טרמינל 207 מתמחה בטיפול ואחסנה של מכולות FCL ו-LCL, ומטפל במאות מטענים | הרחפנים תוצרת חברת NANDO | מנכ"ל קבוצת 207, גבי כנפו, ציין כי "מדובר בנדבך נוסף באבטחה של טרמינל 207״ קרדיט: קבוצת אלאלוף כחלק מההרחבה המתוכננת של 'טרמינל 207' של קבוצת אלאלוף, הוחלט לאחרונה על שדרג מערך האבטחה בטרמינל. במסגרת המהלך, הוקם חדר ביטחון מתקדם, וכן הוחלט על שימוש ברחפנים תוצרת NANDO לטובת האבטחה ההיקפית של הטרמינל.   הרחפנים, יסייעו באבטחת הגדר ההיקפית של הטרמינל שאורכה כיום 1.2 קילומטרים ואחרי הרחבת הטרמינל תגדל ל-1.6 קילומטרים. הרחפנים פועלים בהתאם לתוכנית עבודה שהוגדרה להם מראש ויכולים לבצע מעקב ולתת תמונת מצב בזמן אמת.  טרמינל 207 מתמחה בטיפול ואחסנה של מכולות FCL ו-LCL, ומטפל במאות מטענים המגיעים לארץ מדי יום ומלווה אותם משלב הפריקה מהאניה ועד למסירת המטען ללקוח. מערכת ERP המחוברת למחשבי המכס והנמלים מאפשרת ללקוח לקבל מידע בזמן אמת בכל שלבי הטיפול במכולות. המסוף ממוקם בסמוך לנמל אשדוד ולנמל הדרום בפארק נמלי ישראל. מנכ"ל קבוצת 207, גבי כנפו, ציין כי "מדובר בנדבך נוסף באבטחה של טרמינל 207, שהוא מהחדשים והמתקדמים בארץ בתחום האחסנה והלוגיסטיקה".  את הרחפנים יפעילו אנשי הביטחון של טרמינל 207 יחד עם אנשי NANDO. 

על פי התקשורת האיראנית, הפיצוץ הותיר נזק מסוים, "אבל למרבה המזל לא היו נפגעים" | ״נזק קל נגרם לגג המתחם״ www.irna.ir על פי דיווח של ה-CNN,  מל"טים תקפו מפעל צבאי בעיר איספהאן שבמרכז איראן, כך מסרה טהראן ביום ראשון. "התרחש פיצוץ באחד מהמרכזים הצבאיים המזוהים עם משרד ההגנה", אמר סגן ראש הביטחון של מחוז עוספיה, מוחמד רזא יאן-נסארי, לסוכנות הידיעות החצי-רשמית פארס. יאן-נסארי אמר כי הפיצוץ הותיר נזק מסוים, "אבל למרבה המזל לא היו נפגעים". סוכנות הידיעות הממלכתית IRNA אמרה מאוחר יותר שהפיצוץ נגרם על ידי "מל"טים קטנים". "היתה מתקפה לא מוצלחת של מל"טים קטנים נגד מתחם תעשייתי של משרד הביטחון ולמרבה המזל עם תחזיות וסידורי הגנה אווירית, אחד מהם (נפגע)", מסרה IRNA בפוסט בטוויטר, תוך שהיא מציינת את משרד ההגנה של המדינה. "מערכת ההגנה האווירית של המתחם הצליחה להשמיד שני מל"טים נוספים. למרבה המזל, הפיגוע הלא מוצלח הזה לא הרג איש ונזק קל נגרם לגג המתחם".  

נחמיה דגן, לטוס נמוך - לראות רחוק, ידיעות ספרים, 2022 באדיבות ידיעות ספרים אנשי צבא הכותבים ביוגרפיות מקפידים לשתף אותנו בפירוט כל שלבי חייהם מילדות עד שיא הקריירה. בדרך כלל בסדר כרונולוגי, מתוך מגמה להעצים בעיקר לקחים של הישגים (ואף טעויות). עכשיו הגיע תורו של נחמיה דגן, טייס, מפקד, איש תרבות. בספרו החדש יש מסרים מגוונים בתחומי פיקוד, מנהיגות, ביצוע מוקפד וכל מה שמתלווה לפעילות המבצעית, אך יש כאן גם מסר מיוחד לנחמיה דגן : חייל שרואה תיאטרון או שיודע ליהנות ממוזיקה טובה הוא חייל יותר טוב. נחמיה דגן הוא ממקימי מערך המסוקים הכבדים, מערך מסוקי הקרב ומערך שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לכוחות היבשה והים. בתפקידו האחרון בצבא היה קצין חינוך ראשי של צה"ל. ולמרות כל התארים הבכירים הללו, הוא דווקא מצא את עצמו באזרחות מתחבר יותר לעולם התרבות. כיום עוסק בהנגשת המוזיקה לחיילי צה"ל בבסיסים השונים. בת זוגו של נחמיה, שוש, דומיננטית מאד בספר, שותפה מלאה בחייו הפעילים בעצה ובמעשה. יש בספר שלל סיפורי גבורה לפי מיטב הניסיון של טייסים. השיאים  - חטיפת המכ"מ המצרי (תרנגול 53) וחילוץ מטורף מתוך לוע הארי המצרי. כדי ליצור מתח מתחיל השירות כטייס דווקא בדרמה שהיתה במיונים לקורס טיס : "נחמיה - לא עבר", אמר הקצין במרכז המיון לקורס טיס, שהקריא שם אחר שם מדף נייר שאחז בידו. את ההמשך כולנו כבר יודעים. הספר כולל גם סיפורי יומיום, על כל אלה שהלכו יחד אתו בדרך הארוכה, כי הרי אף פעם לא פעל לבד. נחמיה מקפיד לשדר לכל אורך הספר איך לנגד עיניו תמיד האנשים שעושים את העבודה, לקח למפקדים בכל הרמות : "תראו את החיילים, דרבנו להישגים, אך היוו קשובים גם למתמודדים עם קשיים".

במפקדת נאט"ו אמרו לנשיא שמפקדת קרפ"ר בצה"ל היא נכס ייחודי למרכז האימונים, ההדרכה וההוראה בתחומי הרפואה של נאט"ו https://www.nato.int/cps/en/natohq/news_211209.htm ברית נאט"ו מקדמת בברכה את נכונות ישראל לחזק את השת"פ המבצעי עם זרוע הים הישראלית ונאט"ו מכירה בישראל כשותפה בפרוייקט SEA GUARDIAN של נאט"ו להגנת היבשת – אמר מזכ"ל נאט"ו יינס שטולטנברג בקבלת פנים לנשיא המדינה יצחק הרצוג, שביקר בשבוע שעבר במטה נאט"ו בבריסל. המזכ"ל אמר שהברית משתפת פעולה עם מדינת ישראל כבר 30 שנה בתחומים מגוונים כמו טכנולוגיות חדשנות, מלחמה בטרור ומוכנות אזרחית. במפקדת נאט"ו אמרו לנשיא שמפקדת קרפ"ר בצה"ל היא נכס ייחודי למרכז האימונים, ההדרכה וההוראה בתחומי הרפואה של נאט"ו.  הרצוג ושטולטנברג דנו בהעמקת הקשרים בין ישראל לברית הצפון אטלנטית, והמזכ"ל הדגיש את הקשרים בין רוסיה לבין מדינות טוטליטריות דוגמת איראן, סין וקוריאה הצפונית.  איראן מספקת לרוסיה נשק לתקיפת תשתיות אזרחיות כמו בתי חולים באוקראינה, ובתמורה מהדקת את תמיכתה באיראן, אמר יינס שטולטנברג לנשיא הרצוג.   

היזם הגיש תסקיר פגום מהותית בהקשרי סכנה לתושבי האזור - מרחקי ההפרדה קטנים מידי | הוועדה לתשתיות לאומיות התעלמה מהסכנות הצפויות | הזרמה אוטומטית של גז אינרטי - אינו פתרון מקובל בעולם בקנה מידה כזה https://kesemenergy.com אחד הנושאים הדחופים שיוגשו בקרוב להחלטת ממשלת ישראל הוא נושא הקמת תחנות כוח חדשות. לאור הקמת פרויקטים רבים של תעשייה ומגורים, ולאור הרחבת השימוש בכלי רכב חשמליים נדרשת תוספת  יכולת ייצור חשמל. הבעיה חריפה במיוחד באזור גוש דן, בגלל מגבלות של יכולת הולכת חשמל אליו מאזורים אחרים. הוועדה לתשתיות לאומיות ( להלן: ות"ל) המליצה לאשר הקמה של מספר תחנות כוח חדשות, ולאחר דחיה ארוכה שנבעה מהמתנה להקמת ממשלה חדשה, כעת הנושא יעבור להחלטת הממשלה (או להחלטת ועדת שרים שהממשלה תסמיך לעניין זה). ואולם, לגבי תחנה אחת, שיזמים רוצים להקים בסמוך לראש העין ולכפר קסם, נראה שבלהט השאיפה לאשר במהירות הקמת תחנות כוח חדשות, הות"ל "עיגלה פינות" תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות, והמליצה לאשר את הקמת תחנת הכוח, בתנאים שמבחינה הנדסית אסור בתכלית האיסור לאשרם, בגלל בעיות בטיחות חמורות שיסכנו חיי אדם. במאמר זה אתייחס אך ורק לנושאים הקשורים לחומרים מסוכנים ולא לעילות התנגדות אחרות להקמת תחנת הכוח האמורה במיקום המוצע. תסקיר פגום מהותית  הות"ל המליצה לאשר את התוכנית למרות תסקיר פגום מהותית שהוגש על ידי היזם. בחוות דעתי שהוגשה לות"ל הוכחתי כי בניגוד למוצהר בתסקיר להגנה על הסביבה שהגיש היזם, שבו נטען שאין רצפטורים ציבוריים בטווח של 1 קילומטר מהתחנה, יש רצפטורים ציבוריים רבים בטווח של עשרות ומאות מטרים מהתחנה. בין הרצפטורים הציבוריים שבתסקיר נטען שהם כלל אינם קיימים יש מבני מגורים, אולם שמחות, תחנת רכבת, חנויות קמעונאיות ואפילו שוק הציפורים המפורסם שתכולת הקהל המירבית שלו הינה 1,600 איש.  אני סבור שטוב היה עושה החוקר מטעם הות"ל אם היה דוחה על הסף את התסקיר, או לפחות אם היה מחייב את מגישי התסקיר להכין תסקיר מתוקן שאינו כולל הטעיות כה בוטות. למרות זאת החוקר מטעם ות"ל לא דחה על הסף את התסקיר, לא דרש ממגישי התסקיר לתקן את התסקיר, והמליץ לות"ל לאשר את התוכנית על סמך תסקיר שאינו מייצג את המציאות. דליפת גז טבעי בתוך אולם הטורבינה בחוות דעתי שהוגשה לות"ל בעניין חומרים מסוכנים גם נכתב כי בתסקיר בוצע חישוב מוטעה של מרחקי הפרדה, תוך התעלמות מתרחיש מציאותי של דליפת גז טבעי בתוך אולם הטורבינה, תרחיש המגדיל משמעותית את מרחק ההפרדה שהופיע בתסקיר, מעשרות מטרים למאות מטרים ואף יותר, משמע סיכון חמור של פיצוץ נפחי בעוצמה גדולה משמעותית מזה שהוצג בתסקיר. חישוב מרחק ההפרדה המופיע בתסקיר אינו נכון לפיצוץ באולם הטורבינה של תחנת הכוח כי הוא התבסס על תרחיש UVCE (פיצוץ ענן גז בלתי כלוּא) שאינו מתאים לתרחיש פיצוץ בתוך מבנה הטורבינה של תחנת הכוח. כפי שהוכח בתאונה שהתרחשה בארצות הברית, גל ההדף של פיצוץ בתחנת כוח דומה גרם נזקים קשים בטווח של מאות רבות של מטרים מזירת האירוע, ולאסון כבד. אני סבור כי אישור התוכנית להקמת תחנת הכוח, על בסיס תסקיר הגנה על הסביבה שאינו נכון, שהקשר בינו לבין המציאות בשטח קלוש, ושטענות המופיעות בו לגבי חומרים מסוכנים הופרכו לחלוטין, הוא שערורייה המעלה מחשבות נוגות על הליך אישור התוכנית בוועדה לתוכניות לאומיות.  הניסיון הכושל של הות"ל לפתור את הבעיות שנחשפו  על מנת "לפתור" את הבעיה של סיכון לפיצוץ באולם הטורבינות, ועדת התכנון לפרויקטים לאומיים החליטה לחייב הקמת מערכת בקרה באולם הטורבינות לזיהוי דליפות והזרמה אוטומטית של גז אינרטי. הזרמת גז אינרטי על מנת להפחית סיכון של דליקה או פיצוץ הינה פתרון אפשרי במכל לא גדול המשמש בתהליך ייצור, בחדרון שיש בו שרתי מחשב וכדומה, אך לא באולם ענק שיש בו טורבינות של תחנת כוח. מעבר לכך, הזרמת כמות גדולה של גז אינרטי לאולם שעשויים לשהות בו אנשים, עלולה לגרום, תוך דקות ספורות, למוות של כל האנשים הנמצאים באולם (ובאזור ההשפעה של עננת הגז האינרטי שתזלוג אל מחוץ לאולם). לכן, באופן מעשי, הדבר נאסר על ידי תקנים שונים. יש להדגיש כי בדרך כלל אולמות טורבינות הם אולמות גדולים. על מנת לחנוק בהם אפשרות לפריצת אש או פיצוץ, יש "להציפם" במהירות רבה מאוד בכמות אדירה של גז אינרטי (כגון חנקן). מערכת שמסוגלת לשחרר במהירות כמות כה גדולה של גז אינרטי תגרום סיכון אדיר במתקן ובסביבתו, ואם תופעל (אפילו בגלל תקלה) - תגרום לאסון כבד. חברי הות"ל הנכבדים גם התעלמו מכך שגזים אינרטיים דחוסים מוגדרים בחוק כחומרים מסוכנים בגלל הסיכון שהם ידחקו אוויר המכיל חמצן ויגרמו לחנק של אנשים. אפילו היזם לא הציע להשתמש בגזים אינרטיים בתסקיר שהגיש, ולא ביצע ניתוח סיכונים לגזים אינרטיים, למרות שהיה צריך לבצע ניתוח סיכונים לכל החומרים המסוכנים שאמורים להיות בתחנת הכוח. לאור זאת, אין להתפלא על כך שה"המצאה" של ועדת התכנון לפרויקטים לאומיים, להשתמש בהזרמת גזים אינרטיים לאולם הטורבינות, אינה בשימוש בתחנות כוח בעולם. כמו גם, לא הוצעה כפתרון למניעת פיצוץ בדו"ח החקירה שנערך לאחר הפיצוץ שהתרחש בתחנת הכוח במידלטאון שבקונטיקט בארצות הברית. גם נציג בכיר של הרשות הארצית לכבאות והצלה, שהינה הרגולטור בישראל לנושאי בטיחות אש, הוציא מסמך רשמי ובו הוא כתב שאינו מכיר שיטה כזאת כפתרון קבוע ותקני. אני סבור כי יש לשבח את כב"ה על עמדה מקצועית נכונה זו, המבוססת על היכרות עמוקה של מערכות למניעת דליקות וכיבוי אש. איום מוחשי לריכוזי אוכלוסייה תחנות כוח הינן מתקנים מסוכנים ולכן, בעבר כאשר חברת חשמל בחרה מיקומים לתחנות כוח חדשות המופעלות בגז טבעי, היא בחרה מיקומים רחוקים מריכוזי אוכלוסייה.  דוגמאות לכך הן תחנת כוח "חגית" ותחנת כוח "צפית". יש לציין כי במלחמה המתרחשת כעת באוקראינה, רוסיה תקפה באופן שיטתי תחנות כוח באוקראינה, ולמרבה הצער הדגימה את האפקטיביות של תקיפת תחנות כוח על מנת לשתק חלקים נרחבים של מערכת החשמל באוקראינה.  יש להניח כי בעימותים עתידיים, גורמים עוינים ישגרו טילים וכלי טייס בלתי מאוישים על מנת לפגוע בתחנות כוח, ולכן עדיף שתחנות כוח חדשות לא ימוקמו בצמוד ליישובים גדולים, שעלולים גם להיפגע ממתקפות כאלו. קיימים מיקומים יותר מתאימים להקמת תחנות כוח, ביחס למיקום המוצע בצמידות לראש העין ולכפר קאסם, תוך הפחתה משמעותית של המטרדים והסיכונים שתחנת כוח תגרום ליישובים סמוכים.  חומרים מסוכנים? כן, זה השיקול המרכזי מנקודת מבט מקצועית בקשר לחומרים מסוכנים, ניראה כי הוועדה לתוכניות לאומיות קיבלה החלטה מוטעית ושגויה באופן קיצוני ובלתי סביר, על בסיס מידע בלתי נכון. בניסיון לחפות על חלק מהכשלים בניתוח הסיכונים בתסקיר, הוועדה לתוכניות לאומיות הציעה פתרון בלתי מעשי, היוצר סיכון חמור בהרבה מהבעיה המקורית (ואשר לא בוצע לגביו חקר סיכונים). פתרון זה אסור בתכלית האיסור על ידי התקנים הישימים, ואינו נמצא בשימוש בתחנות כוח דומות בעולם. הסתמכות על פתרון בלתי ישים, שהינו בגדר חיזיון שווא, אינה יכולה לשמש בסיס לצורך אישור מבחינה תכנונית, מה שאסור לאשר מבחינה הנדסית. במשרד להגנת הסביבה יש מומחים מהשורה הראשונה לחומרים מסוכנים, וקביעת המרחק של תחנת הכוח מבתי מגורים הנו באחריות ובסמכות המשרד להגנת הסביבה.  שרת הגנת הסביבה החדשה, ח"כ עידית סילמן, נדרשת להתייחס בממשלה למחדלים החמורים בהמלצה של הות"ל לאשר את התוכנית להקמת תחנת הכוח האמורה, ולבלום אישור תוכנית מסוכנת זו, תוך העדפת חלופות במקומות שבהם הסיכון הוא ברמה קבילה. לאור עמדתה המקצועית של הרשות הארצית לכבאות והצלה לגבי ההצעה של הות"ל לשימוש במערכת מניעת פיצוץ המבוססת על הזרמת גז אינרטי, גם השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן-גביר (אשר ממונה גם על הרשות הארצית לכבאות והצלה) נדרש לבלום בממשלה את התוכנית להקים תחנת כוח בצמוד לראש העין ולכפר קאסם. אפילו אם התחנה האמורה תאושר, קיים חשש מהותי שלאחר שנים שתארך הקמת התחנה, קלושים הסיכויים שהיא תקבל אישורי הפעלה מהמשרד להגנת הסביבה ומהרשות הארצית לכבאות והצלה, במתכונת שהות"ל הציעה. לכן, ייווצר פער בין היכולת המתוכננת לייצור חשמל לבין היכולת בפועל לייצר חשמל בקרבת גוש דן. זו הסיבה שגם שר האנרגיה, ח"כ ישראל כ"ץ, נדרש למנוע את אישור התחנה האמורה, ולקדם חלופות בעלות סיכויי הצלחה יותר גדולים. יש לקוות כי גם שאר שרי הממשלה שהוקמה לאחרונה יבדקו את הנושא לעומק, ולא יאשרו את התוכנית להקמת תחנת כוח כפי שהיא, מסוכנת ובלתי מעשית.  המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים". גילוי נאות: מחבר המאמר הכין חוות דעת מומחה, המתייחסות לתסקיר ההשפעה על הסביבה שהוגש ע"י היזם של תחנת הכוח המוצעת בסמוך לראש העין וכפר קאסם, עבור נציגי מטה המאבק בהקמת תחנת הכוח האמורה, ועבור עריית ראש העין.

 האיחוד האירופי מותח ביקורת על הונגריה בשל פגיעה במערכת המשפטית במדינה, שחיתות ושימוש כוזב בכספי קרנות של האיחוד האירופי https://twitter.com/PM_ViktorOrban/status/1616091547371438080?s=20&t=yEd... ממשלת הונגריה והתאגיד הממשלתי N7 חתמו על כמה חוזים גדולים לציוד צבאי ונשק, במסגרת מאמץ מואץ לרכישת  מערכות נשק והקמת מפעלי ייצור מקומיים. האיחוד האירופי מצידו מותח ביקורת קשה על הונגריה וקבע שאינו יכול לראות בה מדינה דמוקרטית. הונגריה הגדילה את התקציב הצבאי לשנת 2023 בסכום חסר תקדים של 1.4 מיליארד דולר, ועל פי ג'יינס 30 עד 40 אחוזים מהתקציב מיועדים לשיפור ולשדרוג מערכות לחימה צבאיות. באחרונה חתמו ההונגרים עם התאגיד הגרמני ריינמטאל על חוזה לייצור חומרי נפץ בגלל מחסור אירופי. עם החברה הגרמנית "דינמיט נובל" חתמה בודפשט על הסכם לרכש נשק נ"ט חדיש מסוג RGW-110 ועם החברה הצ'כית COLT CZ חוזה לרכישת כלי נשק שונים כולל נק"ל. כל העסקות בין הונגריה לבין חברות זרות כולל הקמת מפעלי ייצור מקומיים בהונגריה עבור הצבא. דפנס ניוז מוסר כי האיחוד האירופי מותח ביקורת על הונגריה בשל פגיעה במערכת המשפטית במדינה, שחיתות ושימוש כוזב בכספי קרנות של האיחוד האירופי. בדוח מהשנה שעברה נאמר שהאיחוד האירופי אינו יכול לראות בהונגריה דמוקרטיה, אלא היא נהפכה ל"אוטוקרטיה נבחרת", שבה  ערכים המקובלים באירופה נתונים בסכנה.   

אספקת המערכות צריך להסתיים במהלך 2023 | מדובר ברכש 19 תותחים חדשים ו-8 מערכות רקטות PULS | מדובר בעסקה שניה שבה תותחים ישראלים מחליפים צרפתיים (גם בקולומביה העדיפו תותח ישראלי)  Elbit Systems photo of the ATMOS   על פי פרסומים בדנמרק, הממשלה החליטה לרכוש תותחים חדשים מאלביט. זאת, מאחר והתותחים הישנים, תוצרת Caesar הצרפתית נתרמו לאוקראינה. מדובר ברכש 19 תותחים חדשים ו-8 מערכות רקטות PULS.  ״הממשלה החליטה בשבוע שעבר לתרום 19 מערכות ארטילריה תוצרת Caesar למאבקה של אוקראינה ברוסיה. התרומה נעשתה לבקשת האוקראינים ובעקבות ייעוץ מקצועי של פיקוד ההגנה, אך במקביל הותירה פער יכולת בחיל החימוש״, לפי הפרסום.  ״על בסיס המלצות פיקוד הביטחון, סוכנות החומרים והרכש (FMI) של משרד הביטחון ערכה חיפושים בשוק כדי למצוא ספק שיוכל לספק במהירות ציוד חדש לחיל החימוש ובכך לסגור את פער הקיבולת. ״FMI החלה במשא ומתן עם היצרנית אלביט מערכות לאספקת תותחי ATMOS ומערכות משגרי רקטות PULS בהקדם האפשרי. משגרי הרקטות משלימים את הפער במערכות הארטילריה, שכן בתחילה לא ניתן לקבל מספיק ארטילריה במהירות מספקת כדי לענות על הצרכים המבצעיים של ההגנה. הרכש אמור לשרת את חטיבה 1 של הצבא הדני (1st brigade). על פי הפרסום, אספקת המערכות צריך להסתיים במהלך 2023, היות והחטיבה הזו אמורה להיות חלק מיוזמת המוכנות של נאט"ו (NRI) החל ב-1 בינואר 2024. על פי פרסומים גלויים, הרקטות של אלביט יכולות להגיע לטווח של 300 ק״מ. התותח של אלביט לטווח של 40 ק״מ.   

בנוסף, זכתה אלביט בחוזה המשך מנאט"ו למערכת J-Music נוספת עבור צי מטוסי התובלה של נאט"ו בצלאל מכליס - מנכ״ל ויו״ר אלביט | תמונה: אלביט  אלביט מערכות הישראלית חתמה על חוזה שירות לחמש שנים עם סוכנות הרכש של נאט"ו (NSPA) עבור מערכות אמצעי נגד כיווניים אינפרה-אדומים (DIRCM) של אלביט בהם מצויד צי מטוסי התובלה של נאט"ו (MRTT). החוזה כולל הקמת מרכז שירות, הממוקם במתקן  שלNSPA בלוקסמבורג, למתן תמיכה ולוגיסטיקה למערכת. בנוסף, זכתה אלביט בחוזה המשך מ-NSPA למערכת J-Music נוספת, שהיא חלק ממשפחת MUSIC DIRCM. המערכת האוטונומית המלאה מבוססת-לייזר מספקת הגנה מקיפה מפני טילי קרקע-אוויר מתקדמים המאתרים מטרות באמצעות חום. עד עתה, שבע מערכות J-Music כבר משולבות, מאושרות ומבצעיות בצי מטוסי התובלה של נאט"ו. לדברי אורן סבג, מנכ"ל אלביט מערכות ISTAR & EW: "הביקוש למערכות ה-DIRCM שלנו גדל עקב הגברת האיומים הנשקפים למטוסים. אנו גאים לספק לנאט"ו מרכז לוגיסטי ושירות לתיקון ותחזוקה מקומיים של המערכות שלנו".