״יש לנו נטייה לקחת חצי יכולת ולטעון שהיא יכולת מבצעית״, אומר אלוף תמיר ידעי, מפקד זרוע היבשה בכנס שדה הקרב העתידי שנערך לאחרונה באוניברסיטת בר אילן אלוף תמיר ידעי | צילום מסך משידור הכנס ״יש לנו נטייה לקחת חצי יכולת ולטעון שהיא יכולת מבצעית״, אומר אלוף תמיר ידעי, מפקד זרוע היבשה בכנס שדה הקרב העתידי שנערך לאחרונה באוניברסיטת בר אילן. ״תהליך בניין כח הוא תהליך ארוך ומורכב כיוון שהוא מנסה לחזות את העתיד ובסביבה שלנו הוא מורכב על אחת כמה וכמה בשל השתנות האיומים, תהליכים גאו אסטרטגיים, תמורות בחברה הישראלית ובוודאי שינויים אקספוננציאליים בטכנולוגיה.  ״מכאן שכל דיון בניסיון לחזות כיצד ייראה שדה הקרב העתידי הוא דיון ראוי וחשוב. דיון מסוג זה מוטב שייעשה מתוך למידה מתהליכים שביצענו בעבר וגם מנסיון לחזות כיצד ייראה העתיד. אנחנו צריכים לדעת לאזן היטב בין חזון למציאות, במיוחד כשמדובר בצבא היבשה. כל רעיון או פתרון צריך להיות כזה שיעמוד במאפיינים הייחודים של היבשה. בניין כוח ביבשה כולל גם אימונים, הכשרות, ארגון ותו״ל. אמל״ח אינו חזות הכל. גם לא ראשית הצירים.  ״ניסינו לבחון עומס קוגניטיבי במעבדות הקרב שלנו. חלק מהמפקדים, התקשו להתמודד עם כל המודיעין ויכולות אחרות שאנחנו רוצים להביא לקצה. מ״פ שעושה את הניסוי, בין המצטיינים, חלקים ניכרים ממה שאנו מעבירים לו, הוא פשוט מתעלם. לא כי הוא לא רוצה. מכיוון שאינו מסוגל להכיל את כל המידע הזה. וזה מבלי שירו עליו או ששני נגמ״שים התנגשו או תרחישי לחימה אחרים.  ״בזרוע היבשה, צריך לשאול, עד כמה הטכנולוגיה שאנו מספקים עומדת במציאות בהיבט אחזקתי. ביכולת לאמן אנשים, להכשיר אותם לשמר כשירות. לוודא שיש אחזקה ראויה לכל האמצעים ושניתן לתעש אותו ולהביא אותו למאסות גדולות. אנחנו לא מדברים על יחידת בוטיק. בסוף, צריך פתרון ארוך טווח. פיתוח טכנולוגיה חדשה לצבא היבשה זה מרתון - לא ספרינט.״  אלוף סער צור, מפקד מערך התמרון והגיס הצפוני ״מתחילים להרגיש את פתרונות הבינה המלאכותית בקבלת החלטות. אנחנו עומדים בפתחו של שינוי. משדה קרב למרחב קרב. וכחלק מהתפיסה הזו, אנחנו כבר לא נלחמים בדו מימדי. קרקע ואוויר אלא בכלל המימדים. אנחנו פועלים במרחב קרב שלם. ההפתעות באות מכל מקום ומרחב, בוודאי כמו הסייבר שחוצה מימדים. אנחנו לומדים איך להתנהל בתוך מרחב הקרב הזה. המימד החברתי והקוגינטיבי ילכו ויתמעטו. הבינה המלאכותית תסייע בקבלת החלטות בעתיד.״ ד״ר אלוף יעקב בנג׳ו - ראש אג״ת  ״בתוך צה״ל האקדמיה נתפסת בהיבטים רכים (היסטוריה או מדע המדינה), אבל היא האקדמיה עוסקת בליבת המדעים המדויקים. גופי התעשייה מנסים למסחר רעיונות שגדלים באקדמיה. אחת הבעיות של טכנולוגיה צבאית, שאין לא ביקוש גדול. מי צריך טנק באזרחות? בצה״ל לאן נגיע? ל100,000 משתמשים למערכת במקסימום? למרות זאת, גם בתוך מרחב שאינו המוני, אנו מצליחים להביא פיתוחים חדשניים.  ״מדינת ישראל מגינה על הגבולות. היא אינה מחזיקה צבא משלוח. המתח בין ניהול הבט״ש ביו״ש לבין בניין כוח, הוא מתח אדיר ומנוהל כל היום. איפה נכון לשים את השקל שלנו. בסוף צה״ל נמדד בביצועים שלו בפועל. אי אפשר לתרץ הפסד במלחמה בהשקעה בעתיד.  ״אנחנו מתמודדים עם מעצמות. טכנולוגיה רוסית, סינית ועם טכנולוגיה מערבית שזולגת לאויבים עתידיים שלנו. חלקה זולגת ממלחמת רוסיה - אוקראינה. האתגר של צה״ל הוא לעמוד מול איכות מנגד. מול כוחות שיש להם יותר תקציבים מאיתנו.  ״קשה לראות את עומק בניין הכוח של צה״ל. אנחנו רגילים למדוד מהמפעל עד לחייל בקצה. אבל במציאות יש עומק של עשרות שנים אחורה. גם באיראן זה ככה וגם במדינות אחרות. עומק של 10-15 שנים אחורה. זה העומק שמשפיע היום על המפעלים. עדיין ידרש צבא עממי גדול והטכנולוגיה צריכה להיות משועבדת לאדם הממוצע.  ״דרישה לפעולה בטווחים רחוקים עם מודעות מצבית ויכולת פעולה. החיפוש אחרי החלל הוא להביא מודעות מצבית במרחק אלפי ק״מ. זה כדי לייצר עומק אסטרטגי למדינת ישראל. מי שלא יהיה נוכח בשדה הקרב, בכל טווח, תוך שינוי מציאות בצד האויב, יגיע למצב התשה - מדינת ישראל זה דבר בלתי נסבל. אנחנו לא יכולים להיות במצב התשה לאורך זמן.  ״נשקי האנרגיה היינו רוצים לראות אותם כקו ראשון, ואת הקינטיקה קו שני. מתוך שיקולים כלכליים. הקינטיקה תהיה האמצעי האחרון לצורך ריסון הוצאות הביטחון. דרישה נוספת היא קיצור זמן המענה בכל התפוקות.״ יהודית הוכרמן פרומר - סמנכ״לית מו״פ רפאל ״אני אסקור תהליך של בניית אסטרטגיה על המרחב הביטחוני בראי טכנולוגיות עתיד. ישבנו בשנת 2019 צוות של חולמים טכנולוגים כדי לבנות תמונה עתידית שמזהה מגמות טכנולוגיות, צרכים מבצעיים וניתוח השלכות אפשריות על צרכים טכנולוגיים.  ״חשבנו מה הערך של רפאל, במטרה לזהות את הכיוונים הבאים שבהם נכון להשקיע. פתחנו את התהליך עם סקירה של העולם העתידי בשיתוף העתידן פרופ' דוד פסיג. המשכנו בנושא חקר טכנולוגית שדה קרב עתידי עם תוצרים של קבוצות עבודה בעולם, כמו כן דנו בנושא חיווי צרכים מבצעיים. בין היתר, לקחנו בחשבון מגמות שכיום נידונות לגבי העולם ב- 2030. יש התייחסות לנושא נדידת אוכלוסין ואתגר האנרגיה.״  שוקי יהודה, סמנכ״ל טכנולוגיות ראשי, אלביט מערכות ״מה שבחרתי להדגיש הוא את ארבעת המרכיבים שעלו פה במהלך היום גם מהצד התעשייתי. כמה קשה להיות רלוונטי ביבשה וכמה קשה לייצר אמל״ח רלוונטי ביבשה. ״אנחנו עובדים על הגדלת האפקטיביות המבצעית. ההבדלים והקשר בין רובוטיקה והאטונומיה. בינה מלאכותית ועלות ההצטיידות והאחזקה. להכין את החיילים שיקלטו את האמל״ח, לפעמים יותר מורכב מלקנות אותו.  ״יש לנו תוכנית משותפת בהובלת משרד הביטחון ומפא״ת. אנחנו רוצים להגדיל את השרידות של החייל והקטלניות שלו. אני רוצה להתחיל בסיפור מאוד פשוט הרבה יותר קל מבחינת המורכבות.  ״תחשבו על טנקים, ספינות. מהאתגרים של הצטיידות בתפוצה רחבה, הצורך ביצירת אפקט מבצעי ועד ההתאמה לחייל שבדרך כלל לא נלחם לבד, אלא בקבוצה. יש עליו עומס קוגניטיבי רב ואנחנו רוצים להעצים את היכולות שלו. יצאנו לתהליך איפיון צרכים שארך קרוב לשלוש וחצי שנים. תהליך המתאר את תפיסה הכוללת את ההבנה איפה הכוח עומד לפעול ומה המגבלות בהפעלתו.״  איתן אשל - ה-CTO של תעשייה אווירית  ״אנחנו מתמודדים עם אויב נעלם באמצעות חלל, מטוסים ומל״טים. מטוסי משימה הם מרכיב חשוב בשדה הקרב העתידי. הקשר בין צה״ל לתעשייה חשוב מאד לתעשיות. על הפרק התמודדות נגד רחפנים, טילי שיוט ועוד. אנחנו מנתחים כל היבט בשדה הקרב העתידי ורוצים לפתח פתרונות הגנה והתקפה. מגמת האנרגיה בשדה הקרב יכולה לשאוב אפליקציות מהעולם האזרחי. ננו לווינים גם הם הפכו להיות ״מהמדף״. כל אחד כמעט יכול להזמין היום ננו לווין ולקבל יכולת מעצמתית.״  לצפייה מלאה בכנס 

המטרה היא להחליף את ה-M113 (זלדה) בנגמ״ש זחלי בשם AMPV תוצרת חברת BAE https://www.baesystems.com/en/multimedia/ampv-2018-gp04-pre-0817 צבא ארה״ב רוצה להחליף את הנגמ״שים הותיקים, M113 והוא פועל יחד עם BAE Systems להאיץ את ייצור הרכב הרב-תכליתי החדש המשוריין - Armored Multi-Purpose Vehicle. המאמצים להגדיל את הייצור מגיעים כאשר ארצות הברית ממשיכה לספק נשק לאוקראינה. הפנטגון כבר שלח כמה מה-M113 הנוכחיים לאוקראינה. מאז פלישת רוסיה בפברואר ועד אוקטובר האחרון, נשלחו 200 יחידות לאוקראינה. ה-M113 הגיעו מהמשמר הלאומי של הצבא, אמר אלוף גלן דין, קצין בכיר בתוכנית למערכות לחימה קרקעיות. הקונגרס סיפק מימון מסוים כדי להחליף את ה-M113s ב-AMPVs.  המהלך להאצת הייצור מפתיע, בהתחשב בכך שבמקור ביקש הצבא להאט את קצב הרכישה של ה-AMPV במהלך תוכנית החומש שלו בין השנים הכספים 2023 ועד 2027. הקצב החדש ירחיב את הרכש עד 2035, כאשר הצבא עבר משיעור רכישה של 190 AMPVs בשנה ל-131 בשנה. בשל אתגרים מתמשכים בשרשרת האספקה והאינפלציה הכלכלית, BAE נאלצה לבנות מחדש את הצעת המחיר הראשונה שלה, כעסקה לשנתיים עם הסכם נוסף לשנתיים בהמשך. על ידי כך, הצבא מצליח להקל על החששות של ספקים מסויימים מקביעת מחיר לרכיבים מסוימים, למרות אפשרות השינוי בעלויות בשל קצב האינפלציה. ה-AMPV השלים את הבדיקה התפעולית וההערכה הראשונית שלו מוקדם יותר השנה. דין אמר שהצבא מצפה להתחיל את האספקה לחטיבה הראשונה בתחילת 2023.  

מדינת ישראל רוצה לדעת מה האויבים שלה חושבים ועושים, ולכן היא צריכה לפצח את ההצפנות שלהם - על האתגר הזה אמונות אלביט, תעשייה אווירית ורפאל, בסיוע רשות החדשנות והאקדמיה A researcher at IBM’s Thomas J. Watson Research Center examines some of the quantum hardware being constructed there. CONNIE ZHOU/IBM   בחודשים האחרונים פורסמו מאגדים העוסקים, בין היתר, גם בפיתוחים הקשורים לטכנולוגיה קוונטית. המאגדים עתידים לפתח שלוש טכנולוגיות שונות בתחום הקוונטי.  אחת מבוססת על פוטוניקה, שניה על יונים ושלישית על מוליכי על. לצורך כך גויסה גם התעשייה הביטחונית, תוך יצירת תחרות בין קבלני הביטחון הגדולים. זאת, מתוך רצון של רשות החדשנות וכנראה גם מפא״ת, להאיץ את הפיתוחים באמצעות תחרות עסקית.  סבתא חילקה דייסה המאגד האחרון שהוכרז יקדם שתי טכנולוגיות של מעבד קוונטי - יונים לכודים ומוליכי על, לצד שכבות עמוקות של תוכנה קוונטית. הפיתוחים המרכזיים שיקודמו כוללים את המעבדים הקוונטיים עצמם, אבני בניין מערכתיות, כלי שליטה קוהרנטית, כלי תוכנה לאפיון והפחתת רעשים, וסביבת תוכנה אוטומטית מלאה מרמת האפליקציה ועד המימוש הפיזיקלי.  את תחום מוליכי העל תוביל תעשייה אווירית באמצעות אלתא ואת היונים תוביל רפאל. לצדן ישתתפו גם החברות קוונטום ארט, קלאסיק וקדמה. תקציב המאגד הינו ל-3 שנים עומד על כ-115 מיליון ש״ח הפיתוח הטכנולוגי ייתמך ע״י קבוצות אקדמיות בישראל: פרופ׳ נדב כץ, פרופ׳ אלכס רצקר, ופרופ׳ רעם אוזדין מהאונ׳ העברית, פרופ׳ רועי עוזרי ממכון וייצמן, פרופ׳ מיכאל שטרן מאונ׳ בר אילן, פרופ׳ סטיבן פרנקל ופרופ׳ טל מור מהטכניון, וקבוצת מחקר בראשות ד״ר אוהד בירק מביה״ח סורוקה.  מאגד נוסף שהוכרז מוקדם יותר, עוסק בפוטוניקה אינטגרטיבית - אור לעיבוד נתונים, לשבבים ולמערכות יירוט ותקשורת. רשות החדשנות אישרה תקציב של כ 40 מלש"ח לשלוש שנים למאגד זה אותו תוביל אלביט.  הפיתוחים המרכזיים שיקודמו במאגד הינם: מקור אור פוטוני שזור המהווה שלב בפיתוח מחשב קוונטי אך בעל ערך כרכיב עם  פוטנציאל שוק בפני עצמו; ג'ירו בעל משקל ונפח קטן, עם רמת דיוק ביניים  Short  Navigation) ) ומחיר נמוך משמעותית מהקיים; לייזר-מסרק לתקשורת אופטית רב ערוצית; וכן פלטפורמה להקטנת נפח מהותית עבור מערכות לייזר רב עוצמה מוטסות.  היתרונות של המצע שיפותח במאגד מתבטא בשקיפות גבוהה בתחומי הנראה ו Near- IR  ,כמו כן ביכולת לשלב מעגלים חשמליים על אותו שבב פוטוני, ובכך להקטין נפח ומשקל. לצד אלביט, ישתתפו החברות סיאלו, קואנטום סורס וניו פוטוניקס.  בנוסף, המאגד נתמך באקדמיה מקצועית  על ידי שישה חוקרים בעלי ידע בתכנון וייצור מתחום הסיליקון: ניטריד, מהודים ורכיבים אקטיבים. רשימת החוקרים כוללת את: ד"ר איליה גויקמן מהטכניון,  פרופ' אבי צדוק וד"ר בוריס דסיאטוב מבר-אילן, וכן על ידי פרופ' אוריאל לוי, פרופ' דן מרום וד"ר לירון שטרן מהאוני' העברית. כמו כן פעילות הייצור של רכיבי SiN4 תתבצע בקבלנות משנה על ידי חברת  Tower Semiconductor. המטרה הסופית של שלושת כיווני המחקר הללו היא להגיע למחשב קוונטי שיהיה מסוגל, בין היתר, לפצח את אלגוריתם ההצפנה של פיטר שור. אלגוריתם זה יושב בבסיס הצפנת RSA (ריבסט-שמיר-אדלמן), הנפוצה כיום ברשת האינטרנט במגוון יישומים. במילים אחרות, מדינת ישראל רוצה את היכולת לפצח הצפנה של מדינות אויב והיא רוצה לדעת גם כיצד להגן מפני פיצוח הצפנות ישראליות.  דרושים: 4000 קיוביטים ומעלה על פי הערכות, כדי להשיג זאת, יש צורך במחשב קוונטי הכולל מעל 4000 קיוביטים. כיום, חברת IBM המפתחת מחשב קוונטי עם מגוון חברות מהעולם, מבטיחה מחשב עם מעל 1000 קיוביטים במהלך 2023. החברה מבטיחה להגיע למחשב עם מעל 4000 קיוביטים עד 2025.  ״בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים, בתיאוריה, למצוא במהירות תשובות לבעיות שלמחשבים קלאסיים ייקח עידנים לפתור, החומרה הקוונטית של היום עדיין חסרה בקיוביטים, מה שמגביל את התועלת שלה. הסתבכות ומצבים קוונטיים אחרים הדרושים לחישוב קוונטי הם שבירים, רגישים לחום והפרעות אחרות, מה שהופך את ההגדלה של מספר הקיוביטים לאתגר טכני עצום״, כותבים בפרסום של spectrum.  זהו האתגר הטכני עימו נדרשות להתמודד גם תעשיות הביטחון הישראליות - אלביט, תעשייה אווירית ורפאל. נכון להיום, טרם ברור איזו משלושת הטכנולוגיות המצוינות לעיל תגיע ראשונה לקו הסיום.  IBM הגדילה בהתמדה את מספרי הקיוביטים שלה. בשנת 2016, היא הכניסה לענן את המחשב הקוונטי הראשון לצרכי התנסות - מכשיר עם 5 קיוביטים, כל אחד מהם מעגל מוליך-על מקורר עד לאפס המוחלט. בשנת 2019, החברה יצרה את ה-Falcon בעל 27 קיוביטים; בשנת 2020, ה-Hummingbird עם 65 קיוביטים; בשנת 2021, ה-Eagle עם 127 קיוביטים, המעבד הקוונטי הראשון עם יותר מ-100 קיוביטים. בשנת 2022, ה-Osprey עם 433 קיוביטים. כאמור, הקפיצות הבאות הן מעל 1000 ומעל 4000.  לצד IBM, חברות אחרות בעולם גם פיתחו מחשבים קוונטים, אפילו עם יותר קיוביטים. לדוגמה, D-Wave Systems חשפה מערכת של 5,000 קיוביטים בשנת 2020. המחשבים של D-Wave הם מכונות מיוחדות לפתרון בעיות אופטימיזציה, בעוד המעבד של IBM נועד לשימוש כללי.  פתרונות נוספים כוללים, בין היתר, את גוגל המפתחת מעבד קוונטי בשם Sycamore, מיקרוסופט עם Azure Quantum וגם קבלני ביטחון אמריקאים. ביניהם, האניוול, שפתח חברה בשם Quantinuum, חברת raytheon שחוקרת מוליכי על, חברת לוקהיד מרטין המובילה מחקר עם אוניברסיטת דרום קליפורניה וחברת בואינג שמשקיעה במחקר בתחום עם UCLA ו.  קיוביטים לוגיים ופיזיים כאשר מדברים על כמות קיוביטים, זה לא רק למי יש יותר גדול, אלא באיזה סוג קיוביט מדובר. קיוביט לוגי הוא כזה שניתן לתכנת אותו המחזיק המחזיק בסופרפוזיציה (0 או 1). הרעיון הוא שמחשב בינארי יכלול סימולטור המסוגל לזהות את הסופר פוזיציה של הקיוביט הלוגי ובכך יתאפשר חישוב קוונטי במחשב ״רגיל״. קיוביט פיזי הוא מימוש קוונטי בפועל של קיוביט. לדוגמה, אלקטרון שיכול להיות בעל מצבי סופרפוזיציה ספין למעלה / ספין למטה. קיוביטים לוגיים הם קבוצות של קיוביטים פיזיים הפועלים יחד כדי לבצע חישוב מסוים. עבור כל קיוביט פיזי המשמש בחישוב, קיוביטים נלווים אחרים מבצעים מגוון של משימות כגון איתור ותיקון שגיאות כשהן מתרחשות.  בנוסף, ישנם גם שערים לוגים המאפשרים לקיוביט פיזי להחליף מידע עם קיוביט לוגי. על המורכבות של יצירת שער לוגי קוונטי מול קיוביט פיזי, מומלץ לקרוא את המאמר באתר מכון וייצמן. במחשב קוונטי, מידע יכול רק להחליף ידיים, הוא לא יכול ללכת לאיבוד.  אחד האתגרים הטמונים בפיתוח מחשב קוונטי, נובע מתיקון שגיאות קוונטי. שגיאות מונעות ממחשבים קוונטיים להפיק תוצאות אמינות, ולכן המירוץ הטכנולוגי בין היצרנים הוא סביב פיתוח מחשב קוונטי אמין בתוצאות שלו. חוקרים ב-IBM למשל, טוענים כי עד 2024 הם יצליחו לייצר מחשב קוונטי שלא ייצר שגיאות קוונטיות. 

הטילים בשווי של 131.2 מיליוני דולרים, מיועדים למערך ההגנה האווירית של צבא קולומביה צילום: תעשייה אווירית קולומביה עומדת לרכוש מערכת הגנה אווירית מסוג ברק MX תוצרת התעשייה האווירית הישראלית. על פי האתר Infodefensa, העסקה בהיקף 131.2 מיליוני דולרים, מיועדת למערך ההגנה האווירית של צבא קולומביה.  בסוף שבוע שעבר נחתם הסכם בין חיל האוויר הקולומביאני ובין החברה הישראלית, לאחר שכבר במאי האחרון אישר צבא קולומביה את רכישת המערכות הישראליות. אספקת הטילים צפויה להתבצע עד לסוף חודש ספטמבר 2026. האתר מזכיר כי טילי ברק מסוג MX וברק 8 הוצעו על ידי התעשייה האווירית גם לחיל הים הקולומביאני כבר בשנת 2017.  

כל קפ״ט עוסק בדילמת משאבים במהלך יזום פרויקט מו"פ | יישום עקרונות נכונים בניהול פרויקט יכול להוות מכפיל כוח בהפעלת אמצעי הלחימה העתידיים רותם מי-טל | קרדיט צילום: גבריאל וולקוביץ בקורסי מטה העוסקים באמל"ח בבניין הכוח בצבאות רבים ובפרקי כניסה לתפקיד פרויקטאלי בתעשיות הביטחוניות השונות, מקובל לדון לטובת לימוד והעשרה בדילמת הקפ"ט (קצין פרויקט). מדובר בדילמת משאבים העוסקת בייזום פרויקט מו"פ עתידי ודמיוני בעל תקציב מוגבל (למשל מיליון דולר) ובכלל תכולות הפרויקט השונות, הצורכות: תקציב, תכולות, לו"ז ובצ"מ (תקציב נוסף בלתי צפוי). עקרונות מובילים בהנדסת אנוש השאלה הנשאלת היא לאן הולך כל שקל בפרויקט, מה מותירים על כנו, על מה מוותרים וכיצד מייעלים. כלומר, מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, כאשר לעיני הקפ"ט עומד הצורך והמענה הטכנו-מבצעי הנדרש. תרגיל זה מהווה לרוב חוויה מעשירה ומלמדת, שמפרקת תכולת מו"פ או פרויקט ביטחוני טכנולוגי לתתי-מרכיבים שונים (יישומים, ממשקים, חומרות קצה, תקשורת וכו'), אך גם לתכולות מקצועיות (פיתוח מנועים שונים, אלגוריתמיקה, אינטגרציה למערכות אחרות, מחקר, הטמעה וכו'). תרגיל זה מאפשר לקפ"ט לדון ביחידות או בקבוצה על חשיבות כל יישום, הערך של כל תכולה והנחיצות של כל פיצ'ר במערכת. או אז, כמו בחיים עצמם, לא כולם זוכים להתקבל לקבוצה (או במקרה זה למדרגה א' של הפרויקט). במקרים שכאלה כל מקרה נדון לגופו, וכל יישום טכנולוגי או תכולה הנדסית נדונה לגופה, כשלנגד עיני הקפ"ט צריך להיות ניצב המשתמש הסופי במערכת, המפעיל המבצעי או בעל התפקיד המקצועי בהפעלת הכוח. במקרים מעין אלה נכון להבין וליישם שלושה עקרונות מובילים בהנדסת אנוש, אשר יכולים להוות מכפיל כוח בהפעלת אמצעי הלחימה העתידיים, ולא פחות מכך, להוות מנוע החלטות תוכנתי או פיצ'ר אופטימיזציה ותפעול. העיקרון הראשון - הקפדה על עיצוב מוכוון משתמש (User-centered design) ברוב הפעמים, צבא אינו תוכנית כבקשתך. עיניים של מפעיל מערכת ל"א מוטס בן 20 הן לא העיניים של מפעיל מערכת ממערך המילואים, מתנדב בן 50, אשר מגיע בחירום מהמשרד, עולה על סרבל, פועל במטוס, ונדרש לצפות בזמן מבצעי באותו מסך מערכת, שהותיר אחריו המפעיל הצעיר בפעימה הקודמת.  למתנדב בן ה-50 נדרש להתאים ממשק מערכת מוכוון משתמש, בעל פונטים שונים, גודל הגופן והקונטרסט של התוכן במערכת, וזאת לאור היחלשותה הטבעית של הראייה, כמו גם הצורך בחידוד במיקוד. במקרה שכזה, נכון ליישם את ממשק המערכת בצורה אדפטיבית, הניתנת להמרה או להתאמה בלחיצת כפתור - ממשק בן-דורי עיצובי. עיצוב מוכוון משתמש מהווה תהליך רב-שלבי, שמחייב את מוביל הפרויקט לערב במהלך הפיתוח את משתמשי הקצה באופן סדיר, וזאת על מנת להתאים חימוש למטרה באופן אפקטיבי (ובמקרה זה, להתאים תפעול מערכת למפעיל המערכת). העיקרון השני – שימוש מושכל בנצרות ביטחון דיגיטליות בעת הטכנולוגית והדיגיטלית הנוכחית ובמערכים רבים בצבאות ובגופי ביטחון שונים, מערכות מבצעיות רבות מקושרות אחת לשנייה ומשפיעות אחת על השנייה. פעולה לוקאלית שגויה במערכת אחת יכולה להשפיע על מערכת אחרת או על מערכות רבות באותה רשת. מסיבה זאת ומסיבות נוספות, נכון ורצוי ליישם נצרות ביטחון דיגיטליות למפעילי המערכת ולהטמיע אותן ב- GUI (ממשק ההפעלה והיישומים הגרפי של המערכת). במערכות רבות בעלות סביבות תפעול מרובות, כדוגמת סביבת תרגילים וסביבת מציאות, כשהאחת מכילה תיק תרגיל או תיק אימון ואילו השנייה מכילה בנק מטרות מבצעיות, מסוגלת טעות אנוש קריטית להעמיס ו"לזבל" סביבה מבצעית במרשמי תרגיל או מנגד למחוק בטעות בגמר אימון בנק של מטרות מבצעיות. השימוש המושכל בנצרת ביטחון אמור להוות (ממש כמו נצרה אמיתית בנק"ל) את בדיקת השפיות האחרונה טרם פעולה.  הנדסת האנוש בשלבי הייזום והפיתוח הפרויקטאליים במקרה זה היא מאוד ברורה, ופועלת לפי עקרון ה"אפרודנס" ("מזמינות"). הפקד הרצוי צריך להיות מונגש יותר מהותית ו"מזמין" את המפקד המצוי, ובכך להדגיש את הפעולה הנכונה יותר למפעיל המערכת. העיקרון השלישי – שילוב תהליכים אינקרמנטליים במערכות עוד בשלב האפיון תהליך אינקרמנטלי מהווה תהליך "תוספתי" בו מוסיפים רובד, שכבה או טכנולוגיה חדשה על גבי תהליך או מערכת קיימת. לדוגמה, הוספת פיצ'ר תומך קבלת החלטות (DSS) למפעיל המבצעי. לעתים, האתגר הוא להוסיף תכולה חדשנית כזו למערכת או לפלטפורמה, אשר טסה באוויר או שטה בים כבר 30 שנים. דוגמה טובה להוספת תהליך אינקרמנטלי היא שילוב של נהלי מדיניות הפעלה במערכת הגנה אווירית, כך שהמערכת מוזנת בפרוטוקולים של מדיניות מבצעית ברורה. בכך, מפשט הדבר תהליכים למפעיל המבצעי, כמו במקרים של הידרשות להחלטה האם לבצע יירוט על ידי המערכת בשטחים פתוחים או לבצע יירוט רק מעל מרכזי אוכלוסייה. כך או כך, שילוב של תהליך אינקרמנטלי חייב להיות מוכוון לפישוט התהליך המבצעי למפעיל המערכת באופן כזה שיקל עליו מהותית, ולא יכביד עליו. יש לזכור כי הנדסת אנוש היא ענף הנדסי שהוא "משרתם של שני אדונים". מהצד האחד, היא מחברת בין משתמש המערכת, המפעיל המבצעי ומשתמש הקצה לבין קבוצת הפיתוח והיישום, היא מדברת בשתי השפות, והיא מכוונת לשני הממדים (הפעלת הכוח ובניין הכוח). מן הצד השני ובנוסף, היא נקודת ההשקה והחיבור הנכונה ביותר בין המצוי לרצוי. הלכה למעשה, יש לה כיסא של כבוד בשולחן העגול של מרכיבי הפרויקט.  הכותב הוא מנכ"ל חברת אסגארד מערכות בע"מ, חברת חדשנות והנדסה מתל אביב, המתמחה ביישומי בינה מלאכותית.  

קאריס ויטי ודייל אלוף, ממכון המחקר SIGNAL העוסק ביחסי ישראל-סין וסין במזה"ת: ״סין הפכה לגורם משמעותי בפיתוח האקוסיסטם הדיגיטלי של מדינות המפרץ״  https://www.fmprc.gov.cn/eng/zxxx_662805/202212/t20221209_10987704.html המאבק על שיתוף הפעולה בתחומי הטכנולוגיה בין מדינות במזרח התיכון נמשך. במהלך ביקורו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, בסעודיה בדצמבר האחרון במסגרת פסגת "שלושת המעגלים" המדינית, סין וערב הסעודית התחייבו לשדרג את השותפות ביניהן והודיעו על 34 הסכמי השקעה (מוערך ב-30-50 מיליארד דולר). הסכמים אלו מכסים את מגזרי האנרגיה הירוקה, מימן ירוק, אנרגיה פוטו-וולטאית, טכנולוגיית מידע, שירותי ענן, תחבורה, לוגיסטיקה, תעשיות רפואיות, מפעלי דיור ובנייה. במקביל, סין גם ממשיכה לקדם מיזמים טכנולוגיים משותפים עם איחוד האמירויות, שהפך לשוק הגדול ביותר של סין במזרח התיכון לסחר שאינו כולל נפט. במחצית הראשונה של 2023 אמורה להסתיים בנייתו של פארק תעשיה (12.2 ק"מ מרובע) סיני-אמירתי באבו-דאבי.     קאריס ויטי ודייל אלוף, ממכון המחקר SIGNAL העוסק ביחסי ישראל-סין וסין במזה"ת: ״בזמן שמדינות המפרץ פועלות לגוון את הכלכלות שלהן ולצמצם את הסתמכותן על ייצוא נפט וגז, סין הפכה לגורם משמעותי בפיתוח האקוסיסטם הדיגיטלי שלהן. ״מאחר שהטכנולוגיה נמצאת בלב היריבות בין ארה"ב לסין, ארה"ב עוקבת אחר הכנסת תשתיות טכנולוגיות סיניות למדינות המפרץ – החל מרשתות סלולר 5G, עבור בהקמת שרתי ענן וכלה בפרויקטים של "ערים חכמות" הכוללות מערכות זיהוי פנים סיניות (כולל חברות המצויות תחת סנקציות אמריקניות). ״בשל הנוכחות הצבאית המשמעותית שלה במדינות המפרץ, ארה"ב מוטרדת מהנוכחות הדיגיטלית ההולכת וגדלה של סין. המיזמים החדשים המדוברים רק מרחיבים את "החתימה הדיגיטלית" של סין והחשיפה האפשרית של נכסים צבאיים אמריקניים בפני סין. ״מגמה זו עלולה להשפיע לרעה על פוטנציאל שיתוף הפעולה הטכנולוגי והמתקדם בין ישראל למדינות המפרץ. בשל פריסת רשת סלולרית 5G של וואווי באיחוד האמירויות, כבר השעתה ארה"ב את מכירת מטוסי 35F מתקדמים לאמירתיים.״   מאז 2018, ארה"ב מעלה שוב ושוב מול שותפותיה ובנות בריתה את חששותיה מטביעת הרגל ההולכת וגדלה של סין במערכות הדיגיטליות שלהן במזרח התיכון. ארה"ב הזהירה כי טכנולוגיית 5G סינית היא סוס טרויאני וכי עבודה עם חברות סיניות עלולה לסכן שיתופי פעולה ביטחוניים עם ארה"ב. האמריקנים מודאגים כעת מהשלכות שיתוף פעולה ומיזמים טכנולוגיים עם סין, החל מבינה מלאכותית ועד סייבר, מחשוב ענן ועוד. לאחרונה, אמרו גורמים רשמיים בארה"ב שהם רוצים לשים את מדינות המזרח התיכון "במושב הנהג". בהקשר ישראל, אמרה סגנית עוזר שר החוץ האמריקני, ד"ר ג'ונג פק, בכנס השנתי של SIGNAL, כי הממשל מצפה מישראל להגן על הטכנולוגיות המתקדמות שלה מפני סין, וכי הוא מצפה מישראל לעסוק בהערכת סיכונים ובפיתוח אמצעים לניהול סיכונים. משמעות הידוק קשרי הטכנולוגיה בין סין למדינות המפרץ תחייב את ישראל ככל הנראה לבחון היתכנות מיזמים משותפים עם איחוד האמירויות על בסיס הערכת סיכונים לאינטרסים הביטחוניים של ארה"ב.