לא בכל יום אנחנו שומעים על דמות בדיונית שמשנה פרויקטים הנדסיים מורכבים בעולם האמיתי. אבל זה קורה עכשיו, כשאנחנו שומעים לראשונה על פרויקט אנרגיה בהיקף של 580 מיליון דולר, שנועד לחבר את רשתות החשמל של בריטניה ואירלנד, ומוצא את עצמו במוקד של סערה. הסיבה? לא התנגדות של ארגוני סביבה או תושבים, אלא דווקא "קבר" מאולתר […]

מומחי אבטחה גילו לפני ימים אחדים דלת אחורית בנתבים של Zbtlink Electronics הסינית. בתגובה, החברה הודיעה כי היא משעה את מכירות הנתבים הללו. כמו כן, היא הסירה את התוכנה המושפעת מאתר האינטרנט שלה והודיעה שהיא מפתחת עדכונים לטיפול בבעיה. חלק ממומחי האבטחה כינו את הפגם "הדלת האחורית הבוטה ביותר שנראתה עד כה בנתב. היא נמצאה במגוון דגמים, שנמכרים תחת מותגים שונים". עוד הם ציינו כי "המחקר הוא הדבר הכי קרוב ל-'אקדח מעשן': מומחי סייבר ומחוקקים רבים טוענים כבר שנים שאי אפשר לסמוך על נתבים מסין". דלתות שניתנות לניצול באינספור דרכים השעיית המכירות ביום ה' האחרון באה בעקבות גילוי של VulnCheck, חברת אבטחת סייבר. זו זיהתה יום קודם דלת אחורית ביותר מ-20 דגמי נתבים תוצרת היצרנית משנג'ן. את הדלת האחורית גילה ג'ייקוב ביינס, מנהל הטכנולוגיה הראשי של VulnCheck. הוא כינה אותה "Endlessdoors" – כי ניתן לנצל אותה לרעה באינספור דרכים. המומחה בחן 20 דגמים מתוצרת Zbtlink ומצא שתל על הקושחה של כל אחד מהם, שמתקשר אוטומטית עם שרתי ענן בסין. הדלת האחורית התחברה אוטומטית לכתובת IP ספציפית ולדומיין רשום בסין, ועשתה זאת בכל 35 שניות. מי ששלט בדומיינים אלה, או חטף אותם, היה עלול להשתלט על הנתב ולנצל אותו כדי לגשת למכשירים אחרים באותה רשת, כתב ביינס בניתוח הדלת האחורית. ביינס אמר כי "נתבים שפרוסים ברחבי העולם עדיין פגיעים להשתלטות עוינת דרך הדלת האחורית". לדבריו, "הפתרון היחיד הוא להסיר אותם מהרשתות שלהם ולנטר כל סימן של פגיעה". Zbtlink מסרה בתגובה כי היא מודעת למחקר, שמצא שהפגם עלול לאפשר גישה ושליטה במכשיר ואולי גם במכשירים אחרים ברשת. מעבר לכך, היא לא הגיבה לדיווחים, פרט לכך שכאמור, היא מפתחת פתרון לבעיה. הנתבים של Zbtlink נמכרים בעולם תחת השם שלה ותחת המותג Wiflyer, בין היתר בפלטפורמות מקוונות כמו אמזון. הם משמשים בעיקר בעסקים ולא רשתות ביתיות. החוקרים שחשפו את הנוזקה העריכו ש-100 אלף נתבים כאלה פרוסים ברחבי העולם, אך "ה-'אוכלוסייה' האמיתית שנפגעת עשויה להיות גדולה יותר מ-20 הדגמים שבדקנו". העובדה שהנתבים מתוצרת סין נמכרים תחת מותגים שונים, לפעמים עם מדינות מוצא שונות, היא אחד האתגרים במניעת איומי האבטחה שבאים איתם. בנוסף, רבים מהם מקבלים תגיות שונות ומסופקים כסטנדרט על ידי ספקי אינטרנט אמריקניים, כך שלקוחות פשוט לא יודעים מי ייצר את הנתב שלהם. חששות גוברים לאבטחת הסייבר של ציוד הרשתות הסיני הגילוי על הדלת האחורית בנתבים של Zbtlink מגיע ברקע חששות גוברים במערב בנוגע לאבטחת סייבר ולסיכונים שמציב ציוד רשתות מתוצרת סין. ממשלת קנדה פרסמה בשבוע שעבר הנחיית אבטחה בנוגע לפגיעות הנתבים. מוקדם יותר השנה, הממשל האמריקני אסר על ייבוא ומכירה של כל הדגמים החדשים של נתבים סיניים, בנימוק של סיכונים לביטחון הלאומי. זאת, בעקבות הגילוי מהשנה שעברה, שלפיו אלפי נתבים של אסוס נפגעו על ידי רשת בוטים ותקפו מכשירים של סיסקו – D-Link ו-Linksys. כמו כן, החשש מנוזקות הוביל את מדינת טקסס לתבוע את TP-Link, יצרנית נתבים סינית במקורה, שכעת ממוקמת בקליפורניה. בתביעה, שהוגשה בפברואר, נכתב כי הנתבים שלה משמשים את ממשלת סין לביצוע מתקפות סייבר בארצות הברית.  

סמסונג מפתחת שעון חכם חדש שיוותר על Wear OS לטובת חיי סוללה ארוכים ומחיר נמוך יותר, באמצע בין שתי הסדרות

OpenAI מתכננת להשיק בשנת 2027 רמקול חכם המבוסס על בינה מלאכותית, כך לפי דיווח של בלומברג. על פי הדיווח, הרמקול יהיה קטן דיו כדי להחזיקו בכף היד, בעל צורה המזכירה סופגנייה – או, יותר נכון, דונאט – ואלחוטי. הדיווח, המתבסס על מקורות אנונימיים המכירים את הפרויקט, מציין כי מחירו של הרמקול צפוי לעמוד על 300 עד 400 דולר – מחיר גבוה משמעותית בהשוואה לרוב הרמקולים החכמים, שמחירם נע בדרך כלל סביב 100-200 דולר, למעט דגמים יוקרתיים של חברות כמו בוס וסונוס. הרמקול אמור להציע חוויה דומה לזו של ChatGPT בטלפון, אך להשתמש במודלים מתקדמים יותר, שיוכלו ללמוד את המשתמש, ולאורך זמן להתאים את השיחות והתגובות אליו. OpenAI לא מסרה תגובה לפרסום

במשך שנים רבות, דשבורד היה הכלי המרכזי שבאמצעותו ארגונים צרכו מידע עסקי, והצליחו בעיקר בדבר אחד: להציב תשובות חזותיות ומעובדות לשאלות שנצפו מראש. אבל נשאר אתגר מהותי: לענות במהירות על שאלות שלא תוכננו מראש, מבלי לנתב אותן דרך אנליסט. בשנים האחרונות צמחה קטגוריה חדשה של מערכות המכונות "לדבר עם הנתונים" (Talk-To-Your-Data), שבנויות על מודלי שפה, ומאפשרות לאדם לשאול שאלה בשפה יומיומית ולקבל תשובה שנשאבת ישירות מהנתונים ה-"חיים" של הארגון. מה שהשתנה לאחרונה הוא שהארכיטקטורה שסביבן הבשילה מספיק כדי להפוך את ההטמעה בסביבת הייצור לאמינה, ולא רק לשאיפה. מה מערכת "לדבר עם הנתונים" עושה בפועל? מאחורי תיבת הצ'ט הפשוטה, מערכת מתקדמת ל-"דיבור עם הנתונים" יכולה לפרש את השאלה, לאחזר את ההסכמה וההקשר העסקי, לייצר שאילתה, לרוב SQL, להריץ ולאמת אותה, ולהחזיר תשובה בשפה פשוטה, יחד עם תרשים ומקורות הנתונים ששימשו אותה. מימושים מתקדמים יותר עשויים להיות מבוססי סוכנים: הם מפרקים שאלה מורכבת לשלבים, קוראים לכלים לפי הצורך, בודקים את עבודתם ומנסים שוב כאשר התוצאה נראית שגויה. יתרון בולט נוסף הוא שהמערכות לא מוגבלות לנתונים מובנים. אותו סוכן יכול לאחזר גם תוכן לא מובנה כגון חוזים, מסמכי מדיניות או פניות תמיכה, ובאמצעות טכניקות אחזור מוגבר (RAG) לצרף אותו למספרים שבמחסן הנתונים. חיבור כזה בתשובה אחת הוא דבר שהבינה העסקית המסורתית מעולם לא תוכננה לספק. עוז נבו, שותף ומוביל תחום דאטה ו-AI בדלויט ישראל. צילום: עצמי חשוב לזכור שהגישה הסוכנית מוסיפה זמן תגובה, עלות ומצבי כשל ולכן, לשאלות פשוטות וחוזרות, לעיתים נעדיף Text-to-SQL מגודר, בעוד שהסוכן שמור לשאלות מורכבות או חוצות מקורות. איחוד מערכי דאטה מבוזרים המכשול ההיסטורי העומד בפני "מקום אחד לשאול בו שאלות" מעולם לא היה רק הממשק, אלא גם מערך הנתונים עצמו. ארגונים מפעילים מערכות מקומיות לצד יישומים בענן והרים של מסמכים, לעתים קרובות עם הגדרות או מוסכמות שמות לא עקביות וללא נתיב גישה מאוחד. במקרים רבים אין צורך להחליף את כל תשתיות הדאטה, אם כי בקנה מידה גדול יש לבחון היטב ביצועים, עלות וממשל. שני עקרונות עשויים לסייע באיחוד: פדרציה ו-וירטואליזציה של נתונים, שמאפשרת לסוכן הסקה על פני מחסנים ומערכות מקומיות דרך מודל זהות ומדיניות אחיד ו-"פרוטוקול ההקשר של המודל" (MCP). פרוטוקול זה מאפשר לחשוף מערכות כמוצרי נתונים מנוהלים שסוכן יכול לקרוא להם. עבור ארגונים עם פיקוח הדוק, היכולת להשאיר את הנתונים במקומם, תוך פתיחת גישה בשפה טבעית, עשויה להיות שיקול משמעותי. השכבה הסמנטית היא ציר המפתח מהניסיון הנצבר עולה שלעתים קרובות, הבעיות אינן נובעות מהזיות של המודל, אלא הן סמנטיות. המודל בוחר בטבלה הלא נכונה, מבצע צירוף (Join) ברמת פירוט שגויה או מבצע אגריגציה באופן לא נכון. שכבה סמנטית מנוהלת שמגדירה מדדים, ממדים, צירופים, רמת פירוט (Grain) והרשאות מעל הטבלאות הגולמיות מונעת את רוב השגיאות הללו עוד לפני שהשאילתה רצה, וגם הופכת כל תשובה לניתנת להסבר. זה מה שמאפשר לתשובה שיחתית להסכים עם הדשבורד במקום לסתור אותו. ארגונים שמפיקים ערך אמיתי מתייחסים לשכבה הסמנטית כאל תנאי מוקדם. בנייתה היא לעיתים מאמץ ארגוני של יישוב הגדרות מתחרות בין פיננסים, מוצר ותפעול לדוגמא, ולא רק התקנה טכנית. המשמעות היא שמרכז ארכיטקטורת הדאטה הוא כבר לא הדשבורד, ואף לא מחסן הנתונים, אלא שכבת הגישה והסמנטיקה המנוהלת, שאותה מתשאלים בני אדם ומכונות כאחד. להשלמת המענה לשאילתות שאינן מכוסות בשכבה הסמנטית נדרש לרוב שילוב עם Text-to-SQL מגודר. מה חשוב לעשות נכון? שלושה נושאים חייבים לקבל תשומת לב. ראשית, הממשל והאבטחה חייבים לחול על הסוכן בדיוק כפי שהם חלים על האדם: הרשאות ברמת הטבלה, השורה והעמודה, כך שסוכן לעולם לא יחשוף נתונים שהמשתמש לא זכאי להם, וכן מעקב ביקורת מלא אחרי כל שאילתה. מערכת שמתרגמת שפה לשאילתות הניתנות להרצה גם מרחיבה את משטח התקיפה, ולכן בקרות נגד הזרקה (injection) והרשאות יתר חשובות. שנית, את הדיוק יש למדוד באמצעות מנגנוני הערכה, אימות אוטומטי של השאילתות, ואדם-בתוך-הלולאה (Human-in-the-Loop) עבור פעולות בעלות השלכות. ושלישית, העלות, הביצועים והתשתית הסמנטית הם מציאויות הנדסיות שיש לתכנן מראש. עלויות מערכות מבוססות AI אינן דטרמיניסטיות בחיזוי עלויות, וזה נושא מהותי, שמעסיק את כלל הארגונים. בהנחה שבונים ממשקים בשפה טבעית מול הדאטה הארגונית, נשאלות השאלות: כמה אנחנו מוכנים לשלם על שאלה בממשק ואיך מודדים החזר על ההשקעה? אלה הן שאלות לא פשוטות, שדורשות ניתוח עסקי – כזה שאנחנו, בדלויט, נדרשים לבצע לעתים קרובות. מדידת העלות עצמה היא צעד ראשון והנדסי באופיו, אך האתגר הגדול יותר הוא הערכת תועלת רציפה כנגד KPIs שלעתים הם סובייקטיביים וייחודיים לכל ארגון. מסגרת הפעלה מגודרת והדרגתית, שמאפשרת ללמוד את פרופיל העלות-תועלת בקנה מידה מבוקר לפני התחייבות רחבה, היא גישה מעשית שארגונים רבים בוחרים בה. הכותב הינו שותף ומוביל תחום דאטה ו-AI בדלויט ישראל.  

"בין 2025 ל-2026 חל שינוי גדול, וכיום יש מודלי בינה מלאכותית בעלי יכולות סבירות, אבל עם פחות אמצעי הגנה. מנגד, יש שמירה מופרזת על דגמים מסחריים. לכן, ריבונות ה-AI תהיה מקום לשיח בין ממשלות וחברות. הבינה המלאכותית היא נכס שיש לו ערך רב יותר, והיא מגיעה עם סיכון נוסף, מחשש שתפגע באבטחה במצב קריטי. לכן נדרשות שליטה וריבונות: אם המגינים לא שולטים בכל שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית, האבטחה נפגעת", כך אמר ולדימיר קרופוטוב, חוקר ראשי בצוות מחקר האיומים של TrendAI (לשעבר טרנד מיקרו), בראיון לאנשים ומחשבים. קרופוטוב ציין כי "כבר קרו מקרים שבהם הבינה המלאכותית סירבה 'להשתתף' באוטומציה של פעולות תגובה לאירועים, 'מתוך מחשבה' שמדובר בפעולות התקפיות. סוכן ה-AI שברח מסביבת הבדיקה של OpenAI ותקף את הפלטפורמה של Hugging Face ושירותים נוספים ברשת הוא רק אחד המקרים. יש מצבים דומים". אתגר נוסף לרשימה הלא נגמרת "אתגרי המגינים בסייבר לעולם לא מסתיימים ונוספה להם עוד בעיה, שלטעמי היא הגדולה ביותר עכשיו: מחסום הכניסה לתוקפים, כדי שיוכלו ליישם מתקפות, הוא מאוד נמוך, וה-AI מסייעת לרעים בכך. למשל, בניית מבצעי השפעה, שבסופו של יום מנוהלת על ידי אדם אחד. לדוגמה, פעולות שארכו שעות או יותר, דוגמת השגת שליטה ובקרה על מערכות הקורבן, התקצרו בעזרת הבינה המלאכותית, וכעת ניתן לבצע אותן תוך דקות ספורות", הוסיף. "ההאקרים כבר לא צריכים ללמוד ולהתאמן ב-'אוניברסיטה' של חיי הפשע המקוון במשך שנים. עכשיו מחסום הכניסה הזה נמוך". "עוד אתגר שהבינה המלאכותית מעצימה הוא מספר המתקפות והקצב שלהן", אמר קרופוטוב. "זה קריטי, כי משאבי המגינים מוגבלים, ואז עליהם להחליט ולהתפשר: האם להעמיק ולחקור אירוע ספציפי – או להמשיך לצוד איומים ולזהות מתקפות פוטנציאליות על הארגון שלהם?". "כמו כן", אמר, "היבט הייחוס של האיום הוא מאוד חשוב, כי על המגינים לדעת מהן כוונות התוקף ומה יכולותיו". קרופוטוב הצביע גם על האתגר הטמון באינטרנט של הדברים: "כל ציוד IoT יכול, ועלול, לספק מידע חשוב הן לפושעי סייבר והן להאקרים שפועלים בגיבוי ובחסות מדינות לאום. ניתן להבין ולקצור נתונים מציוד ה-IoT ולעשות זאת בקלות יחסית. יש להגן על העולם הזה בסיוע בינה מלאכותית, עם התאמות והצלבות". מהצד השני החוקר הבכיר ציין גם התפתחות חיובית – הסיוע שהבינה המלאכותית מציעה לצוותי האבטחה בהתמודדות עם סביבות ה-IT המורכבות. "ה-GenAI מתפקדת כאנליסט. היא יכולה, לפעמים, לסייע למגינים בהסקת המסקנות, ולקבוע שאסופת העצים היא יער. לעתים זה לא מועיל, אבל לפעמים זה רמז חשוב לטיפול בנושאים מאוד ספציפיים", אמר. כדוגמה לכך סיפר קרופוטוב כי הוא ואנשיו ניתחו פוסט שפורסם בפורום של פושעי סייבר באנגלית, ו-"רק שילוב של מיומנויות אנושיות עם אלה של AI אפשר לנו לזהות שהכותב הוא בכלל ממוצא סיני. בני אדם לבדם לא היו מצליחים לזהות זאת. לבינה המלאכותית יש יכולת לחבר בין הנקודות בצורה איכותית יותר, לאתר נקודות נדירות ולשלב ביניהן באופן מושכל. כך, בתרחישים מסוימים, הבינה המלאכותית יכולה להיות מועילה אפילו לאנליסט הטוב ביותר". מי ינצח בסוף במרוץ הארוך של הפיכת הסייבר לנשק – הטובים או הרעים? "אין לדעת. מה שאני כן יכול להגיד על זה הוא שהיתרון של הרעים הוא שהם מתעלמים מכל היבט או השפעות מוסריות. האתיקה של הרעים הלכה והצטמצמה לעומת מה שהיא הייתה לפני 5-10 שנים. נכון שיש תוקפים מדינתיים לאומיים, ועדיין, יש להם מגבלות מסוימות על המטרות. פושעים, לעומתם, כמו פושעים, יעשו כמעט את הכול. הם יתקפו איפה שירצו ויגיעו להיכן שקל להגיע אליו. מה שהופך את המגינים לטובים יותר הוא המומחיות שלהם. זה הערך שלהם. התוקף הממוצע הוא בעל פחות מומחיות לעומת המגן. אם המגינים ידעו לנצל את המומחיות הזאת – הם אלה שינצחו".

אירוע הסתיו הגדול של אפל צפוי להתקיים ב-9 בספטמבר ולהיות אחד החשובים בתולדות החברה, עם הצגת דגמי אייפון 18 פרו והאייפון המתקפל הראשון. החברה צפויה לשנות השנה את מסורת ההשקות

סוכני בינה מלאכותית כבר מסוגלים ללמוד, לאתר חולשות, לעקוף מגבלות ולפרוץ למערכות ללא הנחיה מפורשת. בכירי תעשיית הסייבר מזהירים כי ככל שהמודלים יקבלו יותר עצמאות, ההגנה תצטרך לעבור גם היא לידיים של AI