דורון לוי, Smartshooter, מסביר על יתרונות המערכת בשדה הקרב המודרני במסגרת כנס UVID 2024 דורון לוי, Smartshooter | צילום: גלעד קוולרצ'יק ״מהי האפקטיביות של חייל חי״ר? בארה״ב מודדים את תקציב הטעות של החייל. המערכת שלנו מציעה לך מספר מטרות, אתה בוחר מטרה, מביא את הצלב לתוך עיגול - יורה ופוגע בדיוק רב״, מסביר דורון לוי, Smartshooter.  ״הכדור הראשון הוא הכי חשוב. אנחנו משיגים שיפור קליעה של 400 אחוזים במטרה סטטית. הפתרון שלנו מאפשר קליעה גם בתנאים קוגניטיבים קשים בשדה הקרב. יש אפשרות להפריד בין מחבלים לבלתי מעורבים בצורה טובה יותר.  ״בקרבות ״שווים בין שווים״, כאשר יש אותם כלי נשק ותחמושת באותה איכות בשני הצדדים - הטכנולוגיה שלנו נותנת יתרון לקליעה בטווחים של 300-400 מטרים. לכל חייל.  ״את הפתרון שהרכבנו על נשק קל, אפשר להתקין גם על עמדת נשק נשלטת מרחוק. זה אותו עקרון. השליטה מרחוק מאפשרת הגנה נקודתית לחיילי חי״ר בלי סיכון חיים. ״בניסוי עם אחד צבאות נאט״ו, ירינו ממרחק 250 מטרים במטרות שדימו רחפנים. אפשר לשים את היכולת שלנו על רחפן או מסוק נשלט מרחוק.״  

אלפי מבקרים, עשרות מציגים ונספחים זרים ביקרו בכנס UVID 2024 שחשף את המבקרים לטרנדים האחרונים בעולם הכטמ״מ בארץ ובעולם  UVID 2024 - כנס הכלים הבלתי מאוישים הגדול בישראל ננעל היום (ה) בגני התערוכה בתל אביב. על אף המלחמה, הגיעו לכנס אלפי מבקרים במטרה לראות את החידושים האחרונים בעולם הכטמ״מ.  בכנס הציגו עשרות חברות ביניהן, MTC ,Hyper Tech ,VectorNav ,Sixdofspace, אירונאוטיקס, AGL Consulting ,Expleo Group, אומניסיס, התעשייה האווירית, וולדיטק, דרוניקס, Global Agents ,Flyvercity, קינטיק, קאנדו, היילנדר, ארגון רבי להב. ארזים, ניקומטיק, Elimec, סמארטשוטר, DefenSync, מקיט מוצרי תוכנה, תיי-טק, אלביט, Heven Drones, נתיבי איילון, Euclid ,Broadcom, גורן כידון, Airwayz, סימלט, Attis ,LoolTV, אלון הנדסה, Singer.  לצד תערוכה עתירת רחפנים וסוגי כטמ״מ שונים, נערכו הרצאות מרתקות של בכירי התעשייה בנושאים ביטחוניים ואזרחיים.   

אסף שכטר, תעשייה אווירית, מסביר את השינוי בלחימה קרקעית ברום נמוך בשדה הקרב  אסף שכטר, תעשייה אווירית | צילום: גלעד קוולרצ'יק  ״התחלנו לפתח חימוש משוטט לפני 40 שנים במפעל טילים בתעשייה אווירית. חלקו אוטונומי וחלקו עם אוטונומיה חלקית״, מסביר אסף שכטר, תעשייה אווירית.  ״הכלים הללו נועדו בין היתר לפעול נגד מטרות מפתיעות, קריטיות לזמן. אנחנו רוצים כמה שפחות נזק אגבי. יש הפרעות בספקטרום. ישנה שאלת עלות-יעילות. כמה כלים אפשר לרכוש. רבים לרבים. השמדה בדקות. לשוטט מעל תא שטח למצוא מטרות לא ידועות.  ״השתתפות חיילות האוויר בלוחמת יבשה במלחמת אוקראינה-רוסיה, כמעט לא קיימת. יש הפרעות בספקטרום בלי סוף. יש לחימת משוטטים טקטים ברום נמוך בקרקע שעוזרים לכוחות החי״ר. הרוסים משגרים את הלאנסט. האוקראינים משגרים מכל מה שיש. זה משנה את הלחימה ברום נמוך.״   

הרחפנים במשטרה הפכו מזמן לכלי איסוף מודיעין ותומך מבצעים ובמערך האווירי כבר חושבים על הצרכים העתידיים. הרצאה מרתקת של עודד שמלה, מפקד המערך האווירי במשטרה ״המשטרה מסתכלת על רחפנים ככלי שגור בסל הפתרונות האוויריים. טיפול בהפרות סדר, איתור חממות סמים, מעצרים של עסקאות נשק וסמים. מעניין אותנו מה המשימה של הרחפן״, מסביר עודד שמלה, ראש המערך האווירי במשטרה.  ״במשטרה משקיעים חודש בלימוד מקצוע מטיס כטב״מ. זה לא רק לעבור מבחן רת״א, אלא לרכוש מקצוע. איך מדברים עם כוחות, בלילה וביום. וכו׳. בהיבט משימות, אנחנו מנטרים עסקאות לא חוקיות ועוד, לא רק צילום.  ״האתגרים שיש לנו זה לזהות רחפן באוויר שאתה לא יודע של מי הוא. שעבריין רואה רחפן מעל הבית שלו, הוא לא יודע מי מפעיל אותו. זהות הרחפן היא מושג אפור והמייזם הלאומי של הרחפנים אמור לפתור זאת בעתיד. לפחות חלקית. במשטרה מנצלים זאת מידי פעם, אבל זו בעיה ללא פתרון נכון להיום.  ״יש 445 רחפנים במשטרה. מה7.10 הוכפלה כמות הרכש ביחס לשנים קודמות. מעל 10000 שעות טיסה בשנה. החל מה7.10 יש דגש על פעילות פח״ע. הפשיעה ירדה זמנית. ״החל מה7.10 התחלנו להטיס רחפנים גם בלי GPS. זה אומר לטוס יותר קרוב לכוחות. בעבר נשענו על חברת DJI, יש להם כלים מעולים. היום אנחנו מגוונים את הספקים בהיבטי מלאי, גמישות מבצעית, ניהול סיכונים וכו׳.  ״מאז אוקטובר יש לנו עלייה בכשלים טכניים וטעויות מטיס. זו סביבת עבודה של מלחמה, וזה סיפור אחר מבחינתנו. העתיד טמון ברחפנים, כולם במשטרה מבינים זאת. ״במשטרה הוקמו יחידות מטיסי כטב״מ ייעודיות. יחידות רקיע. אנחנו רוצים לפתוח עוד יחידות כאלו. רוצים להכנס לעולם הVTOL, טיסה מעל 40 דקות ברצף. עבודה אוטומטית, לומדים אותו.״  

״ב7.10 המרחב האווירי של ישראל היה בכאוס מוחלט. בתרחיש כזה, מערכת UTM אוטונומית לניהול מרחב אווירי יכולה לעשות את ההבדל״, מסביר אלון אבלסון, High Lander  אלון אבלסון, High Lander ״הכלכלה הכניסה את הרחפנים למרחב האווירי האזרחי. הצורך הכלכלי יצר קונפליקט. רשויות תעופה לא יכולות לבלום את האירוע, אלא לאמץ תקנות שיאסדרו את המרחב״, מסביר אלון אבלסון, High Lander.  ״ב7.10 המרחב האווירי של ישראל היה בכאוס מוחלט. החליטו לקרקע כל כלי טיס אזרחי, כולל רחפנים. מצד שני, רחפנים שימשו כיתות כוננות ביישובים אזרחיים.  ״מאות יישובים וגורמי ביטחון הפעילו רחפנים לצרכי אבטחה. הפתרון היה מערכת ניהול מרחב אווירי אוטומטיות מבוססת בינה מלאכותית. רת״א הוציאו תקנות שעת חירום ונתנו רישיון למערכת UTM. בפעם הראשונה רת״א העניקו רישיון ניהול מרחב אווירית למערכת אוטונומית. זה תקדים עולמי.  ״ב7.10 היינו צריכים להרים מערכת כזו ביום אחד. זה תקדים עולמי. הטיס החדש לא עבר קורס טיס, הוא לא מודע לפעמים למרחב האווירי בו הוא מתנהל. זה יכול להיות אזרח שמטיס רחפן להנאתו. מאז ה7.10 התחלנו לספק ליישובים מערכת לניהול רחפנים אזרחיים עם מצלמות לאיסוף מידע.   ״יש גם רחפנים אוטונומים. היכולת של רחפן לשבת בתוך עמדת טעינה ולזנק אוטונומית בעת אירוע, תוך שידור חוזי לאחור לחדר בקרה ולכוחות התגובה. כולל טאבלט הקב״ט. הלקוח יכול לחבר יצרני רחפנים שונים למערכת הניהול שלנו. הלקוח בוחר את הרחפן שהוא צריך, אנחנו לא מכתיבים לו במה להשתמש.״    ״  

פרויקט המטוס TF-X הוא שיתוף בין התאגיד התעופה הטורקי TUSAN לבין התאגיד הבריטי BAE טכנולוגיות By Dimir - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=129795734 שני הישגים חשובים לטורקיה: טיסת הבכורה של מטוס הקרב הראשון תוצרת טורקיה KAAN והסכם "הסטורי" עם סומליה המעניק לאנקרה למעשה זכויות הגנה על המים הטריטוריאליים של סומליה. סומליה אישרה אתמול הסכם לעשר שנים עם טורקיה שמעניק לה ריבונות מלאה על המים הטריטוריאליים של סומליה, מעביר לטורקיה את האחריות לביטחון באזור, וכן כולל ההסכם סעיפי בנייה, אימון וציוד של הצי של סומליה, כל זה נוכח המתיחות עם אתיופיה. ראש ממשלת סומליה חמזה עבדי בארה אמר כי זה הסכם הסטורי "שישים קץ לפחד מטרור, מפיראטים, מדיג בלתי חוקי, מהרעלות ומאיומים מחו"ל". ההסכם טעון אישור סופי של הפרלמנט הטורקי והנשיא. ובבסיס צבאי צפונית לאנקרה בוצעה טיסת הבכורה של אב-טיפוס של מטוס הקרב הטורקי הראשון תוצרת בית לKAAN. סוכנויות רויטרס ו-MIDDLE EAST EYE מדווחות שהמטוס המריא ונחת בשלום, ולדבי מנהל התעשיות הביטחוניות הלוק גורגון מדובר במטוס דור 5, טכנולוגיות מתקדמות ומנוע F-110 של ג'נרל אלקטריק. פרויקט המטוס TF-X הוא שיתוף בין התאגיד התעופה הטורקי TUSAN לבין התאגיד הבריטי BAE טכנולוגיות, והוא חלק ממאמץ לשדרג את חיל האוויר הטורקי למטוס הדור הבא. שלב הייצור הסדרתי של המטוס KAAN נאמד בשנת 2040 ומדובר על ייצור 300 מטוסים.  במקביל חתמה אנקרה באחרונה על הסכם לרכש 40 מטוסי קרב F-16  ו-79 ערכות שדרוג למטוסי F-16 בחה"א הטורקי. טורקיה מעוניינת גם לרכוש 40 מטוסי קרב 'יורופייטר טייפון' תוצרת תאגיד גרמני, בריטי, ספרדי ואיטלקי בביצוע איירבוס.   

״רואים גם התקדמות ביכולות איראן וקוריאה הצפונית בכלים גדולים יותר״, מסביר טל ענבר, מומחה ישראלי לתחום הכטב״מ, טילים וחלל טל ענבר | צלם: גלעד קוולרצ'יק טל ענבר, מומחה לנושא טילים וכטב״מ, מסביר בכנס UVID 2024, כי רואים בשדה הקרב רחפנים שנושאים טילי נ״ט או רקטות מונחות ולא מונחות. ״יש גם כלים שתוקפים מלמעלה. הכלים האזרחיים נכנסים לשדה הקרב ומגיעים למדינות סוררות וארגוני טרור״, אומר ענבר.  ״חימושים כאלו ראינו גם בתקיפות חמאס וחיזבאללה במלחמה הנוכחית. כלים כאלו הופעלו גם באוקראינה. אחד האתרים הוא למצוא כלים כאלו המשוגרים מסביבה אורבנית.  ״רואים גם התקדמות ביכולות איראן וקוריאה הצפונית. צפ״ק הציגה לאחרונה מל״ט דומה לגלובל הוק האמריקאי ואחד דומה לריפר האמריקאי. אלו כוללים חימוש מקומי. הכלים הללו, יש להניח, הם מוצר לייצוא.  ״קוריאה הצפונית מכרה לרוסיה טילים לאחרונה. אין סיבה שלא תמכור מל״טים. באיראן רואים שמחליפים את המנוע של המל״טים למקומי. רואים אופטיקה מקומית ועוד פיתוחים מקומיים רבים. ״ראינו את האיראנים מוכרים לרוסים מל״טים מתאבדים. הכלים האיראנים כוללים מגוון פריטים מערביים. נראה כי הפיקוח על הייצוא לא הרמטי.״   

אלפרד (פרדי) צימט, אומניסיס, מסביר על הצורך בסנכרון פלטפורמות איסוף באוויר ובחלל לצורך איסוף זמן אמת אפקטיבי ״איסוף מידע בזמן אמת - אתגר. האויב משנה שיטות לחימה כל הזמן״, מסביר אלפרד (פרדי) צימט, אומניסיס. ״יש משתמשים טקטיים ואסטרטגיים. אלו לקוחות שונים של מידע מודיעיני. לזה צריך להוסיף ערב רב של פלטפורמות.  ״יש למשל תמונות מכ״מ (SAR) ויש EO. יש גם סיגינט. לכל אחת יש יתרונות וחסרונות. יש פלטפורמות שטסות יחד בדפוס מסוים, כל שינוי בדפוס הפעולה משנה את התוצאה. כדי לפתור את כל המורכבות הזו, דרושים כלי סנכרון.  ״רוצים לאסוף מה שצריך, בזמנים קצרים. זמן התכנון צריך להיות קצר מאד. לפני הכלים שלנו לקחו 12 שעות לתכנון משימה - אנחנו שיפרנו זאת לכמה דקות. רוצים גם הרבה פחות צורך במומחי תוכן. ״