידושים אלה ימומשו ויהוו חלק אינטגרלי מהטנולוגיות לגופי החירום וההצלה. אלו חלק מרעיונות נבחרים מתוך שלל הרעיונות החדשניים שפותחו על ידי צוותי מוטורולה סולושנס ישראל. מצלמת גוף נשלטת ע"י Apple Watch צוותים הפועלים בחזית צריכים להיות דרוכים ביותר תוך מתן תשומת לב רבה למתרחש בשטח והשגת המידע הקריטי שהם צריכים כדי לסייע בהגנה על הציבור. החידוש שפותח במוטורולה סלושנס מאפשר לשוטרים לקשר את מצלמת  הגוף שלהם עם שעון אפל, אשר עם זיהוי מצבי לחץ (עליית קצב הלב של השוטר), מפעיל אוטומטית את המצלמה בכדי שתתחיל להקליט ולהעביר תמונות מצב למוקד, וכן, באמצעות השעון מתאפשרת שליטה במצלמה באמצעות פקודות קוליות.  זיהוי, התרעה והגנה מפני שליפת סכין המגיבים הראשונים לאירועי חירום מתמודדים לעתים קרובות עם איומים בעת מילוי המשימות היומיומיות שלהם. הזיהוי המהיר של כלי נשק כמו סכינים, מסייע לאיש הביטחון לפעול באופן ממוקד ויעיל ועשוי למנוע פשיעה וולהציל חיים. צוות ההנדסה של מוטורולה סולושנס פיתח טכנולוגיית וידאו לזיהוי סכינים מבוססת בינה מלאכותית כדי לזהות תקיפה מבעוד מועד ולייצר התרעה והגנה. מימוש בינה מלאכותית בבקרי תשתית ניטור תשתיות קריטיות במקומות מרוחקים עשוי להיות עניין יקר מאוד ולדרוש צוות אבטחה אשר נוכח באתר או וידאו ברוחב פס גבוה במיוחד. על ידי שימוש בבינה מלאכותית ביחידות קצה של בקרי תשתית, מהנדסי מוטורולה סולושנס פיתחו פתרון ייחודי שיכול לזהות פעילות לא שגרתית בשטח ולייצר התראה כהגנה על תשתיות קירטיות נרחבות. בהדגמה המוצגת, יודגם שימוש בבקרים אשר באמצעות בינה מלאכותית ומצלמה מקומית יתריעו על פעילות חריגה לגניבת מים ונזק לתשתית. "רוח היזמות והחדשנות של הצוותים בישראל תמיד היו מרשימים וכאלה שמספקים פתרונות חדשניים לשירותי הביטחון וההצלה המאפשרים להם להגביר גם את היעילות והבטיחות של אלה הפועלים בחזית ואת ביטחון האזרחים כאחד", אמר אברהם בן דוד, מנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל.  "האקתונים כמו זה הם מצוינים ומאפשרים לנו לקבל רעיונות חדשים מצוותי ההנדסה שלנו לפיתוחי פתרונות טכנולוגיים מובילים עתידיים עבור הלקוחות שלנו", אמר מייק פטרסן, מנהל ההנדסה, מוטורולה סולושנס. "בישראל הצוותים שלנו מתמקדים במיוחד במכשירי הדור הבא, פתרונות וידאו ותוכנה, ציוד לביש וחיישנים חכמים, מערכות שליטה ובקרה לבטיחות הציבור והשווקים הארגוניים. אני גאה שמרכז המו"פ שלנו בתל אביב הוא מרכיב מרכזי באסטרטגיית החדשנות הגלובלית של מוטורולה סולושנס".

עמדת הנשק SHARK תותקן על ספינות מהירות תוצרת מספנות Skaramaga Shipyards ביוון תמונה: General Robotics ג׳נרל רובוטיקס הישראלית תספק עמדות נשק תחת המותג SHARK לספינות מהירות תוצרת יוון, המיועדות לשימוש כוחות מיוחדים. עמדת הנשק קלת משקל, דו-צירית עם מקום למקלע 12.7 מ"מ ושוקלת 85 ק״ג.  מספנות Skaramaga Shipyards בנו ספינה מהירה בשם Agenor, בשיתוף פעולה הדוק עם חיל הים היווני. האלומיניום לבניית המלאכה סופק על ידי ElvalHalcor, בעוד הפרויקט מומן על ידי חיל הים. כלי השיט הושק ב-30 ביולי 2021 ונכנס לשירות במאי 2022. ה-Agenor באורך 18 מטר בצורת V עמוק, דוחפת 22.5 טון בעומס מלא ויכולה לשאת יותר מ-4.5 טון מטען. היא מופעלת על ידי שני מנועי MAN V8 בהספק 1,200 כ"ס המאפשרים מהירות שיוט של 38 - 52 קשר. הכלי מתוכנן לפעול לטווח מרבי של עד 350 מיילים ימיים ב-Sea State 4, אם כי הטווח תלוי במטען.  הספינה כוללת רמפה בירכתיים המאפשרת שיגור ושליפה מהירים של שתי סירות מתנפחות מגומי Zodiac Milpro Futura Commando 470. הספינה מאוישת על ידי ארבעה אנשים ויכולה לשאת עשרה אנשי קומנדו מאובזרים.  עמדת הנשק כוללת סנסור אופטי ברזולוציה גבוהה עם קצב פריימים גבוה, חיישן הדמיית יום, מצלמה תרמית עם זום אופטי רציף ומיקוד אוטומטי, מד טווח לייזר ושתי מצלמות אחוריות לניהול נשק ותחמושת. העמדה מספקת מעקב אוטומטי אחרי מטרות, כולל זיהוי תנועה ביום ובלילה.   

אחרי הצבא הבריטי שהזמין מערכות כאלו בשווי של כ-280 מיליון דולרים, מגיע תורו של הצבא השוודי  https://www.saab.com/products/nlaw חברת סאאב השבדית הודיעה השבוע (חמישי) כי קיבלה הזמנה ממנהל הרכש הצבאי השבדי לאספקת מערכות טילי נ"ט קלים מהדור-הבא .(NLAW) שווי ההזמנה הוא כ-88 מיליון דולר והאספקה תתבצע בשנים 2024-2026. NLAW היא מערכת טילים מונחים נגד טנקים המשוגרת מהכתף ותוקפת את הטנק מלמעלה. לדברי חברת סאאב, מערכת ה-NLAW משלבת את הפשטות של נשק קל נגד שריון עם היתרונות של מערכות טילים מונחות כבדות המופעלות על ידי צוות. באמצעות טיל ה-NLAW חייל בודד יכול להשמיד טנק מערכה ראשי מודרני המוגן בכבדות בטווחים שבין 20 ל-800 מטרים. יוזכר כי רק השבוע דיווחנו על כך שבריטניה רכשה מערכות אלו מחברת סאאב בשווי של כ-280 מיליון דולרים.   

החלטת בית המשפט מהווה תקדים ומאפשרת למערכת הביטחון את  רציפות האכיפה נגד ארנקים דיגטליים שנמצאים תחת סנקציות של שר הביטחון bigstock ביום חמישי האחרון, התקבלה החלטה תקדימית בבית משפט השלום בתל אביב, לפיה ניתן לחלט מטבעות קריפטוגרפים מתוך ארנקים דיגיטליים אשר שימשו בעבר להעברת כספי טרור.  על בסיס החלטה זו, חולטו לראשונה מטבעות קריפטו בשווי של כ-116,000 ש״ח מתוך ארנקים דיגטליים שנכללו בצו תפיסה שהוציא שר הביטחון בני גנץ בחודש דצמבר 2021. זאת בנוסף לסכום של כ- 2,600,000 ש"ח שחולט מארנקים אלה בסמוך לאחר הוצאת הצו. החלטת בית המשפט מהווה נדבך משמעותי במהלכים התקדימיים של  תפיסת נכסים וירטואליים באמצעות צווי תפיסה של שר הביטחון לפי חוק המאבק בטרור.  צו התפיסה שנחתם על ידי השר גנץ לפני כשנה כלל כ-150 ארנקים דיגיטליים שהיו מעורבים בהעברת כספי טרור ושהיו קשורים לחברת החלפנות אלמתחידון ברצועת עזה אשר הוכרזה על ידי השר גנץ כארגון טרור בשל הסיוע הפיננסי שהיא מעניקה לארגון הטרור חמאס לקבל כספים מחו"ל.  החלטת בית המשפט מהווה תקדים ומאפשרת למערכת הביטחון את  רציפות האכיפה נגד ארנקים דיגטליים שנמצאים תחת סנקציות של שר הביטחון ואשר מופקדים בהם כספים מחוזים חכמים.  התשתית הכלכלית של חברת אלמתחדון, שבבעלות משפחת שמלח' מרצועת עזה, נחשפה בפעילות משותפת של אגף המודיעין בצה"ל, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) במשרד הביטחון, יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 במשטרת ישראל ומחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. חמאס מפעילה תשתית של חלפנים, סוחרים וחברות, העוסקים ביבוא סחורות לרצועת עזה ובהכנסת כסף לרצועה לצורך מימון המערכים הצבאיים של הארגון. בחברות האלה בולטת חברת החלפנות אלמתחדון של משפחת שמלח', שמעבירה לחמאס, ולזרוע הצבאית בפרט, מיליוני דולרים בשנה. כאמור, בשל הסיוע המשמעותי לחמאס, הוכרזה במאי 2021 גם חברת אלמתחדון עצמה ארגון טרור.

אונדס עוסקת בפיתוח ואספקת רשתות אלחוטיות פרטיות וכן במתן פתרונות של נתונים אוטומטיים באמצעות רחפנים תמונה: איירובוטיקס איירובוטיקס מודיעה כי אסיפת בעלי המניות אישרה את הצעת הרכישה של החברה על ידי חברת אונדס. מדובר בעסקת החלפת מניות וכתוצאה מהרכישה תהפוך איירובוטיקס לחברת בת של אונדס. בנוסף, חברת אונדס קיבלה אישור לרישום כפול בבורסה לניירות ערך בתל אביב.  אונדס עוסקת בפיתוח ואספקת רשתות אלחוטיות פרטיות וכן במתן פתרונות של נתונים אוטומטיים באמצעות רחפנים, וגייסה לאחרונה כ- 34.5 מיליון דולר. שילוב יכולותיהן של החברות ייצור חברה עם קניין רוחני נרחב בתחום הפעלת רחפנים למשימות חיוניות, בשווקים רבים ועבור לקוחות מגוונים.  לאחרונה הודיעה איירובוטיקס כי קיבלה הזמנה מגוף ממשלתי באיחוד האמירויות לאספקת שתי מערכות ושירותים בתמורה לסך של כ-2 מיליוני דולר. כפי שנמסר לחברה מהגוף הממשלתי, העסקה מהווה צעד נוסף במסגרת התוכנית שלו, להתקין את מערכות  אופטימוס (Optimus) שפותחו על ידי איירובוטיקס באופן נרחב.  תשתית הרחפנים של איירובוטיקס מורכבת ממערכות אופטימוס (Optimus) וכל מערכת בתשתית כוללת תחנת עגינה חכמה, המאפשרת החלפת סוללות (ללא צורך להמתנה לטעינת הרחפן)  הרכבה ופריקה של חיישנים שונים למגוון משימות שונות, ושיגור של רחפנים ללא צורך באנשים בשטח. כל מערכת יכולה לכסות תא שטח נרחב של עד כ-80 קמ"ר.   

קרדיט: דוברות משרד התקשורת שר התקשורת, יועז הנדל, אימץ את המלצות הוועדה לבחינת אסדרת הפלטפורמות החברתיות המקוונות. הוועדה הוקמה באוקטובר 2021 על-ידי השר במטרה להמליץ על אסדרת פעילות הפלטפורמות החברתיות המקוונות. בראש הוועדה עומדת לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, וחבריה הם ד"ר מיכה גודמן, מר אורי הרמן, פרופ' קרין נהון, עו"ד רויטל סויד, פרופ׳ שיזף רפאלי ומרים סלע מרכזת הוועדה. עיקרי המלצות הוועדה שקיבל שר התקשורת.  ֿ החלת רגולציה על פלטפורמות עם מעל 500,000 משתמשים פעילים בישראל (5% מאוכלוסיית ישראל). קביעת אחריות משפטית של מפעילי הפלטפורמות ביחס לתכנים בלתי חוקיים פוגעניים מובהקים המפורסמים על גבי הפלטפורמות. מרגע המודעות לתכנים אלו, יחויבו לפעול באופן מהיר וסביר להסירם או לצמצם את הגישה אליהם או החשיפה שלהם. חיוב הפלטפורמות לתפעל מוקד מקוון לדיווח על תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים ולטפל בדיווחים אלה. הסמכת "מדווחים אמינים" שיסייעו בהתמודדות עם תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים. הסמכת בתי משפט להוציא צווים להסרת תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים. חיוב הפלטפורמות ליידע ולנמק בפני משתמשים על הגבלות שהטילו על החשבונות שלהם או התכנים שהם מעלים. חיוב הפלטפורמות לפעול מול המשתמשים בצורה אובייקטיבית סבירה מידתית והוגנת. חיוב הפלטפורמות להקים מנגנון ערעור דו-שלבי למשתמשים בשל החלטה המגבילה את התכנים שהעלו או החשבונות שלהם. הטלת חובות שקיפות ומסירת דיווחים על פעילות הפלטפורמות בישראל. הקמת נציגות בישראל של כל פלטפורמה. הסמכת רגולטור לפקח על הרגולציה עליה ממליצה הוועדה עם סמכויות פיקוח וסמכויות לדרוש מידע.  המלצות הוועדה, עליהן סמך שר התקשורת ידיו, עסקו בהתמודדות עם תכנים פוגעניים, אסדרת יחסי הפלטפורמה והמשתמשים, חובות שקיפות בפני הרגולטור והציבור, ניהול סיכונים מטעם הפלטפורמה, אסדרת יחסי הפלטפורמה ומדינת ישראל והסמכת רגולטור שיפקח על יישום האסדרה. ההמלצות שאבו השראה מהחקיקה הבינלאומית בתחום זה, תוך התאמתן לזירה הישראלית. התמודדות עם תכנים בלתי חוקיים פוגעניים החלת אחריות על הפלטפורמה בגין הפצת תכנים פוגעניים ובלתי חוקיים אם לא טיפלה בהם במהירות לאחר שהובאו לידיעתה. האחריות על הפלטפורמות תחול לגבי תכנים כגון: עבירות מין, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, איומים, הסתה לאלימות, הסתה לטרור, הסתה לגזענות. תכנים בלתי חוקיים שיקבלו התייחסות מיוחדת וטיפול מהיר ומיידי:  הפצת תמונות או סרטונים אינטימיים ותכנים המהווים בריונות כלפי ילדים. חובת ציות של פלטפורמות חברתיות מקוונות לצווים שיפוטיים וקביעת הסדר מהיר במיוחד לצורך טיפול בתוכן מיני פוגעני ובריונות כלפי קטינים.  הקמת מנגנון הודעה ופעולה בו הציבור יוכל ליידע את הפלטפורמה על תוכן פוגעני ובלתי חוקי והיא תחויב במענה סביר מידתי מנומק ומהיר. הקמת מנגנון "מדווחים אמינים" שיקבלו עדיפות בטיפול בפניותיהם מצד הפלטפורמות.  אסדרת יחסי הפלטפורמה והמשתמשים חיוב הפלטפורמה ליידע את המשתמש שפעילותו הוגבלה על סוג ההגבלה, הנימוקים להטלת ההגבלה, יוזם ההגבלה ואפשרויות הערעור של המשתמש על ההגבלה. הנגשת תנאי השימוש וכללי הקהילה של הפלטפורמה בעברית ובערבית תוך פירוט הפרות אפשריות של הכללים ודרכי ערעור על חסימות והגבלות. סימון תוכן ממומן והגורם העומד מאחוריו. הקמת מנגנון ערעור דו-שלבי במסגרתו יוכלו לערער על החלטת הפלטפורמה עד חצי שנה לאחר שהתקבלה. יש להתייחס לפרלטפורמה כגוף "דו מהותי" ולחייב בהתנהלות אובייקטיבית והוגנת כלפי  כלל המשתמשים. חובות שקיפות בפני הרגולטור כל פלטפורמה תדווח על כמות המשתמשים הפעילים שלה בישראל. כל פלטפורמה תדווח על היקף וסוגי התכנים הפוגעניים בישראל. נתונים על חסימות משתמשים והסרת תכנים. פירוט כמות ומשאבי ניטור  התוכן של הפלטפורמה בישראל בעברית ובערבית.  פירוט רשימת המדווחים האמינים של הפלטפורמה וכמות הדיווחים שהתקבלו באמצעותם. ריכוז המידע של כל פלטפורמה על הפעולות שננקטו כדי לצמצם פגיעה באוכלוסיות רגישות (קטינים, בעלי מוגבלות וכו').   ניהול והערכת סיכונים באופן יזום מצד הפלטפורמות החלת חובה לבצע הערכת סיכונים של השפעות שליליות שניתן לצפות אותן ביחס לזכויות היסוד של המשתמשים בישראל, השיח האזרחי, הליך הבחירות, הביטחון הציבורי, אלימות מבוססת מגדר, ההגנה על בריאות הציבור ועל קטינים. פרסום עיקרי הסיכונים המערכתיים לציבור ופרסום הצעות למזעורם. אסדרת יחסי הפלטפורמה עם מדינת ישראל חיוב הקמת נציגות של הפלטפורמה בישראל לצד נציגות משפטית שתוקם בישראל. הסמכת רגולטור לפיקוח על הפלטפורמות ומיפוי הסיכונים העיקריים בפעילותן. הרגולטור יהווה גוף מחקר וידע בתחום אסדרת הפלטפורמות החברתיות המקוונות, ישמש מרכז לפניות ציבור בנושא וינגיש מידע רלוונטי בנושא. לרגולטור תהיה סמכות לדרישת מידע הנחוץ לו לצורך פיקוח ואכיפה. החלת סמכות שיפוט ישראלית במחלוקות של משתמשים ישראליים עם הפלטפורמות והחלת הדין הישראלי עליהן.