מערכת היחסים של יובל ושני מעוררת המון אמוציות - חוץ מזה שהיא מתישה למדי - והרבה מהאמוציות הללו עוברות על אמא של יובל, שהגיע לביקור בבית "האח". היא חולה על בנה, זה ברור, אבל אולי שווה לה לזכור שהיא שם בשביל לתמוך בו ותו לא, גם אם הבחירה הספציפית הזו שלו בשני לא מתאימה לה

הן לא יכולות לצאת לסיבוב הופעות, להצטלם לראיונות או לפגוש מעריצים - פשוט כי הלהקה Huntr/x לא קיימת מחוץ למסך. ובכל זאת, רומי, זואי ומירה, גיבורות סרט האנימציה "ציידות השדים של הקיי-פופ", עשו היסטוריה כשהעפילו לפסגת המצעדים, עקפו כוכבות קיי-פופ אמיתיות והפכו לסנסציה עולמית. הפסקול שלהן הוא לא רק הצלחה מוזיקלית, אלא מקרה מבחן מובהק של איך תרבות פופ גלובלית מטשטשת את הקווים בין פיקטיבי למוחשי

בזמן שהעונה השמינית והאחרונה של "זרה" עוד רחוקה, מגיע הפריקוול "דם מדמי" למלא את החלל. הפעם אנחנו פוגשים את ההורים של קלייר וג'יימי, בשני סיפורי אהבה שמתחרים על תשומת הלב של הקהל, אך עם עודף פאתוס ומלודרמה - נראה שהסדרה מתקשה לשחזר את הקסם של המקור

לטענת הפסטיבל הסרט "הכביש בינינו: החילוץ האולטימטיבי" נפסל להקרנה בשל "דרישות כלליות המתבקשות לצורך שילוב בפסטיבל, כמו אישור חוקי לחומרים המצולמים", כשבנוסף מצוין "איום פוטנציאלי של הפרעות משמעותיות". יוצרי הסרט הגיבו: "אנחנו המומים ועצובים שפסטיבל מכובד מתכחש למשימתו ומצנזר את החלטות האוצרות שלו עצמו"

באירוע "נאומים נגד הייאוש" בפסטיבל ישראל נפגשו זה לצד זה טקסטים מזמנים ומעולמות שונים - חלקם נכתבו לפני עשורים, אחרים לפני חודשים - וכולם קיבלו חיים חדשים בפרשנויות מפתיעות. מטיילור סוויפט, דרך גרוסמן וקורצ'ק, הערב הוכיח עד כמה מילים מפעם, שעדיין מהדהדות בעוצמה, מסוגלות לגעת במקומות הכואבים ביותר בחברה הישראלית ולהשאיר פתח של תקווה