לנבט התורמוס הארץ-ישראלי לא היתה שליטה על המקום שבו יבקיע את פני הקרקע. לו היתה מוענקת לו זכות בחירה, ספק אם זו פיסת הנדל"ן שבה היה מתמקם. התרמיל שבו החלו חייו נשמט על האדמה בסוף החורף שעבר, התגלגל קצת במדרון - והמתין. אחר כך התייבש, נפתח, והביא לעולם כמה פולים שמנמנים שהתפזרו מסביב. כשהגשם בא (ועוד איך בא), הפולים נסחפו בשיטפון. הם גלשו במורד החולי, זרמו עם הזרם העכור, ונעצרו היכן שנעצרו. פחות מיממה אחרי שהמבול נרגע והשמש הציצה - הם כבר פרצו דרך שכבת הזיפזיף ופרשו ...

ניחא שהם מבקשים "תשר" מתחת לחופה, אבל ליד הקבר?

דווקא הפשרה העקלקלה שאותה גינה השופט רובינשטיין במונח "ישראבלוף" היא הרצויה במקרה הישראלי המורכב

מי שקידמו את הרב סתיו כמועמד מוביל מטעם הציונות הדתית התעלמו מעוצמת ההתנגדות החרדית, שלא מותירה סיכויים רבים לבחירתו

"אתה עובד עלי". זה כל מה שהיא היתה יכולה לומר. "אתה עובד עלי". ושוב, ועוד פעם. "לא יכול להיות. אתה עובד עלי!".ראיתי הרבה סיפורים משונים במשך שנותיי בעיתונות, אבל נראה לי שזה אחד מההזויים ביותר שבהם. סיפור שמעבר לפיקנטריה ולתענוג הבלשי המסוים שמספקים סימני השאלה הרבים שמרחפים מעליו, הוא מלמד גם כמה דברים על פניה העכשוויים של העיתונות, או כמו שהיא מכונה עכשיו - תעשיית התוכן. הידיעה שצצה בפורומים העוסקים בסקופים קפצה לנו מול העינים ...

קוראים לה מאיה. בעצם דנה. בעצם קרן. מאידנק. היא גרה בתל אביב. נולדה לא רחוק. בכרמיאל. היא לומדת לתואר. תחקירנית בתכנית בוקר. עוד תגיע רחוק. מתאמנת באותו מכון עם נינט. עושה יוגה. יש לה כלבה עם 3 רגליים. תאונה. בקשר מצויין עם ההורים. הם לא מבינים אותה. יצאה שנתיים עם סופר. שנה עם דילר. כבר חודשיים שהיא עם מעצב. וזה מרפא. זה מה זה מרפא. מרוויחה 4400 שקל בחודש טוב. משלמת שכירות 2100.ויש לה דעות. חבילה מעוצבת של דעות. בחודש האחרון, שהיה גדוש בקונפליקטים ודילמות עד לעייפה, היא שיפצרה ...

אחרי שנים של דיכאון וחיים בכלא רגשי נכנסתי לסניף אגודת הלהט"ב בבאר שבע וחיי השתנו. מצעד הגאווה המתקיים היום בעיר הוא הזדמנות לקוות שגל השינוי מוושינגטון ישטוף גם אותנו