היא ברחה עד לניו יורק כדי להגשים את החלום, אבל הקורונה החזירה אותה הביתה וגרמה לה להתאהב מחדש בישראל. לקראת צאת אלבום בכורה בעברית, היא אימצה את שם הבמה 'רומי או', ונכנסת למגרש המשחקים בו אביה שלום חנוך פועל כבר משנות ה-60. "אם המוזיקה שלי לא טובה, אני לא אצליח. לא משנה כמה אבא מפורסם"

הסרטים בהם אנו צופים בקולנוע עברו אינספור שינויים וגרסאות כדי להפוך למוצר המוגמר שאנו מכירים - הדרך לשם, מסתבר, רצופה רעיונות מוזרים, מורבידיים ולעיתים מזעזעים. הנה כמה מהסרטים שהיו אמורים להסתיים לגמרי אחרת. צפו בווידאו

חנוך דאום לא מאבד את האופטימיות גם אחרי שממשלת השינוי התפרקה, דנה ספקטור מסבירה למה בגירושים לא צריך להבטיח לגמור את זה יפה, שלמה ארצי ממליץ לכם לחכות עד לסוף, וגם - רענן שקד מיואש מהבחירות, אבל מבסוט מיפה בן דויד

יונתן רזאל ספג אש מכל עבר כשהדביק על עיניו מסקינגטייפ כדי לא לראות את הנשים בקהל רוקדות. עכשיו, ארבע שנים אחרי הפרשה ההיא, הוא חוזר לימים הטראומטיים שעברו עליו, מגלה איך דווקא הרבנים שיכנעו אותו להמשיך להופיע מול חילונים, מספר על הקשר המיוחד שלו עם ברי סחרוף ומדבר על השיקום ההרואי של בתו שנפצעה קשה כשנפלה ממרפסת ביתם

רועי עידן, שכתב את "מנאייכ", מיטיב לשלב דרמה אישית עם אקשן משטרתי. העונה החדשה מעוררת מחשבה, קצבית, מדייקת בדיאלוגים ובונה את העלילה באופן חכם. בדומה לסדרת המופת "הסמויה", יש כאן תצוגת משחק מרהיבה וריאליזם שלא מייפה את המצב, אבל גם לא קובר את הצופה במלנכוליה

סרטו החדש של באז לורמן ניסה לספר את סיפור חייו יוצא הדופן של מלך הרוקנ'רול דרך עיניו של מנהלו המיתולוגי קולונל טום פארקר - ואין ספק שהכוונות טובות - אך מרוב עומס וגודש, מקבלים שעתיים וחצי שהן הסתערות בלתי נסבלת על החושים, וכך גם המסרים נעלמים בתוך בליל הדימויים והבלגן