בואו לקבל את כונן ה-970 EVO הנודע של סמסונג במחיר הנמוך ביותר עד היום - וגם זכרונות DDR4 איכותיים במיוחד במחיר ללא מע"מ זכרונות דינאמיים וכונני SSD: מבצעי החומרה ברשת

גוגל הודיעה היום על שינויים באופן שבו גוגל דרייב וגוגל תמונות פועלים יחד, כולל הפסקת הסנכרון האוטומטי של תמונות בין שני השירותים. גוגל אומרת שהיא קיבלה משוב שהחיבור בין שתי הפלטפורמות מבלבל ועכשיו היא מנסה להבהיר את המצב. פירוש הדבר כי החל מחודש הבא, תמונות וסרטונים שתוסיף לגוגל דרייב (Google Drive) לא יהיו גלויים בתמונות, …

"DNS זה הדבר הכי פשוט הכי מסובך שיש. יותר מדי גופים ואנשים מתייחסים אליו כאילו הוא שקע בקיר, מעין ספר טלפונים שרק מחבר כתובות IP לשמות מתחם, אבל זה נושא מאוד חשוב. שלא יהיה לכם ספק: אם מישהו יוריד לכם את שם המתחם, הוא יחסל את הזהות הדיגיטלית של הארגון שלכם", אמר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. עו"ד הכהן דיבר בכנס InfoSec 2019, שנערך באחרונה, בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים LAGO שבראשון לציון. בדבריו הוא סיפק כמה המלצות לארגונים לגבי אבטחת הדומיינים שלהם. "קודם כל, תעקבו גם באופן חיצוני אחרי מה שקורה ב-DNS וב-SSL שלכם. אל תסתפקו במעקב מתוך המערכת בלבד", אמר. "בנוסף, אני ממליץ להשתמש ב-Registry Lock ולהיעזר בנו. האיגוד הוא גוף טכנולוגי שמתייחס ברצינות רבה לתפקידו והוגדר לפני כשנה כתשתית קריטית למדינת ישראל". הוא גם סיפק תובנות על מתקפה גדולה בשם DNSpionage, שקרתה באחרונה. "לפי החשד, מי שביצעה את הפעולה הזו הייתה איראן והיעדים היו גופים במדינות השכנות שלנו. ההאקרים תקפו בצורה מסיבית שירותי אינטרנט של גופי מודיעין וממשל. הדבר הראשון שקרה הוא שהתוקפים השיגו שליטה על הרשם של שמות המתחם ואז העולם נפתח להם: הם יכולים היו להוסיף שרתים ללא בעיה, לקבל תעודות SSL, להשתמש בהן כדי להתחזות לשרתי הדוא"ל של הארגונים שהם היו מעוניינים לפרוץ אליהם ולקרוא את כל המיילים שלהם". [caption id="attachment_290512" align="alignnone" width="600"] סלבה לוזקין, מנהל קדם מכירות במולטיפוינט. צילום: יח"צ[/caption] סלבה לוזקין, מנהל קדם מכירות במולטיפוינט, הציג את הטכנולוגיות החדשות של הפתרון Tentable, שלדבריו הוא הבסיס לפלטפורמה לחשיפה מלאה של מתקפות סייבר במערכות ענן או בהתקנה מקומית, עם כלים שמתאימים לכל סביבה ולעבודה משותפת. לדבריו, מדובר בכלים שצריכים לעזור למנהל האבטחה לספק תשובות לארבע שאלות חשובות שכל מנכ"ל יכול לשאול בהיבט של פריצות למערכת: "היכן המערכת חשופה למתקפות, במה אנחנו צריכים להתמקד קודם כל, כיצד אנחנו מקטינים את משטח החשיפה לאורך הזמן ואיך אנחנו עומדים מול חברות אחרות בתחום שלנו?". הוא גם הציג את מערכת המחקר שעומדת מאחורי הפלטפורמה. "מערכת המודיעין שלנו כבר זיהתה יותר מ-48 אלף פגיעויות בתוספים שונים, ומעבר לכך חשפה מתחילת השנה יותר מ-80 פגיעויות יום אפס. אנחנו נותנים הגנות שמבוססות על מדע המידע ומספקים תשובות בדרך כלל פחות מ-24 שעות לאחר שמתגלה בעיה", סיפר. [caption id="attachment_197851" align="alignnone" width="600"] גיא מזרחי, סמנכ"ל סייבר ברייזן. צילום: יניב פאר[/caption] גיא מזרחי, סמנכ"ל סייבר בקבוצת רייזן, הציג את עצמו כמישהו שהוא האקר, אבל כזה שמציע שימוש בכלי מודיעין מדינתיים לשיפור ההגנה הארגונית. "בנינו בחברה תפיסה לגבי מה שאפשר לעשות בעולם אבטחת הסייבר. כלי מודיעין יכולים לקבל הרבה מאוד דטה, ולא משנה איזו. יצרנו כלי שמאפשר לחבר את זה לליבה העסקית, כדי לספק כל מה שנדרש עבור גוף ביון על מנת לעכל את המידע וליצור תמונה מודיעינית אחת ברורה", ציין. לדבריו, התוקפים צריכים להבין שאנשי האבטחה והסייבר בארגונים משתמשים בכלים שונים כדי להגן מולם. "אנחנו עוברים לסוג של מתקפה, ואז יכול להיות שנצליח לעצור את התוקף טוב יותר, ויכול להיות שנוכל אפילו לאתר בחלק מהמקרים את הגביע הקדוש - לזהות את מי שעשה לנו את זה. זה יכול לקרות באחוז מסוים של המקרים. הכלי שלנו, TA9, יודע לנתח דטה בקנה מידע גדול וכשמחברים אותו לאבטחה, זה מוביל למקום מאוד מעניין", אמר מזרחי. [caption id="attachment_265633" align="alignnone" width="600"] אבי וייסמן, מנכ"ל שיא סקיוריטי. צילום: ניב קנטור[/caption] מרצה נוסף באירוע היה אבי וייסמן, מנכ"ל שיא סקיוריטי, שדיבר על בריחת המוחות בתחום. "פשוט אין בענף מספיק אנשים", אמר. "הרבה אנשים מתעשיית ההיי-טק בכלל לא מבינים מאיפה צמחה אבטחת הסייבר הזו. הצעירים בכלל לא מבחינים בזה, כי זה קורה להם בפועל, וזה אומר דלתות וחלונות חדשים שמהם נכנסות הפריצות. מי שיכול לפתור את הבעיה אלה לא אנשי הצווארון הכחול אלא רק אנשים עם יכולות למידה מעמיקות. הבעיה היא שזה רובד עמוס מאוד שממנו יוצאים הרבה מאוד מקצועות, ואין מספיק לסייבר". וייסמן הסביר שהבעיה נובעת מריבוי מרכזי המחקר והפיתוח שנפתחים בישראל. "חבר'ה, נגמרו הישראלים", הוא פנה לקהל שומעיו. "אנחנו כבר לא מסוגלים לספוג יותר מרכזי מו"פ. זה טוב לכלכלה אבל אין אנשים. יש גם בריחת מוחות לשמה, וזה מגדיל את הבעיה למצוא עובדים טובים ועובדים בכלל. גם העבודה מהבית יוצרת בעיה, כי מי שעושה זאת מתרגל לכך ולא מוכן להגיע למשרד". עם זאת, הוא ציין לטובה את מערך הסייבר הלאומי: "יש מיניסטריון בישראל, מתחילה אסדרה, יש שיפור דרמטי במודעות להגנת סייבר, ובטווח הארוך זה יעזור".

גרטנר פרסמה השבוע את נתוני סקר התעסוקה בארצות הברית, שהשתתפו בו יותר מ-40 אלף עובדים מ-40 ממדינות האיחוד. נתוני הסקר משקפים אמנם את רמת היציבות התעסוקתית בארצות הברית, אבל בהיותה של הכלכלה האמריקנית מובילה, יש לו השלכות על השווקים גם במקומות אחרים. מנתוני הסקר עולה כי רבע מהעובדים האמריקניים חיפשו ברבעון האחרון עבודה - גידול של 7.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הסיבות לכך מגוונות, והן נשענות על המחסור שיש בשוק בטאלנטים והביקוש הגבוה לעובדים טובים. חברות שמחפשות טאלנטים מוכנות לשלם לעובד בחברה מסוימת הרבה יותר כדי שיעבור אליהן, ואלה הם מקרים שקורים כל הזמן בכל שוק, כולל בישראל. "מחפשים עבודה" כדי לקבל העלאה אלא שהמחקר של גרטנר מציין דבר מה נוסף, שמשפיע על השכר בענף: עובדים רבים אמנם מחפשים עבודה, אבל רק לחלק מהם יש באמת מוטיבציה לעבור. והם יודעים למה. הם מבינים שהמעסיקים יודעים היטב שמציאת טאלנט היא משימה קשה מאוד, ולכן הם מעדיפים להעלות את השכר לעובד הקיים – מה שגורם להם לעתים לנפנף ברצון לעזוב. כלומר, חלק מהעובדים מחפשים עבודה לא כדי לעזוב את הארגון שבו הם מועסקים, אלא כדי לשפר את השכר שלהם במקום הנוכחי. התוצאה של מה שציינתי למעלה היא שעלויות השכר גדלות באופן לא פרופורציונלי ליכולות של החברות ולביצועים שלהן. גרטנר סבורה שהמצב רק יחמיר, ויזמים ומנהלי חברות שמבוססות על הון אנושי ברמה גבוהה יצטרכו להכניס את הידיים שלהם עמוק עמוק לתוך הכיסים ולשלם עוד יותר, רגע לפני שהעובדים הללו יתפטרו ויעבירו את הידע והניסיון שלהם למקומות אחרים. שרשרת בלתי נגמרת על פי נתונים של הרשויות האמריקניות, מעסיק שרוצה למשוך טאלנט יהיה מוכן לשלם עד 15% יותר ממה שמקובל כדי שאותו עובד יעבוד אצלו, אבל גם תוספת של 5% יכולה לשכנע אותו לעבור. אבל זה לא מסתיים בכך: ברגע שהעובדים הוותיקים יותר באותו מקום עבודה מגלים שיש פערים גדולים בין השכר שלהם לתלושים של עמיתיהם החדשים, הם מתחילים להתלונן ולבקש העלאות. כך נוצרת שרשרת בלתי נגמרת, שהתוצאה הישירה שלה היא רמות שכר מוגזמות ביחס למה שהשוק יכול לתת. זה, כמובן, יכול להוביל לקריסה של עסקים ולפיטורי עובדים ממקומות שלא מצליחים להדביק את הפערים. עובדה זו מדאיגה את ראשי הממשל בארצות הברית, ובעיקר את אלה מהם שממונים על התעסוקה ויציבות הכלכלה. לכן הם מתחילים להפעיל תכניות שמכוונות למעסיקים ואומרות להם בפשטות: תפסיקו להילחם על עובדים רק דרך השכר, משום שמלחמות התעריפים לא מועילות לאף אחד. במקום זאת, ממליצים הגורמים הרלוונטיים בוושינגטון למעסיקים להשקיע הרבה יותר בעובדים הקיימים, לשדר להם עד כמה הם מעריכים את עבודתם הקשה, לגרום להם להבין שהשכר שלהם הוא פונקציה לא רק של הביצועים האישיים שלהם, אלא גם של ביצועי החברה בכללותה (מה שיש סיכוי רב שיגרום להם להיות מחויבים לשיפור ביצועי החברה), ולהפוך אותם לשותפים מלאים בתהליכי קבלת ההחלטות. גרטנר מזהה מגמה שלפיה המעסיקים מפתחים הצעת ערך חזקה לעובדים (EVP), שמתמקדת לא בשכר אלא בהטבות, הזדמנות להתקדם ואיזון בין עבודה לפנאי. החוקרים מעריכים שככל שהערכים הללו יוטמעו בתוך החברה, מלאכת הגיוס של טאלנטים חדשים תהיה קלה וזולה יותר. מה אצלנו? בישראל קיים מחסור תמידי בכח אדם בענף ההיי-טק, בעיקר של מהנדסים ובוגרים מצטיינים של לימודי מדעי המחשב. העובדה הזו משפיעה על רמות השכר בענף, ומהנדס ישראלי כבר מזמן לא זול יותר מעמיתו האמריקני ובוודאי שלא מהמקביל לו במזרח. הנתונים מראים שבין השנים 2017 ל-2018 גדל שכר המהנדסים בישראל ב-20%. החברות הרב לאומיות שמחזיקות פה מרכזי פיתוח גורמות לעלייה לא טבעית של השכר לסכומים שחברות ישראליות, מצליחות ככל שתהיינה, לא מצליחות להתמודד אתם. עובדה זו הביאה את המעסיקים בארץ להתריע כי המציאות הזו לא יכולה להימשך, מה גם שבנוסף לקשיים שהיא יוצרת על התעשיינים והענף, היא מגדילה את הפערים בשכר בין עובדי ההיי-טק לעובדים האחרים במשק. הממשלה קיבלה כבר מזמן החלטה לייבא עובדים מומחים מחו"ל לפרקי זמן קצרים, כחלק מהניסיון לפתור את הבעיה. אלא שבאופן לא מפתיע, ההחלטה הזאת לא יושמה. כמו בחו"ל, גם כאן כדאי לארגונים להתמקד בעובדים הקיימים, לחזק אותם ולקדמם. אבל יש לנו פתרון נוסף, שכרגע לא ממומש דיו: מאגרי כוח אדם טובים באוכלוסיות ספציפיות, כגון החרדים, הערבים והנשים. האנומליה הבלתי נסבלת, שבה מעסיק מוכן לוותר על מיזם או לשלם שכר מופרז לבוגר הטכניון, למשל, מבלי לבדוק חלופות בקרב מגזרים אלה היא בין הדברים שיוצרים את הכאוס בענף בתחום זה. הגורמים הממשלתיים וגופים בתעשייה עושים מאמצים רבים להכשרת תלמידים לתחומי הטכנולוגיה כבר בבתי הספר התיכוניים ולעידודם להירשם ללימודים אקדמיים. אבל אלה הם תהליכים ארוכי טווח, שלא ברור מה תהיה התוצאה שלהם, ובינתיים השטח משווע לאנשים. צריך לקחת בחשבון גם את התלות של ההיי-טק הישראלי בחברות הרב לאומיות שנמצאות כאן, ואת האפשרות שהן יצמצמו את הפעילות בארץ לטובת מדינות אחרות ויעבירו עובדים ישראליים אליהן.

החברה הודיעה כי בקרוב המשתמשים יוכלו לשחק בסדרה או בסרט נטפליקס האהוב עליהם במשחק וידאו. עתידים לצאת בקרוב: הקריסטל אפל ו-Stranger Things

חברת קספרסקי זיהתה מגמה של אתרים המתחזים לאתרי תיירות מוכרים ומציעים הנחות לא קיימות על טיסות ומלונות • כך תיזהרו

הנהלת פוג'יפילם בטוקיו יפן, השיקה הבוקר מצלמת מיני אינסטקס בשם: LiPlay Instax mini הראשונה מסוגה בעולם.