עוד לפני פרסום פרטי ההסכם עם איראן, ראשי האופוזיציה מיהרו להכריז על תבוסה ישראלית, ניצחון לאיראן, ותקפו את הממשלה והעומד בראשה • פעם אחר פעם, ראשי גוש השינוי, מציגים קו ברור של חולשה, מורידים את המורל הלאומי ופועלים מתוך אינטרס פוליטי מובהק תוך כדי פגיעה במדינה

הכרזת הפסקת האש מול טהראן מציבה את ישראל בפני דילמה גורלית: האם המהלך המפתיע של הבית הלבן יוביל לפירוק סופי של פרויקט הגרעין, או שמא מדובר במלכודת דבש שתאפשר למשטר האייתוללות להשתקם מהריסותיו, להזרים מיליארדים לקופה הריקה ולהתעצם מחדש בדיוק ברגע שבו עמד חסר אונים על פי התהום?

הפסקת אש רגע לפני הכרעה היא פצע בביטחון הלאומי המעמיק את השבר התודעתי בינינו לבין אויבינו • האם הלחץ החיצוני הפך למצפן הביטחוני? • הגיע הזמן להבין כי במזרח התיכון, מי שאינו מכריע מזמין את המלחמה הבאה במו ידיו

אלכסנדר דוגין, האידיאולוג שמאחורי הקרמלין, משרטט מציאות חדשה שבה ישראל היא רק המכשול בדרך לחיסול ההגמוניה האמריקאית • כוחות תודעתיים פועלים לפורר את החוסן הלאומי שלנו מבפנים, תוך שימוש בדמויות מפתח שהופכות, במודע או שלא, למשרתיו הנאמנים של ציר הרשע העולמי

ראשי האופוזיציה ממהרים להכריז על הפסד מוחלט מתוך שיקולים פוליטיים, שחשובים להם יותר מהעובדות בשטח או מביטחון המדינה • מה השמאל מפספס בתמונת המצב מול איראן - ולמה הוא שוב טועה?

הפסקת האש מול איראן נכנסה לתוקף, והשגרה לפחות על הנייר חזרה • אבל בזמן שבמרכז מנסים לנשום לרווחה, בצפון המציאות נראית אחרת לגמרי: אזעקות בלתי פוסקות, ירי רקטות, וכלי טיס עוינים שממשיכים לאיים על חיי התושבים • תושבי הצפון זועמים ובצדק. הם מרגישים שנשכחו מאחור