עקבו אחרי גיקטיים בגוגל "בעוד קילומטר פנה ימינה", "בעוד 800 מטר פנה ימינה", "בעוד 400 מטר פנה ימינה". כולנו מכירים את רצף ההנחיות הקודח של Waze, ולא מפתיע שרבים נאלצים לוותר על הנחייה קולית ופשוט להשתיק את Waze לחלוטין. פיצ'ר חדש ב-Waze מנסה למצוא את האיזון העדין בין הכוונה מדויקת לשמירה על השפיות שלכם. פחות […]

⭐ נקודות עיקריות ה-ExpertBook Ultra הוא נייד עסקי קל במיוחד עם מסך Tandem OLED בגודל 14 אינץ'. השילוב בין מעבד Core Ultra X7, קירור שקט וסוללת 70Wh מספק ביצועים וזמן עבודה טובים מאוד. ASUS משלבת מערך אבטחה רחב תחת ExpertGuardian לצד כלי AI לעבודה משרדית ועסקית. לצד המשקל הנמוך והמסך האיכותי, קיימים גם ויתורים כמו […]

הדלפה חדשה טוענת שסמסונג מפתחת מסך הולוגרפי לסמארטפונים שיכול להשתלב בעתיד גם ב-"Spatial iPhone" של אפל. הטכנולוגיה אמורה ליצור עומק תלת-ממדי ללא משקפיים, אך לפי ההערכות מדובר עדיין בשלב מחקר מוקדם עם יעד אפשרי רק לקראת סוף העשור

טלסקופ החלל ג'יימס ווב ניתח את החום שנפלט מכוכב הלכת LHS 3844 b, וחשף עולם אפל, לוהט וחסר אטמוספירה - כזה שעשוי להזכיר את מרקורי יותר מאשר את כדור הארץ

⭐ נקודות עיקריות טלגרם מוסיפה שילוב עמוק יותר של בוטי AI בשיחות פרטיות, קבוצות וערוצים. העדכון מאפשר חיבור בוט לפרופיל המשתמש לצורך מענה אוטומטי להודעות נבחרות. נוספו כלי AI ליצירת סגנונות טקסט מותאמים אישית וחיפוש משופר בסטיקרים ואימוג'ים. מנהלי קבוצות וערוצים מקבלים כלי ניהול חדשים לסקרים, תגובות והודעות מתוזמנות. טלגרם (Telegram) הכריזה על עדכון חדש […]

השבוע דווח שלשוק הדאטה סנטרים בישראל מצטרף שחקן נוסף: איתן יוחננוף, בעל השליטה ברשת הקמעונאית שקרויה על שם משפחתו. יוחננוף רכש מגב ים קרקע של 65 דונם באזור התעשייה הצפוני של יבנה בכ־400 מיליון שקלים, במטרה לבחון הקמת קמפוס של חוות שרתים בהספק של עשרות מגה־וואט ואולי יותר, עם התאמה לעולמות הענן וה-AI. המיזם של יוחננוף אמנם יתקיים באמצעות חברה שהוא הקים, ולא דרך רשת המרכולים, אבל ללא ספק, כניסת גורם מתחום הקמעונאות רק מחזקת את התחושה שבמשק סבורים שהשקעה בחוות שרתים היא בעלת פוטנציאל לגריפת רווחים לא פחות מאשר מכירת קוטג', למשל. יוחננוף, כמו יזמים אחרים, לא מתכוון להפעיל בעצמו חוות שרתים, אלא להקים קמפוס שיושכר לענקיות ענן, חברות AI ומפעילי דאטה סנטרים מקצועיים. הוא ויתר היזמים רוכבים על הגל של מהפכת הבינה המלאכותית, שיוצר ביקוש גבוה לכוח מחשוב בכל העולם. בישראל, המודעות לחשיבות ההגירה לחוות שרתים מודרניות נובעת גם מהמצב הביטחוני בשנתיים וחצי האחרונות, שחידד את ההבנה שרציפות תפקודית היא דבר קריטי לארגון (ולמדינה כולה) ושכדי להשיג אותה, הארגונים חייבים לעבור לענן עם תשתיות מותאמות לבינה מלאכותית. תרם לכך בשנים האחרונות גם פרויקט הענן הלאומי נימבוס, שכחלק ממנו, הזוכות, AWS וגוגל, בנו כאן כל אחת שתי חוות שרתים ייעודיות לשוק הישראלי – דבר חסר תקדים בהשוואה לגודל השוק. אגב, גם המפסידות במכרז, מיקרוסופט ואורקל, בנו כאן חוות שרתים בעקבותיו. בישראל פועלות כמה חברות ותיקות, שמבינות שמהפכת ה-AI מזנבת בהן ושעליהן להשקיע בחוות שרתים חדשות. כך למשל, MedOne בונה חוות שרתים בכפר יונה וברמלה, בהשקעה של מיליארדי שקלים. חברת נד מקימה קמפוס AI חדש בנתניה בהשקעה של 1.3 מיליארד שקלים, על שטח של 35 אלף מ"ר, וכולו מיועד לעומסי מחשוב עתיר ביצועים. בין מייסדי החברה נמנית שלי לנצמן, לשעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. עוד חברה שיש לה פעילות משמעותית בתחום היא בינת דאטה סנטרים מקבוצת רד בינת, שהקימה חוות שרתים בחבל מודיעין, בנוסף לקמפוס בירושלים ולפעילות שלה בעוד כמה מקומות, כולל בדרום. החברה נמצאת בתנופה משמעותית של הקמת חוות שרתים. כל אלה הן רק דוגמאות מהתקופה האחרונה. הרשימה הולכת ומתארכת, ו-ודאי שכך יקרה גם בחודשים הקרובים, ואולי אף בשנים הקרובות. בשביל חוות שרתים רבות צריך חשמל רב – שלא בטוח שיש. צילום: Oleg Lopatkin, ShutterStock מי יספק חשמל לחוות השרתים? ביחד עם חגיגת הנדל"ן והטכנולוגיה יש בהקמת חוות השרתים אתגר מרכזי: החשמל. אם מדרגים את סדר הבעיות של ישראל, בעיית האנרגיה נמצאת בין המקומות הראשונים, לא הרבה אחרי הביטחון והקרע בחברה. הבעיה הזאת – או, אם תרצו, האתגר הזה – נובעת במידה רבה מאוד מכך שחוות שרתים דורשות היקפי צריכת אנרגיה שלא נמצאים בעתודה של חברת החשמל, ואף לא של מדינת ישראל בכלל. ככל הנראה, זה לא עומד להשתנות בקרוב. סקר שנערך בשנה שעברה עבור הממשלה הראה שכדי לספק את כל צרכי האנרגיה של חוות השרתים יש להקים תחנות כוח חדשות, בשעה שהקמה של תחנת כוח בישראל לוקחת, במקרה הטוב, 10-12 שנים. לכן, כל יזם שרוכש קרקע לחוות שרתים חייב למצוא לעצמו את מקורות ההזנה לחשמל. אולם, יש כאן בעיה נוספת: חלק מהחברות שמקימות פה חוות שרתים רכשו עתודות של קילוואטים מחברת החשמל לפני זמן רב, שנים, אבל טרם מימשו אותן. מבחינת חברת החשמל, אלה עתודות שהיא לא יכולה לספק לחוות חדשות. מדובר במקרה הטוב בתקנות לא מספיק מהודקות ובמקרה הרע במחדל. כך או כך, זה משפיע על כל השוק – וממש לא לטובה. שוק הדאטה סנטרים נמצא בצמיחה מטורפת, עם השקעות ענק. האם זהו הזהב החדש של הקבלנים, היזמים והמשקיעים, שמחפשים השקעות עם סיכון נמוך לכסף שלהם? ועדה בין משרדית פרסמה במהלך השנה דו"ח עם המלצות לטיפול בבעיית האנרגיה שהקמת חוות השרתים מביאה איתה, ואלה אומצו על ידי הממשלה כהחלטות. אחת מהן היא הגבלת הקמת מספר חוות השרתים בישראל ל-10 בלבד, לפי שעה. התנאי השני הוא, כאמור, שכל קמפוס כזה צריך לייצר לעצמו את החשמל – בין אם על ידי חיבור בקווים עיליים לחברת החשמל, ובכך לעקוף את קווי ההובלה המשמשים את כלל הצרכנים, ובין אם באמצעות השקעה במקורות אנרגיה חלופיים כמו השמש. זה יוצר חסמים לא מעטים, והנה שניים מרכזיים: ראשית, מלאי הקרקעות שגובלות בקווי מתח עיליים – מוגבל, ושנית, חלקן נמצאות באזורים מיושבים. אין סיכוי שראש רשות מקומית יסכים לארח חוות כאלה ביישובו. מעבר לזה, הקמת תחנת כוח בתוך קמפוס של חוות שרתים דורשת השקעות נוספות של מיליוני שקלים, שלא לדבר על רגולציה, בטיחות ועלויות תפעול. החלטה נוספת של הממשלה היא שהמדינה תעודד הטבות לחברות שיקימו את חוות השרתים בפריפריה, כדי לקדם מעבר של חברות טכנולוגיות לשם ולייצר מקורות תעסוקה בצפון ובדרום. אם לשפוט לפי המיזמים האחרונים שדווח עליהם, לא נראה שמישהו אוכף את זה. למשל, המיזם של יוחננוף יוקם ביבנה, שהיא עדיין במרכז הארץ – לא ממש אותה פריפריה שאליה התכוונה הממשלה. בכלל, ספק אם הממשלה יכולה באמת להשפיע, כי בסופו של דבר מדובר בעסקאות נדל"ן וטכנולוגיה על בסיס עסקי. השורה התחתונה: שוק הדאטה סנטרים נמצא בצמיחה מטורפת, עם השקעות ענק. האם זהו הזהב החדש של הקבלנים, היזמים והמשקיעים, שמחפשים השקעות עם סיכון נמוך לכסף שלהם? ימים יגידו. אתגרי חוות השרתים וענף התשתיות בעידן ה-AI יהיו הנושא המרכזי בוועידת Data Centers & Cloud for All של אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-27 במאי. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

מדובר בעדכון לדור החמישי של מעבדי Snapdragon 4 ו-Snapdragon 6 המיועדים למכשירים הזולים יותר בשוק

ברקע המשא ומתן על הפסקת אש בין ארצות הברית ואיראן והניסיונות להשגת שקט במפרץ הפרסי, זירה אחת ממשיכה להתנהג כתמול שלשום: הסייבר. שם איראן ממשיכה בפעילותה, ותוקפת. קבוצת ההאקרים חנדלה, שמזוהה עם המשטר בטהרן, לקחה אחריות על מתקפת סייבר ומבצע השפעה-תודעה שבוצעו בשבוע שעבר נגד כוחות מרינס שמוצבים בבחריין. חברי הקבוצה שלחו בווטסאפ מסרים מאיימים לחיילים ומפקדים בחיל הנחתים, ש-"דיווחו" להם על היותם נתונים למעקב ועל כך שבקרוב יותקפו. חברי חנדלה כתבו כי "הזהויות שלכם ידועות במלואן לכוחות הטילים שלנו ואנחנו עוקבים אחרי כל צעד שאתם עושים. מאוד בקרוב תותקפו על ידי רחפני השאהד וטילי הח'ייבר והגאדיר שלנו. נתעסק אתכם, הטרוריסטים שהדם של ילדות בית הספר מינאב נמצא על הידיים שלהם". כוונתם של חברי הקבוצה למתקפה שצבא ארצות הברית ביצע במהלך המלחמה על בית הספר, שבה נהרגו 175 תלמידות. "אנחנו מציעים שתתקשרו עכשיו למשפחות שלכם ותגידו להן את השלום האחרון", הוסיפו. מתקפת כופרה שהסתירה מתקפת ריגול אתמול (ד') נחשף כי קבוצת ה-APT (מתקפות עקביות ומתקדמות) האיראנית מים עכורים (MuddyWater) ביצעה מתקפת כופרה כדי להסתיר מתקפת ריגול. הקמפיין, שנחשף על ידי חוקרי אבטחה מרפיד7, שילב הנדסה חברתית, גניבת אישורים, חליפת נתונים וסחיטה בלא הצפנת קבצים ממשית. מים עכורים ידועה גם בשמות SeedWorm ,TEMP. Zagros ,Mango Sandstorm ,TA450 ו-Static Kitten. החוקרים ציינו כי "תוקפים בחסות איראן מנצלים יותר ויותר טקטיקות כופר כדי להסתיר פעולות ריגול". המתקפה התרחשה בתחילת 2026 ונראתה בתחילה כמתקפת כופרה שגרתית. הקורבנות נטו להאמין שהם מתמודדים עם קבוצת הכופרה כאוס (Chaos), שמפעילה אתר דליפה של מידע גנוב ומספקת שירותי כופרה כשירות. אלא שחקירה נוספת הראתה שלא הופעלה כופרה. במקום זאת, התוקפים פעלו למטרות ריגול, נעו לרוחב הארגון, אספו אישורים וגנבו מידע, "בהתאם לפרופיל המודיעין הוותיק של מים עכורים. הפריצה המתוחכמת נראתה תחילה כמתקפת כופרה סטנדרטית. ניתוח פורנזי גילה שהאירוע היה הסתרה והונאה. ממצאים טכניים, כולל תעודת חתימת קוד ספציפית ותשתית פיקוד ושליטה (C2), מצביעים שהפעילות קשורה למים עכורים – איום שמקושר למשרד המודיעין והביטחון (MOIS) האיראני", כתבו. תוכנה שההאקרים השתמשו בה כדי לתקוף. Microsoft Teams. צילום: BigStock לפי חוקרי רפיד7, "שחקני האיום קיבלו גישה ראשונית באמצעות טקטיקות הנדסה חברתית, תוך ניצול האמון בכלי תקשורת ארגוניים. התוקפים השתמשו ב-Microsoft Teams כדי ליצור קשר ישיר עם העובדים, תוך התחזות לאנשי IT פנימיים או שותפים עסקיים. באמצעות שיחות אלה הם שכנעו משתמשים להתחיל סשנים של שיתוף מסך – מה שנתן לתוקפים נראות ישירה למחשבים ולמערכות ארגוניות. הם שיגרו מטענים זדוניים, אספו עוד אישורים, והוציאו מידע פנימי רגיש". כחלק מההונאה, ההאקרים שלחו לעובדים מיילים של סחיטה, בטענה שגנבו מידע סודי, ואיימו להדליף אותו אלא אם ישולמו דמי הכופר. הם הפנו את הקורבנות לאתר של כאוס, שם הארגון נרשם כ-"קורבן חדש". כאשר לא ניתן היה לאתר את "פתק" הכופר, שחקני האיום פרסמו את הנתונים הגנובים בפומבי וחשפו שמטרתם האמיתית הייתה גניבת נתונים – ולא רווח כספי. "כל תרחיש הכופר הוא מסך עשן שנועד להטעות את המגנים ולעכב את הגילוי", ציינו מבצעי המחקר. "זהו חלק ממגמה רחבה יותר, שבה שחקני מדינות לאום משלבים ריגול עם נראות פלילית, כדי להטעות קורבנות ולהסיט את החוקרים. עם התחושה של מתקפת כופר, מים עכורים טשטשה את כוונתה האמיתית: חדירה ארוכת טווח ואיסוף מודיעין. יש כאן אזהרה למגינים: לא כל מתקפת כופר היא מה שהיא נדמית להיראות". גם קנדה מאשימה את איראן עוד אתמול: שירות הביון הקנדי CSIS האשים מפעיל סייבר המקושר לאיראן במסגרת תיק פלילי פדרלי אמריקני. זאת, כחלק מחקירת מקרה שבו איראן הציעה פרס על ראשה של מתנגדת משטר איראנית. במרץ החרים משרד המשפטים של ארצות הברית ארבעה אתרים שהופעלו על ידי משרד המודיעין והביטחון האיראני. התביעה גם פעלה לפירוק רשת סייבר והשפעה ברשת, שנוהלו מרחוק על ידי המשטר. האתרים הללו פרסמו פרס של 250 אלף דולר שיוענק למי שיביא למותה של גולדי גמרי, חברת פרלמנט לשעבר ממחוז אונטריו ומתנגדת משטר איראנית. בין אלה שהפרס הוצע להם היה אחד מקרטלי הסמים החזקים במקסיקו, קרטל דה חליסקו נואבה גנרסיון. לפי ה-FBI, הקרטל קיבל "הצעה" ממשרד המודיעין והביטחון של איראן לחסל את גמרי בביתה באוטווה. גולדי גמרי. צילום: Eli Unger, ShutterStock "מבצעי הסייבר האיראניים כוונו גם לעיתונאים, קהילות יהודיות, אנשי ביטחון ישראלים ומתנגדי משטר איראנים ברחבי צפון אמריקה", נטען בכתב האישום האמריקני, תוך אזכור העובדה שתוקפי הסייבר של איראן ניצלו את תשתית האינטרנט הקנדית. בחזרה לחנדלה: באחרונה פרסם CSIS דו"ח שבו הוא ציין כי קבוצה זו אחראית לפריצה ולתקיפות סייבר נגד עיתונאים מקנדה, כולל קנדי שעובד בערוץ איראן אינטרנשיונל, שמתנגד למשטר. תמונותיו ופרטיו פורסמו באינטרנט וברשתות החברתיות. בדו"ח נכתב כי "שחקני מדינה עוינים לעתים שוכרים קבוצות פשע מאורגן או שליחים כדי 'לייבא' את השפעתם לקנדה". עוד ציינו המבחרים ש-"איראן היא אחת מחמשת המבצעים העיקריים של התערבות זרה וריגול נגד קנדה, לצד סין, הודו, רוסיה ופקיסטן". "חנדלה לא נחלשה" ב-9 באפריל, יום אחרי כניסתה של הפסקת האש בין ארצות הברית וישראל לאיראן לתוקף, פרסמו חברי חנדלה תמונות וסרטונים מהטלפון הפרטי של הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי, כולל סרטונים שבהם הוא מבצע תרגילי פילאטיס, צילומים שלו עם טייסים ותמונות מטיולים שביצע עם משפחתו. עוד פעילות של הקבוצה: באחרונה פרסמה חנדלה הצהרה סרקסטית בתגובה לפרס ממשלתי אמריקני עבור מידע על חבריה, וטענה שהיא התחזקה, תוך שהיא קוראת לוושינגטון "להתמקד במקרים אחרים במקום בנו". ההצהרה באה לאחר שלפני חמישה שבועות הודיע משרד החוץ של ארצות הברית על פרס של עד 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל לזיהוי חברי קבוצות סייבר הקשורות לאיראן, כולל Parsian Afzar Rayan Barna וחנדלה. לפי סוכנות הידיעות האיראנית פארס, הקבוצה מסרה כי היא לא נחלשה מההכרזה, אלא הפכה לחזקה יותר. חברי חנדלה גם קראו לרשויות האמריקניות "להסיט את תשומת ליבן מהמאבק בארגון" ולחקור נושאים חשובים ומעניינים יותר, לדבריהם: "רשת הפדופילים של אפשטיין" ו-"כישלון האבטחה של הבית הלבן". "אנחנו מוכנים לחשוף את זהותנו בגאווה", כתבו חברי הקבוצה, והזמינו את ה-FBI ליצור איתם קשר במייל כדי לקבל את שמותיהם.