מיגור של תחלואה והארכת החיים - אבל גם הגברה של הנאה ממין או מחוויות פסיכדליות. פרופ' אריאל רבל, גינקולוג המתמחה בפריון, מספר בספרו החדש על טכנולוגיות שמסייעות כבר עכשיו להתפתחות גוף האדם - ושיביאו לשינויים מרחיקי לכת בעתיד. אבל האם אנחנו באמת מעוניינים בכל שינוי שכזה? "כל מה שיכול למזער את הסבל ולהגביר את ההנאה - אני בעדו", הוא מבהיר

למרות המודעות הגוברת לעובדה שכל אחד מאיתנו בנוי לגמרי אחרת, רובנו עדיין שופטים את עצמנו לפי מדדים נוקשים של משקל רצוי או BMI. מומחה לתזונה מסביר למה זו טעות, ומה באמת אנחנו צריכים לדעת כדי לשמור על הגזרה שלנו ולמנוע מחלות

כל מי שאי פעם נזקק להשתלה או לתרומת איברים מכיר את ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות ומי שהייתה בת זוגו של אהוד בן דרור - אדי, שעל שמו נקרא כרטיס אדי. אבל עכשיו היא מגלה לראשונה מה קרה במסע הייסורים האישי שעברה בדרך לאימוץ שני ילדיה מרוסיה. עם יציאת ספרה, "לטובת הילדה", היא מספרת על השופטת שהטילה וטו וכמעט חסמה את כל הליך האימוץ לישראלים, איש העסקים המקומי שהציע לעזור אבל אז חיכה לה במכנסיים מופשלים בחדר המלון, והפעם הראשונה שבה ראתה את התינוק שלה הולך - רגע לפני שכמעט נלקח ממנה

"גשם בעתו, כמה עצב בא איתו..." לא סתם רותי נבון שרה את המילים האלה (של תלמה אליגון רוז). יש משהו בגשם ובמזג האוויר החורפי הקודר שגורם גם לענני נפשנו להתחשר ולהתקדר. זה קורה בגלל מגוון סיבות - הטמפרטורות שמתחילות לרדת והקור, שעות השמש שמתמעטות והיום שמתקצר אל תוך חשיכה מוקדמת, הנטייה להתכנס אל תוך הבתים תוך הפחתה של מפגשים חברתיים - כל אלה תורמים לירידה במצב הרוח אצל רבים. זה לא רק בראש שלכם, דיכאון חורף הוא תופעה מוכרת ויש לה אפילו שם: באנגלית קוראים לזה Seasonal Affective Disorder או בקיצור: SAD (תודו שזה מושלם). להתקצרות שעות האור והתארכות שעות החושך יש השפעה פיזיולוגית של ממש. ההחשכה המוקדמת מסמנת לגוף לייצר מלטונין (הורמון המעודד שינה) מוקדם יותר, וכתוצאה מכך אנחנו נהיים יותר עייפים יותר מוקדם. וישנה עוד השפעה חשובה: הייצור המוגבר של מלטונין בא לעיתים על חשבון ייצור מוליך עצבי אחר - סרוטונין - שקשור בין היתר בוויסות מצב הרוח ושיפורו. השילוב של שתי ההשפעות הללו גורם לנו להרגיש עייפים ורדומים יותר בגלל השפעת המלטונין, ומדוכדכים ועצבניים בגלל הירידה בסרוטונין.

פרויקט צילומים חדש מבקש להוציא לאור את חולי הפסוריאזיס, ולשנות את הסטיגמות שעדיין מלוות את המחלה: "גם היום חלק גדול מהציבור עדיין חושב שזו מחלה מדבקת"

בסוף השבוע הזה מציינים ברחבי העולם את יום הילד הבינלאומי, ולקראתו מתפרסם סקר דעת קהל שערך מכון אדלר באמצעות חברת IPANEL, במטרה לבדוק את מידת המעורבות ההורים בישראל בחיי ילדיהם, עד כמה ההורים מודאגים לגבי הילדים שלהם, ומהן הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את כלל ההורים בישראל. מהסקר עולה כי ל-92 אחוזים מהנשאלים חשוב לדעת איפה הילד שלהם נמצא בכל רגע, ו-37 אחוזים מהם אפילו משתמשים בעזרים דיגיטליים כדי לדעת היכן הילד נמצא בכל רגע נתון, לקבל התראות על מיקומו ולעיתים ללמוד גם את ההיסטוריה המדויקת של תנועות הילד על מנת לדעת לאן הוא הולך ואיפה הוא נמצא.

תקיפות, יידוי אבנים ואיומים: נתוני מערכת הביטחון מראים עלייה חדה באלימות מתנחלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית ■ ההיערכות לגל חמישי ולווריאנט עוקף חיסון שמה במוקד את התרופות לטיפול בקורונה ■ והאם המערב שוב ממעיט בהערכת השאיפות של רוסיה