נטפליקס מפרסמת מידי שבוע את רשימת 10 התכנים הנצפים ביותר על ידי מנויי השירות בישראל ובעולם. הרשימה מתבססת על שעות צפייה בכל כותר הזמין בפלטפורמה, בין אם סרטים מקוריים של נטפליקס או סרטים שנרכשו לשידור. מידי שבוע נשתף אתכם ברשימת הסרטים הנצפים ביותר בנטפליקס ישראל ובעולם וגם נעמוד על ההבדלים מהשבועות הקודמים כדי שתוכלו למצוא […]

נטפליקס מעדכנת מידי שבוע את רשימת 10 התכנים הנצפים ביותר בשירות בישראל ובכל העולם. הרשימה מתבססת על שעות צפייה בכל כותר הזמין בפלטפורמה, בין אם תוכן מקורי של נטפליקס או רכש מערוצים אחרים. מידי שבוע נשתף אתכם בסדרות הנצפות ביותר בנטפליקס ישראל ובעולם וגם נעמוד על ההבדלים מהשבועות הקודמים כדי שתוכלו למצוא את הסדרות הכי […]

השב"כ חשף היום (ד') כי הוא סיכל פעילות לגיוס ישראליות ממוצא פרסי לטובת ריגול עבור איראן, שנעשה באמצעות פייסבוק. לאחר חקירות שבהן נאספו ראיות על הפעילות שהספיקו להיעתר להפצרותיו של הסוכן האיראני הוגשו כתבי אישום נגד חמש מהן. בשב"כ אומרים כי במסגרת חקירה משותפת של הארגון יחד עם להב 433 במשטרה נחקרה בשבועות האחרונים פעילות ריגול שבמסגרתה כמה אזרחיות ישראליות גויסו בידי גורמי מודיעין איראניים לצורך ביצוע משימות בתחומי מדינת ישראל. במהלך החודש האחרון הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית המשפט המחוזי בבירה כתבי אישום חמורים נגד המעורבות. "ראמבוד נמדר". צילום: עמוד הפייסבוק ש-"ראמבוד" פתח במסגרת המעקב אחר החשודות, עלה שאלה קיימו קשרים מתמשכים עם גורם מודיעין איראני. הפנייה אל האזרחיות הישראליות נעשתה בפייסבוק, על ידי מי שהתחזה בפניהן כיהודי המתגורר באיראן בשם "ראמבוד נמדר". לבקשת "ראמבוד", הקשר בינו לבין החשודות נמשך באמצעות ווטסאפ. בשיחות צ'ט מצולמות שניהל עימן הוא נמנע מלחשוף את פניו, וטען שהמצלמה שברשותו מקולקלת. מהשב"כ נמסר כי "חרף חשדן של הנחקרות שמדובר בגורם מודיעין איראני, חלקן המשיכו את הקשר עמו, הסכימו לבצע עבורו משימות שהטיל עליהן וקיבלו ממנו כספים". הבקשות של הוכן: צילומים, גיוס הבן לאמ"ן וקשר עם חברת כנסת בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על שמות המעורבות בפרשה. הנה פרטים שכן מותר לפרסם: החשודה הראשונה בפרשה היא תושבת חולון בת 40, שחשדה כי "ראמבוד" פועל מטעם שלטונות איראן וגופי המודיעין שלה. היא עמדה עימו בקשר במשך כמה שנים וערכה עבורו משימות שונות, לרבות צילום בסתר של שגרירות ארצות הברית בתל אביב, צילום בתוך משרד הפנים בעיר מגוריה, צילום המשרד של המוסד לביטוח לאומי, וכן העברת מידע על סידורי אבטחה וצילום קניון בחולון. בעלה של החשודה היה מודע לקשריה של אשתו עם "ראמבוד", ואף שוחח אתו, למרות שחשד כי מדובר בגורם מודיעין איראני. הוא גם סייע לאשתו בביצוע אחת ממשימותיה. כמו כן, החשודה התבקשה על ידי מפעילה לכוון את בנה, שעמד בפני גיוס לצה"ל, לשירות באגף המודיעין. בתיווכה, המפעיל אף שוחח בטלפון עם הבן, על מנת לחוות דעתו על רמת השפה הפרסית שלו. הבן לא היה מודע להקשר של הדברים. עוד עלה כי החשודה הונחתה על ידי "ראמבוד" לאסוף מודיעין אודות בכירים במערכת הביטחון. זהירות: המודיעין האיראני משתמש באינטרנט לגיוס ישראלים. צילום: BigStock חשודה נוספת היא תושבת בית שמש בת 57, שעמדה בקשר עם "ראמבוד" במשך יותר מארבע שנים, שבמהלכן ביצעה לבקשתו משימות שונות וקיבלה, בכמה מועדים, סכום כולל של כ-5,000 דולר. גם במקרה שלה היה ניסיון לכוון את בנה לשירות בחיל המודיעין, לבקשת "ראמבוד". היא אף העבירה חוגר ודסקית של בנה למפעיל, כמו גם צילומים וסרטונים מטקס צבאי מגיוסו של בנה. כאשר הוקם מועדון של יוצאי איראן בבית שמש היא העבירה, לפי כתב האישום, את פרטי הישראלים הפעילים בסניף, תמונות וסרטונים מפגישות המועדון ותמונות של המשתתפות בפעילות. עוד היא ניסתה לצלם את השגרירות האמריקנית בירושלים, אך עוכבה בידי מאבטחי המקום. בנוסף, החשודה רכשה אמצעים אלקטרוניים והתקינה מצלמה נסתרת בחדר עיסויים בביתה. האישה אף הונחתה להתקרב לחברת כנסת, ששמה לא נמסר, והעבירה מידע על הקשר ביניהן. עמוד הפייסבוק ש-"ראמבוד" פתח. החשודה השלישית היא תושבת כפר סבא בת 47. מהחקירה עלה כי היא העבירה לחשודה השנייה כספים מ-"ראמבוד", באמצעות קרובת משפחתה שהגיעה מאיראן לביקור בישראל, וכן במסגרת פגישה עם שליח מטעמו של המפעיל האיראני בטורקיה. אישה רביעית שנעצרה בפרשה היא תושבת ירושלים בת 50. לפי האישומים נגדה, היא עמדה בקשר עם "ראמבוד" במשך כשנה וחצי עד למעצרה. הוא העביר לה 1,240 דולר אוסטרלי, קיבל ממנה פרטי מידע שונים, וביקש להשתתף עימה במיזמים עסקיים ובמיזמי צדקה בישראל, שאותם הוא יממן. "סוכלה כוונה להקים רשת ריגול עבור איראן" בכיר בשב"כ אמר כי "מדובר בפרשייה חמורה, שבה נחשפה וסוכלה כוונה להקים רשת ריגול עבור איראן, שהחלה לפעול בתחומי מדינת ישראל. אנחנו עדים לניסיונות ריגול בתחומי ישראל, באמצעות פנייה בכיסוי 'תמים' לישראליות ודרדורן לקשר ממושך. זאת, חרף חשדן של הנחקרות כי מדובר בגורם מודיעין איראני, ונוכח בחירתן להמשיך עימו את הקשר ואף לבצע עבורו משימות". "במעשיהם החמורים סיכנו המעורבים את עצמם, את בני משפחתם וכן אזרחים ישראליים תמימים, שפרטיהם הועברו למודיעין האיראני", הוסיף. "זאת, בנוסף למידע שהועבר על יעדים ישראליים ואמריקניים בישראל, באופן שעלול לשמש למטרות טרור". לדבריו, "גורמי המודיעין האיראניים עושים שימוש נרחב ברשת האינטרנט, ובעת האחרונה מזוהה עליה במספר הפניות מסוג זה לאזרחים ישראליים. זאת, לצורך איסוף מידע שעלול לסייע לאיראן במאבקה נגד ישראל, העברת הנחיות לביצוע משימות ואף 'משיכת' ישראלים לחו"ל במטרה לפגוע בהם".

הטכנולוגיה של ימינו עושה הפרדה בין זיכרון RAM או זיכרון עבודה לזיכרון אחסון או ROM. לא משנה אם מדובר במחשב, בטלפון או בטאבלט, בכל המכשירים הללו יש זיכרון עבודה שהוא נדיף, כלומר – כזה שמתנקה לחלוטין עם כיבוי המכשיר, וזיכרון שיכול לאחסן נתונים לאורך זמן, כולל את מערכת ההפעלה של המכשירים. הרעיון לפתח טכנולוגיית זיכרונות שתוכל לשמש את היצרנים לשני הצרכים בו זמנית מתגלגל בשוק כבר זמן רב, אבל הוא לא הגיע למימוש, בוודאי שלא ברמה מסחרית. אלא שייתכן שזה עומד להשתנות בעתיד הלא רחוק. קבוצה של חוקרים ממחלקת הפיזיקה וההנדסה באוניברסיטת לנקסטר הבריטית פרסמו נייר עמדה שממנו עולה שהם הצליחו להשיג סוג של פריצת דרך שמקרבת משמעותית את יצירת הזיכרון הזה, שכבר זכה לכינוי UltraRAM, לקראת מסחור אפשרי. לפי החוקרים, "זיכרון ה-UltraRAM משלב את אי הנדיפות של זיכרון אחסון נתונים, כמו זיכרון פלאש, עם המהירות, יעילות השימוש באנרגיה והסיבולת של זיכרון עבודה, כגון DRAM". החומרים שאמורים לשמש ליצירת הזיכרון הזה זהים לאלה שמשמשים את יצרני המוליכים למחצה בהתקנים אופטו-אלקטרוניים כמו פוטו-דיודות ופוטו-טרנזיסטורים. פריצת הדרך של המדענים היא השגת ביצועים משופרים על ידי שימוש במצעי סיליקון במקום פרוסות המבוססות על גליום ארסינד – תהליך שיכול להוזיל את הייצור במאות אחוזים ואף יותר. כן הוסיפו החוקרים ש-UltraRAM עמיד במיוחד, והם ציינו שנתונים שיישמרו בו יוכלו להחזיק מעמד עד 1,000 שנים. כמו כן, מדובר בארכיטקטורה שעל אף שהיא זקוקה לשיפור של תהליכי ייצור, כבר עכשיו היא מאוד קומפקטית, כך שבאופן תיאורטי יוכלו יצרניות להכיל בכל פיסה כזו יותר זיכרון.

בחסות Godeal24 השנה החדשה נפתחה ולכבודה יוצאים באתר Godeal24, המשווק רשיונות של ווינדוס, אופיס ועוד, במבצעים לרשיונות תוכנה ל-Office 2021, ווינדוס 11, ווינדוס 10 ותוכנות נוספות, עם קודי קופון המקנים הנחות של עד 50% על חלק מהרשיונות. באתר סידרו הפעם את המבצעים על פי הפופולריות של המוצרים הנרכשים על ידי הגולשים בו. את הרישיונות ניתן […]

ליאת חיון ואסף וייס, יוצאי פאלו-אלטו ומיקרוסופט, הקימו את Eureka לפני 3 חודשים בלבד, אבל זה לא עצר אותם מלגייס סיד מרשים של 8 מיליון דולר מ-YL Ventures וכמה דמויות מוכרות בסייבר דוגמת מייסד ומנכ"ל Wiz

ספינת הדגל לשנת 2022 מספקת שדרוג איכותי עבור הסוללה ותוספת ביצועים עם המעבר ל-Snapdragon 8 Gen 1 - אבל יש גם כמה החלטות תמוהות שעשויות להתגלות כשנמוך לעומת ה-OnePlus 9 Pro, ואין דגם OnePlus 10 סטנדרטי שישמש כאלטרנטיבה בשלב הזה לא זקוק למלווים: OnePlus 10 Pro מושק ללא אח מוזל

איומי הסייבר והמרוץ לחלל הם סיכונים לכלכלה העולמית, שנמצאים במגמת גידול, ולכן נוספו לאתגרים הקיימים, שנובעים משינויי האקלים ומגפת הקורונה – כך החליטו חברי הפורום הכלכלי העולמי אתמול (ג'). ההודעה שלהם באה כחלק מדו"ח הסיכונים הגלובלי שהפורום נוהג לפרסם בדרך כלל לקראת מפגש החורף השנתי של מנכ"לים ומנהיגים עולמיים באתר הסקי השוויצרי דאבוס. גם השנה האירוע נדחה, זו הפעם השנייה ברציפות, בגלל מגפת הקורונה. דו"ח הסיכונים מונפק על בסיס סקר גלובלי שנערך בקרב כ-1,000 מומחים ומנהיגים. סיכונים נוספים שמצוינים בו הם בינה מלאכותית, הגירה ומשבר הפליטים. סכנות דיגיטליות מחברי הדו"ח כותבים כי "המגפה הביאה לאילוצים ולשינויים עצומים – מה שחייב אנשים רבים לעבוד או ללמוד מהבית. זה הביא ל-'התפוצצות' של מספר הפלטפורמות והמכשירים המקוונים שבהם אנשים משתמשים – בעבודה ובשעות הפנאי שלהם. אלא שהדבר הגדיל באופן דרמטי גם את סיכוני האבטחה". מצוין בו כי "מתקפות הסייבר הופכות אגרסיביות ונפוצות יותר, כיוון שהפושעים משתמשים בטקטיקות קשוחות יותר ותוקפים מטרות פגיעות יותר. מתקפות הנוזקות והכופרות פרחו, בעוד שהעלייה בשימוש העולמי במטבעות קריפטוגרפיים מקלה על פושעי הסייבר להסתיר את זהותם ואת תשלום דמי הכופר שהם קיבלו". "אנחנו נמצאים בנקודת הזמן שבה איומי הסייבר צומחים מהר יותר מהיכולת שלנו למנוע ולנהל אותם ביעילות", אמרה קרולינה קלינט, מובילת ניהול סיכונים במארש, שהחברה האם שלה, מארש מקלנן, הייתה שותפה לכתיבת הדו"ח. לדברי קלינט, "משתתפי הסקר ציינו את איומי אבטחת הסייבר כסיכון לטווחים הקצר והבינוני. אנחנו, כמו שאר מחברי הדו"ח, מודאגים מכך שהנושא לא מדורג גבוה יותר. הדבר מצביע על עיוורון שחברות וממשלות לוקות בו". עוד סיכונים סיכונים נוספים שמציין הדו"ח מצויים במרוץ לחלל. "מדינות מעצימות את תוכניות החלל שלהן, כשהן רוצות להעצים את כוחן הגיאו-פוליטי והצבאי, או להביא להישגים מדעיים ומסחריים. אלא שכל התוכניות הללו מעלות את הסיכון לחיכוך במסלול המרוץ". באשר לקורונה, לדברי הפורום, "ההשפעות הכלכליות והחברתיות של המגפה עדיין מהוות איום קריטי על העולם, בשל הבדלים גדולים בין מדינות עשירות ועניות בגישתן לחיסונים. הדבר מביא לכך שהכלכלות מתאוששות בשיעורים לא אחידים, מה שעלול להרחיב את השסעים החברתיים ולהגביר את המתיחות הגיאופוליטית". לגבי משבר אקלים, כותבים מחברי הדו"ח כי "הסביבה נותרה הדאגה הגדולה ביותר לטווח הארוך. בריאותו של כדור הארץ בעשור הבא היא הדאגה הדומיננטית". המשיבים לסקר ציינו את שלושת הסיכונים המובילים בתחום: כישלון לפעול נגד שינויי האקלים, מזג האוויר הקיצוני והכחדת מגוון של מינים וזנים בטבע.