מאמר זה מציג רשימה מרוכזת של תוכנות חינמיות ו/או חינמיות באופן חלקי/מוגבל (Freeware / Freemium / Open Source). התוכנות המוצגות הן

דו"ח בזק לשימוש בדיגיטל במגזר החרדי משקף מגמה ברורה של אימוץ כלי האינטרנט במגוון תחומי החיים במהירות שיא, לאור משבר הקורונה. הדו"ח המקיף ביותר מסוגו מבוסס על נתוני מערכות בזק בנוגע להיקפי הגלישה וכמות המצטרפים החדשים, אך יותר מזאת על מחקר עומק בקרב האוכלוסייה החרדית. הנתונים החד משמעיים מעידים על שינויים חסרי תקדים באופן השימוש של המגזר החרדי בדיגיטל במגוון תחומי החיים - החל מצריכת חדשות, דרך לימודים ועסקים וכלה בקניות ברשת. הסקר נערך בקרב 400 נשים וגברים מהמגזר החרדי, בגילאי 20-55, ובוצע בתאריכים 2-5 באפריל 2020 באמצעות מכון המחקר TNS-KANTAR. הנתונים ממערכות בזק מראים, לפי החברה, כי מאז ההשבתה במשק ב-15.3, החרדים מהווים 8% מהמצטרפים החדשים לאינטרנט של בזק, פי שלושה מבתקופה רגילה. עוד ניכר גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה, ודקות השיחה גדלו פי שלושה בחודש בהשוואה לחודש קודם (אחת ההשערות היא שזה קשור לתלמידי ישיבות שמאזינים לשיעורי תורה דרך הטלפון הקווי). מתעדכנים יותר באתרי חדשות מנתוני הדו"ח עולה, כי בני המגזר מתעדכנים יותר באתרי החדשות מאשר אצל הרבנים, כש-82% מהחרדים דיווחו, כי בעת הנוכחית של משבר הקורונה הם מתעדכנים בחדשות ומידע על התפשטות הקורונה דרך מקורות מידע דיגיטליים. גם השימוש במדיה הדיגיטלית גובר, כש-52% דיווחו כי הם משתמשים יותר מבעבר מאז החל משבר הקורונה, ו-8% אף החלו להשתמש לראשונה במדיה דיגיטלית. בקרב הקהילה החרדית התחילו להשתמש או הגבירו את השימוש מאז תחילת המשבר: 25% - בערוצי טלוויזיה רגילים, 16% - ברשתות חברתיות, 15% - ברדיו אינטרנטי, 33% -באתרי חדשות רגילים ו-36% - באתרי אינטרנט ייעודיים לציבור החרדי. גולשים יותר בתקופה הנוכחית של משבר הקורונה גולשים בממוצע כחמש שעות ביום חול (באמצעות טלפון או מחשב): נשים יותר מגברים (כ-6 שעות, לעומת 4.5 שעות בממוצע בקרב גברים). 78% מהמגזר מדווחים על כך שהם גולשים בתקופה הזו יותר מבעבר. בנוסף, ניכר גידול גם בשימוש של הילדים החרדים באינטרנט, בייחוד בקרב בני הנוער (13-18) – 26% מההורים דיווחו שהילדים בגילאים אלה הגבירו שימושים בתקופה הנוכחית. הרבה יותר עבודה, לימודים ווידיאו אונליין 12% העידו כי התחילו להשתמש לראשונה לצורכי עבודה מהבית שמצריכה אינטרנט, ו- 28% משתמשים יותר מבעבר (נשים יותר מגברים). כשליש מן המשיבים אמרו כי הם משתמשים באינטרנט למטרות לימודים תורניים – 5% התחילו להשתמש כעת לראשונה ו- 25% משתמשים יותר מבעבר, וכשליש דיווחו שהם משתמשים יותר מבעבר לצפייה בתוכני וידאו אונליין קונים יותר באונליין 5% דיווחו כי התחילו לראשונה לקנות בתקופה זו (יותר נשים), 35% דיווחו כי הם קונים בימים אלה יותר באינטרנט בהשוואה לעבר (40% נשים לעומת 29% גברים). עיקר הקניות הן של מזון ומשקאות (38%), בגדים ונעליים (36%), מוצרים ואביזרים לבית (29%) ומוצרי אלקטרוניקה (21%). ימשיכו להשתמש באמצעים דיגיטליים גם אחרי משבר הקורונה 24% מן המשיבים דיווחו, כי ימשיכו לקנות באינטרנט גם לאחר שיסתיים המשבר. 45% מתוך המשתמשים אמרו, כי הם חושבים שימשיכו להשתמש לצורכי עבודה מהבית, עם בולטות לגילאי 35-50. 62% מתוך המשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לצורך שיעורים תורניים אונליין, -53% מהמשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לשיחות וידיאו אונליין, ו-51% חושבים שימשיכו להשתמש לצפייה בתוכני וידאו אונליין. גם שיחות וידיאו מרובות משתמשים נכנסו לשימוש בקרב החרדים, כש-14% התחילו להשתמש עכשיו ו- 46% משתמשים יותר מבעבר. 63% משתמשים באפליקציות או בתוכנות לשיחות וידיאו בימים האלה של הקורונה. 31% מהנשים שמשתמשות בשיחות וידיאו דיווחו כי הן עושות זאת כפגישות עבודה (לעומת 16% מהגברים) ואילו 33% מהגברים שמקיימים שיחות וידאו עושים זאת למטרות שיעורי תורה. 73% מהציבור החרדי הביע התנגדות לתפילה במניין וירטואלי. [caption id="attachment_314119" align="alignnone" width="600"] קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק. צילום: יח"צ[/caption] סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, קרן לייזרוביץ, אמרה עם פרסום הדו"ח, כי "המגזר החרדי חווה אל מול איום הקורונה שינויים טקטוניים במובנים רבים, כשכולם דוחקים בו לשימוש גובר באמצעי הדיגיטל הרבים, שעד היום כמעט ולא חדרו אל המגזר. עתה, הצורך הקיומי מוביל לאחד מתהליכי אימוץ האינטרנט המהירים ביותר שראינו. הגידול העצום בנתוני השימוש ברשת לצד הגידול החד של המצטרפים החדשים מהווים עדות לאימוץ המהיר. לצד כל זאת, אנו רואים בסקר העומק שביצענו כי החרדים ימשיכו לעשות שימוש בכלים אלו גם לאחר סיום המגיפה, כך שמדובר בשינוי עמוק, שעשוי להשפיע על אורח חיי החרדים, יגביר את החיבור לאוכלוסייה הכללית ויתרום לצמיחת המשק".

אחרי

גלישה באתרים זדוניים (Malicious) ו/או קבלת שירותים (מקוונים ואחרים) מאתרים כאלו עלולה לגרום לפגיעה משמעותית במחשב ו/או במשתמש. בדיקה/סריקה מקדימה של אתרים

מיקרוסופט יכולה להיות גאה, לעת עתה, בדפדפן ה-Edge החדש שלה, כשהיא מצליחה לעקוף את Firefox אבל עדיין יש פער גדול מול המובילה

משבר הקורונה השפיע על ענף ההיי-טק בצורות שונות. אחת מהן היא ההשקעות בחברות היי-טק, ובמיוחד בסטארט-אפים. דו"ח של IVC, שפורסם אתמול (א'), מראה ירידה דרסטית במספר השקעות הסיד בחודשים פברואר ומרץ האחרונים, לאחר שמשבר הקורונה החל לתת את אותותיו, לעומת ההשקעות בינואר: צניחה מ-20 עסקאות בחודש הראשון של השנה לארבע בלבד בחודשיים החולפים ביחד. אלא שהמשבר הזה יסתיים מתישהו, וארגונים מתחילים להיערך ליציאה ממנו. עתיד ההשקעות הוא בין הסוגיות שעולות על הפרק בענף בהקשר זה, עם שאלות כמו: במה ישקיעו גופים כגון קרנות הון-סיכון? עד כמה תשקיע הממשלה? אילו תחומים יהיו הכי חמים? ואילו יצטרכו להמתין או אף ייעלמו? השאלה האחרונה מסקרנת במיוחד נוכח ההערכה שהעולם אחרי הקורונה לא יהיה דומה למה שהיה קודם. הרגלי החיים שלנו, צורת העבודה והדרך שבה נאמץ טכנולוגיות ישתנו, כך נראה, בהתבסס על הניסיון והחוויות שעברנו מאז שהקורונה פרצה. חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ושותף בקרן פיטנגו, אמר בכנס וירטואלי שערך המרכז באחרונה כי לאחר שנצא מהמשבר, המשקיעים יחפשו פתרונות פוסט קורונה. כלומר, הם ירצו להשקיע בתחומים שיתנו מענה לאורח החיים שלנו אחרי הקורונה, שכאמור, לא יהיה דומה למה שהיה כאן קודם. הוא נתן דוגמה לתרחיש שיהיה בשדות תעופה: בנוסף לבדיקה הביטחונית, שעוד לפני המשבר הייתה חוויה לא נעימה, אבל השלמנו איתה, נעבור בדיקות חום, תשאולים בכניסה למדינות לגבי תסמינים ועוד. נשא שחשוד בנגיף מסוכן יותר לפעמים מפעולת טרור, ציין פרס. המציאות הזו פותחת חלון הזדמנויות לחברות ישראליות לפתח פתרונות ולתת מענה לאתגרים אלה. "אין לי ספק שהעשור הבא יהיה דיגיטלי, עם מודלים עסקיים שמושפעים ממה שקורה עכשיו", אמר. גם שוק העבודה ישתנה. הקורונה גרמה לנו להיחשף לטכנולוגיות שלא הכרנו קודם, אנשים יבינו שלא צריך ללכת בכל יום למשרד, שאפשר לעבוד מרחוק. פרס דיבר על מודלים חדשים של פרילאנסרים, שיבינו שאפשר למכור את הכישורים שלהם לאו דווקא במסגרות ארגוניות מוכרות כיום. תובנה אחרת שפרס לוקח עמו ממשבר הקורונה היא אודות הסולידריות ושיתוף הפעולה בין אנשים, ארגונים ומדינות. "כולם מחפשים תיקון עולם", אמר. "כולם מבינים שלגבולות יש כיום הרבה פחות משמעות מפעם והשיח יהיה שאנחנו כולנו ביחד יכולים לנצח, או שכולנו ביחד נתרסק. בהתאם, משקיעים כבר לא יחפשו איזה שוק משרת המוצר אלא כיצד הוא מועיל לאתגרי הבריאות והכלכלה, כיצד הוא עושה תיקון עולם". פרס שואב מזה עידוד רב, והוא סבור שההיי-טק הישראלי יכול לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולחזור לצמיחה. "נכנסו לקורונה עם כלכלה יציבה והיי-טק חזק, ולכן יש מקום לאופטימיות", אמר. [caption id="attachment_277762" align="alignnone" width="600"] אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ניב קנטור[/caption] גם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר במפגש שההיי-טק נכנס לקורונה במצב טוב. הוא דיבר על מספר שיא של גיוסים והשקעות. כמו כן, אהרון ציין כי הרשות נמצאת בעיצומה של היערכות ליום שאחרי הקורונה. "בסיס העבודה שלנו היא חיפוש כשלי שוק, כי הכסף שלנו הוא ממשלתי ואנחנו לא רוצים להחליף את השוק הפרטי", הוסיף. "כיום, כשלי השוק שונים מאשר בשנה שעברה. יש הרבה מאוד חברות טובות שנכנסות למצוקה. הרשות בודקת היכן השוק לא יכול לסייע ונדרשת עזרת הממשלה". הוא ציין כי הרשות פרסמה שלושה קולות קוראים לסטארט-אפים להציע הצעות לפתרונות סביב משבר הקורונה. הוגשו לא פחות מ-500 הצעות ו-50 מהן יוכלו ליהנות ממענקים בהיקף כולל של 50 מיליון שקלים, שכלולים בחבילת ההטבות שהממשלה החליטה להעניק, לקראת היציאה מהמשבר. [caption id="attachment_309846" align="alignnone" width="600"] עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי[/caption] הדוברים האחרים במפגש, כגון מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, פתחו צוהר לאילו כיוונים כדאי לחברות ללכת על מנת לחפש פתרונות להשקעה. נקודת המוצא שלה סופר-תאני באשר ל-מה יחפשו המשקיעים זהה לדברים שאמרו פרס ואהרון: חיפוש מוצרים שנותנים מענה לצרכים שנולדו בעקבות המשבר.  "כך", ציינה, "הנחת היסוד היא שכאשר המשק יחזור לפעילות, חברות ישקיעו הרבה יותר בתהליכים דיגיטליים וביכולות של עובדים לעבוד מהבית; רשתות קמעונאיות ונותני שירותים, שהשליחויות היו החמצן שהחזיק אותם מעל המים, ישקיעו יותר בפלטפורמות שישמשו אותם גם בזמן שיגרה. כל החברות האלה יספקו עבודה לחברות שידעו לתת להן את הפתרונות הנכונים. העבודה מהבית תחייב פתרונות חזקים יותר של הזדהות ואבטחה. כמובן שהם יחפשו גם פתרונות סביב נושא הבריאות - למניעת זיהומים, ניקיון, טיפול מונע מרחוק ועוד. חברות בתחום כבר מהוות מוקד להתעניינות". הייתה לסופר תאני תובנה מעניינת נוספת, שלפיה הקורונה תשנה את אחת התפיסות הבסיסות בחדשנות בעסקים. "שנים לימדו אותנו שצריך להיות ממוקדים בתחום אחד ולהצטיין בו. הקורונה לימדה אותנו שחייבים להתפזר, ליצור עוגנים, כדי שאם מגיפה חדשה חלילה תחסל תחום אחד, שתהיה לנו היכולת להיות גמישים ולשרוד", אמרה. בשורה התחתונה: היציאה ממשבר הקורונה תייצר ללא ספק הזדמנויות חדשות למגוון יוזמות שיבואו מהחדשנות הישראלית, וגם לא מעט תעסוקה ואתגרים לחברות קיימות, שידעו לתת לארגונים פתרונות שיכינו אותם טוב יותר למגיפה או לכל תרחיש אסון אחר בסדר הגודל של הקורונה, שחלילה יבוא עלינו.

"העבודה בימים אלה היא אתגר מרכזי, ואין ספק שלטכנולוגיה יש תפקיד מרכזי ביכולת שלנו, כארגון, לעמוד בו. המוטיבים העיקריים שפעלנו לממש היו טיפול מרחוק, עבודה מהבית והצגת מידע עדכני ואמין לכל מקבלי ההחלטות בקופה, ובכל הדרגים", כך אמר מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות. קסנר דיבר במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך באחרונה, פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. "המערכת הרפואית נמצאת בעיצומה של מערכה גדולה ומורכבת, שמשנה ותשנה רבות את תפיסת העולם של הטיפול הרפואי בכלל. משבר הקורונה הוא זרז רציני", אמר קסנר. "האתגר שלנו, בלאומית, כמו ביתר קופות החולים, הוא לתת שירות רפואי למבוטחים שלנו תוך הקטנת הסיכון לסגל הרפואי. איננו רוצים להגיע למצב כמו באיטליה, שם 14% מהנדבקים הם מהצוותים הרפואיים". הוא ציין כי "התשתית הטכנולוגית שבנינו לאורך השנים אפשרה לנו לבצע מעבר מהיר למודל העבודה מרחוק, בתצורה מאובטחת, עם חיבור SSL-VPN לקופה והתחברות לחווה של טרמינל סרברס - מה שמאפשר לכל העובדים להפעיל את היישומים הרלוונטיים עבורם. השימוש בשרתי HyperConverged אפשר לנו להגדיל את מספר השרתים הווירטואליים בצורה מהירה. אגף ה-IT עובד כמעט כולו מהבית, 90% ממנו. יש כמה אזורים המחייבים הגעה למשרדים. בקרוב נגיע למצב שבו רק עובדי IT בודדים, במספר חד ספרתי, יגיעו פיזית למשרדים. עובדי המטה, גם הם יכולים להתחבר לרוב המערכות שהם עובדים אתן, ובאופן מאובטח".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון. "הסגל הרפואי הוא חוד החנית שלנו", הוסיף קסנר. "גם לפני המשבר היינו מהחלוצים בביקורי וידיאו (טלה רפואה), עם הרופא האישי. במהלך המשבר הרחבנו את השימוש ביכולות המובנות שלנו - שילוב של תוכנת זום כ-SDK בתוך האפליקציה ובתיק רפואי ממוחשב. כעת אנחנו מאפשרים לרופאים האישיים - דיאטנים, עובדים סוציאליים, בריאות הנפש ובקרוב התפתחות הילד - לעבוד מהבית בצורה זהה לדרך שבה הם עבדו במשרד". לסיכום אמר קסנר כי "רואים את השינוי במספרים: מספר מפגשי הטלה רפואה שילש את עצמו לעומת התקופה שלפני המשבר. אנחנו מפתחים בצורה זריזה. התאמנו מעכשיו לעכשיו את תשתיות זימון התורים למודל של עבודה היברידית. אנחנו קוראים לזה 'זום יזום'". [caption id="attachment_228145" align="alignnone" width="600"] רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל. צילום: קובי קנטור ז"ל[/caption] רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל, ציין במפגש כי "בחודש האחרון עזרנו באופן מסיבי לארגונים להעבירם בצורה מסודרת ומאובטחת לעבודה מרחוק". לדבריו, "פעלנו בכמה שדות: הראשון, בעולם הקונטקט סנטר. לחברות ביטוח, בנקים, כרטיסי אשראי וארגוני ענק נוספים היו אולמות ענק בגודל מגרשי כדורגל של נציגים. זה לא בריא - לקחנו את נציגי השירות ואפשרנו להם לעבוד מרחוק. כל שולחן העבודה הרגיל שהעובד קיבל במשרד, עם חיבור ל-CRM, סרגל הכלים, הקלטות שיחות ושאר היכולות - נמצא בביתם ובאופן מאובטח". "סיפקנו יכולות אלה גם לשאר עובדי הארגונים", אמר. "הם ממשיכים לעבוד כרגיל, עם שיחות וידיאו, קול ושיחות דרך הרשת. אנחנו נותנים להם את רוב סביבת העבודה - בבית. כך מתקבלת המשכיות עסקית עם אבטחה מלאה. גם למערכת החינוך אנחנו מספקים יכולות למידה מרחוק. עבודת וידיאו מרוחקת היא שירות ענני לחלוטין, שאנחנו מציעים ללא תשלום למשך שלושה חודשים".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון. לסיכום אמר שקולניק כי "אנחנו לא עושים הוקוס פוקוס. כל מה שעשינו בימים אלה קיים כבר זמן רב. יכולת העבודה מרחוק של אווייה היא מוכחת והקורונה דחפה אותה קדימה. עולם עוד השתתפו במפגש: יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות; איתי זימן, סמנכ"ל טכנולוגיות בברינקס ישראל; ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו; עופר אמיתי, מייסד משותף ומנכ"ל פורטנוקס; איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; דוד סתיו, מנמ"ר אוניברסיטת תל אביב; רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA ; איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית באורמת; ודורית שר, מנכ"לית אקספריטי. המשך הדיווח - מחר (ג').

יצרנית הטלפונים TCL השיקה לראשונה מכשירים חדשים תחת המותג שלה והפעם היא נכנסת בכל הכוח עם תג מחיר אטרקטיבי