הירוק בעיירת צ'ורליווד ירוק מאוד. ירוק זוהר כזה, שאינו זקוק לשום פילטר כדי שיתפעלו ממנו. אלמלא הגיעה ג'סי ליישוב המדברי הקטן שלנו, לא הייתי זוכה להכיר את הירוק הזה לעולם. סביר להניח שגם לא הייתי מוצאת את עצמי בתוך טירה אנגלית אדומת לבנים, מעבירה לילה בחדרים ויקטוריאניים ושותה בבוקר קפה עם אמא שלה, ג'יין. הכול […]

מאיר לא פספס אף פעם שחרית בישיבה. ולא כי היה לו עניין עם תפילה בישיבה בדווקא, ולא כי הוא חשש מאימתו של ראש הישיבה, אלא פשוט ככה עבד השעון הביולוגי שלו. בשבע אפס אפס הוא היה מתעורר ולא מצליח לחזור לישון, ואם הקב״ה נותן לך כאלה מתנות מי אתה שלא תיקח? אז מאיר היה קם, […]

היו לי כל הסיבות להירתע מ"נאמנות" של הרנן דיאז: הכריכה המיושנת בצבע ירוק־רעל, הנושא שלו – עולם הכספים של ניו־יורק במאה הקודמת, ובעיקר הדיבור המתמשך עליו והילולי־ההילולים, לפני ואחרי שזכה בפוליצר. אף אחת הרי לא באמת מתעניינת במי שכולם אומרים לה שהיא חייבת להכיר, אין, הוא מקסים; כולן מעדיפות זרים מסתוריים שפוגשים בחנות הספרים לגמרי […]