ראש חודש אדר דפק לי על הדלת במפתיע לפני כמה ימים ואיתו הרהורים על שמחה. בתור ילדה, האמרה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" הלחיצה אותי. יש באוויר דרישה כזו של "בואו, אדר מגיע, מהר, צריך להיות בשמחה!" איך אפשר לשמוח ככה פתאום? ומה אם כרגע אני לא? תמיד הרגשתי שלהיות בשמחה אמיתית מבפנים, זו העבודה הכי […]

חלק אוהבים, חלק מתעבים, ולרוב לא ממש אכפת. עם השנים, איבדה תחרות השירים הגדולה באירופה את יוקרתה, וגם את הרייטינג. בשנים האחרונות, אם שאלתם צעיר ברחוב מה הוא יודע לגבי האירוויזיון, במקרה הטוב הוא ידע את שמו של הנציג הישראלי הנוכחי ובמקרה הרע הוא ייזכר שהמאורע בכלל מתרחש. אבל בכל זאת, ישראל בסתר ליבה היא […]

לפני כמה ימים התוודעתי לאחד הסיפורים הכי כואבים ששמעתי זה מכבר. חבר ימני גילה שחבר הילדות השמאלני שלו החליט שלא להזמין אותו לבר מצווה של הבן שלו משום שהוא לא יכול לשאת יותר את עמדותיו התומכות ברפורמה המשפטית. כששמעתי את זה הרגשתי מין קווץ' בלב, ממש כאב פיזי על הרגע העגום שבו אדם מגלה ביום […]

את איתי ואִימִי גבאי אני פוגשת במקום שבו מתרחשת כל הפעילות שלהם בימים אלו. כשנכנסים אל הגלריה שלהם מרחוב קטן סמוך לפסי הרכבת הקלה של יפו, לא ברור אם זה בית מדרש או מרכז לסדנאות אמנות. על קיר אחד תלויים מדפים עמוסי ספרי קודש, על הקיר ממול נשענים עשרות קנבסים מלאי צבע. במרכז חדר אחד […]

החלון השמאלי בחדר השיעורים היה שבור. אף אחד לא ידע מתי הוא נשבר ואיך ומי שבר אותו, היותו חלון שבור בחדר השיעורים הייתה עובדה מוגמרת. הישיבה הייתה ישיבה ענייה ודלת אמצעים ולא כזו שמשלמת משכורת קבועה לשרת או לאיש תחזוקה שיכול לקפוץ, לחזק ולתקן כל אימת שמשהו מתרופף או מתפרק. וכך יצא שהחלון השמאלי בחדר […]

תכולת הספרייה: יש ספריות בכל חדר בבית, כולל השירותים, ובכולן הרבה יותר מדי ספרים שלא קראתי. מלבד ספרי קריאה אני מחזיקה ספרי שירה, אמנות, קטלוגים של תערוכות, ספרי עיון (בעיקר ספרות, היסטוריה, מיתולוגיה ודת). אני שומרת את כל ספרי הילדים והנוער שלי ומוסיפה עליהם בכל הזדמנות, ומטפחת אוסף קטן של ספרי פופ־אפ שאני רוכשת בכל […]