נכון לעכשיו, כלי הנשק היחידים על משחתות שיכולים לירות לעבר ספינות אחרות או מטרות יבשה הם תותחים בחזית כלי השיט By Brian Burnell, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9616928 ספינות המלחמה של בריטניה אינן יכולות לתקוף מטרות חות'יות ביבשה מכיוון שחסר להן כוח האש, במצב שתואר על ידי ראשי ההגנה לשעבר כ"שערורייה". פרסום של ה-telegraph.  לאף אחת מהמשחתות או הפריגטות של הצי המלכותי אין את היכולת לירות טילים לעבר מטרות ביבשה. עובדה המשאירה את ארה"ב לבצע את רוב התקיפות נגד המטרות החות'יות עם תמיכה ממטוסים בריטים הממוקמים במרחק של 1,500 מיילים משם. גורם ביטחון בריטי אמר כי HMS Diamond, המשחתת המוצבת בים האדום, לא הצטרפה למתקפות תגמול נגד מטרות החות'יות מכיוון שאין לה "יכולת לירות לעבר מטרות קרקע".  משרד ההגנה אמר כי במקום זאת היה "מעורב ישירות בהשמדה מוצלחת של מל"טים חות'ים המכוונים לספינות בים האדום". בסוף השבוע, ספינת מכולות הקשורה לבעלות בריטית עלתה באש לאחר שהפכה מטרה לטיל של החות'ים. אדמירל בריטי לשעבר הציע כי חוסר יכולתה של בריטניה לפגוע בבסיסי התנועה החות'ית הנתמכת על ידי איראן מספינות מלחמה, מצביע על העדר יכולת של הצי להתמודד עם ספינות מלחמה סיניות ורוסיות. נכון לעכשיו, כלי הנשק היחידים על משחתות שיכולים לירות לעבר ספינות אחרות או מטרות יבשה הם תותחים בחזית כלי השיט. בעוד שהמשחתות האמריקניות יכולות לירות טילים מונחים כמו טומהוק לעבר יעדים יבשתיים, האפשרויות היחידות של בריטניה לתקיפות כאלה הן פריסת מטוסים או צוללות. חמש מהן דווח שלא היו זמינות בשלב מסוים בסתיו האחרון.  טוביאס אלווד, יו"ר ועדת ההגנה לשעבר, הזהיר כי המצב אינו בר קיימא והפציר בגרנט שאפס, שר ההגנה, לערוך בדיקה דחופה. "אנחנו לא יכולים להמשיך עם צי קטן מדי ושאינו יכול לירות במטרות יבשה", אמר אלווד. אדמירל סר טוני רדאקין, כיום ראש הכוחות המזוינים, היה בין ראשי חיל הים שהזהירו מפני הצורך "להאיץ את תהליכי הרכישה שלנו" עבור כלי נשק כולל "מערכות טילי תקיפה" לפני חמש שנים, כשהיה לורד הים הראשון.  במהלך החודשים הראשונים של כהונת בוריס ג'ונסון, סר רדאקין תמך בפומבי בהחלפת טילים נגד ספינות של הרפון בנשק שיכול לשמש לתקיפת מטרות יבשתיות. עם זאת, ה-Harpoon נגרט מחיל הים בשנה שעברה והחלפתו הזמנית, טיל התקיפה הימי מתוצרת נורבגיה, שיכול לפגוע במטרות יבשה, הותקן עד כה רק על כלי שיט אחד כחלק מניסוי וטרם שוגר. (הבריטים בחנו גם את טיל הגבריאל תוצרת תעשייה אווירית).  בסופו של דבר, הטיל יותקן ב-11 פריגטות ומשחתות לפני שמערכת טילי שיוט חדשה צפויה להיות מוצגת ב-2028. גורם ביטחוני בכיר לשעבר אמר שזה שערורייתי שספינות חיל הים אינן מצוידות כיום בטילי קרקע-קרקע. "ברור שזו שערורייה. בריטניה צריכה כעת להטיס מטוסי קרב אלפי קילומטרים כדי לעשות את העבודה של טיל קרקע-קרקע."  

החשש בארה״ב: תקיפה נגד מטרות איראניות תוביל למלחמה עם איראן  https://x.com/POTUS/status/1752054006136852919 לחץ פוליטי על הנשיא ביידן לתקוף את איראן אחרי מותם של שלושה חיילים אמריקניים ופציעתם של עשרות על ידי מיליציות פרו-איראניות. רויטרס מדווחת כי עד כה סירב הנשיא לשקול תקיפה בשטח איראן או תקיפה ישירה  של נכסים איראניים, ובפנטגון שוקלים לתקוף את המיליציות. מאז 7 באוקטובר הותקפו כוחות אמריקניים במזה"ת 150 פעם על ידי מיליציות, בעיקר בסוריה, בירדן ובים האדום. אתמול אמר ביידן שארה"ב תגיב על הריגת החיילים, אך לא מסר פרטים. הרפובליקנים האשימו את הנשיא בהפקרת כוחות צבא אמריקניים כ"ברווזים במטווח". סנטור תום קוטון אמר שהנשיא חייב לתקוף את איראן. "המענה היחיד לתקיפות אלו חייב להיות תגובה צבאית הרסנית נגד קבוצות טרור של איראן". גם יו"ר ועדת הכוחות המזויינים של בית הנבחרים, הרפובליקני מייק רוג'רס, קרא לנשיא לפעול נגד איראן.  לעומת זה הזהיר חבר בית הנבחרים הדמוקרט סת' מולטון, בעבר קצין מרינס ששירת ארבע פעמים בעירק, כי "הרתעה היא עניין קשה, אך מלחמה היא עניין קשה עוד יותר". בכיר במשרד ההגנה אמר כי קשה להעריך את ההשלכות והתוצאות של תקיפת איראן שפירושה מלחמה. "אלא אם כן ארה"ב מוכנה למלחמה, ולא ברור לאן תוליך אותנו תקיפת איראן בעת הזאת".   

בהיבט ישראלי: חשוב שלרשות כוחותינו יעמדו אמצעי גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימית ושיעמוד לרשותם ציוד מיגון מתאים Photo by Scott Rodgerson on Unsplash לאחרונה העיתונאי דן ארקין דווח כי הצבא הרוסי באוקראינה החל להשתמש ברימון יד גז המכיל חומר רעיל שגורם לגירוי בגוף ואף למוות, וכי דובר המרכז לחקר נשק מתקדם במטה הכללי של אוקראינה קפטן אטנדרי רודיק מסר כי רימון היד שסימונו RG-VO מכיל חומר כימי רעיל, כלורואצטופנון. רימונים אלו כנראה מכילים כלורואצטופנון (Chloroacetophenone) וזה הזמן לפזר את ערפל הקרב ולהתייחס לנתונים לגבי החומר האמור. תחילה נבהיר כי מדובר בחומר שהשימוש בו אסור בשדה הקרב על פי אמנת ז'נבה. ניתן להרגיע -  אין מדובר בנשק להשמדה המונית. כן מדובר בגז מדמיע בעל תופעות לוואי קשות. כלורואצטופנון (Chloroacetophenone) הנו חומר קורויזיבי הגורם לגירוי חמור של העור ושל העיניים, גירוי מערכת הנשימה, הפרעות נשימה ותגובות אלרגיות, והינו רעיל (ערך LD50 בנשימה, שהינו מדד לרעילות, הנו בסביבות 50 מיליגרם חומר לק"ג משקל גוף) בחשיפות לכמויות גדולות. חיילים עלולים להיפגע מפיצוץ הרימון ובנוסף גם להיפגע מהגז המדמיע.  בליעה של כמות גדולה (יחסית לכמות המצויה ברימון שמתפוצץ ומפזר את תכולתו) עלולה להיות קטלנית, אך לא מדובר בתרחיש סביר. למרות זאת החומר עלול לגרום לפגיעות קשות אחרות, במיוחד בחיילים שעלולים להיפצע מהרימון עצמו, ולסבול פגיעה נוספת בגלל הרעלה חלקית שהחומר הרעיל יגרום במגע בעור במערכתהנשימה ובעיניים. חומרים מסוכנים כשמם כן הם. כל החומרים מסוכנים. רמת הסיכון והפגיעה משתנה בהתאם לאופן בו החומר בא במגע עם גוף האדם (בעלי חיים, הסביבה) ודרך החשיפה. חומרים פוגעים בנו במגע ישיר של החומר עם האדם, בדרך הנשימה, מגע בעור-בעיניים (ועור פגוע) ודרך מערכת העיכול. רמת ההרעלה הנה פונקציה של משך החשיפה, כמות החומר שנחשפים אליו ומשקל הגוף. בניטרול משתנים אחרים, לרוב אנשים ששוקלים 100 ק"ג לדוגמא יכולים להיחשף לכמות כפולה בהשוואה לאנשים ששוקלים 50 ק"ג. ישנם גורמים נוספים המשפיעים כמו משך החשיפה גיל, מין, רגישויות מיוחדות, אך המשתנים העיקריים הינם זמן החשיפה, כמות החומר הרעיל ומשקל הגוף.   חומרים הנמצאים בסביבת הקיום שלנו, ושהינם הכרחיים לקיומנו, בריכוזים גבוהים גם הם מסוכנים. אפילו מים עלולים לגרום להרעלת מים.  לא ניתן לחיות בלי מים, אבל אם תוך זמן קצר נשתה כמות גדולה של מים (3-5 ליטר כתלות במשקל הגוף) עלולים להגיע לסכנת חיים. באופן דומה צריכת אלכוהול (אתנול), מלח, סוכר בכמות גדולה מאוד עלולה לסכן חיים.  המדד לרעלה (LD50) הוא הכמות של חומר שחיות מעבדה יחשפו אליו, שיגרום למוות של 50% מאוכלוסיית חיות המעבדה שנחשפו לחומר (אפקט 50:50). מדד זה נבדק בהתאם לדרך השפעת החומר: נשימה, בליעה או חשיפת העור והעיניים. שאר בעלי החיים שלא מתו בניסוי, עלולים להיפגע גם כן ולחלות בהתאם להשפעה של החומר. לסיכום: הוספת חומר כמו גז מדמיע לרימון עלולה להחמיר פגיעות. לגבי הרימונים שתוארו, למרות שזה מזעזע שמשתמשים בחומר אסור המוגדר כחומר לוחמה כימית, ולמרות שמדובר בגז מדמיע לא נעים בכלל הגורם תופעות לואי קשות, אין מדובר על נשק השמדה המונית.  לצערנו, קיימים חומרים רעילים בהרבה שעלולים לגרום פגיעות קשות מאוד, וחשוב שלרשות כוחותינו יעמדו אמצעי גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימית, שיעמוד לרשותם ציוד מיגון מתאים, שיערכו הדרכות ואימונים בנושא, ושתהיה מודעות לסכנה. השימוש הרוסי ברימונים המכילים חומרי לחימה כימית, צריך להדליק נורות אזהרה, ולגרום לחידוד וריענון נהלים, במיוחד במינהרות טרור, שהן אזורים מוקפים, שגזים מתקדמים בהן במהירות ועלולים להצטבר בריכוזים גבוהים ומסוכנים, בשעה שיכולות המילוט המהיר מאזורים מוקפים הן מוגבלות. דר' ורד קויפמן הינה כימאית, יועצת לשימוש בחומרים מסוכנים ומרצה במגוון נושאים של בטיחות חומרים מסוכנים

האתר Defense-blog.com מספר כי הדיביזיה הממוכנת מס' 18 של צבא פולין הציגה תמונות של הרק"מ הגלגלי החדש By Spc. Robert Douglas, Michigan Army National Guard - Polish army conducts live-fire training, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=70037127 צבא פולין חשף לאחרונה דגם מתקדם של רק"מ רוסומאק (Rosomak) 8x8 רב-תכליתי הנושא משגר טילי נ"ט ספייק LR תוצרת רפאל. האתר Defense-blog.com מספר כי הדיביזיה הממוכנת מס' 18 של צבא פולין הציגה תמונות של הרק"מ הגלגלי החדש המבוסס על משפחת רק"מי פאטריה (Patria), עם צריח בלתי-מאויש מדגם ZSSW-30 ובמרכזו עמדת טילי ספייק LR עם שני משגרים. תמונות אלו מאוששות את אשר דיווחנו בחודש אוגוסט 2023 על כך שפולין רוכשת מאות טילי נ"ט מדגם Spike-LR בשווי של כ-100 מיליון דולרים המיועדים לשילוב בצריחי ZSSW-30 של רק"מ ה-Rosomak וכן על נגמ"ש החי"ר החדש בורסוק (Borsuk).   צריח ה-ZSSW-30 מצויד בתותח 30 מ"מ מסוג ATK MK44 Bushmaster II עם תחמושת של 200 פגזים ובמקלע 7.62 מ"מ עם תחמושת של 400 כדורים. הצריח כולל גם מערכת תצפית וכיוון מיוצבת עבור המפקד והתותחן, כולל כוונת פנורמית למפקד הכלי.   

הזרמת מים מתבצעת רק בתוואים ובמיקומים שנמצאו מתאימים לכך במהלך המלחמה, צה״ל מיבצע יכולת לנטרול תשתיות טרור תת-קרקעיות ברצועה באמצעות הזרמת מים. מספר יחידות בצה"ל ובמשרד הביטחון פיתחו במשותף מספר כלים להזרמת מים בספיקה גבוהה למנהרות של חמאס ברצועה, כחלק ממגוון הכלים שבידי צה"ל לטיפול במנהרות.  היכולות כוללות התקנת משאבות וצינורות, במקביל להבשלת היכולת ברמה ההנדסית, ופעילות לאיתור הפירים המתאימים למשימה. להפעלת היכולת קדמה עבודת מטה מקצועית ומקיפה, שכללה ניתוח של מאפייני הקרקע ומערכת המים באזור, בין היתר כדי לוודא שלא תיפגע האפשרות להשתמש במי התהום באזור. הזרמת מים מתבצעת רק בתוואים ובמיקומים שנמצאו מתאימים לכך, ובחירת סוג ושיטת הפעלה מתאימים בכל מקרה. פרויקט זה הובשל לאחר נוהל קרב, מאמץ בניין כוח מואץ ואימונים של הכוחות בשילוב הגורמים הטכנולוגיים. פרויקט זה הינו כלי אחד מתוך סך הכלים של צה"ל ומערכת הביטחון אשר פותחו בשנים האחרונות לטיפול בתשתיות חמאס ב"עזה תחתית". סל כלים זה כולל התקפות מהאוויר, תמרון תת-קרקעי ומבצעים מיוחדים עם אמצעים טכנולוגיים.

יש תכניות לכלול את הטורפדו הקטנים במערך החימוש ההתקפי של הצי Navy personnel maneuver a Mk 48 torpedo., USN   הצי האמריקני מתכנן לצייד את הצוללות שלו בטורפדו קטנים שיירטו טורפדו גדולים.  בצי מעריכים כי סוג חימוש כזה ישפר את היכולת ההתקפית של הצוללות וניתן יהיה לצייד בטורפדו קטנים גם כשב"מים ובעתיד כטמ"מים.  בתקציב הצי לשנת 2020 ביקשה מפקדת הצי סכום של 60 מיליון דולר לפיתוח טורפדו נגד טורפדו (ATT). דובר פיקוד מערכות הנשק של הצי אמר ל-WAR ZONE שיש תכניות לכלול את הטורפדו הקטנים במערך החימוש ההתקפי של הצי. למיני טורפדו יהיה מנגנון הנעה באמצעות אנרגיה כימית. היתרון הוא שמערכת הנעה כזו מעניקה לטורפדו מהירות גדולה מאוד. תוך 12 שניות מגיע הטורפדו הקטן למחצית המהירות המרבית שלו. משקל טורפדו קטן הוא חלק 16 ממשקל טורפדו רגיל. בעבר פיתח כבר הצי מיני טורפדו ליירוט טורפדו באמצעות התנגשות ברזל בברזל או באמצעות רש"ק עם חומר נפץ. כיום מפעילות הצוללות האמריקניות שילוב של משבשי ל"א ומערכות אקוסטיות כדי ליירט טורפדו תוקף. 

שר החוץ הבריטי: ״30 השנים האחרונות היו סיפור של כישלון עבור ישראל מכיוון שהיא לא הצליחה לספק ביטחון לאזרחיה״ סטילס: קובי גדעון / לע״מ בריטניה מוכנה להקדים את הרגע שבו היא מכירה רשמית במדינה פלסטינית, אמר שר החוץ. לורד קמרון אמר שיש לתת לפלסטינים אופק מדיני כדי לעודד שלום במזרח התיכון. פרסום של ה-BBC.  קמרון מתחיל את ביקורו הרביעי באזור מאז מונה לשר החוץ בנובמבר. לבריטניה יש אחריות לקבוע איך תיראה מדינה פלסטינית, אמר בקבלת הפנים בוסטמינסטר. יהיה צורך להראות לעם הפלסטיני "התקדמות בלתי הפיכה" לקראת פתרון שתי המדינות, אמר לורד קמרון. "בזמן שזה יקרה, אנחנו - עם בעלי ברית - נבחן את נושא ההכרה במדינה פלסטינית, כולל באו"ם", אמר למועצה השמרנית למזרח התיכון. "זה יכול להיות אחד הדברים שעוזרים להפוך את התהליך הזה לבלתי הפיך." שר החוץ גם דחק בישראל לאפשר תמיכה הומניטארית נוספת לעזה ואמר שזה "מגוחך" שסיוע בריטי חיוני ואחר נשלח בחזרה לגבול. קמרון אמר ש-30 השנים האחרונות היו סיפור של כישלון עבור ישראל מכיוון שהיא לא הצליחה לספק ביטחון לאזרחיה. רק על ידי הכרה בכישלון הזה, אמר, יהיו שלום וקידמה. קמרון מציע שבריטניה תוכל לתת הכרה רשמית ודיפלומטית למדינה פלסטינית לא כחלק מהסכם שלום סופי, אלא מוקדם יותר, במהלך המשא ומתן עצמו. יחד עם זאת, תהיה חייבת להיות רשות פלסטינית חדשה "שקמה במהירות" עם "מנהיגים טכנוקרטיים וטובים" המסוגלים לשלוט בעזה, אמר. קמרון הוסיף: "יחד עם זה, כמעט החשוב מכל, הוא לתת לעם הפלסטיני אופק מדיני כדי שיוכל לראות שתהיה התקדמות בלתי הפיכה לפתרון שתי המדינות ובעיקר הקמתה של מדינה פלסטינית.״  "יש לנו אחריות כי אנחנו צריכים להתחיל לקבוע איך תיראה מדינה פלסטינית, מה היא תכלול, איך היא תעבוד ובאופן מכריע, בהסתכלות על הנושא, שככל שזה יקרה, אנחנו עם בעלי ברית נסתכל על נושא ההכרה במדינה פלסטינית, כולל באו"ם. "זה יכול להיות אחד הדברים שעוזרים להפוך את התהליך הזה לבלתי הפיך." כחלק מכל עסקה ארוכת טווח, אמר שר החוץ, שישראל תצטרך לראות את כל בני הערובה משוחררים, עם ערובה שחמאס לא יוכל לפתוח בהתקפות על ישראל והנהגתו עזבה את עזה. לדבריו, עסקה תהיה "קשה" אך לא בלתי אפשרית. על המאמצים המתמשכים לסיים את המלחמה בעזה, קמרון אמר שנדרשת הפסקה בלחימה כעת ויש "סימנים מעוררי תקווה" לגבי המשא ומתן שמתנהל. "יש דרך שאנחנו יכולים לראות כעת נפתחת שבה אנחנו באמת יכולים להתקדם, לא רק בסיום הסכסוך, אלא התקדמות במציאת פתרון מדיני שיכול להיות שלום לשנים ולא שלום לחודשים", אמר. האתגר האמיתי יהיה "להפוך את ההפסקה הזו להפסקת אש בת קיימא, ללא חזרה ללחימה", אמר. "זה הפרס שאנחנו צריכים לחפש, ויותר מזה, לא רק איך אתה עובר מהפוגה להפסקת אש בת קיימא, אלא איך אתה הולך משם למערכת של מהלכים והסדרים פוליטיים שיכולים להתחיל לספק לטווח הארוך הפוליטי פתרון," אמר קמרון. "למרות שזה קשה להפליא, למרות שהמאמצים בעבר כשלו, אנחנו לא יכולים לוותר. אם 30 השנים האחרונות מספרות לנו משהו, זה סיפור של כישלון. "בסופו של דבר זה סיפור של כישלון לישראל כי כן, הייתה להם כלכלה צומחת, כן הייתה להם עלייה ברמת החיים, כן הם השקיעו בהגנה ובביטחון ובחומות וכל השאר, אבל הם לא יכלו לספק מה שמדינה הכי רוצה, מה שכל משפחה רוצה, ביטחון. ולכן 30 השנים האחרונות היו כישלון.״ 

למרות הסכום, ההערכות טוענות כי הקרנות לא יחזרו לתקופת הכסף הזול לפני עליית הריבית - אלא יחפשו השקעות עם החזר יותר בטוח Photo by Nastuh Abootalebi on Unsplash קרנות הון סיכון אמריקאיות ״יושבות״ על 311 מיליארד דולר במזומן - ומחכות להשקיע אותם בחברות הזנק. עם זאת, כרגע הן נרתעות מהימורים מסוכנים בעמק הסיליקון ומתרכזות במציאת דרכים להחזיר תשואה למשקיעים. פרסום של ft.com.  קרנות הון סיכון אמריקאיות השקיעו רק חצי משיא של 435 מיליארד דולר שגויס ממשקיעים במהלך הפריחה של עידן הקורונה בין 2020 ל-2022, לפי חברת הנתונים PitchBook. את זה צריך להוסיף לערימה של רזרבות שלא הושקעו - המכונה בתעשייה dry powder - כסף שהצטבר כשקרנות הון סיכון נוקטות עמדה זהירה יותר להשקעות על רקע ירידה בהערכות סטארט-אפים. בתקופה כזו, הקרנות מעדיפות להשקיע בחברות טכנולוגיה מבוססות יותר או לתמוך בתיק החברות הקיים. ״Thrive Capital של ג'וש קושנר, בין חברות הסיכון הפעילות ביותר, חתמה על מספר צ'קים גדולים עבור חברות שכבר נמצאות בתיק שלה בשנה שעברה. זה כולל השקעה של 1.8 מיליארד דולר בקבוצת הפינטק Stripe, ששוויה מוערך ב-50 מיליארד דולר. Thrive מובילה גם רכישה של מניות עובדים ב-ChatGPT OpenAI, בעסקה שמעריכה את החברה ב-86 מיליארד דולר.״, לפי הפרסום.  "יש אבקה יבשה בוודאות, אבל זה לא שהעולם יוצף שוב בכסף הון סיכון", אמר איברהים עג'מי, ראש מיזמים בחברת Mubadala Capital, חלק מקרן ההשקעות של אבו דאבי בשווי 276 מיליארד דולר, Mubadala Investment Company. עג'מי הוסיף כי הרבה ׳אבקה יבשה׳ תשמש כדי "לנקות את הבלגן" שנוצר בתקופה של ריביות נמוכות במיוחד, שנחשפה כאשר עליות הריבית הכריעו עלויות גבוהות יותר לסטארט-אפים.