עם היוודע דבר הפעולה הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה התלכדו בכירי הרבנים בציבור הדתי והחרדי לתפילות לשלום החיילים. הרבנים הראשיים: "אין כוחנו אלא בפינו; הלוחמים הם שליחי מצווה"

המדיינים היו קרובי משפחה וחברים יקרים של עם ישראל, אך משהפכו לאויבים - התורה ציוותה להרוג בהם גברים, נשים וטף, ו"לבזוז" מהם בתולות, בקר וצאן. ומה עם העיוות המוסרי הזועק לשמים? רוחמה וייס מזכירה: חבר הנפש מאתמול הוא שונא של היום שיתקרב שוב מחר. ואי אפשר לשפוט אותו