נכון, לבון וינסנט התגלה כרדנק עם פה גדול ואלבום בינוני, אבל חוץ מזה 2015 היתה שנה נהדרת לאנדרגראונד של ההאוס והטכנו. סיכום שנה

אברמוביץ' בימים אלה בודד כמעט כאינטלקטואל שמאלני מוצהר, בעל השקפת עולם הומניסטית ונאורה, בטלוויזיה הישראלית. זן עיתונאי הטלוויזיה הזה נכחד בישראל — נבלע, ביחד עמנו, בתוך חשכה גדולה

הוא מופתע מכך שאינו נתקל בדעות קדומות נגד גרמנים בישראל ומתמודד עם שאלת הפטרונות שיש בפעילות שהוא מוביל. לקראת השקתו של פרויקט קולנועי־ספרותי ישראלי־גרמני מסביר וולף אירו, מנהל מכון גתה הישראלי, מדוע תרבות היא המפתח להתמודדות עם בעיות חברתיות וחיכוכים פוליטיים

היא כותבת בכנות אכזרית על נשיות, אהבה, מיניות ואמהות, נוחלת הצלחה מסחררת ברחבי העולם – ואיש כמעט לא יודע מי היא בעצם. בראיון נדיר מספרת הסופרת האיטלקייה הידועה בשם אלנה פרנטה על מקורות כתיבתה ועל מידת הקשר בין העלילות שהיא מתארת לבין המציאות

הסרט "סופרג'יסטיות", המתמקד בקבוצה אחת של התנועה החשובה, ממחיש אילו שינויים עצומים חלו במעמד הנשים במאה שנים, וכמה בעיות נותרו לפניהן בכל זאת

הבמאית מיטל אבוקסיס, שסרטה "שם.אב" יוקרן בפסטיבל דוקאביב נגב, נעה לא רק בין דימונה, ברלין ויפו אלא גם בין ההכרה בכך שמדינת ישראל אינה המדינה שלה לבין ההבנה שאף על פי כן, אין לה בית אחר

המארז החדש של "דה ריבר" מאפשר גם למבקר שמאז ומתמיד (או לפחות מאז הניינטיז) היה מאותגר־ברוס־ספרינגסטין, להודות שהשירים השקטים של הבוס 
בכל זאת מרגשים אותו. יחסית

בין המועמדים לפרס נמנים "ילדות פרא" הטורקי בבימוי דניס גמזה ארגובן ו"הבן של שאול" ההונגרי שביים לסלו נמש. רשימת חמשת המועמדים הסופיים תתפרסם בינואר