The headlines that made most buzz on this page
05/04/20 19:04
13.77% of the views
מאת Gadgety
חברת שיאומי (Xiaomi) הכריזה על 2 דגמי טלוויזיות חכמות חדשות ברזולוציית 4K, וכחלק מסדרת הפרימיום של החברה, ה-Mi TV Pro, אנו מקבלים גרסת 75 אינץ’ חדשה, בעוד בסדרת הבסיס, ה-Mi TV 4A, החברה מציגה גרסת 60 אינץ’ חדשה. טלוויזיית ה-Mi TV Pro 75 החדשה מצטרפת לדגמי ה-Mi TV Pro בגדלים של 43, 55 ו-65 אינץ’ […]
05/04/20 17:10
11.98% of the views
מאת Gadgety
מיקרוסופט (Microsoft) הכריזה על אפשרות חדשה לקיום שיחות וידאו בשירות הסקייפ (Skype) הפופולרי של החברה, גרסה מקוונת לגמרי של שירות ה-Meet Now, המאפשר ביצוע שיחות וידאו מקוונות דרך עמוד יעודי באתר החברה ללא צורך בהרשמה או התקנה של תוכנת הסקייפ. עם התגברות מגפת הקורונה (COVID-19) עולה גם הצורך בביצוע שיחות וידאו ושיחות ועידה בוידאו כחלופה […]
05/04/20 18:45
11.38% of the views
מאת Telecom News
צמרת משרד התקשורת הוזהרה על ידי רפי הוידה (לשעבר מ"מ המדען הראשי במשרד) ועל ידי, שפרסום השימוע בתחום "הגלים המילימטריים" ללא נספח בריאותי בתחום הקרינה, הוא טעות ומתכונת להיסטריה המונית. מאת: אבי וייס
05/04/20 22:14
10.78% of the views
מאת TGspot
גם אתם משתמשים בטורנטים להורדה? ועם איזה תוכנה אתם מורידים? הנתונים בשוק מפתיעים וגם מדאיגים
05/04/20 20:34
9.58% of the views
מאת TGspot
מותג רדמי של שאומי הציג את Redmi Band, רצועת כושר חכמה המציגה כמה מאפיינים משודרגים בהשוואה ל-Mi Band
05/04/20 17:49
7.19% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דו"ח רשות החדשנות לשנת 2019, שפורסם היום (א'), מציג נתונים ורודים למדי על הענף: היצוא של ההיי-טק עמד אשתקד על 45 מיליארד דולר, והוא מהווה 46% אחוזים מסך היצוא השנתי של ישראל, מספר המועסקים בענף גדל בכ-4% ל-321 אלף לעומת 300 אלף ב-2018 וגיוסי ההון צמחו ב-15%. דו"ח של IVC, שפורסם אף הוא היום, מראה כי ברבעון הראשון של 2020 הייתה צמיחה של יותר מ-75% בגיוסים של חברות הסטארט-אפ הישראליות בהשוואה לאותו הרבעון ב-2019 - אבל עם השפעה ניכרת של גיוס אחד גדול: זה של ויה, שגייסה בחודש שעבר 400 מיליון דולר.
הנתונים האלה נכונים, כמובן, לעידן שלפני פרוץ משבר הקורונה. אם משווים אותם למציאות של היום, רק כמה חודשים אחר כך, הרי שללא ספק, היינו חותמים על נתונים דומים גם בסוף 2020. אלא שברור שזו לא המציאות. בינתיים, אפשר להתנחם במספרים היפים שיש בדו"ח, שמשקפים את מה שהיה כאן ב-2019. מה שנקרא: אומרים שהיה פה שמח לפני שהגיעה הקורונה.
שאלה שהיא בגדר תעלומה בשלב זה של השנה, ובגלל המשבר יותר מבשנים עברו, היא איך ייראה הדו"ח של 2020. זה תלוי איזה מבין התרחישים יקרה, בסופו של דבר, ובעיקר מתי המשק הישראלי והעולמי יצא מהמשבר.
"יש סיבה להיות אופטימיים"
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אופטימי, ולדבריו, הנתונים היפים של 2019 נותנים תקווה שהחדשנות בישראל וחברות ההיי-טק יצליחו לשרוד את משבר הקורונה. "הנתונים מראים שההיי-טק הישראלי התבגר והוא ממשיך להוביל את צמיחת המשק", הוא אמר בשיחה אתו אחרי פרסום הדו"ח.
אפלבום מחלק את ההתייחסות להשפעת הקורונה לשלושה חלקים: מה שהיה לפני המשבר, ואת זה הדו"ח של רשות החדשנות משקף; מה שקורה כיום; והכי חשוב, מה תהיה אסטרטגיית היציאה ואיך היא תיושם. בזה משקיעים כעת ברשות את מרב המאמצים והמחשבות. "היכולת שלנו להתגבר על הקורונה תלויה הרבה בטכנולוגיות בתחום הרפואה, מכל הסוגים, שיצמחו כאן מהר ויכבשו שווקים בעולם", אמר.
תחושת דחיפות ברשות החדשנות
מיד כשהחל המשבר, יצאה הרשות בשלושה קולות קוראים, כאשר אחד מהם הוא לטווח המידי. לדברי אפלבום, עשרות הצעות נבדקו במהירות שיא ועוד השבוע יקבלו החלטות האם לתמוך בחברות שהגישו אותן, במסגרת התקציב המיוחד שהממשלה הקציבה לרשות בשבוע שעבר. אפלבום מעודד מהעובדה שהגיעו לרשות לא פחות מ-500 בקשות למענקים ותמיכה מחברות שמפתחות רעיונות בתחומים רפואיים שונים, למשל החיטוי והפרדת וירוסים ממשטחים, או פתרונות בתחום הבדיקות, שיאפשרו את הגברת הקצב שלהן וביצוע בדיקות קורונה עצמיות.
"הרעיונות שנמצאים על הפרק אמורים לתת פתרונות מידיים, עם פיתוח של חצי שנה לכל היותר, וחלקם ממש משנים מציאות", ציין.
הגל שני של הקולות הקוראים הוא לשלב היציאה מהמשבר, שם תהליכי הפיתוח ארוכים יותר. בחלק מהמקרים אף מדובר בתרופות, שדורשות תהליכי אישורים. הקול הקורא השלישי מיועד לייצור מוצרים תעשייתיים, שיאפשרו בעתיד להתמודד עם הקורונה או נגיפים אחרים. בימים הקרובים תוציא הרשות קול קורא רביעי.
תחושת הדחיפות מניעה בימים אלה את כל הפעילות של הרשות, הסביר אפלבום, והיא מבצעת את תהליכי המיון והאישור של ההצעות שמוגשות אליה במהירות, כדי שהחברות יוכלו לעבוד ולמצוא את הפתרונות כמה שיותר מהר. "העולם לא יהיה אותו דבר אחרי הקורונה", אמר. "אם בעבר, חברות היו צריכות לתת תשובות לאתגר האם יהיה ביקוש למוצרים שהן רוצות לפתח, הרי שכיום ברור שיש ביקוש, ולכן צריך לפעול מהר. זה מה שאנחנו עושים".
[caption id="attachment_205393" align="alignnone" width="600"] האם הממשלה תשחרר עוד תקציבים להיי-טק? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
"על הממשלה לעזור לחברות הסיד"
אבל בעוד שמסלול התמיכה והרצון לסייע לחברות שכבר יש להן פתרונות הם דברים מעודדים, אפלבום מוטרד מהפגיעה הישירה של משבר הקורונה בחברות הסיד, שאינן יכולות לגייס כספים, או לפחות מתקשות מאוד, ואצל אלה שהיו בתהליכי גיוס, הכל נעצר. לראייה, הדו"ח של IVC מראה שבפברואר ובמרץ יחדיו בוצעו ארבעה גיוסים בשלב זה, לעומת 20 גיוסים בינואר בלבד, עוד לפני שהקורונה פרצה את גבולות סין. אפלבום פונה לממשלה, כדי שתסייע לאותן חברות. "זה הדור הבא של חברות הצמיחה היציבות, שעכשיו מפתחות ומייצרות פתרונות. אנחנו עלולים לאבד דור שלם", אמר.
הממשלה יכולה לעזור על ידי כך שהיא תגדיל את תקציב הרשות - דבר שנמצא כרגע בדיונים עם האוצר, אבל לאפלבום יש עוד רעיון: "יש לא מעט גופים במדינה שיכולים להעמיד הלוואות לחברות היציבות הבוגרות, אלה שאנחנו עוזרים להן בדרך כלל. מדובר בבנקים, גופים מוסדיים ועוד. הם יכולים לתת הלוואות גם לחברות הסיד. צריך לזכור שהחברות שמבקשות הלוואה הן חברות יציבות, יצרניות, שרמת הסיכון שלהן נמוכה יותר". האם הרעיונות של אפלבום יאומצו? קשה לדעת.
נושא נוסף שמטריד אותו הוא הירידה בהיקף היצוא של הסחורות בהיי-טק. "זוהי מגמה מדאיגה", אמר. "מדובר בחברות גדולות, שבניגוד לחברות תוכנה, כולן מעסיקות פה עובדים, ואסור למדינת ישראל לוותר עליהן". גם כאן נדרשת מעורבות ממשלתית, כדי לאזן את המשקל של יצוא התוכנה בין החברות הזרות, שעליהן הוא מבוסס בחלקו הגדול, לבין החברות הישראליות.
בשורה התחתונה: הדו"ח של הרשות, בשילוב עם ראיית המציאות, מלמדים שהיציאה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה תלויה בהיי-טק וביכולת שלו להניע תהליכים. אבל הרבה יותר מזה, היא תלויה בשינוי המדיניות הממשלתית, כדי שתיתן עדיפות להיי-טק, בעיקר על רקע העובדה שגם כיום, בעת המשבר, ישראל מהווה מוקד לעלייה לרגל, כדי לפגוש ולהתעניין בפתרונות תוכנה ומוצרים של חברות ישראליות שמסייעים למלחמה בקורונה. קוראים לזה ניצול הזדמנויות בעיצומו של משבר, וזה תלוי בנו, ובעיקר בממשלה, שיש לקוות שתקום במהרה.
05/04/20 23:33
5.39% of the views
מאת Telecom News
ב-7.4.20 צפויה פעילות התקפית אנטי ישראלית מתוכננת במרחב הסייבר, פעולה המוכרת בשם "OpIsrael". מי עומד מאחוריה, עיקר סוגי המתקפות והמלצות הגנה. מאת: מערכת Telecom News
05/04/20 18:09
4.19% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"רצינו, בנציבות שירות המדינה, למצב שבו כלל עובדי הנציבות יעבדו מכל מקום, כמו בשגרה רק קצת אחרת, אבל להמשיך בעבודה הרציפה ככל הניתן, בשקט ובענייניות. בעבודה מאומצת, בת יומיים, הגענו לכך שאנחנו תומכים במצב המיוחד והמורכב שנקלענו אליו", כך אמרה רויטל ויצמן, מנהלת אגף בכיר - מערכות מידע בנציבות שירות המדינה.
ויצמן דיברה ביום ה' האחרון, במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים שנערכת על ידי אנשים ומחשבים ועוסקת באתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה. את המפגש פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים.
"הנציבות", הסבירה, "היא הגוף האחראי על ניהול ההון האנושי בממשלה, וככזו היא אחראית, יחד עם משרד האוצר, לכתוב את ההנחיות לשעת חירום".
"תפקיד האגף הוא לדאוג שהכל יעבוד כמו שצריך, ומכל מקום", אמרה ויצמן. "פעלנו בכמה מישורים כדי למלא את המשימה: ראשית, טיפול בכלל העובדים, החיצוניים ועובדי המדינה. השקט הזה שהעובדים קיבלו, כשהם יודעים שמקום העבודה שלהם מובטח, שהפרויקטים נמשכים ושהם לא צריכים לדאוג בא לידי ביטוי אחר כך, ובצורה חזקה, במוטיבציה שלהם לעבוד שעות רבות ולספק פתרונות". צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון
"מרכיב נוסף במשימה היה לספק נתונים למשרד האוצר ולנציבות על כלל עובדי המדינה. זאת, כדי שניתן יהיה לקבל החלטות בצורה מושכלת. התחלנו בכך לפני שבועיים ואנחנו עושים זאת ברמה יומית", אמרה.
"החלק השלישי והעיקרי בעבודה הוא לגרום לכך שהנציבות תמשיך לעבוד כבשגרה", הוסיפה ויצמן. "היעד היה לחבר את כל עובדי הנציבות לעבודה מרחוק. לתפיסתי, העובדים צריכים לעבוד מכל מקום ובכל זמן. לכן, אצל רוב העובדים כבר היו עם פרוץ המשבר מחשבים ניידים עם יכולת חיבור מרחוק. נדרשנו להגדיל משמעותית את יכולת העבודה מרחוק באופן מקבילי. הנציבות היא לא משרד גדול, אבל הקפיצה הייתה מאוד גדולה. דאגנו לרישוי, להתקנת שרתים, לסנכרון, לאיזון עומסים, לחלוקת מחשבים ניידים למי שלא היה לו קודם, וכן לטיפול בתקלות ובהגדרות חדשות".
"כל זה נעשה בתוך יומיים, בעבודה סביב השעון", סיכמה ויצמן. "הכל נעשה בנועם, ברוגע ובמקצועיות. הגענו לתוצאות מצוינות, כי כולם עבדו יחד, היטו שכם. חלק מהעובדים ממשיכים בפרויקטים שלהם וחלקם תומכים במצב החדש. כך ניתן להמשיך בעבודה רציפה, ככל הניתן, וגם לתמוך במצב שנוצר".
[caption id="attachment_314031" align="alignnone" width="600"] לירון מנקלי, מנהל טכני שותפים בישראל ובמזרח אירופה בספלאנק. צילום: אורי אלון[/caption]
לירון מנקלי, מנהל טכני שותפים בישראל ובמזרח אירופה בספלאנק, אמר כי "נדרש להתמודד עם העבודה מהבית תוך שמירה על המשכיות עסקית. כל ארגון צריך לשאול שלוש שאלות: האם אנחנו יודעים מה קורה בארגון שלנו בכל זמן נתון ובכל היבט? האם אנחנו יודעים לקחת את הנתונים הארגוניים הנוצרים ולהפוך אותם למידע בעל ערך? והאם אנחנו מוכנים לקראת העתיד?".
"ארגונים נעזרים בפלטפורמת ביג דטה ואוספים את כל המידע שהם מייצרים", אמר מנקלי. "ספלאנק מספקת את היכולת להתמודד עם כמויות אדירות של מידע ולעשות עליהן אנליטיקות עסקיות, לטובת אבטחת מידע, IT וניתוח עסקי".
"כיום", ציין, "יש המון מתקפות פישינג שמכוונות לעובדים שעובדים מבתיהם. אנשים נמצאים במצב של חשש ויש להם יד קלה על המקלדת. אנחנו פועלים בעולם האבטחה בכמה מישורים: האחד, ניטור. כל ארגון עובד עם כמה כלי אבטחה מספקיות שונות ואין אינטגרציה מלאה בין כלל המוצרים. לכן, חשוב שתהיה פלטפורמה שתדע לדבר עם כולם ובאופן יעיל. במתקפות סייבר מתקדמות רוצים לראות את כל המפה, מהן הטכנולוגיות שעובדות, כדי לקבל נראות של תהליך האבטחה".
הוא הוסיף כי "כמו כן, הפתרון מאפשר לבצע חקירה מעמיקה על האיומים לסוגיהם. זאת, לצד זיהוי ונטרול האיומים. כשיש את כל סוגי המידע במקום מרכזי, קל יותר לבדוק את ההלימה לרגולציות. אנחנו יודעים לזהות את האיום ואיך להתמודד עימו. כך, אנחנו יכולים לייצר תהליכים אוטומטיים ולמקד את האנליסטים במשימות המורכבות יותר. אנחנו מספקים להם לוח מחוונים עם כלל סוגי המידע: את האנליסט לא מעניין איזו טכנולוגיה עובדת - אלא מה קרה ואיך ניתן למנוע זאת להבא".
עוד אמר מנקלי כי "ספלאנק יודעת להנגיש את המידע בצורה קלה ואינטואיטיבית. יש לנו חנות אפליקציות, מה שמאפשר להתקין אותן ולקבל ערך לגבי הטכנולוגיות השונות".
צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון
הוא דיבר גם על אתגרי הענן שקיימים כשעובדים מהבית. "צריכת הענן במצב שכזה רבה יותר מבעבר", אמר. "יש להבין מי התחבר, לאיזו סביבה, מי עשה שינוי ובאילו מערכות. בעזרת אפליקציה של AWS ניתן לדעת מי צרך וכמה שירותי ענן, וכך אפשר להכווין את יחידות הארגון השונות מה לצרוך ומהיכן. ניתן לזהות הונאות, למשל משיכת כספים משני כספומטים מרוחקים, באותה העת".
"בעולמות ה-IT", ציין מנקלי, "אנחנו מביטים עליו כעל שירות, שמכיל תחתיו תשתיות רבות. חשוב לנטר את התשתיות, וקל לעשות זאת איתנו. ניטור חוויית המשתמש הוא עוד היבט חשוב, כדי שלקוחות יצרכו שירותים בצורה יעילה. חשוב שהמשתמשים המרוחקים יעבדו באופן מאובטח. הגבול בין הרישוי המסורתי לרשת הביתית מאוד דק. חשוב לתת חופש - אבל לשמור על נכסים ארגוניים".
עוד השתתפו במפגש: מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות; יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות; איתי זימן, סמנכ"ל טכנולוגיות בברינקס ישראל; ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו; עופר אמיתי, מייסד משותף ומנכ"ל פורטנוקס; רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל; איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; דוד סתיו, מנמ"ר אוניברסיטת תל אביב; רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA; איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית באורמת; ודורית שר, מנכ"לית אקספריטי.
המשך הדיווח מהמפגש - מחר (ב').