סוכנות רויטרס מדווחת מרבת עמון שאוסטין ילחץ על מנהיגי ישראל לפעול להפחתת המתח בגדה המערבית DoD photo by U.S. Navy Petty Officer 2nd Class Alexander Kubitza מזכיר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין, הנמצא בירדן ויגיע לארץ בסוף השבוע, מביא עמו במסעו למזה"ת "מסרים קשוחים" למנהיגי ישראל ומצרים.  סוכנות רויטרס מדווחת מרבת עמון שאוסטין ילחץ על מנהיגי ישראל לפעול להפחתת המתח בגדה המערבית. בכיר במחלקת המדינה אמר אמש ברבת עמון שאוסטין ידבר עם מנהיגי ישראל "בכנות גמורה" על מחזורי האלימות בגדה המערבית ו"יתייעץ עמם" בדבר צעדים שישראל יכולה לעשות כדי להחזיר אצת הרגיעה לאזור לקראת החגים הקרבים.  נושאים אלו עלו בשיחות שקיים אוסטין אתמול עם המלך עבדאללה. נמסר כי "מתווכים זרים" פעלו להרגעת מתיחויות חדשות שנוצרו מאז נבחר נתניהו בבחירות בראש ממשלה ימנית. עם נשיא מצרים א-סיסי אמור מזכיר ההגנה האמריקני לדבר על הדאגה האמריקנית בנושא זכויות האדם במצרים. המזכיר יבטיח למנהיגי האזור שארה"ב תשמור על מחוייבותה לאזור.   

צבא עם, כמו צה״ל, אינו יכול להתקיים בלי עם | נתניהו משתמש בשסעים חברתיים לטובת אחיזה בשלטון | מודל צבא מקצועי מתאים יותר לחברה מפולגת על קווי שסעים חברתיים  סטילס: חיים צח /לע"מ מאז נבחר נתניהו לראשות הממשלה והקים קואליציה לפני כחודשיים, המדינה נכנסה לתקופה של מחאות חברתיות נגד הרפורמה המשפטית. הדינמיקה החברתית בישראל הגיעה בחודשיים אלו להדגשת השסעים החברתיים הקיימים בישראל מאז היווסדה. זו שיטת נתניהו כפוליטיקאי. הוא מרחיב שסעים חברתיים על מנת לאחוז בשלטון.  הפעם, שסעים אלו התרחבו גם לצבא, שנחשב בישראל ככור היתוך חברתי. השסעים החברתיים הצליחו לגבור על האפקטיביות של כור ההיתוך הצה״לי וקולות סרבנות נשמעים בקרב יחידות מילואים. הסנונית הראשונה הייתה טייסים בטייסת 69 שלא הגיעו לאימון. אמור לצאת גם משט מחאה בקרוב של יוצאי חיל הים על כל יחידותיו.  החשש מסרבנות בכוח הסדיר והמילואים הגיע גם לרמטכ״ל, שיחד עם שר הביטחון, מנסים לקדם שיח פתוח בצבא, בעיקר בדרגי קצונה, סביב הרפורמה המשפטית והמצב החברתי בישראל. כתבתי בעבר מדוע סרבנות בכוח המילואים היא איום קיומי למדינת ישראל.  גם אם הרוחות ירגעו, המצב לא יחזור לקדמותו. הרוביקון נחצה. השסעים החברתיים בחברה הישראלית שצפו כעת ביתר שאת, מוכיחים שאין עם ישראל. יש חברה ישראלית. ההבדל טמון בקונצנזוס משותף. עם מאוחד, שואף לקונצנזוס חברתי. תפיסת עולם, ערכים כנגזרת שלה ושאיפה לאופי חיים מסוים. כאמור, זה כבר לא קיים בישראל.  במותו של עם ישראל, תקום מדינת ישראל. בשונה מעם, בחברה, יש קבוצות שונות המתגוררות באותו תא שטח, כאשר ה״דבק״ בין הקבוצות קשור לאינטרס אישי וקבוצתי בלבד. אין תפיסת עולם משותפת, ערכים משותפים ואין שאיפה לאופי חיים מסוים אחד. כל קבוצה רוצה אופי חיים אחר והתחרות בין הקבוצות תחריף ככל שהאוכלוסיה תגדל. סיבות רבות לכך, אך בישראל, אחת העיקריות שבהן קשורה לכך שחלק מהקבוצות אינן משתתפות בתשלום מיסים ובשירות בצבא העם. נשיאה בנטל - ערך מרכזי בחברה הרוצה להפוך לעם.  צבא עם, כמו צה״ל, אינו יכול להתקיים בלי עם צבא עם, כמו צה״ל, אינו יכול להתקיים בלי עם. כאשר השסעים החברתיים מנצחים, כור ההיתוך מתחיל להתפרק. זה מה שאנו רואים כעת. את היסודות לפירוק צבא העם הישראלי. כור היתוך אינו יכול להתקיים ללא הסכמה על חזון משותף, ובלי עם - אין חזון משותף. החברה הישראלית של החודשיים האחרונים עסוקה במלחמה על משאבים בין קבוצות שונות, בעלות חזון דיפרנציאלי. חזון אחר לכל קבוצה. וזה לא הולך להשתנות.  המשמעות בכך שנתניהו בוחר בשימוש בשסעים חברתיים כדי לאחוז בשלטון היא שנתניהו מניח את היסודות לפירוק צבא העם. יחי צבא מקצועי. בחברה משוסעת חברתית, נכון יותר לעבור לצבא מקצועי. גם נתניהו יודע זאת. וזה לאו דווקא רע.  צבא מקצועי הוא כזה שאלו המתגייסים אליו, בוחרים בשירות צבאי כמקצוע לחיים. הם בוחרים להלחם עבור משכורת חודשית. לא משיקולים אחרים. צבא מקצועי אינו כור היתוך חברתי, זו אינה מטרתו. אף אחד לא מתנדב לשרת בו, אין סביבו אתוס חברתי. אין תחושת קיפוח כזו או אחרת מצד הקבוצות החברתיות הנלווית לשירות הצבאי.  דמוקרטיות דוגמאת ארה״ב ובריטניה מחזיקות בצבא מקצועי, כך שאין סתירה בין שיטת המשטר לבין קיומו של צבא מקצועי. צבא מקצועי גם לאו דווקא יעלה יותר למדינה. הוא יהיה צבא קטן יותר כנראה, שמתבסס יותר על קבלנים פרטיים לתפעולו והרבה טכנולוגיה בשדה הקרב.  לסיכום, נתניהו אינו תמים. הוא יודע לאן מוביל קו פעולה מבוסס על העמקת שסעים חברתיים והוא בוחר בו למרות זאת. ייתכן ונתניהו בעצמו רוצה צבא מקצועי. כזה שיהיה פחות מושפע בתנודות במטוטלת הפוליטית, כזה שהממשלה תוכל לסמוך עליו שיתייצב לכל משימה (גם מלחמות ברירה אידיאולוגיות), כזה שמוכשר כמקצוע ולא על בסיס התנדבות לתקופה ארוכה וכזה שניתן למדוד את עלותו בצורה אפקטיבית יותר. 

"המצב בעיר בחמוט גיהינום מוחלט", אמר אמש וולודמיר נזרנקו, אחר ממפקדי צבא אוקראינה | קייב הודיעה אמש שצבא אוקראינה מחזיק מעמד בבחמוט אילוסטרציה | https://t.me/V_Zelenskiy_official/5386 "המצב בעיר בחמוט גיהינום מוחלט", אמר אמש וולודמיר נזרנקו, אחר ממפקדי צבא אוקראינה הנלחם בעיר ההרוסה, שרבבות מתושביה נמלטו ממנה. לעיר בחמוט אין חשיבות אסטרטגית מיוחדת, אך לקרבות השליטה עליה, ההולכים ומחמירים, יש חשיבות פסיכולוגית, מדווח MILITARY NEWS. האוקראינים מנהלים קרבות קשים כדי למנוע מהצבא הרוסי לכתר את העיר ובמוסקווה פוטין זקוק מאוד לניצחון בעיר במזרח אוקראינה. יש סברה במודיעין הבריטי והאמריקני שהאוקראינים ייאלצו לסגת מהעיר, לפחות 'נסיגה טקטית', אם כי מפקדי צבא אוקראינה אומרים שלא התקבלה שום הוראה ברוח זו. מפקדי כוח וגנר, הנלחמים בעיר יחד עם צבא רוסי, פנו למוסקווה והתחננו שישלחו להם תחמושת, שהולכת ונגמרת. קייב הודיעה אמש שצבא אוקראינה מחזיק מעמד בבחמוט, ומזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין אמר שאפילו אם האוקראינים ייאלצו לסגת מהעיר ורוסיה תכבוש אותה, זה לא יהיה ניצחון רוסי מושלם וזה לא ישנה את תוצאות המלחמה לטובתם.  אחד ממפקדי הצבא האוקראיני בעיר אמר אמש לכתבי סוכנויות הידיעות: "ההגנה על העיר נמשכת. לא התקבלה שום הוראה לסגת. ההגנה מתבצעת בתנאים קשים ביותר, כי המצב בעיר הזאת הוא גיהינום מוחלט".   

ריפטין (55), שימש קודם לכן כמנכ"ל החברה הבטחונית ניר אור מקבוצת אימקו קרדיט צילום: ברצי גולדבלט תא"ל במיל' רועי ריפטין, ששימש כקצין תותחנים ראשי, מונה למנכ"ל חברת אקסון ויז'ן, חברה בטחונית המתמחה בפיתוח ויישום פתרונות בינה מלאכותית עבור פלטפורמות בטחוניות.  ריפטין (55), שימש קודם לכן כמנכ"ל החברה הבטחונית ניר אור מקבוצת אימקו. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהמכללה למנהל, תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. תא"ל (במיל') רועי ריפטין: "אני מודה על האמון שניתן בי וגאה לעמוד בראש חברת אקסון ויז'ן.״  חברת אקסון ויז'ן מפתחת פתרונות המבוססים על בינה מלאכותית, ומאפשרים להגביר את השרידות והקטלניות של פלטפורמות צבאיות וצוותי קרב, באוויר בים וביבשה. הפתרונות של החברה מאפשרים למקסם את התפקוד של המפקדים והמפעילים ולספק לצוות הלוחם מידע מעובד ומעודכן בזמן אמת, לשם קבלת החלטות מיטבית ושיפור המודעות המצבית. פתרונות החברה משמשים את צה"ל וכוחות נוספים ברחבי העולם.   

פיתוח המערכת מתבצע תחת תכנית Aatmamirbhar Bharat של הודו שמטרתה להביא את הודו לעצמאות בפיתוח וייצור אמל״ח הדרוש לצבא ההודי. בעיקר מול סין ופקיסטן https://twitter.com/indiannavy/status/1632945232882077697?s=20 הודו ביצעה ניסוי במערכת הגנה אווירית ברק-8 מנושאת המטוסים INS Visakhapatnam. מדובר במערכת שפותחה במשותף על ידי הודו (DRDO) ותעשייה אווירית בישראל. המערכת והמיירטים מיוצרים בשיתוף חברת BDL ההודית.  פיתוח המערכת מתבצע תחת תכנית Aatmamirbhar Bharat של הודו שמטרתה להביא את הודו לעצמאות בפיתוח וייצור אמל״ח הדרוש לצבא ההודי. בעיקר מול סין ופקיסטן, שתי האויבות העיקריות של הודו.  על פי פרסומי תעשייה אווירית, מערכת הברק 8 יכולה להגיע עד טווח יירוט של כ-150 ק״מ. טרם ברור לאיזה טווח נערך הניסוי המסויים.   

רוצחם של הלל ויגל יניב ז״ל אשר נהרג הוא עא פתאח חרושה, בן 48, תושב מחנה הפליטים עסכר סמוך לשכם, פעיל חמאס צבאי תמונה: דובר צה״ל  בפעילות משותפת של שב"כ, ימ"מ וצה"ל, נהרג עא פתאח חרושה, רוצחם של הלל ויגל יניב ז״ל בפיגוע הירי בחווארה בתאריך 26/2/23. מאז הפיגוע בוצע ריכוז מאמץ מודיעיני של שב"כ, אשר הצביע על מקום המצאו של המפגע במחנה הפליטים ג׳נין. בשעות הצהריים פשטו לוחמי ימ"מ ושב"כ על מבנה חשוד בו שהה המפגע. במהלך הפשיטה נפתחה אש ע״י חמושים לעבר הלוחמים אשר השיבו אש ממנה נהרג המבוקש. שני לוחמי ימ"מ נפצעו באורח קל ופונו לטיפול רפואי. עדכון נמסר למשפחותיהם.  רוצחם של הלל ויגל יניב ז״ל אשר נהרג הוא עא פתאח חרושה, בן 48, תושב מחנה הפליטים עסכר סמוך לשכם, פעיל חמאס צבאי. נבדקים דיווחים על חמישה הרוגים פלסטינים.  במקביל, כוחות צה״ל ושב״כ עצרו במחנה הפליטים עסכר את בניו של עא פתאח, חאלד ומחמד חרושה, אשר חשודים כמי שמעורבים יחד איתו בתכנון וביצוע הפיגוע. השניים יעברו לחקירת שב״כ.  במהלך הפעילות, ירו הכוחות טילי כתף והפעילו אמצעים נוספים לעבר מבנה בו התבצר המבוקש. הכוחות ירו גם לעבר חמושים שירו ירי מאסיבי לעברם, זוהו פגיעות. בין היתר זוהו חמושים שירו לעבר הלוחמים מתוך אמבולנס, והשתמשו בו כמחסה. כמו כן, הושלכו לעבר הכוחות מטענים ובלוקים והתפתחו במקום מספר הפרות סדר. הכוחות הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות ובירי, זוהו פגיעות. שני רחפנים נפלו במהלך הפעילות, האירועים מתוחקרים.  

החקירה בלבנון החלה באוגוסט 2020. מאז היא נתקעה שוב ושוב | מועצת זכויות האדם של האו"ם לא מחפשת אשמים | הבולשת הפדרלית של ארצות הברית לא הגיעה למסקנה | ארגון Human Rights Watch מצביע על אחריות רשויות בלבנון By Mehr News Agency, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=92996957 מאות טונות של הכימיקל אמוניום חנקתי (אמוניום ניטראט), המשמש הן לתעשיית הדשנים בחקלאות והן לתעשיית חומרי הנפץ בחציבה ובכרייה (וגם לטרור), נאגרו באחד ממחסני נמל ביירות מספר שנים ללא אמצעי בטיחות נאותים. ב-4 באוגוסט 2020 אירעה סדרה של פיצוצים במחסן. 217 בני אדם נהרגו עד כה, יותר מ-7,000 נפצעו, נזק של מיליארדי דולרים לשכונות מגורים, למבני מסחר ולתשתיות עירוניות, ולמעלה מ-300,000 תושבים נותרו עקורים. הפיצוץ תואר כאחד הפיצוצים הלא-גרעיניים החזקים ביותר בהיסטוריה. מאמר זה מציג תמונת מצב עדכנית שנתיים וחצי מאוחר יותר. בביירות החקירה (שוב) נעצרת השופט-החוקר הלבנוני Tarek Bitar, שהוביל את החקירה עד לאחרונה, ניסה לחדש את חקירת הפיצוץ והוציא כתבי אישום חדשים נגד בעלי תפקידים בכירים ובדרגי ביניים בלבנון, לאחר למעלה משנה של השעיית חקירת האירוע. החקירה בלבנון החלה באוגוסט 2020. מאז היא נתקעה שוב ושוב עקב התערבות של גורמים פוליטיים בדרג גבוה ועקב היעדר עצמאות שיפוטית של לבנון. פוליטיקאים לבנונים הגישו תלונות רבות נגד השופט-החוקר. בתלונות הם חלקו על סמכויותיו השיפוטיות, והאשימו אותו בהטיה. קודמו Fadi Sawan השופט הראשון, שמונה להוביל את חקירת הפיצוץ, הועבר מתפקידו לאחר שבפברואר 2021 האשים פוליטיקאים בכירים באחריות לנושא. כמו בכל חקירה בסדר גודל כזה בכל התפתחות שהיא צץ ועלה ספין חדש ושונה מקודמו בניסיון להעברת אחריות מרשות או מצד אחד לרשות או לצד אחר. מספר עצום של תיאוריות, דעות, הצהרות, ניתוחים והשערות הועלו לפעמים עם השערות, שנתמכו רק על ידי מקורות בודדים. מורכבות התיק, השחקנים הרבים המעורבים בו והחבויות הפליליות האפשרית, הקושי להטיל אחריות על האחראים, במיוחד לאור מהלכי ממשלת לבנון נגד הליכי החקירה. החקירה הלבנונית עומדת כעת בפני אתגרים משפטיים שונים סביב סמכויות שיפוט, אחריות וגישה לראיות. נראה, שהחקירה תתבסס על התיאוריה המשפטית שתגבר, שכן לבנון עדה לעימות משפטי בין השופט-החוקר Bitar לבין התובע הציבורי העליון של לבנון Ghassan Oweidat. שניהם מערערים זה על סמכותו של זה בעניין והגישו כתבי תביעה זה כנגד זה. Oweidat הוציא לפני מספר שבועות צו איסור יציאה נגד Bitar, והורה לשחרר את כל החשודים שעוכבו בקשר לפיצוץ הנמל מיד לאחר ש-Bitar פירסם את כתבי האישום האחרונים שלו. Bitarמצידו כפר בסמכות המשפטית של Oweidat, והדגיש ש- Oweidatעצמו הואשם בקשר לפיצוץ. או"ם שמום מאז ימיו הראשונים של האירוע, נשמעו קריאות של גורמים לבנוניים לרבות פוליטיקאים בכירים וגורמים בינלאומיים שונים לפתוח בחקירה עצמאית של האו"ם של הפיצוץ. גורמים אלו נימקו את הדרישה שלהם בשני טיעונים עיקריים: האחד, שמערכת המשפט הלבנונית נוטה להשפעה פוליטית, והשני, שללבנון אין יכולות טכניות לחקור מקרה בקנה מידה כה מורכב. הקריאות הללו התגברו מאז ועד היום והחקירה הלבנונית עמדה בפני מכשולים רבים. למרות זאת עד כה לא הועלתה כל הצעת החלטה בעניין על ידי המדינות החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם בנושא, ומשכך לא ניתן לבסס אחריות לפיצוץ. לצד חקירות, שנערכו על ידי קבוצות תקשורת והסברה ועל רקע קריאות לחקירה של האו"ם, הוגשו תביעות אזרחיות גם מעבר לים כדי לעקוף את החקירה הלבנונית התקועה ובתקווה לעשיית צדק עם הקורבנות. בבריטניה – פסק דין בתביעה נגד Savaro Ltd. לשכת עורכי הדין של ביירות (BBA) ושלוש משפחות קורבנות הגישו באוגוסט 2021 תביעה אזרחית נגד חברת הסחר בכימיקלים Savaro Ltd הרשומה בלונדון. זמן קצר לאחר מכן חסמו הרשויות בבריטניה את ניסיונות החברה לפרק אותה. עדיין לא ברור מי הבעלים של החברה: עיתונאים חוקרים מלבנון ומהעולם דיווחו, שהבעלים הרשומים הם סוכנים מחברת שירותים. בית המשפט העליון בלונדון הורה ביוני 2022 לחברה לחשוף את הבעלים האמיתיים שלה, אך החברה טרם לא עשתה זאת. פסק הדין של בית המשפט העליון בלונדון, שניתן לאחרונה קבע, שהחברה מלונדון שמסרה את הכימיקל לנמל ביירות אחראית כלפי קורבנות. על פי פסק הדין ההליך המשפטי עובר כעת לשלב קביעת הפיצויים. מדובר בהצלחה יוצאת דופן במישור המשפטי עבור משפחות הקורבנות, שחלקן בחרו להגיש תביעות בחו"ל. משפחות קורבנות הפיצוץ ראו בפסק הדין צעד קדימה לקראת עשיית צדק ונגד ההתערבות הפוליטית, שמפריעה לשופט החוקר להוביל חקירה בלבנון במשך למעלה משנתיים. מסמכים מראים, שקומץ של –מדינאים בכירים, משפטנים ואנשי ביטחון - היו מודעים לאחסון החומר בנמל במשך שנים, אך לא נקטו צעדים נחרצים כדי לפנות אותו. בארצות הברית – חקירה ללא תוצאות, ותביעה נגד TGS הבולשת הפדרלית של ארצות הברית (FBI) החלה בחקירת הפיצוץ בשלב מוקדם, אבל החקירה לא הובילה לממצאים חד משמעיים. הקרן השוויצרית Accountability Now וחלק ממשפחות הקורבנות הגישו ביולי 2022 תביעה במדינת טקסס שבארה"ב נגד קבוצת השירותים הגיאו-פיזיים האמריקאית-נורווגית TGS, הבעלים של חברת המדידות הסייסמיות Spectrum ASA, ששכרה את הספינה שהובילה את 2,750 טון האמוניום החנקתי לביירות בשנת 2012. גורמים בקרן אמרו, שהם מקווים שהתביעה תאלץ את החברה לחשוף חילופי מסרים בינה ובין גורמים אחרים שנחקרים. בצרפת – חקירה ללא תוצאות משטרת צרפת פתחה בחקירה בסמוך לאירוע, שגם היא לא הובילה לממצאים חד משמעיים. בתחקירים ראשוניים, שנערכו על ידי כלי תקשורת וארגוני הסברה בתחנת הטלוויזיה הלבנונית Al Jadeed, דווח כי פקידים לבנוניים הוזהרו על חומרת הסיכון שנשקף מאחסון לאורך זמן של כמויות גדולות מחסני הנמל, אך לא נקטו כל פעולה שהיא. חקירת ארגון התקשורת-החוקרת מסרייבו Organized Crime and Corruption Report Project חשפה מידע על הבעלים של הספינה שהובילה את החומר לנמל, על לקוחות המטען ועל גורמים נוספים שהיו מעורבים בפעולת ההובלה. מה שעורר שאלות לגבי נסיבות הגעת האונייה לנמל. ארגון Human Rights Watch, שניהל עד היום את החקירה המקיפה ביותר על הפיצוץ, חשף ראיות, המבוססות בעיקר על ניתוח מסמכים והתכתבויות רשמיות ומציגות תמונה כמעט מלאה של האירועים, שהובילו לפיצוץ. הארגון הגיע למסקנה, שישנן ראיות המצביעות על כך שמספר רשויות בלבנון התרשלו בפלילים על פי החוק הלבנוני בטיפולן במטען האמוניום החנקתי. ובחזרה אלינו לסיכום ב"שאלת ראש הממשלה", וליתר דיוק שאלה לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה - מהם הלקחים, שהופקו במדינת ישראל בעקבות אירוע הפיצוץ בביירות, אילו מהם יושמו כבר ומה נדרש על מנת ליישם את השאר?

סוכנות הידיעות הסורית SANA דיווחה שמטוסים של חיל האוויר הישראלי הגיעו מכיון הים התיכון, מערבית מעיר החוף לטקיה אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל  תקיפה אווירית ישראלית הבוקר שיתקה את נמל התעופה הבינלאומי של העיר חאלב – כך הודיעה התקשורת הרשמית של סוריה. סוכנות הידיעות הסורית SANA דיווחה שמטוסים של חיל האוויר הישראלי הגיעו מכיון הים התיכון, מערבית מעיר החוף לטקיה, ותקפו בטילים את מסלולי שדה התעופה של חאלב, שיצאו ממכלל פעולה. לא היו נפגעים בנפש, אלא רק נזק לרכוש, מסרו מקורות צבאיים סוריים ל-SANA ולאל- ג'זירה.