הימים קשים הם - מכל הסיבות המובנות, וגם בגלל החום הבלתי נסבל והילדים שתקועים בבית עד ספטמבר. מה עושים, שאלתם? ובכן, מוצאים סדרה שהילדים ירצו לראות אתכם - ואתם איתם, מעלילות תוכי הים המתוקים של "אי הפאפינים" ועד "פיניאס ופרב" המופלאה. נו, ברור שהכנו רשימה

במהלך עשר שנים יצר עמוס גוטמן ארבעה סרטים בעלי ערך אסתטי חריג ביחס לקולנוע של תקופתו, שתרגמו למסך הגדול את החוויה הקווירית באופן תקדימי. על אף שהסרט התיעודי העוסק בו מעט מוגבל בנקודת המבט שלו, הוא חושף את הקהל שלא הכיר את גוטמן ליצירתו הייחודית - ומנציח את דמותו כפי שלא ראינו אותו מעולם

למרות שהשיא שביקשו מעריצי הסדרה נמנע מהם בקו הסיום, שבעיקר עשה בילד-אפ להמשך, קשה להתווכח עם האיכויות שהפגינה במהלך העונה השנייה שהייתה מלאה בפוליטיקה, פסיכולוגיה - ובעיקר, בקרבות דרקונים מרהיבים. ההשוואה לעונותיה הראשונות של סדרת-האם "משחקי הכס" לגמרי רלוונטית - אם כי למרבה הצער, רלוונטי הוא גם הטריגר שהסדרה מציעה לעיניים הישראליות