The headlines that made most buzz on this page
08/03/20 16:02
5.8% of the views
מאת אנשים ומחשבים
צבא ארצות הברית ביטל את העסקה שבמסגרתה הוא אמור היה לקנות מישראל סוללות של כיפת ברזל, נוספות על אלה שכבר קנה - כך לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית. על פי האמריקנים, הסיבה לכך היא חוסר התאמה בין הטכנולוגיות של כיפת ברזל לאלה שמשמשות את צבא ארצות הברית והעובדה שישראל סירבה, לטענתם, לתת להם את שורות קוד המקור של המערכת המשמשת את סוללות הטילים.
עלותו של הפרויקט, שאמור היה להימשך עד 2023, עמדה על יותר ממיליארד דולר. הגנרל מייק מארי, ראש מנהלת העתיד של צבא ארצות הברית, אמר בקונגרס האמריקני כי "לקח לנו זמן רב יותר משרצינו לרכוש את שתי הסוללות הראשונות במסגרת העסקה". הוא ציין כי "אנחנו מאמינים שאנחנו לא יכולים לשלב אותן (את מערכות כיפת ברזל - י"ה) במערך ההגנה האווירי שלנו, בגלל אתגרים של אי תאימות, סייבר וכמה נוספים". בסופו של דבר, האמריקנים החליטו לזנוח את המשך העסקה, שתחילתה בשתי סוללות שהם קנו מישראל בשנה שעברה.
צבא ארצות הברית גילה את הבעיות במהלך ניסיונות להטמיע רכיבים וטכנולוגיות מכיפת ברזל ב-IBCS, מערכת הקרב המשולבת שלו, שכוללת רדארים, משגרים ומערכות הפעלה. עם זאת, על פי ההערכות, ההחלטה שלו שלא להמשיך עם העסקה לא נבעה מבעיות אלה, כי אם מהסירוב הישראלי לתת לו את קוד המקור של כיפת ברזל. במקום זה, ישראל סיפקה לאמריקנים מידע הנדסי אודות המערכת - שלא סיפק אותם.
כיפת ברזל, שהיא פרי פיתוח משותף של רפאל, התעשייה האווירית (כולל החברה הבת שלה, אלתא) וריית'ון, הצליחה, בשיעור של כ-85%, ליירט טילים שירו ארגוני הטרור בעזה לעבר ישראל מאז שנכנסה לשימוש ב-2011. לצבא ארצות הברית אין מערכת הגנה ספציפית לטילים קצרי טווח, אם כי הוא משתמש לצורך זה במערכת THAAD, שמיועדת ליירוט טילים מכל הטווחים.
08/03/20 16:35
5.8% of the views
מאת TGspot
שוב פרצה במעבדים, שוב אינטל ושוב לא ניתנת לתיקון: מיליוני מחשבים בעולם עשויים להיות חשופים
08/03/20 05:28
5.46% of the views
מאת גיקטיים
עלויות גבוהות, כמויות מוגבלות של תורמים, וביקוש אדיר - הם רק חלק מהקשיים עימם מתמודדים גופי הבריאות שזקוקים לתרומות דם. סטארטאפ ישראלי רוצה להציע אלטרנטיבה, שתהיה יעילה הרבה יותר
08/03/20 11:42
3.75% of the views
מאת HWzone
עם מראה חיצוני שמזכיר את מכשירי ה-iPod הראשונים ויכולת להעניק הספק כולל של עד 150 וואט - מיזם ה-Flash זוכה להצלחה גדולה ב-Indiegogo, למרות תג מחיר בלתי מבוטל
טכנולוגיה של טסלה אצלכם בתיק: סוללה ניידת מקבלת מיליונים במימון המונים
08/03/20 15:01
3.75% of the views
מאת HomeTheater
סלקום נותנת לעשרות אלפי המבודדים חודש חינם. גם אם אתם לא מנויים לשרות
08/03/20 12:13
3.41% of the views
מאת TGspot
אחרי שהשיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה במשפחת ה-Mi בארץ המולדת, שאומי קבעה תאריך גם להשקה של הגרסה הגלובלית של המכשיר
08/03/20 12:51
3.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
משרד האוצר פרסם לפני כמה חודשים את העקרונות שיהוו בסיס למכרז היציאה לענן הממשלתי. מדובר בחלק מההיערכות של הממשלה לפרסום מכרז לאספקת שירותי ענן (פרויקט נימבוס). המהלך מהווה לא פחות מנקודת מפנה בתולדות המשק והמדינה. ניתן לדמות אותו לכניסת האינטרנט או המכשירים הניידים לחיינו. בלעדיהם קשה לדמיין את צמיחת אומת הסטארט-אפ והצלחת ההיי-טק הישראלי. הענן הוא המנוע המרכזי של הכלכלה הדיגיטלית, שמעצבת את חיי כולנו - הן במישור הפרטי והן במישור המקצועי.
ממשלות, ובכללן ממשלת ישראל, נרתעו במשך שנים רבות מלהיכנס לעולם הענן הציבורי. החששות התמקדו בצורך להעביר מידע לאומי רגיש למערכת מחשוב חיצונית, בתפישה הרווחת שהענן "לא מספיק בטוח" ובחשש מתלות בספקיות ענן בינלאומיות, שאינן כפופות לחוק הישראלי. לחששות הללו שותפות לא מעט חברות שמרניות יחסית כמו בנקים וחברות ביטוח.
בשנים האחרונות פחתו, במידה רבה, ההסתייגויות של ממשלות מהענן, ואימותו בקרבן קיבל תאוצה אדירה. מכרז הענן של הפנטגון, בהיקף של 10 מיליארד דולר, נתן גושפנקה גלובלית סופית לענן כתשתית בטוחה ואמינה למערכות המידע הממשלתיות הרגישות ביותר. במקביל, ספקיות הענן הגדולות הוכיחו יכולות אבטחה גבוהות מסוגן, שעולות על אלה של מערכות מידע שמחזיקים ארגונים. התמיכה האוטומטית של תשתיות ענן ברגולציה בתחום הפרטיות (GDPR) הגדילה אף היא את הביטחון של ממשלות בו. ולבסוף, הנכונות של ספקי הענן הגלובליים להקים תשתיות ענן מקומיות מגדילה את הביטחון של ממשלות למסור את המידע לתשתית חיצונית שנתפשת כמקומית.
לצד הסרת החששות, ממשלות מבינות כי אסור להן לפגר אחר המגזר העסקי ועליהן להוביל את תהליכי החדשנות במדינה, באמצעות התשתיות הדיגיטליות המתקדמות ביותר.
הענקיות כבר נערכות
על השפעתו הדרמטית של מכרז הענן הממשלתי הצפוי תעיד העובדה שעוד טרם פרסומו החלו הספקיות הגדולות בעולם להיערך להקמת חוות ענן בישראל ברמה ובהיקף הגבוהים ביותר, כפי שמחייב המכרז. ההשקעות הכרוכות בכך נאמדות במאות מיליוני דולרים לכל חברה, והמשק כולו ייהנה מההון שיוזרם לישראל. יתרה מזאת, ההשקעות יעמיקו את מעורבותן של חברות הענק הללו בהיי-טק הישראלי ואת תרומתן המתמשכת להצלחתו.
הממשלה, כגוף הגדול והמשפיע בכלכלה, היא דה פקטו קובעת הסטנדרטים למגזר העסקי - והמכרז הוא בבחינת איתות עבור כולו שהגיעה העת לנוע במהירות קדימה לעבר הענן וליהנות משלל יתרונותיו.
הענן יניב לממשלה שלל יתרונות תפעוליים וכספיים, ובראשם חסכון משמעותי בתקציבי המחשוב כתוצאה מביטול הצורך לרכוש ולתחזק שרתים, חסכון בנדל"ן, במערכות קירור ועוד. הממשלה תשלם עבור שירותי המחשוב בענן רק על פי הצריכה בפועל, ותוכל להקטין ולהגדיל את השימוש בהתאם לצרכים המשתנים. בנוסף, מערכות גיבוי מתקדמות, הכוללות התאוששות מאסון, יבטיחו כי במקרה של רעידת אדמה, מלחמה או כל אסון אחר שיתרחש בארץ, המערכות שתקרוסנה תשוקמנה במהירות, ללא איבוד נתונים.
עידן חדש של חדשנות דיגיטלית
עם הכניסה לענן, ממשלת ישראל צועדת לעידן חדש של חדשנות דיגיטלית. היא תוכל לפתח בקלות ולהשיק במהירות שירותים מתקדמים חדשים, להנגיש אותם לשימוש עצמי של האזרחים והעסקים, ובכך לשפר את רמת ואיכות השירותים לאזרח ולייעל את עבודתה. באמצעות הענן תוכל הממשלה לאמץ את מיטב הטכנולוגיות החדשות, כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה, למדיה עמוקה ומציאות וירטואלית - שהן הבסיס לדור חדש של אפליקציות מתקדמות. כל אלה יתנו דחיפה נוספת לחדשנות הישראלית ויביאו לפרק ב' של צמיחת אומת הסטארט-אפ הישראלית.
המעבר לענן הוא מסע לטווח ארוך, שיחייב את הממשלה להיערכות מתאימה. הענן מתפתח בקצב מסחרר ולובש תצורות חדשות, למשל ענן היברידי וריבוי עננים. הקצב הדינמי של התפתחות הענן וההתמחויות הנדרשות יחייבו את הממשלה לגייס אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ו/או להכשיר ולשדרג כוח אדם קיים, שיסייעו לה להפיק את המקסימום משירותי הענן המתקדמים ביותר שמציעות החברות הגלובליות. כן נדרשת ממנה תכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שתתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים של סוגי השירותים הנדרשים בראי היעדים.
לסיכום, ממשלת ישראל, ברוכה הבאה לענן - כי הגיע הזמן.
08/03/20 13:30
3.41% of the views
מאת Gadgety
חוקרי אבטחה של חברת Positive Technologies הצליחו לאתר פרצת אבטחה חדשה וקריטית במיוחד במנגנון ה-CSME (ר”ת Converged Security and Management Engine) של מעבדי אינטל (intel), פרצה המשפיע על כלל מעבדי החברה מ-5 שנים האחרונות, כאשר לפי החוקרים מדובר בפרצה שלא ניתנת לתיקון ומסכנת את האבטחה של המחשבים המודרניים. כדי להבין את חומרת פרצת האבטחה החדשה […]