ל"הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" יש נעליים גדולות מאוד למלא – "הפנתר השחור" המהולל מ־2018 היה סרט הקומיקס הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר והיה אירוע תרבותי ואבן דרך חשובה בייצוג השחורים בקולנוע. הבמאי ראיין קוגלר שב לביים ועמו רוב צוות השחקנים מהסרט הראשון, מלבד כמובן הכוכב צ'דוויק בוזמן שהלך לעולמו ב־2020. האם […]

במלחמת יום הכיפורים היה המחזאי יהושע סובול מילואימניק בחזית שברמת הגולן. באחד הימים הראשונים של המלחמה הוא ראה מהקרקע את מטוסי חיל האוויר שחגו במטרה לתקוף שיירת שריון סורית. "הסורים בתגובה ירו טילים על המטוסים. מעל ראשי מטוס חטף טיל, התפרק לחתיכות וצנח ארצה כמו אבוקה בוערת. היה ברור שאיש לא ניצל מהמטוס", הוא מספר. […]

אבישי חורי לוקח את עבודת המיקרוסקופ הפנימי ששוכן בכולנו, והופך את שנות בית הספר למסע נוכח ונוגע ללב בזמן. ספר הפרוזה הראשון שלו "קראו לי אושר" הוא מחקר בלשי בסמטאות שעבור רובנו משוועות להישאר חסומות. ביד כותב עדינה וזהירה מסיר חורי את החסמים שנושא איתו יונתן משנות ילדות של תלמיד בכיתה גנרית. פיסה אחר פיסה […]

תראו, בגדול אני רוצה לתאר בטור הזה איזשהו רגש עמום שמלווה אותי כבר שבועיים. הרגש הזה צובע לי את החיים, ועוטף אותי מבוקר ועד ערב. אני חושב שבהרבה מובנים כל הנוכחות שלי בעולם, מול שיזינג, מול הילדים שלי, מול החברים שלי, מול אמא שלי ומול עצמי – כל הנוכחות שלי נגזרת מתוך הרגש המוזר הזה […]

תוכנית הטלוויזיה המצוינת "אנחנו על המפית" צוללת מדי פרק אל מסעדה אחרת ברחבי העולם, מביאה את סיפורה של השף הישראלי שהקים אותה ובעיקר את הטעמים שעולים מהמטבח שלה. מאז הקורונה התוכנית עברה להתמקד במסעדות בארץ, ובעונה האחרונה שלה היא הכירה לצופים את דמותו יוצאת הדופן של אפרים גרינבלט. גרינבלט, צעיר חרדי מניו־יורק שעלה לארץ, התחיל […]

תכולת הספרייה: מורכבת בעיקר ממה שנקרא "ספרי קודש". בסביבות גיל 20, כשחייתי בניו־יורק, בחורף קר בארץ נכר גיליתי בהשגחה פרטית את ספר "קהלת". הייתי בטוח שאני טועה בהבנת הכתוב, כי לא יכול להיות משהו כזה עמוק אצל "הדתיים". מאז לא מצאתי טקסטים יותר עמוקים, מהותיים, אמיתיים ורוחניים כמו המערכת העצומה הזו שנקראת "התורה". זו לא גחמה […]