איבדתי את אבי מורי לפני כחמישים יום, חתן פרס ישראל הפרופ' ראובן פוירשטין. לאחר שהעובדה המרה מתחילה להיקלט, מתחיל הלב להתפתל בתוככי עצמו. עשיתי את כל שצריך? ביקרתי מספיק? הייתי בן טוב? התשובה המיידית היא, לא. יכולתי לעשות יותר. אך איך? האם יש נוסחה בידיי, בידינו?