האפליקציות אמנם עשו את מה שהתחייבו, אבל מאחורי הקלעים שימשו את ההאקרים לגנוב מידע ממכשירי המשתמשים

סמסונג השיקה בישראל את סדרת מסכי ה-Mini-LED החדשה שלה, וטוענת שזוהי הטלוויזיה שתכבוש את עיניכם. המחיר - מכמה אלפי שקלים ועד כ-50 אלף ש"ח

חברת Oppo הגיעה רק לאחרונה לישראל וכמות המכשירים הזמינים בשוק המקומי עדיין יחסית מצומצמת, אך כבר זכינו לראות כאן שני מכשירי דגל עד כה, האחרון ביניהם שזכה להשקה בארץ הוא ה-Oppo Reno5 Pro, אשר מציג מפרט טכני מרשים הכולל מסך OLED, זיכרון בנפח 12 גיגה-בייט, תמיכה ברשתות 5G ומגיע ארצה בגרסה עם מעבד קוואלקום ולא […]

חרושת השמועות על אירוע ההכרזה הגדול של סמסונג מביא תפנית מסקרנת על הדגם ה-Z Flip המוזל שטרם ברור אם הוא אכן יוצג

אסוס (ASUS) השיקה בארץ צמד ניידים עסקיים חדשים מסדרת ה-ExpertBook B1 של החברה, עם דגמי ה-B1400 ו-B1500 המגיעים עם מסכי 14 ו-15.6 אינץ’, בהתאמה, משתמשים במעבדי ה-Tiger Lake U מהדור ה-11 של אינטל ומציעים מגוון פיצ’רים יעודיים לשוק העסקי. סדרת ניידי ה-ExpertBook היא אחת מהסדרות העסקיות של אסוס הכוללות גם את דגם הפרימיום ExpertBook B9 אותו […]

ניידים עסקיים עתירי ביצועים עם Core i7 מהדור ה-11 של אינטל

22 מורים למדעים ולטכנולוגיה מחמישה מחוזות בגאנה סיימו באחרונה את המחזור הראשון של תוכנית הכשרה טכנולוגית ייחודית למורים שנערכת במדינה. חלקכם ודאי שואלים את עצמכם: מה לנו ולסיום מחזור להכשרת מורים בגאנה? ובכן, יש כאן פן ישראלי: המיוחד בסיפור הזה הוא שאת ההכשרה קיבלו המורים מידי צוות של מומחים מטופאודיו, שהמנכ"ל שלה הוא איש ההיי-טק הוותיק יואב ברוך. עוד דבר מעניין הוא שאלה שעברו את ההכשרה יהפכו להיות מכשירים: המורים שסיימו את התוכנית יעבירו הכשרות למורים נוספים במחוזות שמהם הם הגיעו. בכך הם יסייעו לקידום הטמעת תוכניות למידה החדשות ברחבי המדינה האפריקנית – מגיל הגן ועד לתיכון. מדובר בפרויקט במימון בינלאומי, שנועד לקדם את האוריינות הדיגיטלית בעולם השלישי. היוזמה לפרויקט בגאנה היא של חברת הטכנולוגיה והאלקטרוניקה הדרום קוריאנית האייר, שמשתתפת במימונו, יחד עם הבנק העולמי. הלימודים נמשכו ארבעה חודשים, עם שש שעות לימוד שבועיות. יצוין כי ההחלטה על המיזם התקבלה לפני הקורונה, אולם בשל התפרצות המגפה, השיעורים נערכו בזום. יואב ב רוך, מקים ומנכ"ל טופאודיו. צילום פרטי הקשר עם טופאודיו נוצר בסיוע לינק, שמחברת בין חברות ישראליות ליוזמות בינלאומיות. קודם לתחילת הפרויקט ערכה משלחת מגאנה שני סיורים בישראל, כדי לחפש פלטפורמה חינוכית-פדגוגית שאותה ניתן להעתיק למדינה האפריקנית במטרה לקדם את ההכשרה הטכנולוגית שם. לאחר שנפגשו עם מנהלי כמה חברות, החליטו הנציגים מגאנה לבחור בטופאודיו. השותפה המקומית שלה בפרויקט היא Steadyx. תכני הקורס כללו הסמכה בטכנולוגיות למידה של מיקרוסופט, ולימוד מערכות LMS לניהול תהליכי למידה. ההכשרה התמקדה בשילוב המחשב בהוראה ובהוראה מרחוק המבוססת על תשתיות סולאריות ותקשורת לוויינית, שהותאמו במיוחד ללמידה במרחבים מרוחקים. "פרויקט המחשוב החשוב ביותר שיצרנו בגאנה" מערכת החינוך בגאנה דומה לזו שבישראל והשפה הרשמית בבתי הספר שם היא אנגלית. במדינה חיים 30 מיליון תושבים, מתוכם 40% הם ילדים ובני נוער עד גיל 15. כ-84% מהם לומדים בבתי הספר – שיעור גבוה מאוד ביחס לשאר מדינות אפריקה. ממשלת גאנה נותנת דגש בשנים האחרונות על לימודי טכנולוגיה ומדעים, הכשרת מורים בתחומים אלה וקידום תעסוקה בקרב צעירים מובטלים. שגרירת גאנה בישראל, חנה ניארקו. צילום: באדיבות השגרירות בטקס הסיום, שנערך גם הוא בזום, השתתפה שגרירת גאנה בישראל, חנה ניארקו. "הידע והמיומנויות שצברו המורים יתרמו רבות למימוש המטרות של ממשלת גאנה לשיפור ההכשרה המבוססת טכנולוגיה במדינה, ולציוד הדורות הנוכחיים של המורים והתלמידים בידע ובמיומנויות בתחומי ה-ICT", אמרה השגרירה. "מדובר בפרויקט שהופך את תהליכי ההכשרה וההסמכה הטכנולוגיים לנגישים וזמינים", אמר ברוך. אמילי נילסון ווינקלר, מנכ"לית לינק, ציינה ש-"מתוך כל הפרויקטים שיצרנו בגאנה, זה הפרויקט החשוב ביותר, מאחר שהוא בונה את דור העתיד". טופאודיו הוקמה לפני 11 שנים על ידי ברוך, והחלה את דרכה בהכשרה ובהסמכות טכנולוגיות לאוכלוסיות שונות, עם דגש על נוער בסיכון. אחר כך התפתחה הפעילות שלה להכשרה והסמכות טכנולוגיות מגוונות של חברות כגון סיסקו, מיקרוסופט ופריוריטי.

"אנחנו שמים דגש על המקום שבו יש ערך משותף מאיחוד הכוחות של בתי החולים. אנחנו רואים את עצמנו ככוח מאיץ, המקדם יוזמות חדשניות ומביא ערך מובהק. התפיסה המנחה אותנו היא שאחת ועוד אחת שווה שלוש. אחד היעדים שקבענו לעצמנו הוא להוריד את העומס מהצוותים הרפואיים: הם מאוד עמוסים, ונדרשים להעניק טיפול איכותי, תוך התייחסות להיבטים נוספים, כמו בני משפחה ותיעוד. המטרה היא לשלב בעבודת הצוותים הרפואיים כמה שיותר IT חדשני, כדי שהם יבצעו את שלל המטלות שלהם – ולא יישחקו", כך אמרה נעמה פרי-כהן, מנהלת הדיגיטל, הטכנולוגיות והחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים שבמשרד הבריאות. פרי-כהן השתתפה ברב שיח שנערך אתמול (א') ביוזמת אנשים ומחשבים בנושא "אתגרי מערכת הבריאות בעידן "חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים", אמרה פרי-כהן, "הינה רשת בתי החולים הגדולה בישראל. היא כוללת 25 מרכזים רפואיים משלושה שדות פעילות: כלליים, בריאות הנפש וגריאטריה. המרכזים פרוסים ברחבי הארץ – מצפון ועד דרום. הם מהווים כ-50% ממערך האשפוז הכללי ויותר מ-80% ממערך האשפוז לבריאות הנפש. בסך הכול מועסקים בהם כ-50 אלף עובדים". "מאז הקמתה, החטיבה ערכה עשרות פרויקטים, הגדולים מסוגם במדינה", ציינה. "אלה נעשו תוך הסתכלות על המטופל, על הצוות הרפואי ועל מעגלים נוספים, כגון בני המשפחה. מדובר בפרויקטים בעלי השפעה משמעותית, שהיו מלווים בשינויי עומק של תהליכי העבודה הקיימים, בפנים הרפואי והניהולי. הם נעשו בעבודה משותפת עם בתי החולים והמנמ"רים – המהווים גורם משמעותי ומוביל במרכזים הרפואיים. בלעדיהם, השפעה זו לא הייתה יכולה להתאפשר". דוגמאות לפרויקטים פרי-כהן ציינה כמה דוגמאות לפרויקטים שכאלה: רקמה – פריסת התיק הרפואי הדיגיטלי; מזור – פרויקט ה-ERP הגדול בארץ; ואלומות MDM – ליצירת רכש משותף ופלטפורמת תצפית לבניית מחסני נתונים בזמן אמת. "בנוסף", אמרה, "החטיבה יישמה פרויקטים פורצי דרך בממד הבינלאומי, כגון כנרת – פלטפורמה לשימוש משני במידע; קוביו – לשליטה ובקרה בנתוני זמן אמת מהמחלקות ועד להנהלת בית החולים; אפולו – להנגשת המידע למטופל ובני משפחתו; ופרויקט אל"ה – פלטפורמה לניהול ההון האנושי, שתרומתו הייחודית בעולם הבריאות באה לידי ביטוי בולט מאוד בתקופת הקורונה". "בחטיבה, שמונה יותר מ-200 עובדים, אנחנו שמים דגש על שימוש נרחב בטכנולוגיות חדשות, פיתוח בקוד פתוח והטמעה נכונה של הענן כתשתית לבתי החולים", הוסיפה פרי-כהן. "השיח הוא כביכול טכני, עם המינוחים 'דיגיטל', 'טכנולוגיה', 'ענן' ו'-קוד פתוח' – אבל החטיבה עוסקת בשינויי עומק תהליכיים, ביצירת שותפויות, בבניית אמון וברתימה. אלה אתגרים חשובים ומעניינים. כך, פעלנו להקמת מערכת שליטה – מרמת המחלקה ועד לחטיבה. כמו כן, ערכנו פרויקטים בעולם הרפואה מרחוק וקידמנו את הנגשת מידע למטופל, לצד יצירת שקיפות לבני משפחתו". לסיכום היא אמרה כי "בתי החולים שלנו ערוכים ומוכנים בדיוק כפי שהיו בתקופת הקורונה. במקביל, יש היערכות ומעקב אחרי ההתפתחויות, כמו גם המשך הפריסה והפיתוח של התשתיות שיזמנו בשנה האחרונה. נפעל למימוש פרויקטים שיביאו להנגשת מידע רפואי למטופלים ולבני משפחותיהם, נפיג את חששות המטופלים, נטפל בבדידות שלהם ונפחית את העומס הקיים על הצוותים הרפואיים. יש 'מעבר' ממגיפה שפגעה בגוף – למגיפה שפגעה בנפש: אנחנו חווים יותר עומס בשל עלייה בכמות הפונים לבתי החולים הפסיכיאטריים. לצד המענה הטכנולוגי, נדרש שינוי תפיסתי: חייבים להביט על אקסיומות ולחשוב עליהן באופן שונה". עוד השתתפו ברב שיח: עידו רוזנבלט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מגן דוד אדום; דרור אדמון, סמנכ"ל מערכות המידע והטכנולוגיה של רשת אסותא; מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות המידע של לאומי שירותי בריאות; עדי זמיר, מנהלת שותפות רוש דיאגנוסטיקה וקרן אמון בישראל (StarFinder); וגיל טבקמן, מנהל טכנולוגיות ראשי בחטיבת הדיגיטל והדטה של נס. המשך רב השיח יפורסם בימים הקרובים.