זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
30/05/22 17:25
5.26% of the views
מאת Gadgety
חלפו להן שנתיים מאז שסקרתי את ה-Galaxy A71, ומאז סמסונג הספיקה לשחרר את ה-Galaxy A72 ב-2021 וכעת גם את ה-Galaxy A73 ב-2022. עם זאת, נראה שאפילו אחרי 2 דורות, אנחנו ממשיכים לשלם אקסטרה על המותג אף על פי שבפועל התמורה שמתקבלת בשטח לא בהכרח מצדיקה את תג המחיר. על הנייר, לגלקסי A73 יש הרבה במה […]
30/05/22 12:53
4.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ועדת משותפת של ועדת החוקה וועדת הפנים של הכנסת החליטה אתמול ברוב קולות לבטל את חובת מתן טביעות אצבע כתנאי להנפקת תעודת זהות או דרכון ביומטרי והעברתן למאגר הביומטרי. עם זאת, חובת זיהוי פנים והעברתו למאגר עדיין נשארה בתוקף.
ההחלטה התקבלה בהמשך לדיון שהיה על הארכת התקנות, המאפשרת את ניהול המאגר הביומטרי בשלוש שנים. שרת הפנים, איילת שקד, שהודיעה על ההחלטה, נימקה את החלטה בחוות דעת של הממונה על היישומים הביומטריים, שבדק את הסוגיה הזאת מספר פעמים בשנים האחרונות. הוועדה דחתה את הדרישה להאריך את הצו בשלוש שנים והגבילה אותו לשנה אחת בלבד.
ההחלטה היא למעשה ניצחון למאבק האזרחי שנערך בשנים האחרונות, שדרש לנתק את הקשר בין הנפקת תעודות ביומטריות לביו חובת הפעלת המאגר. הנימוק היה חשש לדליפת מידע כתוצאה מפריצה או תקלה, שתסכן את פרטיותם של אזרחי ישראל שינפיקו תעודות ביומטריות.
בעקבות ההחלטה אמר עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות האזרח, שניהלה את המאבק: "בפועל, יפסיק איסוף טביעות האצבע למאגר הביומטרי. חלק משמעותי מסיכון המאגר יתבטל מעכשיו. זו הצלחה אדירה לזכות לפרטיות בישראל, והוכחה שמאבק אזרחי נחוש מביא תוצאות, גם אם במקרה הזה הוא לקח 12 שנים".
הצורך בהארכת הצו נומק בכך שכדי לבסס את הנפקת התעודות על סמך זיהוי פנים נדרש לרכוש ציוד חדש ודרושה לכך תקופת היערכות.
חוק הביומטרי נחקק ב-2009 והוא כלל דרישה לתת טביעות אצבע בנוסף לזיהוי פנים – שיועברו למאגר. על רקע הביקורת וכשלים שעלו במסגרת הפיילוט של טביעות אצבע, תוקן החוק ב-2017 ונקבע, כי הוא יכיל רק תמונות פנים.
במקביל, ניתנה סמכות לשר הפנים להאריך את תוקף הצו המחייב גם טביעות אצבע בחמש שנים, והצו הזה אמור לפקוע.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב, ביקש מנציגי הממשלה הסברים מדוע הממשלה לא עמדה ביעדים שקבעה לעצמה ביחס למשך הוראת השעה, ולכן דרש להאריך את הצו המאפשר את הפעלת המאגר ב-13 חודשים בלבד ובכך לטייב את הפיקוח של הוועדה וגם כדי להאיץ את המהלך של התאמת המאגר רק לתמונות פנים.
"אם המדינה לא תהיה מוכנה במועד הזה – לא נאריך יותר את הוראת השעה", הזהיר ח"כ קריב. "למדינה יש אינטרס לא להחזיק בנתונים ביומטריים שלא לצורך. אין סיבה להגדיל מאגר טביעות אצבע שגם כך מתוכנן להימחק", הבהיר. בהמשך להחלטת הוועדה פורסם תזכיר צו של שרת הפנים, המאפשר הנפקת תעודות זיהוי ביומטריות עם תוקף ל-10 שנים ללא תלות במתן הסכמה לשמירת טביעות אצבע במאגר הביומטרי.
ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, עמיר אריהן, אמר, כי כדי להתאים את פעילות המאגר לתקנות החדשות, יש להוציא אל הפועל מכרז מדינה מורכב לבחירת מפעילת הטכנולוגיה, דבר שאף הוא ייקח זמן, כל שכן כאשר שתי החברות אשר מציגות טכנולוגיה מתקדמת זו הן מחו"ל.
ח"כ אוסמה סעדי בירך על החלטת הוועדה ודרש למחוק את המאגר מיד.
הממונה על יישום החוק הביומטרי במערך הסייבר הלאומי, עו"ד רועי פרידמן, אמר, כי "השאלה האם תמונות פנים הן המענה הבטוח למניעת זיופים שנויה במחלוקת גם בעולם. יש בעולם המערבי מדינות המסתמכות על מאגרי תמונות פנים בלבד, בלי טביעות אצבע, כאשר מה שאותן מדינות מגדירות כ'מענה נאות' הוא נמוך יותר מהסף שלנו", אמר.
30/05/22 09:25
4.21% of the views
מאת Gadgety
חברת MOBVOI, יצרנית מותג השעונים החכמים Ticwatch, הכריזה על ה-TicWatch GTW, שעון חכם שמגיע ללא מערכת ה-Wear OS של גוגל אך משלב מסך 1.39 אינץ’ גדול ו-eSIM מובנה לביצוע שיחות ישירות מהשעון, זאת בנוסף למעקב אחרי מעל 100 פעילויות ספורט, וזמן סוללה ארוך במיוחד של עד 30 יום. בעוד ששעוני ה-TicWatch המוכרים לרובנו מתבססים על מערכת ה-Wear […]
30/05/22 09:30
3.86% of the views
מאת וואלה!
אולי הפעם זה יקרה? לפחות שני דגמים בסדרת האייפון 14 צפויים לשלב תצוגת Always-On - שתאפשר להתעדכן בהתראות מבלי ללחוץ על המסך. וזה מה שעוד ידוע
30/05/22 11:30
3.86% of the views
מאת Gadgety
חברת דייסון (Dyson) הציגה במהלך הכנס הבינלאומי לרובוטיקה ואוטומציה (ICRA) את הפיתוחים השונים שלה בתחום הרובוטיקה, תחום אליו נכנסה לפני מספר שנים עם השקעה גדולה, הנחשפת כעת עם הצגתם של מגוון של אבות-טיפוס לזרועות רובוטיות המיועדות לשימוש ביתי ולביצוע מגוון פעולות שונות, החל משאיבת אבק ועד שטיפת כלים. בעוד שדייסון מוכרת בעיקר בזכות שואבי האבק […]
30/05/22 07:00
3.51% of the views
מאת Ynet
הענקית היפנית חוזרת לסיבוב נוסף עם הדגם החדש של אוזניות הפרימיום שלה, WH-1000XM5. איכות הסאונד שופרה ומנגנון סינון הרעשים טוב מתמיד - אבל יש כמה דברים שבכל זאת הפריעו לנו. סקירה
30/05/22 09:55
3.51% of the views
מאת גיקטיים
זמן קצר לפני שאפל תחשוף רשמית את iOS 16, ההדלפות מתחילות והפעם נראה שתצוגות ה-Always On סופסוף עשויות להגיע לאייפונים
30/05/22 16:06
3.16% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ניסיתם לקבוע תור למשרד הפנים בזמן האחרון? אז לא רק שאין הרבה תורים (עבדכם הנאמן הצליח, אחרי חיפושים רבים, לקבוע תור לעוד שלושה חודשים), אלא שגם חוויית קביעת התור היא לא ממש חוויה: בכל פעם שאתם מנסים לקבוע תור באחד מסניפי משרד הפנים והמערכת מציגה לכם את ההודעה ש-"אין תורים זמינים" (והיא עושה זאת לעתים קרובות), אתם צריכים לצאת ולהקליד את מספר תעודת הזהות ומספר הטלפון הנייד שלכם מחדש. כך יוצא שאם אתם מחפשים עקשנים – ובצדק – תצטרכו להקליד את הנתונים האלה שש או שבע ואף שמונה פעמים.
ועוד ממשרד הפנים: אם נבחרתם להשתתף במפקד האוכלוסין הנוכחי, אתם יכולים למלא את השאלון באופן דיגיטלי, ללא צורך שיתקשרו אליכם – אבל לא מהסמארטפון. גם אם הרבה יותר נוח לכם למלא אותו מהטלפון החכם, תצטרכו לטרוח ולפתוח את המחשב. ואם נבחרתם להשתתף במפקד האוכלוסין – אתם מחויבים למלא את השאלון על פי חוק.
בממשלה מנסים לשפר ולתקן. הם עושים מאמצים רבים, גם אם לא תמיד בהצלחה, בגלל סיבות כאלה ואחרות – בדרג קבלת ההחלטות, אבל לא רק. יוגב שמני, מנהל מימשל זמין, דיבר על השינויים והשיפורים בשירות הממשלתי לאזרח. "אנחנו, בממשלה, מבינים שאנחנו לא יכולים לעמוד במקום, אלא עלינו לטוס קדימה. אנחנו יודעים שהאזרח רוצה לקבל את השירותים הדיגיטליים הכי טובים שיש, ועושים הרבה על מנת שהוא יקבל אותם כך", אמר שמני בכנס הענן ההיברידי של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. עשרות מומחים בתחום פקדו את הכנס והנחה אותו יועץ המחשוב הבכיר דניאל ארנרייך.
מטבעו של הכנס, דבריו של שמני עסקו בעיקר בפרויקט הענן הממשלתי נימבוס. מדובר באחד מפרויקטי המחשוב הממשלתי הגדולים ביותר שנעשו בישראל מאז ומעולם, אם לא הגדול שבהם, ובמסגרתו תעבור הממשלה, ולא רק היא, לענן. הפרויקט ישפיע רבות על ארגונים רבים, בעיקר גדולים ומוטי רגולציה, בעיקר מפני שארבע החברות שעלו לשלב הגמר מקימות בימים אלה אזורי ענן בישראל: AWS וגוגל, שזכו, אבל גם המפסידות במכרז – מיקרוסופט ואורקל, שכבר פתחה את האזור הראשון ומקימה בימים אלה את השני.
"אנחנו מבינים שאם לא נעבור לענן – נהיה לא רלוונטיים"
"למה הממשלה צריכה את פרויקט נימבוס?", שאל שמני והשיב: "כי אנחנו מבינים שכל העולם הולך לענן, שלענן יש יכולות שלא קיימות באון-פרמיס ושיש בקלאוד יתרונות גם לממשלה. בנוסף, ה-'תרבות' הממשלתית מבוססת על אנליטיקה, והרבה יותר קל לבצע את זה על גבי הענן. ובמרכז, אנחנו מבינים שאם לא נעשה את הצעד הזה – נישאר מאחור ולא נהיה רלוונטיים".
הוא ציין כי "הענן מאפשר לממשלה קפיצה טכנולוגית מאוד גדולה, לשפר את האפקטיביות של המשרדים ויכולת לבצע טרנספורמציה דיגיטלית במשרדי הממשלה טוב יותר. יתרון נוסף של פרויקט נימבוס הוא שמדובר במנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי".
"המעבר לענן הוא אתגר ענק עבור משרדי הממשלה", אמר שמני. "לא כל משרדי הממשלה הם באותו הגודל הדרך שלנו לאפשר את המעבר של המשרדים לענן הוא לייצר גשר שבאמצעותו הם יוכלו לעשות זאת בצורה הכי קלה. זה מבוצע יחד עם 'אזור נחיתה' שהקמנו ב-AWS ובגוגל כדי לאפשר מעבר בצורה נכונה ובטוחה. אנחנו נותנים מענה גם לאתגרי ניהול הזהויות – אין צורך שכל משרד יקים מערכת ניהול זהויות, הניטור והאבטחה. זהו פתרון כוללני, שמייתר את הצורך של כל משרד להקים פתרון בנפרד".
לדבריו, זה כבר עובד: "יש כבר אפליקציה ראשונה בענן – של משרד השיכון, אבל עדיין, לא כל היכולות קיימות. יש לנו MVP מוכן כדי לספק את הרכיבים שכבר קיימים: יכולת להקים חשבונות, תהליכי אוטומציה, יכולות תקשורת, ניטור ואבטחה, יכולת לנהל לוגינג ורכיבים משותפים עבור כל משרדי הממשלה".
לימור גרובגלס, מנהלת יחידת טכנולוגיה בבנקאות בבנק ישראל. צילום: ניב קנטור
דוברת נוספת בכנס שמגיעה מהמגזר הציבורי הייתה לימור גרובגלס, מנהלת יחידת טכנולוגיה בבנקאות בבנק ישראל. דבריה עסקו בעיקר בשינוי של המערכת הבנקאית בשנים האחרונות ובמעבר של הפעולות הבנקאיות שאנחנו עושים לדיגיטל. מעבר זה מאפשר לעשות את מרבית הפעולות הבנקאיות מהסלולר ומייתר, ברוב המקרים, את הצורך בהגעה לסניף הבנק.
"הלקוחות, גם של המערכת הבנקאית, עברו שינוי התנהגותי מאוד משמעותי בשנים האחרונות, והם רוצים לצרוך את השירותים הבנקאיים כאן ועכשיו. זה גורם לתעשייה, כולל לעולם הבנקאות, להתקדם בצעדים גדולים. היקף הפעולות הבנקאיות של הלקוחות הישראליים בדיגיטל נמצא בעלייה מתמדת, וגדל מ-55% לפני חמש שנים ל-87% מהן כיום. המגמה הזאת תלך ותגבר, והיא מחייבת את הבנקים להתאמה של המודל העסקי ושל המערכות הטכנולוגיות. הבנקים נדרשים לעבור, ועוברים, ממערכות לגאסי למערכות חדישות יותר", ציינה.
"היתרון המשמעותי ביותר של מעבר המערכת הבנקאית לענן הוא בזמן ההגעה לשוק", אמרה גרובגלס. "אותם תאגידים שיצליחו לספק את השירותים הבנקאיים במהירות רבה – הם יהיו בחזית והלקוחות יצרכו את השירותים מהם בכמות הרבה ביותר".
אולם, המעבר לדיגיטל מסמן גם סיכונים עבור המערכת הבנקאית. היא ציטטה את מק'ינזי, שניסחה ארבעה סיכונים כאלה: סיכוני ספק, סיכוני סייבר, סיכונים רגולטוריים והסיכונים התפעוליים.
מסירים את החסם הרגולטורי המשמעותי ביותר
כבכירה בבנק ישראל, גרובגלס התייחסה גם לפן הרגולטורי של הנושא. "זיהינו בבנק ישראל את המגמה של המעבר לענן", אמרה. "זוהי מגמה משמעותית ביותר, שיכולה לפתח את תעשיית הבנקאות ולתרום לקידום העסקי והטכנולוגי שלה, והיא כבר עושה את זה".
לדבריה, "החסם הרגולטורי המשמעותי ביותר במסע המערכת הבנקאית לענן הוא שהיא לא מאפשרת להעביר לקלאוד מערכות ליבה. מהן מערכות ליבה? אין לזה הגדרה ברגולציה, אבל לפי גרטנר, מדובר במערכות שיוצרות את הטרנזאקציות המשמעותיות במערכת הבנקאית".
"ביצענו חשיבה במטרה לבחון את המדיניות", אמרה גרובגלס. "הקמנו צוות ייעודי מולטי-דיסציפלינארי בעולמות הטכנולוגיה, ההמשכיות העסקית ואבטחת המידע, שהתייעץ עם יועצים ונפגש עם בכירים בתעשייה. חברי הצוות ביצעו ניתוח הזדמנויות וסיכונים ייחודיים, השוואה אל מול העולם, ניתוח מקרים של בנקים שביצעו מעבר מלא לענן ועיסוק בסוגיות ייעודיות לשירותי ענן. הגישה של הרגולטורים המתקדמים בעולם היא מאפשרת, ורואה את זה כמקרה פרטי של מיקור-חוץ. המדינה המתקדמת ביותר בהקשר זה היא קנדה, שם האסטרטגיה היא ענן תחילה, וזה מאוד חריג לרגולטורים".
היא ציינה שכחלק מהמסמך שפרסמו חברי הצוות להערות הציבור נקבע כי "הסרת החסם תיעשה בכפוף לניתוח סיכונים והגדרת בקרות מפצות, העברת האחריות לדירקטוריון ולהנהלה, ודיווח תקופתי על מערכות בענן". "כמו כן", הוסיפה, "המסמך כולל דרישות ייעודיות, לרבות ממשל תאגידי, ניהול סיכונים, התקשרות עם נותן שירותי מחשוב ענן, אבטחת מידע וסייבר, והמשכיות עסקית. הורחבה חובת הגדרת תחומי האחריות לניהול, שליטה, אישור ותיעוד של שירותי מחשוב הענן בתאגיד הבנקאי, והוגדרה חובת הגדרת מודל סמכויות ותפקידים אצלו ואצל נותן שירותי הענן".
"מסמך המדיניות מסיר את חסם מערכות הליבה וכולל את העקרונות והדרישות המקצועיות. הנוסח הסופי שלו יפורסם בשבועות הקרובים, והמועד שממנו והלאה הוא יהיה מחייב צפוי להיות ה-1 בינואר הקרוב", ציינה גרובגלס. לסיכום היא אמרה: "הסרנו את החסמים הרגולטוריים, עכשיו הגיע זמנו של השוק לפעול".