חברת OpenAI, המפתחת את מחולל התמונות הידוע DALL·E 2, הכריזה על ביטול רשימת ההמתנה לשימוש במחולל התמונות מבוסס הטקסט שלה ומאפשרת מעכשיו לכל משתמש להשתמש בבינה המלאכותית המתקדמת אותה פיתחה על מנת ליצור תמונות המתבססות על טקסט או “לשדרג” תמונות קיימות שלהם. מחולל התמונות DALL·E הוכרז במקור על ידי OpenAI בינואר 2021 ושודרג מוקדם יותר השנה […]

צפוי להוביל לשיתופי פעולה בהיקף של מאות מיליוני דולרים מדי שנה

תחילתה של השנה העברית החדשה נושקת לתחילתו של הרבעון הרביעי של השנה האזרחית, שהוא בדרך כלל הרבעון החשוב ביותר בפעילות העסקית והכלכלית של חברות – בחו"ל כמו בארץ. על פי כל הסימנים, ברבעון הזה יחל חורף כלכלי סוער במיוחד, שיחריף את המיתון והמשבר הכלכלי שהוא מנת חלקם של חלקים נרחבים בעולם בחודשים האחרונים, לרבות של ארצות הברית ואירופה. יש למשבר הזה כמה סיבות, ואמנה כאן כמה מרכזיות שבהן: הראשונה היא שתהליכים מרכזיים בעולמות שרשרת האספקה, חומרי הגלם והשינוע, שהואטו מאוד בקורונה, עדיין לא חזרו לפעילות סדירה. הסיבה השנייה היא המלחמה באוקראינה, שלמרבה הצער רחוקה מאוד מסיום. הסנקציות שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מטיל על אספקת הגז לאירופה מעלות שם עד מאוד את יוקר המחייה. הסיבה השלישית, שנובעת מהסיבות האחרות, היא העלאת הריבית במדינות רבות, ובמרכזן בארצות הברית. החומרה של המשבר באה לידי ביטוי בכך שקרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה הגלובלית שלה ל-2022 ול-2023 ל-3.2% ו-2.9%, בהתאמה. ההורדה הזאת מחזקת את ההערכות שאנחנו עומדים בפני מיתון עולמי. סקר שערכה חברת הייעוץ האמריקנית מרקום, שתוצאותיו פורסמו אתמול (ד'), העלה שתשעה מתוך 10 מנהלי שיווק מודאגים מהסבירות למיתון, ומעל רבע מהמנהלים כבר החלו לפטר עובדים, או מתכננים לעשות זאת בשנה הקרובה. ההשפעה על ההיי-טק – באופן גלובלי ובישראל נשאלת השאלה: כיצד המשבר משפיע על ענף ההיי-טק? בתוכה נשאלת עוד שאלה: כיצד הוא משפיע על ההיי-טק הישראלי? ברמה הגלובלית, כבר קראנו דיווחים על קיצוץ בשווין של חברות טק גדולות, כמו מטא – מה שהביא את מארק צוקרברג לכתוב לעובדיו ולהתריע בפניהם שיתכוננו למשבר חמור שלא ידענו כמותו. הוא אמר בשיחה עם משקיעים בחודש יולי האחרון שהחברה מתכננת "להפחית בהתמדה את הגידול במספר העובדים במהלך השנה הבאה". גם חברות גלובליות אחרות, דוגמת אפל וגוגל, החלו בתהליכים דומים, ולא מן הנמנע שחברות גדולות נוספות יצטרפו אליהן בקרוב. המצב לא נחמד, בלשון המעטה, אבל צריך לשים אותו בפרופורציה, כי לא כל קיצוץ או פיטורי עובדים הוא סימן למשבר או לקריסה. מהלכים שכאלה נועדו לענות על צורך מיידי למצב מסוים של השוק ולציפיות של בעלי המניות. לא מן הנמנע שתוך כדי המיתון חברות ימשיכו לגייס עובדים. זה כבר קורה, ובהחלט ייתכן שאף יואץ. הסיבה היא שלצד הפיטורים, המחסור העולמי בכוח אדם בהיי-טק מחריף. בנוסף, תופעה שקורית בכלל המשק, גם בהיי-טק, ושעדיין לא נמצא לה פתרון היא של עובדים שמסרבים לחזור למקומות העבודה, גם כשהם נחשבים למתגמלים בצורה יפה ובעבר היו מאוד נחשקים. כאן מתווסף האתגר השני – של הטרנספורמציה הדיגיטלית. זו העצימה את הצורך באוטומציה ובדיגיטציה בארגונים, שיצר ביקושים חסרי תקדים לפתרונות, ליישומים ולפרויקטים. בגלל המחסור בכוח אדם, חברות מתקשות לענות על הביקושים. זה לא צפוי להיפתר: ההיערכות לחורף כלכלי קשה תגרום לחברות להיכנס לסוג של מצב המתנה, תוך שימור הקיים, התמקדות בתחומי הליבה של הארגון וכניסה זהירה יותר להשקעות ולפרויקטים. ככל שהממשלה ואחרים ישקיעו משאבים במימוש היעד של הגדלת כוח האדם בהיי-טק, היכולת של הענף בישראל, ובעקבותיו של הכלכלה הישראלית כולה, לעבור את החורף הכלכלי העולמי הקשה הצפוי בשלום תהיה טובה יותר באשר להשפעת המשבר על ההיי-טק בישראל, הנחת היסוד היא שבהיותנו חלק מהכלכלה הגלובלית, הענף לא יוכל להיות יוצא דופן, ויושפע גם הוא. כך, למשל, קרוב לוודאי שהמיתון העולמי ישפיע לרעה על היצוא של ההיי-טק. ויש לזכור שההיי-טק מתבסס במידה רבה על יצוא, ושהוא מהווה חלק ניכר מאוד מכלל היצוא של ישראל. בדו"ח שפרסם בנק ישראל בסוף הקיץ האחרון צוין שירידת ערך החברות במגזר ההיי-טק וההאטה הכלכלית העולמית אמנם יפגעו בענף המקומי, אבל לא בקנה מידה שמזכיר את התפוצצות בועת הדוט.קום של שנת 2000. כמו כן, לפי המחקר של בנק ישראל, רק 9% מהמשרות בהיי-טק נחשבות בסיכון גבוה לקיצוץ במהלך המשבר. מנגד, מה שישפיע לטובה על היצוא הוא ההתחזקות של שער הדולר, אל מול השקל החזק. שער הדולר היה תמיד פקטור ביכולת של חברות להתמודד עם משברים עולמיים. ברם, הערך הנמוך של היורו עלול להשפיע לרעה על היצואנים לשווקים באירופה. לכל אלה נוספות העלאות הריבית, שמקשות על הפעילות השוטפת, אבל נועדו לעצור את המשק מהידרדרות למיתון עמוק יותר. בהקשר שלנו, כאן יש לבנק ישראל תפקיד מרכזי, ביכולת שלו לאזן בין שני הדברים, והדרך הטובה ביותר היא הידברות עם ראשי חברות ההיי-טק ומעקב צמוד על ההשלכות של ההעלאות, כדי שלא נקבל את התוצאה ההפוכה ממה שרצינו. התפקיד החשוב של הממשלה במצבי טרום מיתון, כמו עכשיו, לממשלה יש תפקיד חשוב, ולא רק כי היא אחראית על התשתיות שמאפשרות את קיום ענף ההיי-טק. הממשלה עצמה היא שחקן חשוב בשוק, שתופס נפח של קצת יותר מרבע מפעילות ההיי-טק בישראל. היא מסייעת לחברות צעירות, שלא יכולות להמשיך לגייס עקב המיתון, להרחיב את הפעילות שלהן – בעיקר באמצעות רשות החדשנות. כמו כן, יש לה את פעילות המחשוב שלה, ובמרכזה, בתקופה זו, פרויקט הענן נימבוס, שכבר התחיל להשפיע וללא ספק ישפיע עוד יותר על המשק כולו. השורה התחתונה: הממשלה היוצאת הציבה עם תחילת כהונתה את היעד של הגעה ל-15% מכלל העובדים במשק בתוך כמה שנים. ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, הגדיל לעשות והציב (עוד כשהיה ראש הממשלה החליפי) יעד של מיליון עובדים בהיי-טק. ככל שהממשלה ואחרים ישקיעו משאבים במימוש יעד זה, היכולת של הענף בישראל, ובעקבותיו של הכלכלה הישראלית כולה, לעבור את החורף הכלכלי העולמי הקשה הצפוי בשלום תהיה טובה יותר.

גוגל חשפו מספר שדרוגים במנוע החיפוש, המאפשרים בין היתר לתרגם טקסט המופיע על תמונה ולבצע חיפוש משולב של תמונה וטקסט | כל הפרטים

"מגפת הקורונה הביאה למצב שבו הארגון רוצה עוד שירותים מבוססי IT, עוד טכנולוגיה ועוד יישומים בענן – מה שמציב אתגר חדש, והוא מענה למצוקת כוח האדם הטכנולוגי", כך אמרה ליאורה בן אפרים, סמנכ"לית מערכות מידע במכבי שירותי בריאות. בן אפרים השתתפה ברב שיח שנערך באחרונה על ידי אנשים ומחשבים בנושא חדשנות ו-IT במערכות בריאות, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדבריה, "הקורונה שינתה את המאזן שבין המטפל למטופל: בעבר האחריות הייתה על המטפל, וכעת זו אחריות משותפת, של שניהם יחד. הטכנולוגיה כבר לא נמצאת רק בידי המטפל – הדיגיטל, הדטה והיישומים מבוססי הבינה המלאכותית נמצאים בשירות הן שלו והן של המטופל". לדבריה, "המטופל יכול לקבל על בסיס הטכנולוגיה שירות אישי יותר, מעבר למה שהוא מקבל בבנק – שירותי בריאות דיגיטליים, מותאמים אישית, למשל בדיקת ייעודיות לנשים. כך, אנחנו מתקרבים ליעד שלמטפל יש כלים מתוחכמים יותר, והתיק הרפואי הוא יותר מאשר סוג של תיעוד. היום, מערכות ה-IT בעולם הבריאות נדרשות להתריע על דברים ספציפיים אודות המטופל, כגון התנגשות של תרופות, הצלבות של נתונים, וטיפולים. בדרך זו הטיפול הרפואי מתייעל, וזמנו היקר של הרופא מוקדש באופן ייעודי יותר למטופל, ומתקבל שירות רפואי טוב יותר". "ערך נוסף שנובע מהטכנולוגיה הוא שהיא מביאה לניצול נכון ומושכל יותר של המשאבים המוגבלים, שהם יקרים, וכך נוצרת מצוינות תפעולית מהמשאבים הקיימים", אמרה מנמ"רית מכבי. לדבריה, "לצד העמקת השימוש בבינה מלאכותית וניצול מעמיק יותר של הדטה, אנחנו ניצבים מול האתגר של שימור המשאב האנושי, בדגש על עובדים איכותיים. זה אתגר קשה, אנחנו נמצאים בתחרות הן מול סטארט-אפים והן מול חברות גלובליות, ועלינו להתמקד בחוזקות שלנו: תחושת השליחות, יכולת ההשפעה והרצון לתת לכל עובד.ת מקום להתפתח, לעסוק בקדמה ובטכנולוגיות חדשות". בן אפרים סיימה באומרה כי "בשנה האחרונה אנחנו שועטים לעבר הענן, עם יוזמות רבות, ובמקביל – נמשיך להתמודד עם אתגר המשאב האנושי, עם שימור כוח אדם קיים, גיוס כוח אדם חדש, וניהול העובדים אל מול המשימות והטכנולוגיות". מיכאל חיון, מנהל חטיבת מיקרוסופט ב-נס. צילום: יח"צ מיכאל חיון, מנהל חטיבת מיקרוסופט ב-נס, אמר ברב שיח ש-"אנחנו מסייעים לארגוני הבריאות בארץ לתת חוויית לקוח משופרת, עם טיפול טוב יותר, תוך שיתוף מידע, תיאום בין הצוותים ושיתוף של תובנות, לטובת קבלת החלטות מושכלות". הוא ציין כי "במסגרת זו, עלינו לספק לארגוני הבריאות סביבה טכנולוגית המאפשרת למי מהם שרוצה בכך לעבור לענן. לצד המעבר לענן, אנחנו מסייעים לארגונים בכלל ולארגוני בריאות בפרט לתכנן את העתיד, שבחלקו אינו נודע. כך, אנחנו מסייעים לארגונים לבנות סביבה טכנולוגית גמישה וגם מאפשרת, סביבה שלא תהיה מפחידה וקשיחה מדי. זהו האתגר: בניית סביבה פתוחה לעתיד והכנה בסיסית של הארגון למעבר לסביבות IT חדשניות, סביבות ענן – כאשר הם ירצו בכך, תוך התייחסות להיבטים שונים, של רגולציות בעולם הבריאות, הלימה לתקנות הגנת הפרטיות ובניית מעטפת אבטחת מידע והגנת סייבר, גיבויים, שמירת המידע ועוד. כל זאת, תוך מניעת מגבלות טכנולוגיות ואחרות". "למדנו את בשורת הענן והבנו שמעבר להיותה משמעותית, ניתן למנף אותה לטובת אספקת שירותי ערך מוסף נוספים", הוסיף חיון. "בהתאם, בנינו מעטפת שירותים מלאה. זה מכבר האצנו בפעילויות מבוססות הענן של מיקרוסופט אל מול לקוחותינו – החל מהתקנת מערכות בענן, דרך הטמעת פתרונות שיתופיים של טימס וכלה בפרויקטים מורכבים יותר. במהלך הקורונה הענן המשיך לצבור תאוצה והיה יותר ביקוש מלקוחות האנטרפרייז לפתרונות אג'יליים". לדבריו, "קיבלנו ממיקרוסופט הסמכת Expert MSP, כחלק משיתוף פעולה הדוק וארוך טווח שיש לנו עם הענקית מרדמונד. רק למעט חברות בעולם יש הסמכה שכזו. אנחנו מנהלים עבור לקוחותינו סביבות מיקרוסופט רבות, כולל בענן שלה. בנינו מודל שירות, שכולל שירותי מומחה, עם ייעוץ, אפיון, תכנון ואינטגרציה, מרכז שירות ועבודה במתכונת של שקיפות. כל המערכות תומכות בתקני אבטחת המידע המחמירים של מיקרוסופט. כמו כן, הכנסנו מערכות חדשות, שמאפשרות ללקוחות לצפות, לנהל ולתכנן מערכים משלהם. לצד רכיבי פלטפורמת ניהול השירותים בענן שלנו, Cloud Management Platform, בנינו מערכת שמשרתת גם לקוחות שכלל לא נמצאים בענן, או שהם לא בענן של מיקרוסופט". חיון סיים בציינו כי "לקוחות מבינים את היתרונות הגלומים בשימוש בענן, ואנחנו מסייעים להם לענות לאתגרי הגנת הסייבר ולרגולציות – עם מענה ברמת התהליכים בארגון, תהליכים מסודרים וניטור". עוד השתתפו ברב שיח: ליאורה שכטר, סמנכ"ל וראשת חטיבת דיגיטל ומערכות מידע בשירותי בריאות כללית; רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות המידע של לאומית שירותי בריאות; קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת; ראובן בן חיים, מנהל מרכז מצוינות ענן ב-נס; וגבי גדג', מנהל תחום מרכזי תמיכה ושירות בקבוצת מיקור-החוץ של החברה.

באינטל מציבים את A770 אל מול ה-RTX 3060 כשהוא מציע מחיר אטרקטיבי וגם ביצועים מעט יותר טובים

פחות מיממה אחרי ש-OpenAI הכריזה כי היא פותחת את הגישה למחולל התמונות מבוסס ה-AI שלה, DALL-E 2, לציבור הרחב – ומטא כבר מנסה להרוס לה את החגיגה. חברת הענק של מארק צוקרברג אמנם כבר הכריזה על מתחרה לדאלי שאינו זמין לקהל הרחב, אבל היום (ה׳) הציגה גרסה משודרגת ואף מעניינת יותר שלו שלוקחת את הקונספט […]

צפוי להוביל לשיתופי פעולה בהיקף של מאות מיליוני דולרים מדי שנה