זה לא סרט על קולומביה ועל התרבות הלטינית, לא סרט על ריאליזם קסום, זה אפילו לא סרט על מסע לקבלה עצמית. יותר מכל, "אנקאנטו" הוא סרט על טראומה בין-דורית, על האופן שבו היא משתרשת, מועברת ומאיימת לכלות מבנים משפחתיים. זה גם סרט על האופן שבו התפקידים שאנחנו מגלמים בתוך התא המשפחתי מעצבים אותנו הלאה

על אף כי נותרה שנה בחוזה ההעסקה שלו וכשברקע עימות בינו לבין יושב ראש מועצת תאגיד השידור, אלדד קובלנץ קיבל את הודעת הפיטורים וצפוי לפנות לבית המשפט ולבקש צו מניעה. קובלנץ: "בכוונתי להילחם בהחלטה"

יוזף ברטוק (אוליבר מסוצ'י) נשבה על ידי הנאצים לאחר שמסרב לחשוף בפניהם מידע בעל ערך, ושומר על שפיותו רק בזכות ספר לימוד שחמט. הופעתו המרשימה של מסוצ'י כגיבור, שנתפס כאודיסאוס המודרני, סוחפת את הצופה, שיוצא יחד איתו למסע בתודעתו רק כדי לשוב לעולם לא מוכר

לאחר שכל חומרי החקירה באירוע בה נהרגה בשוגג האלינה האצ'ינס על ידי אלק בולדווין הפכו לפומביים, כולל קטעים בהם היא מטופלת רגעים לאחר שנורתה, בני משפחתה קוראים להפוך את ההחלטה: "הנזק בלתי הפיך, עצם ההורדה שלהם ימנע גרימת נזק נוסף"

חודש וחצי לפני יום הולדתה ה-30, בנובמבר 1943, אתי הילסום נרצחה באושוויץ. היומן שכתבה פורסם בהולנד בשנות ה-80 וכעת לראשונה רואים אור בעברית המכתבים שכתבה בקיץ אותה השנה במחנה המעבר. "בשעות ספורות אלה אפשר לפתח מלנכוליה שתספיק לחיים שלמים"

ב-25 במרץ 1942 יצא הטרנספורט הראשון לאושוויץ, היו בו 999 נשים ונערות צעירות. הסופרת הת'ר דיון מאקאדם מביאה את סיפורן. קראו את הפרק הראשון

כשבובי לקס, במאי "זהו זה" ו"פרפר נחמד", התחקה אחר בריחת אביו מהנאצים הוא גילה מזוודה מלאת מסמכים בגרמנית, אבל כשפענח אותם עם חבר נחשף קשר מפתיע בינו לבמאי הסרט האנטישמי "היהודי זיס". בריאיון על הסרט שתיעד את מסעו, "השיבה לברלין", הוא מספר: "זו סגירת מעגל בשביל אבא"