אז נסענו לרומניה. לא המדינה הכי נחשקת על הגלובוס, אבל היי – מספריים לציפורניים עולים שם 5.90. הנה כמה הערות ששמרתי לי על חו"ל, סובייטים ושאר מרעין בישין: 1. טרמינל זה דרעק פעם ישראלים היו מייחלים לטרמינל. מאיר אריאל כתב עליו שירים. היום הוא נראה יותר כמו מסוף של אגד, ואם נפל בחלקכם לטוס דרך […]

בשלהי 2017 עלה הסרט "שעה אפלה", שליווה את וינסטון צ'רצ'יל באחת משעותיה הקשות ביותר של בריטניה במלחמת העולם השנייה. זו הייתה הפקה צנועה אך עוצמתית שבמרכזה תהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני, ללא סצנות הראווה הקלאסיות של סרט מלחמה גדול אך משופעת דרמה, מתח וגאווה לאומית. בסיום הביקורת עליו תהיתי האם גם בקולנוע הישראלי תיתכן […]

השנים האחרונות משוות למאבק של אפרו־אמריקנים בארה"ב חזות פריווילגית. לא פעם מאבקים אלה לובשים צורה מגוחכת בהתאם לכללי הפוליטיקלי קורקט ותופעת ה"ווק" ("נעורות"). אבל לצד הדיונים על צדקת המאבק הזה כיום ועל גבולות הלגיטימיות שלו, חשוב לזכור שהסבל שמוזכר בדיונים על זכויות הקהילה השחורה אמיתי ומזעזע לגמרי, והיה מנת חלקה של אוכלוסייה זו במשך מאות […]

בספטמבר 2015 תמה סאגה משפטית בת שמונה שנים שהסעירה את הרשת: תביעה של חברת הפקות המוזיקה העצומה יוניברסל מיוזיק גרופ נגד אישה בשם סטפני לנז שהעלתה סרטון של בנה בן השנה רוקד לשיר של פרינס. לנז פרסמה את הסרטון ביוטיוב, יוניברסל מיוזיק דרשו להסיר אותו בטענה שהוא מפר זכויות יוצרים, וכך החל הסיפור להתגלגל ממשפט […]

כשהייתי ילדה קטנה, פירשתי את המושג "סיור סליחות" לפי לוגיקה פשוטה: סיור אני מבינה, ביקור או טיול במקום מסוים. סליחה אני יודעת מה זה כי לימדו בגן – לפיכך המשמעות היא מסלול שבו הולכים מנקודה לנקודה לבקש סליחה מאנשים שונים בחיינו. קונספט נפלא, חשבתי לעצמי. בתיכון גיליתי שסיור סליחות זה הלילה הזה שבו נוסעים באוטובוס, […]