יש ביני לבין שיחיה ויכוח ישן, שמתחיל בערך מהיום שהפקתי דרכון ועתיד להימשך עד היום שאתפגר לתוך קברי: הוא לא אוהב שאני טסה לחו"ל. כלומר, מה זה לא אוהב? על הנייר הוא זורם, אבל מתחת לשפם תמיד ימלמל משהו בסגנון "שוב אני נטחן עם הילדים". התגובה שלי לזה היא שכל אחד מאיתנו זקוק לזמן עם […]

אני לא ממש מתחברת לטקסי הפרשת חלה. בעיניי, זו מצווה ששייכת למרחב האינטימי כמו שתי המצוות שמסונפות לה, הדלקת נרות וטהרת המשפחה. ובכל זאת, זו הייתה הצעה אחרת מכל אלה שקיבלתי עד היום: שתי רופאות מוערכות פנו אליי להשתתף בטקס הפרשת חלה בעיר חרדית, כשבתוך הבצק שמקבלת כל אישה, יש אבן קטנטנה שהן אמורות לזהות, […]

כילדה לא הייתה לנו טלוויזיה בבית, אז בכל גמר חשוב של "כוכב נולד" אחיותיי ואני היינו נוסעות לסבתא. דרך הקופסה השחורה שגודל המסך שלה קטן יותר ממסך המחשב הנייד שיש לי היום, היינו צופות במתח ובהתרגשות ברגע השיא של ההכרזה על הזוכה בתוכנית הריאליטי המוזיקלית של אותם ימים. לי היה מנהג משונה – הייתי עוקבת […]

בפעם השלישית שבן החמש נכנס למים כבר לא היה לי כוח להיכנס יחד איתו. לכן התיישבתי על החוף והרשיתי לו באופן חריג להיכנס לבד, בליווי הנחיות ברורות וחד־משמעיות: שהמים בשום פנים ואופן לא יגיעו לגובה המכנסיים! הוא בחור ממושמע בסך הכול, בן החמש, ולכן הופתעתי לגלות אחרי כמה דקות שהוא משתכשך במרץ ובחופשיות במים העמוקים. […]