אחרי חודשים של גרסאות בטא, אפל מתכוננת לשחרר את iOS 27 עם שיפורי ביצועים ו-Siri AI

זה כנראה הסיוט הכי גדול של כל חברה: האדם שהיא משלמת לו (לא מעט), וסומכת עליו שיגן עליה מפני האקרים ומתקפות סייבר, מתגלה בתור התוקף בעצמו. ניצל את הידע שלו פרקליטות המדינה הגישה היום (ה') לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום חמור במיוחד נגד מיכאל (מיקי) בר, תושב אשקלון בן 43, ששימש כ-CISO בחברה […]

נושא ההשפעה של הבינה המלאכותית על הכלכלה העולמית, ועל זו של כל מדינה ומדינה, נמצא על סדר היום כבר לא מעט זמן. מודל AI חדש, שאנת'רופיק השיקה אתמול (ד'), מבקש לבדוק כיצד ה-AI תשפיע על הכלכלה הגדולה ביותר בעולם – של ארצות הברית. המודל מבקש לגלות כיצד הבינה המלאכותית תשנה את כלכלת ארצות הברית עד 2030, ומציג תחזיות של מומחי הכלכלה של אנת'רופיק. כמו כן, הוא נותן למשתמשים אפשרות לבצע תחזיות משלהם. המחקר מתבסס על התפיסה שלפיה כל עבודה בנויה מאוסף של משימות, שחלקן ייוותרו ללא שינוי, אחרות יועצמו על ידי ה-AI, משימות נוספות יעברו אוטומציה מלאה ולצידן ייווצרו משימות חדשות. בכמה הכלכלה האמריקנית תצמח, על פי כל אחד מהתרחישים? המודל מציג ארבעה תרחישים: לפי הראשון, התמ"ג הבסיסי של ארצות הברית, ללא AI, צפוי להגיע ב-2030 ל-33.5 טריליון דולר. שלושת התרחישים האחרים מדברים על השפעה צנועה, משמעותית וקיצונית של הבינה המלאכותית. לפי התרחיש הצנוע, השפעת ה-AI תהיה דומה לזו של האינטרנט בשנים הראשונות שלו, והיא תהיה מתונה והדרגתית. שיעור האבטלה של עובדי הידע יעמוד בתרחיש כזה על 2.9%, והתמ"ג יגיע ל-34.1 טריליון דולר – 1.6% יותר מאשר בתרחיש הבסיסי. כלומר, כלכלת הבינה המלאכותית תוסיף לו 600 מיליארד דולר. בתרחיש המשמעותי, עד 2030, מערכות הבינה המלאכותית יהיו מסוגלות לבצע כחצי מעבודות הידע במקום כוח האדם האנושי, ושיעור האבטלה שלהם יעלה ל-4.5%. הדבר יביא לצמיחה כלכלית כפולה מהרגיל ולזינוק בתמ"ג. שכר עובדי הידע ייוותר ללא שינוי, אולם עובדים במקצועות פיזיים או פרונטליים, כמו בניין או סיעוד, ישתכרו הרבה יותר, עקב זינוק שיחול בביקוש למקצועות אלה. לפי התרחיש הזה, הבינה המלאכותית תוסיף לתמ"ג 8.3% וזה יגיע ל-36.3 טריליון דולר. במקרה הקיצוני, התמ"ג בארצות הברית יגיע ב-2030 ל-44.4 טריליון דולר – כמעט 11 טריליון יותר מהתמ"ג ללא השפעה של ה-AI כלל. זוהי תוספת עצומה, של 32.4%, עם קצב צמיחה שנתי של 15% והכפלת הכלכלה בכל 4.5 שנים. במסגרת התרחיש הזה, הבינה המלאכותית תציג ביצועים טובים יותר מבני האדם ברוב מקצועות הידע. מהצד השלילי של המטבע, במקרה שכזה, האבטלה תזנק לרמות היסטוריות, עקב הקושי של עובדי הידע המפוטרים למצוא עבודה במקצועות אחרים, והיא תהיה ממושכת. יותר מחמישית (21.5%) מעובדי הידע יאבדו את מקום העבודה שלהם, וקרוב לחמישית (17.9%) לא ימצאו עבודה אחרת, כלומר: יהיו מובטלים. עם זאת, האבטלה של העובדים ביתר המקצועות תרד. ועדיין, בגלל הגידול הדרמטי אצל עובדי, או מפוטרי, הידע, גם האבטלה כולה תצמח מאוד – ל-11.9%. בכל אחד מהתרחישים שבהם ה-AI צומחת, המחקר צופה גידול בפערים של חלוקת ההכנסות, כאשר יותר נתח מהתוצר יגיע לבעלי ההון מאשר לעובדים. הווה אומר שגם אם הכלכלה תגדל, ואפילו באופן דרמטי, הנתח של העובדים בעוגה יקטן. מה חושב הציבור האמריקני? אנת'רופיק אף ערכה סקר בקרב כ-10,000 אמריקנים, שבו היא שאלה בכמה לדעתם יעלו השכר והאבטלה במדינה עד 2030. התשובה הממוצעת שלהם הייתה קרובה לתרחיש המשמעותי: הם חזו גידול של 10% בתמ"ג ו-5% באבטלה. שיעור הנשאלים שמעריכים שהתרחיש הסביר ביותר שיקרה הוא זה הקיצוני עומד על 10%. לעומת זאת, החוקרים עצמם לא סיפקו הערכה איזה תרחיש סביר יותר שיקרה. ג'ק קלארק, מייסד משותף של אנת'רופיק, אמר לרשת הרדיו הציבורית האמריקנית NPR כי "אני חושב שהטכנולוגיה תמשיך לצמוח בקצב מאוד, מאוד מהיר, אבל הפיזור של הטכנולוגיה (בקרב קבוצות האוכלוסייה – י"ה) יהיה הרבה יותר מאתגר ממה שאנשים חושבים". הוא התייחס גם לממשלה ואמר כי אם תהיה צמיחה בתמ"ג כמו שהתרחישים המשמעותי והקיצוני חוזים, "היא תוכל לבצע צעדים שלא ניתן לדמיין אותם כיום. קובעי המדיניות צריכים להתכונן להוציא עוד כסף".

פרקליטות המדינה הגישה היום (ה') לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד מיכאל בר (43) מאשקלון, שנאשם שביצע מתקפות סייבר רחבות היקף נגד שורה ארוכה של חברות בישראל ונגד אנשים פרטיים, וקצר מהם מידע עסקי ופרטי. הוא נעצר לפני קצת פחות מחודש, וכמה ימים לאחר מכן פורסם בלעדית באנשים ומחשבים כי הוא היה עובד IT ומומחה סייבר. הווה אומר, מקצוען אבטחת מידע ביום – והאקר בלילה. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין אלעד דיין וחווי לרנר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, "החל מ-2019 ועד למעצרו, לפני כשלושה שבועות, בר פעל באופן שיטתי להפצה ולהפעלה של נוזקות, ששימשו אותו ככלי סייבר התקפיים. הוא פיתח אותן בעזרת כלי בינה מלאכותית. הנוזקה הראשונה היא WINDOWSAUDIT.EXE, והשנייה היא WESERCH". באמצעות הנוזקות, בר חדר מרחוק למחשבים של 26 חברות במשק הישראלי, ששמותיהן לא צוינו, וכן למחשבים של אנשים פרטיים, ושאב מהם מידע. לפי התביעה, בר, ששימש באותה עת כמנהל אבטחת מידע בחברה המאגדת כמה חברות בתחום הבנייה ועיצוב הבית, השתמש בנוזקות "באופן שאפשר לו שליטה מתמשכת ומרחוק במחשבים המותקפים, וכן אפשרות לבצע מגוון רחב של פעולות בכל מחשב, בעת מתן פקודה יזומה על ידו. בדרך זו הוא הצליח לפגוע במערכות ההגנה של המחשבים המותקפים, לאסוף מידע רגיש ומוגן, כגון קבצים, סיסמאות ופרטי גישה לחשבונות שונים, להשתלט על מחשביהם של המשתמשים, להפעיל את מצלמותיהם בלא ידיעתם, לצפות בזמן אמת בפעולות שהם מבצעים במחשב, לתעד אותם ולעקוב אחריהם. הנוזקות שהותקנו במחשבים המשיכו לפעול גם לאחר כיבוי שלהם". עוד באישום: צילום תמונות אינטימיות של נשים וקטינות כתב האישום מציין בנוסף כי בר צילם באמצעות מצלמות המחשבים שפרץ אליהם תמונות אינטימיות של נשים שהועסקו באותן חברות, בעת שהיו בביתן או בבית מלון, וכן של בנותיהן הקטינות. את המידע שאגר, כולל סיסמאות וקובצי מדיה רגישים, הוא מיין וסידר בתיקיות ייעודיות לפי זהות הנפגעות. מעשיו של בר התגלו רק באפריל 2026, בעקבות חקירה שהתבצעה באחת מהחברות שהותקפו. זו חשדה כי נפלה קורבן למתקפת סייבר. במסגרת החקירה עלה חשש שלא מדובר באירוע נקודתי, אלא במתקפת סייבר נרחבת על המשק הישראלי. על פי האישום, גם החברה שבה בר עבד נפלה קורבן למתקפה שלו עצמו. נציגי מערך הסייבר הלאומי פנו אליו, במסגרת תפקידו כמנהל אבטחת המידע בחברה, ועדכנו אותו בחשד הזה. בר הסתיר מנציגי המערך כי הוא הגורם העומד מאחורי התקיפה ולא חדל מביצוע העבירות גם במהלך השיחות הרבות שקיים איתם. "יתירה מכך, הוא המשיך ופיתח נוזקה נוספת, מתוחכמת יותר, והחדיר אותה לחברות נוספות", ציינו בפרקליטות. שורה ארוכה של עבירות כתב האישום מייחס לבר שורה ארוכה של עבירות, בהן חדירה לחומר מחשב שלא כדין כדי לעבור עבירה אחרת, פעולות אסורות בתוכנה, החדרת נגיף למחשב, פגיעה בפרטיות וגניבה. הפרקליטות הגישה בקשה לעצור את בר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. לדבריה, "בר הוא בעל כישורים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות בתחום הסייבר, שאפשרו לו להתאים את הנוזקות שיצר ולבצע באמצעותן מגוון רחב של פעולות התקפיות. מעבר למתקפה, בר החדיר את הנוזקות גם למחשביהם האישיים של עובדים בחברות המותקפות. במשך שנים הוא העביר למחשבים האישיים הללו פקודות, ואסף מידע ותיעוד אישי ורגיש על המשתמשים". מי אתה, מיכאל בר? בסוף אוגוסט חשפנו בלעדית באנשים ומחשבים כי בר, ששמו היה אז אסור לפרסום, ושנעצר בחשד לפריצה למאות חברות ישראליות ובהחדרת נוזקה לאיסוף מידע רגיש, הוא מומחה מחשבים שעבד כאיש אבטחת מידע בחברת אינטגרציה ישראלית גדולה. באוגוסט עצרו חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 את ההאקר, נטול עבר פלילי שפעל עצמאית. תחילתה של הפרשה לפני כחמישה חודשים. למרכז התגובה לאירועי סייבר של פרופרו הישראלית הגיעה בסוף אפריל השנה קריאה דחופה מצד לקוח ארגוני שלה לבדוק קובץ חשוד. מומחי אבטחת המידע של פרופרו פתחו בחקירה, ואז גילו כי מדובר בנוזקה לא מוכרת, שאינה סטנדרטית, מתקדמת, שנכתבה בסיוע AI וכלי וייב קודינג. פרופרו מסייעת לחברות ולארגונים להיחלץ ממתקפות סייבר, ובראשה עומד עמרי שגב מויאל, המנכ"ל. לדבריו, "לא הכרנו את הנוזקה ולרגעים אף חשדנו שהיא פרי פיתוח איראני. התחלנו בחקירה מעמיקה. הצלחנו לשרטט את נתיב ההפצה של הנוזקה והדרך בה הקורבנות הודבקו בה: באמצעות רכיב הגנת קצה (EDR) של חד קרן, ענקית סייבר ישראלית בינלאומית. הבנו כי מפתח הנוזקה אינו בקיא טכנולוגית ולכן נעזר ב-AI… הבנו שיש פה משהו חמור יותר ממה שחשבנו תחילה. גילינו כי הודבקו עשרות רבות של חברות ישראליות, וייתכן שמדובר במאות. אז פנינו למערך הסייבר הלאומי ולמשטרת ישראל". בעזרת עבודת נמלים, איסוף נתונים והצלבה שלהם, חוקרי פרופרו הצליחו להגיע לזיהוי חלקי של ההאקר ולזיהוי של חלק מהקורבנות.

בדרך כלל משחקים שמבוססים על מותגים כמו קומיקס, סדרות טלוויזיה או סרטים, סובלים משם לא טוב. בכל זאת, המפתחים והמפיצים סומכים על זה שהמותג מספיק חזק והמעריצים הם עדר פרייארים שיקנה הכל, ומשקיעים את המינימום האפשרי כדי לחלוב מהם כסף. אבל מאז סדרת משחקי Arkham של באטמן, משהו השתנה, ו-Insomniac Games הוכיחו שהם יכולים אפילו […]

"אני מאמין שההיי-טק הישראלי ימשיך גם בשנה הבאה להיות הקטר של המשק", אומר היזם הוותיק וממציא הדיסק-און-קי דב מורן, בראיון לאנשים ומחשבים לקראת השנה החדשה. מורן משמש כיום כשותף מנהל בקרן הון-הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures), שפועלת בתחומי הדיפ-טק, השבבים, הבינה המלאכותית והחיישנים, ובכלל בטכנולוגיות פורצות דרך. הוא ציין כי "היקף ההשקעות ממשיך לגדול, כי בסופו של דבר, מה שקובע הוא המוצר ועל איזו בעיה הוא עונה, ומבחינתי, זה עוד נדבך שמוסיף לאופטימיות". ההערכה החיובית של מורן נשמרת גם לנוכח ההשפעות שחווה הענף בשלוש השנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, עקב חוסר היציבות המדינית והכלכלית, משבר שער הדולר, הבינה המלאכותית, שהשפעתה הולכת וגוברת, והפיטורים בענף. דווקא לגבי הפיטורים, מורן לא מודאג במיוחד. לדבריו, "הפיטורים הם חלק משינוי עצום שעובר על ענף ההיי-טק – ולא רק בישראל. יש חברות שלא השכילו לזרום עם השינוי, פתאום הן גילו שיש להן עובדים מיותרים בתחומים שבהם הטכנולוגיה יכולה לעשות את העבודה טוב יותר, והן נאלצו לפטר, ואפילו לסגור. אני לא מודאג מכך, כי בסך הכול מה שיש פה הוא טרנספורמציה – מעבר מסוג מסוים של עובדים לתפקידים וסוגי עבודה שנדרשים כיום, ובמקביל נולדים מקצועות חדשים. זה היה כך תמיד, בכל פעם שהמציאו טכנולוגיה חדשה התרחש שינוי שכזה". מורן ציין כי "יש לא מעט דוגמאות לחברות גדולות שלא זיהו בזמן חדשנות משבשת ונפלו, ובמקומן קמו חברות חדשות". "הטאלנטים הישראלים מאוד מבוקשים בעולם" אלא שיש תופעה אחרת, שמדאיגה את מורן (ולא רק אותו) הרבה יותר: הגירת מוחות של אנשי היי-טק, רופאים ועוד מישראל לחו"ל. "אני שומע יותר ויותר מנשיאי אוניברסיטאות, שאיתם אני נפגש, דאגה עמוקה מהיקף העזיבה של רופאים ומהנדסים, מטובי המוחות. חלקם חוזרים מסיבות שונות, אבל עדיין, הטאלנטים המובילים נמצאים בחו"ל", ציין. לדבריו, גם כאן מדובר בדבר שלא אופייני רק לישראל, אלא זוהי תופעה עולמית, שנובעת מהתחרות הגוברת בין מדינות על כוח אדם איכותי. "יש תחרות בין המדינות על הון אנושי, והישראלים מאוד מבוקשים בחו"ל", אמר מורן. מהדיסק-און-קי ועד גרוב ונצ'רס מורן הוא אחד היזמים והמשקיעים הבולטים בישראל. ב-1989 הוא הקים את אם-סיסטמס יחד עם אריה מרגי. פריצת הדרך העולמית של החברה הייתה בפיתוח התקן האחסון הנייד, מבוסס ה-USB, שזכה לכינוי דיסק-און-קי, והפך למוצר ששינה את העולם. אם-סיסטמס נמכרה בהמשך לסנדיסק תמורת 1.6 מיליארד דולר. בהמשך עמד מורן בראש חברות נוספות, ובהן מודו, שפיתחה טלפון סלולרי מודולרי. החברה לא הצליחה להרים את המוצר מבחינה מסחרית, אך הפטנטים שלה נמכרו לגוגל. לפני שהקים את קרן גרוב ונצ'רס, מורן כיהן כיו"ר החברה ממגדל העמק טאואר סמיקונדקטור, שהפכה לתאגיד בינלאומי. כיום מנהלת גרוב נכסים בהיקף של כ-500 מיליון דולר, והיא נמצאת בשלבים מתקדמים של גיוס לקרן הרביעית, עם יעד של 150 מיליון. "ליזמים של היום קצת יותר קל" ממרום ניסיונו כיזם, שהחל את דרכו בתקופה שבה המילה סטארט-אפ כלל לא הייתה מוכרת, מורן קובע שדור היזמים הנוכחי נמצא בעמדה טובה בהרבה מזו שבה הוא היה בתחילת דרכו. "היזמים של היום הרבה יותר חכמים, והחיים שלהם קצת יותר קלים, כי הם יכולים לגייס כסף", ציין. "כשהקמתי את החברה הראשונה שלי, עוד לפני המצאת הדיסק-און-קי, בכלל לא היה מושג של גיוס כסף. הבאתי כסף פרטי, מנכס שסבא שלי השאיר לי. הבנקים בוודאי לא נתנו לי יותר מדי. כיום זה אחרת". יש לציין שגם הוא סבור שהממשלה החדשה שתיבחר תצטרך להתמודד עם האתגרים שהענף חווה בשנים האחרונות, ולהשקיע בתשתיות ובקידום ההיי-טק.

נקודות עיקריות גוגל שחררה את דפדפן Chrome 153 עם 230 תיקוני אבטחה, בהם חולשת יום אפס שנוצלה בפועל. הפרצה זוהתה במנוע ה-JavaScript וה-WebAssembly המכונה V8 ומאפשרת הרצת קוד זדוני בארגז החול. דפדפנים נוספים המבוססים על Chromium צפויים להפיץ את התיקון לפי לוחות הזמנים של מפתחיהם. הגרסה החדשה מקצרת את מחזור הפצת העדכונים של הדפדפן לשבועיים […]

נקודות עיקריות JLab השיקה את JBuds Mini ANC הזעירות עם Apple Find My ועד 25 שעות סוללה במחיר 43 דולר. אוזניות הספורט GO Sport ANC מציעות סינון רעשים אקטיבי וזמן סוללה של עד 35 שעות. דגם הספורט הפתוח JBuds Open Sport 2 מציע דרייבר 14.2 מ"מ וזמן סוללה של עד 45 שעות. האוזניות יהיו זמינות […]