עמרי ניצן, שמת מסרטן, היה בין במאי התיאטרון הבולטים בארץ בעשורים האחרונים וזכה כמה פעמים בפרס התיאטרון

הוא נכתב בשנות ה–70, הוקלט בהקלטה ביתית ולא ראה אור. כעת יוני רכטר מוציא את "והיה געגוע", והוא עדיין יפה ונוגע

כישרונה של טליה לביא כתסריטאית ניכר גם בסרטה החדש "אחד בלב", אך הוא לא מצליח להגיע לאיזון הכמעט מושלם של "אפס ביחסי אנוש". זוהי קומדיה רומנטית לא מהודקת עם דמויות לא מעניינות דיין

במקום לשרוץ שעות בנמל התעופה במטרה ללכוד ישראלים מופקרים שיוצאים לחופשה, מוטב אילו מהדורות החדשות היו מתמקדות בחסם המרכזי של "חיים לצד המגפה" — סרבני החיסונים

בתם של עמוס ונילי עוז כתבה בטוויטר כי 'הארץ' "מאפשר התעמרות בגוויה ובחיים" מאז פרסום ספרה של אחותה גליה עוז, בו סיפרה על ההתעללות שעברה מצד אביה

עמרי ניצן, מגדולי במאי התיאטרון בישראל שניהל אמנותית את הבימה והקאמרי, תפש את התיאטרון כממשי ומוחשי יותר מהמציאות. כ"ביג בוס" הפרפקציוניסט שהיה, יישם בגאון את האימרה השייקספירית הידועה, "כל העולם במה". מותו היום הוריד את המסך על מפעל ענק של איש אחד