The headlines that made most buzz on this page
05/06/19 14:59
13.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מוזילה פרסמה עדכון חדש בעבור דפדפן האינטרנט שלה, פיירפוקס, וטוענת שלאחריו תגבר השמירה על פרטיות המשתמש והאבטחה של הגולשים המשתמשים בו.
פיירפוקס הוא אחד הדפדפנים הפופולריים ביותר בעולם, והתוספת של מה שהחברה מגדירה כ"הגנה משופרת מפני מעקב" (Enhanced Tracking Protection), שאמורה להיות מופעלת לאחר העדכון כברירת מחדל, עתידה לשדרג אותו כשטובת המשתמש עומדת לנגד עיני המפתחים, ואולי להגביר את הביקוש לו עוד יותר.
המעקב של פייסבוק נחסם
עוד סיפרה החברה על עדכון תוסף Facebook Container, שנועד ספציפית כדי לחסום את המעקב של הרשת החברתית הדומיננטית בעולם אחרינו באתרים שאינם שירותים משלה.
עם העדכון החדש התוסף לא יאפשר עוד לרשת החברתית מעקב באתרים המשתמשים בתכונות השיתוף החברתי שלה. כלומר, באתרי אינטרנט שמציגים את לחצן הלייק של פייסבוק מתחת לתכנים שלהם, למשל, האפשרות תפסיק לפעול, ולכן פייסבוק לא תוכל לדעת שביקרתם בהם. גם מגולשים שאינם חברים ברשת החברתית של צוקרברג יחסך מעקב ופייסבוק לא תוכל להרכיב פרופיל צללית שלהם יותר, כפי שהייתה מסוגלת קודם לכן.
למעשה, מטרת התוספות הללו היא להגן על משתמשים ממעקב של גורמי צד שלישי באופן כולל, וזאת מבלי לגרום לבעיות מול האתרים.
הכלי החדש של מוזילה יופץ באופן אוטומטי למשתמשים הקיימים בחודשים הקרובים, אבל כבר קיים הלכה למעשה והמשתמשים יכולים להפעיל אותו כבר כעת בהגדרות, על ידי בחירה באפשרות "חסום עוקבים מצד שלישי" (Block Third Party Trackers).
לטענת החברה, התכונה החדשה תהיה "כמעט בלתי נראית" למשתמשים ומדגישה שהשינוי היחיד שבו ירגישו הוא סמל מגן זעיר שיתווסף לשורת כתובת הדומיין, ושמשמעותו היא שהתכונה בפעולה.
"הפרטיות של אנשים במקום הראשון"
החברה הודתה בפוסט בלוג שלה, שנחתם על ידי דייב קמפ, סגן נשיא בכיר בפיירפוקס, בלי כל רתיעה כי היא מקווה שהכלי החדש בדפדפן יגרום הרבה בעיות ל"אלפי חברות" שידועות בנוהג שלהן לעסוק ב"מעקב אחרי כל תנועה של אנשים".
קמפ הוסיף וציין כי "במהלך השנה האחרונה ראינו חברות טכנולוגיה מדברות על משחק גדול של פרטיות בתגובה למספר שערוריות גלובליות, שהותירו אנשים מרגישים יותר ויותר פגיעים. זה מצער שהשינוי הזה צריך לקרות בכדי שחברות הטכנולוגיה יבינו".
"בפיירפוקס אנו מאמינים כי כדי להגן על אנשים באמת אנחנו צריכים ליצור סטנדרט חדש המעמיד את הפרטיות של אנשים במקום הראשון" לדבריו החברה החלה לעבוד על תקן שכזה ותוספת תכונות הקשורות לפרטיות הרבה לפני שהנושא יצא לאור.
קמפ כתב ש"אנו מחויבים יותר מאי פעם לבניית הגנות מקוונות חזקות יותר בעבור כולם, ותכונות חדשות אלה של Firefox מעידות על מסירותנו לעזור לאנשים להישאר בטוחים בכל פעם שהם משתמשים בדפדפן".
05/06/19 16:34
12.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עוד אפליקציה של גוגל נסגרת: ב-5 באוגוסט תפסיק לפעול אפליקציית Google Trips, שסיפקה מידע לתכנון חופשה, כמו פרטי טיסה, הזמנת חדרי מלון ותכנון סיורים.
לאחר שהתפרסמו שמועות ברשת על כך שהאפליקציה עומדת למצוא את מקומה בבית הקברות של גוגל, מאחר שהחברה לא סיפקה כל חדשות בנוגע אליה כאשר הודיעה על חידושים ושיפורים בשירותי הרשת שלה, אתמול ניתן לכך האישור הרשמי בדף התמיכה של האפליקציה.
התכונות הפעילות יועברו לאפליקציות Search ו-Maps
התכונות הפעילות כעת באפליקציה יועברו לאפליקציות Search ו-Maps, אבל עד 5 באוגוסט יכולים משתמשים עדיין להוריד את האפליקציה וגם להשתמש בה כרגיל. לאחר מכן תופיע עם פתיחת האפליקציה ההודעה: "אמרנו שלום ל-Google Trips".
דף התמיכה מפרט כיצד להשתמש בתכונות של Trips באפליקציות Search ו-Maps.
05/06/19 11:37
7.32% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו יודעים לקחת מאות אלפי פריטי מידע, ובעזרת אלגוריתמים לעשות עליהם מניפולציות ולחלץ מהביג דטה הזה תובנות. בעוד המודיעין בעבר חיפש את 'ידיעת הזהב', כיום – הגישה השתנתה והדרך להגיע למודיעין הנכון היא לדלות ולזקק פרטי מידע רבים", אמרה בראיון לאנשים ומחשבים סגן אלוף ל', ראש צוות אסטרטגי בחטיבת המחקר באמ"ן.
בשנים האחרונות שינתה חטיבת המחקר במודיעין חלק מאופן פעולתה. בעוד שבעבר אנשיה פעלו כאנליסטים בכל גוף מחקר, כלומר מחקר איכותני, המתבסס על ניתוח נתונים ועל בסיסם פרשנות והערכה לשם הפקת תובנות – הרי היום, אנשי החטיבה עובדים גם באופן חדש: טיפול בהררי נתונים, ביג דטה, וחילוץ התובנות מהם. בשל כך נולד הצורך החדש: הכשרה ואיתור של מנתחי נתונים, דטה אנליסטים, היודעים לשחות ולנווט את דרכם באמבטיות ובאגמי הנתונים – ולא לטבוע בהם.
להוציא את המוץ מהתבן הדיגיטלי
"אבל הצוות בראשותי מוביל את ההשתנות", הסבירה ל', "חטיבת המחקר באמ"ן היא ארגון איכותני, העושה מחקר איכותני, הדומה לזה שבאקדמיה. לכך מצרפים את המימד האינטואיטיבי, של מי שחי, נושם, לומד ומכיר את האויב. בשנים האחרונות הבנו שאנו לא מצליחים להכיל את ריבוי המידע ולא מספיקים לנצל אותו. לכן, הבאתי לאנשי כלים חדשים, שרלוונטים לעיסוק בביג דטה. אני רוצה שאנשי יוציאו את המוץ מהתבן הדיגיטלי המודרני – שיידעו לתשאל מאגרי מידע, ולחלץ מהם תובנות. לדעת את מיקום האויב ואת כיווני פעולתו לא על בסיס ידיעה מודיעינית אחת או שתיים, אלא אלפים. לשם כך היינו חייבים ללמד את האנשים לעבוד בצורה לא אינטואיטיבית".
המימד החזותי בטיפול בביג דטה, הסבירה סא"ל ל', "חשוב מאד: הויזואליזציה משמעותית, כי היא עוזרת להעביר בצורה טובה יותר את שאלות המחקר. היא מאפשרת לראות יער ולא רק עצים בודדים, מגמות ולא רק פרטי מידע".
"הטיפול בביג דטה", אמרה סא"ל ל', "עושה שני דברים. האחד, שאלה החוקרת את המידע, מנסה למצות אותו כדי לספק תשובות, לשלוף את דגי הזהב מאמבטיית הנתונים. הדבר השני הוא Data Driven, לעשות חיקור במידע. אני רוצה שהמידע יספר לי סיפורים שלא חשבתי עליהם, שיציף חריגים ואנומליות ויעזור לי באזורים בהם אני 'עיוורת'".
לדבריה, "ישנם שלושה אזורים: האחד, הדברים שאני יודעת מה אני מחפשת, זה הידוע. השני, הלא ידוע. יש משהו, אבל אני לא יודעת אותו לעומקו. למשל, כמה טילים יש לאויב ומתי ואיפה הוא יפתח באש. מה שאני יודעת שאני לא יודעת. האזור השלישי הוא הרבה יותר קשה: יש דברים שאני לא יודעת שאני לא יודעת. פה אנו עושים חיקור וגילוי (אקספלורציה) על החומרים. לשוטט במידע, לגלות ולתפעל את המאגרים - בלא הנחת יסוד, בלא קונספציה, משהו שלא חשבנו עליו מראש, למשל, שליכטנשטיין היא אויבת של ישראל. ניתוח טקסט, ניתוח רגש וניתוח המדיה החברתית, עשויים לעזור למצוא קשר בין ישויות ופרטי מידע שכלל לא חשבנו עליהם".
"אנו פחות עוסקים בטכנולוגיה", הסבירה סא"ל ל', "אנו משתמשי הקצה, 'הליבה העסקית' שלי היא מחקרית. חלק מאנשי הם טכנולוגים. הם פונים לאנשי ה-IT בבתי התוכנה של אמ"ן וחושבים מהי הפלטפורמה הטכנולוגית שתסייע לאנשי המחקר באופן המיטבי. הם מסבירים לאנשי ה-IT איך נראה ה-Workflow, התהליך ה'עסקי' מודיעיני - ואיזה תהליך טכנולוגי ואיזו ארכיטקטורת מחשוב צריך לתפור".
לכן, הסבירה, "אנו עוסקים בהכשרת מנתחי מידע. אנו רוצים להכשיר מספיק אנשים שיידעו את השפה, יידעו לשבת עם טכנולוגים ויחשבו יחד על כלי בינה מלאכותית שישפרו את יכולות המחקר. לנו לא אכפת האם מדובר במוצר מדף טכנולוגי, או פרי פיתוח: לחטיבת המחקר זה שקוף, הם רוצים פלטפורמה שתמקסם את זמן החקירה ושתביא תוצרי חיקור טובים יותר". לדבריה, "עם כל הכבוד, ויש כבוד, לבינה מלאכותית, לימוד מכונה ואלגוריתמים, כי הם נותנים מתאמים והקשרים – אבל לעולם מכונות לא יידעו לתת סיבתיות. את הסיבה וההסבר לפער בין גרפים רק חוקר, אנליסט, איש מודיעי הבקיא באויב, יידע לתת. והוא גם יספק הקשר לסביבה האופרטיבית".
ה-ביג דטה נגד סוחרים בעזה הקשורים לטרור
"השתמשנו בניתוח דטה על מאגרים גלויים ומאגרים מודיעיניים", הדגימה סא"ל ל', "לזיהוי קשרים בין סוחרים ברצועת עזה לבין חלפנים הפועלים בשיתוף ארגוני טרור ברצועה. עשינו זאת לשם פגיעה בשיטת הקיזוז המשמשת להעברת כספים לארגוני הטרור ברצועה - שיטת החלפנות. השיטה מבוססת על אמון בין שני חלפנים, שאינה כוללת מעבר פיזי של הכספים, אלא קיזוז שלהם תמורת סחורות: הסוחר מפקיד מזומן אצל החלפן ברצועה, והחלפן, באמצעות חלפנים בחו"ל, שמקבלים את הכספים של ארגוני הטרור, דואג לשלם עבור צרכי הסחר של הסוחר בחו"ל. זיהוי קשרים משמעותיים בין חלפנים לסוחרים, איפשר פעילות אופרטיבית יחד עם המכס, לטובת הרתעת הסוחרים מלשתף פעולה עם חלפני הטרור".
השימוש בביג דטה, סיכמה סא"ל ל', "עוזר בכך שהוא מעלה את רמת הדיוק בהסתמכות. בנוסף, הוא משפר את איכות וכמות הביטויים החזותיים. כך, ניתן 'לפרק' את גוש המידע לשורה של ניתוחים עם תמונת מודיעין מפורטת ומורכבת, לטובת יותר צרכנים-משתמשים. כך, אנו לא רק עושים את הדטה, אלא גם את ה'למה', הסיבתיות. בדרך זו אנו יוצרים מחקר המשלב את הממד האיכותני, עם זה הכמותי - וזה מצליח".
05/06/19 13:11
7.32% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אפליקציית ההיכרויות לקהילה היהודית, JCrushe, היא אולי מקום מושלם למצוא בו אהבה לבני הדת, או אם תרצו זיווג משמיים, וזאת בלי עזרה של שדכן כמו בעבר, אבל כעת מסתבר שהיא גם עלולה לחשוף את מי שבחר להשתמש בה לעיניים סקרניות, וחלילה לטעמים לא הכי צנועים ומתאימים, אולי אפילו לצורך סחיטה.
JCrush הושקה ב-2014 והטכנולוגיה שלה מאוד דומה ליישום ההיכרויות המפורסם והמצליח טינדר. אלא שהאפליקציה המסוימת פונה בהגדרה רק לקהילה היהודית, והונדסה כך שתהיה ייעודית לשימושם של הרווקים והרווקות שנכללים בה. כבר כחודש לאחר התחלת פעילותה היו לה כ-5,000 משתמשים רשומים וכעת היא מונה כ-200 אלף אנשים, שבסך הכל רוצים למצוא אהבה או פרטנר/ית לחיים.
תכנים רגישים בלי סיסמה ובלי הצפנה
אלא שלרוב משתמשי יישומים שכאלו בונים על כך שהטכנולוגיה תשמור עליהם ועל פרטיותם מכל משמר, אבל JCrush כשלה מלעשות זאת.
לפי חשיפה בלעדית של TechCrunch, ובהתבסס על דיווחיהם של חוקרי האבטחה נועם רותם ורן לוקר הישראלים - ששיתפו את ממצאיהם עם האתר ואף כתבו אותם בבלוג של חברת האבטחה vpnMentor - כשל באבטחת אפליקציית ההיכרויות לקהילה היהודית הותיר את מסד הנתונים פתוח ללא סיסמה, וכך נחשפו רשומות משתמש רגישות והודעות פרטיות, "לכל אחד שישע היכן לחפשן", הסביר הדיווח.
מאגר המידע החשוף, ובו תוכן בנפח של מעל 18 ג'יגה בייט, כלל נתונים רבים כמו: שמות מלאים, כתובת מייל, כל המידע מפרופיל המשתמש (כגון למשל תמונותיו). אבל אולי חמור מכך, הוא הסגיר גם 6.5 מיליון מסרים שעברו כהודעות באופן פרטי בין מי שחיפש אהבה באפליקציה, ולמרות שזו מוקדשת רק לקהילה היהודית, לא מדובר ביישום שידוכים דתי או חרדי, ולכן היו במאגר ככל הנראה גם תכנים מיניים, תמונות אינטימיות מאוד ועוד תוכן אישי שנשמר על השרת בלי כל הצפנה.
מעבר לכך היו פגיעים לניצול גם: נתוני המכשיר של המשמתש, טוקן ההתחברות לפייסבוק, המזהה הגיאוגרפי של הלוקיישנים האחרונים שבהם הוא או היא התחברו ליישום, ואפילו מדד השימוש ביישום מבחינת זמן שהייה בו.
רותם פרסם בחשבון הטוויטר שלו ציוץ עם הקישור לכתבה ב-TechCrunch ובו כתב: "אפליקציית ההכרויות ליהודים "JCrush" שכחה שאבטחת מידע זה דבר וחשפה את כל הדטהבייס שלה, שכלל את *כל* הפרטים על *כל* המשתמשים, כולל תמונות פרטיות, הודעות פרטיות, כתובות פיזיות, טלפונים, מידע על מי "נדלק" על מי, ומה קרה אחר כך".
החברה הגיבה לממצאים החמורים ואמרה והתעקשה כי "לא נמצאו כל ראיות לכך שגורמים זדוניים הצליחו לגשת למידע או לנצל אותו לרעה".
05/06/19 14:22
6.1% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נדב ארזואן, סמנכ"ל הדיגיטל של מגער מזה כ-15 שנים, עובר לחברת ההיי-טק קולפלו, כסמנכ"ל התפעול החדש של החברה. במסגרת תפקידו הוא ינהל את כלל מערך התפעול של קולפלו, שמציעה פתרונות לזימון וניהול תורים, פגישות, לקוחות ותהליכים עסקיים. ארזואן בן ה-36 הצמיח את תחום הדיגיטל במגער. בין היתר, הוא הוביל את הקמת פלטפורמת הדיגיטל !MAST, שגרפה שלושה פרסים בטקס IT Awards האחרון של אנשים ומחשבים, וניהל פרויקטים ותהליכים רבים במגזר המוניציפלי.
05/06/19 15:11
6.1% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שטראוס מים הטמיעה את הפתרון של Docomotion, כחלק מפרויקט הטרנספורמציה הדיגיטלית ויישום מערכת CRM חדשה בחברה.
[caption id="attachment_223379" align="alignnone" width="600"] שטראוס מים[/caption]
אורן לשם, מנכ"ל Docomotion, סיפר: "הפרויקט בשטראוס מים נחשב לשאפתני ומאתגר - הן עקב לוחות הזמנים והן בשל הקריטיות של התהליכים העסקיים. Docomotion נבחרה לאור יכולותיה המתקדמות בתחום הפקת המסמכים ב-Salesforce, ולאור העובדה שהפתרון הנו ייחודי בארץ בתמיכתו בדרישות הפקת מסמכים הן מתוך ה-Salesforce והן מחוצה לו. בזמן קצר ביותר הוטמע המוצר, אופיינו ונערכו התבניות והמערכת הייתה מוכנה לעלייה לאוויר במועד שנקבע. ברצוני להחמיא לאנשי צוות של שטראוס מים על הנחישות והמקצועיות שהפגינו במהלך הפרויקט".
[caption id="attachment_292391" align="alignleft" width="300"] צפריר עזרא, מנהל האפליקציות בשטראוס מים. צילום: יח"צ[/caption]
צפריר עזרא, מנהל האפליקציות בשטראוס מים, ציין: "בתכנון הפרויקט, כחלק מתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית ששטראוס מים ביקשה להשיג באמצעות הטמעת מערכת ה-Salesforce, עלה צורך עסקי ברור בשיקוף והנגשה של מידע רלוונטי ללקוח בזמן אמת, ולעתים אף החתמתו על מסמכים מסוימים כחלק מביצוע עסקה. ההחלטה על השימוש ב-Docomotion נקבעה לאחר בחינת חלופה של ממשק למערכות הקיימות בארגון והתייעצות עם מומחי Salesforce המלווים את הפרויקט. גמישות המוצר, קלות העריכה והיותו Native APP ו-Certify ISV של Salesforce הכריעו את הכף. האינטגרציה בין Docomotion ל-Salesforce חלקה ומלאה, מה שחסך זמן ומורכבות בהטמעה. בראייה קדימה, אנחנו עדיין לא משתמשים בכלל יכולות המוצר. אין לי ספק שעם הרחבת השימוש לתכונות המתקדמות בו נוכל להגביר עוד יותר את התועלת העסקית מהמוצר".
לשם הוסיף ואמר כי "הטמעה מוצלחת זו מצטרפת להטמעות מוצלחות נוספות שבוצעו בארץ - במימון ישיר, ווקמי, אבן קיסר, מובילאיי, דן אנד ברדסטריט ואחרים - ובחו"ל בתקופה האחרונה".
[caption id="attachment_292392" align="alignleft" width="300"] אורן לשם, מנכ"ל Docomotion. צילום: יח"צ[/caption]
לדבריו, "Docomotion מסכמת שנה מוצלחת מאוד, עם גידול של כ-280% במכירות הענן בארץ ובחו"ל. אני צופה כי 2019 תהיה שנה מוצלחת אף יותר לאור פרויקטים גדולים מאוד של Salesforce, בהם Docomotion הוא פתרון טבעי בעל ערך עסקי רב. לצורך מענה לרגולציות ולצרכי אבטחת המידע, Docomotion ביצעה הסמכה לתקני ISO 27001 ו-ISO 27018, והחברה הוגדרה כ-GDPR Ready".
הוא סיים באמרו כי "ברצוני להודות שוב לצוות שטראוס מים, למאות לקוחותינו ולעשרות שותפינו בארץ ובחו"ל, שעזרו לנו לצמוח מהר כל כך".
05/06/19 14:42
4.88% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סמסונג ו-AMD הכריזו על הסכם שיתוף פעולה רב שנתי חדש בו יצרנית שבבי הטלפון תשלם דמי רישוי עבור שימשו בקניין הרוחני של AMD לייצור שבבים גרפיים.
המטרה של שתי החברות היא לשלב את הטכנולוגיה שמציעה AMD לשוק הקונסולות במערכות על שבב שסמסונג משלבת בעיקר בטלפונים שלה.
מדובר בצעד שמוגדר כמשבש בגלל שני היבטים: אחד הוא הניסיון לסגור את הפער באיכות הגרפית שמציעים כיום הטלפונים לבין זה שמוצע בקונסולות המשחק הפופולריות, והשני הוא שסמסונג, שהסתמכה עד עתה על שבבי ה-Mali הבסיסיים משהו של ARM, רוצה לפתח גם את השבבים הגרפיים בבית, בעצמה.
מוצרים ופתרונות גרפיים פורצי דרך
החשיבות של הגרפיקה בטלפונים המובילים את השוק הולכת וגדלה. לא מעט יצרניות כבר השיקו טלפונים ייעודיים למשחקים, אך אלו מבוססים על שבבים גנריים שהחברות מנסות להוציא מהן את המיטב.
לסמסונג אין עדיין טלפון משחקים מוצהר, אבל ייתכן שהצעד הזה מראה שגם היא מתכוונת לצעוד בנתיב הזה - אך כאמור עם שבב גרפי שבאמת מיועד להרצת משחקים באיכות גבוהה.
"אנחנו מתכוננים לשינויים משבשים בטכנולוגיה כדי לגלות הזדמנויות חדשות, והשותפות שלנו עם AMD תאפשר לנו להביא מוצרים ופתרונות גרפיים פורצי דרך לשוק לטובת היישומים הניידים של המחר", אמר איניופ קאנג, נשיא חטיבת ייצור השבבים של סמסונג
05/06/19 18:05
4.88% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הדו"ח השנתי של מרכז טאוב, שמציג נתונים על מצב האומה, מתייחס גם לענף ההיי-טק. על פי הדו"ח, בעוד שעובדי ההיי־טק הישראלי מהווים 8.2% מהמועסקים במשק, הם משלמים כרבע מכלל תשלומי מס ההכנסה. נכון הוא שהם משתכרים כפול מהעובדים בענפים אחרים, אבל בכל זאת, שיעורם נמוך. השיעור הנמוך הזה הוא נתון מדאיג, ונובע בין היתר מהמחסור החמור בכוח אדם בענף.
שיעור ההשתתפות הנמוך בהיי-טק נובע מחומות שהענף יצר לעצמו שלא במתכוון, ומחקרים אחרים שנעשו, וכן דו"חות שנכתבו על ידי גופי ממשלה כמו רשות החדשנות, מתריעים מפני פצצת זמן חברתית. הכוונה היא לחומה שתוחמת את תעשיית ההיי-טק לאזור שבין גדרה לחדרה, מעצימה את אי השוויון בחברה הישראלית, מגדילה את הפערים בין הפריפריה למרכז ומונעת מצעירים בעלי כישורים באזורים אלה לפרוץ את תקרת הזכוכית.
הדו"ח של מרכז טאוב תולה את זה בעיקר בעובדה שהמדינה לא עושה מספיק כדי שחלקים גדולים יותר מאותם 92% מהעובדים שלא מועסקים בהיי-טק יקבלו את הכישורים המתאימים לעבור לענף. כך, למשל, ההיקף והקצב של ההסבות המבוצעות לא מספקים על מנת לתת מענה למחסור בכוח אדם. בשנים האחרונות נעשים מהלכים ראשונים בנושא, כמו זה של רשות החדשנות, שמעודדת הכשרת מהנדסים במסגרות לימודים שונות, אבל זה לא מספיק, מה גם שהמחזורים הראשונים של הסבות אלה טרם השתלבו ממש בשוק. העדר היקף מספיק של הסבות ואיתור אנשים שמתאימים לכך רק מחמיר את המחסור בכוח אדם, מעלה את הפערים ומקשה על ישראל להתמודד בתחרות הגלובלית, מאחר שעלות המהנדס הישראלי נעשית יקרה יותר ויותר.
החרדים והערבים בחוץ
הדו"ח מצביע כבעיה גם על אי שילוב חרדים וערבים במידה מספקת בענף. לגבי החרדים, אנשי מרכז טאוב סבורים כי הבעיה היא העדר מקצועות ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה. דבר ידוע הוא שידיעת השפה האנגלית היא סף כניסה בסיסי לענף ההיי-טק. הדו"ח מציע להטמיע לימודי אנגלית במוסדות החרדיים, אבל לכולם ברור שזו משימה בעלת סיכוי קלוש להתממש, בפרט בתקופת בחירות כמו זו שאנחנו נמצאים בה ומיד לאחר מכן, בימים שבהם צריך להרכיב קואליציה - יהיה המנצח בבחירות מי שיהיה.
עד שיטמיעו את לימודי האנגלית במערכת החינוך החרדית, המדינה יכולה להשקיע הרבה יותר בהסבות בקרב בני ובנות מגזר זה. כאן האתגר קשה ביותר, מאחר שמדובר באוכלוסייה שהיציאה לעבודה וללימודים שאינם לימודי קודש עדיין אינה דבר טריוויאלי עבורה. יש לא מעט חרדים וחרדיות שהיו שמחים לעשות הסבה, אבל עדיין לא מצאו את המסגרות המתאימות להם. מנגד יש כאלה שמנסים בכל זאת, אבל נדחים על ידי המוסדות, וגם מתקשים למצוא עבודה.
אותם חסמים קיימים גם אצל הערבים. גם אלה מהם שסיימו לימודי תואר ראשון והאנגלית שגורה בפיהם מתקשים למצוא עבודה בהיי-טק, ולא בגלל כישוריהם.
תמונת מצב לא מעודדת
התמונה שעולה מהדו"ח אינה מעודדת - לא לגבי העתיד של ענף ההיי-טק, לא של ישראל כאומת חדשנות ולא של החברה שלנו, שמתמודדת עם האתגר של צמצום הפערים ויצירת השוויון החברתי. בניגוד למה שחושבים, הבעיה אינה בהכרח העדר תקציב, אלא מנטלית ותפיסתית מצד קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות, שמנתבים אותו למקומות לא נכונים.
העידן הגלובלי, האוטומציה והדיגיטל מתממשקים לכל תחום בחיינו, וזאת עוד סיבה מדוע ענף ההיי-טק לא יכול להישאר בגבולות החומה שהוא התנחל בה. העובדה שהממשלה לא עושה די אינה פוטרת את ראשי הענף, את מנכ"לי החברות, לחפש פתרונות יצירתיים לשלב אוכלוסיות מגוונות יותר. התירוץ הסקסי של "אנחנו מחפשים את המוחות הטובים ביותר שיביאו לנו את ההמצאה הבאה" לא יכול להיות המנטרה היחידה של מנהלי הגיוס. חשוב וצריך לשאוף לגייס את הטאלנט הבא, אבל כל הצדדים - הן ראשי ההיי-טק והן מקבלי ההחלטות בממשלה - חייבים להבין שאם שיעור ההשתתפות של העובדים בענף ימשיך לדשדש סביב ה-8%, המצב לא ייעשה טוב יותר.
כל מה שנכתב עד עכשיו מתקשר לשיח אחר שעלה באחרונה בענף – אמנם בהקשר של הבחירות, אבל הוא רלוונטי כל השנה: חברות ואנשי ההיי-טק חייבים לגלות מעורבות הרבה יותר עמוקה במה שנעשה בחברה הישראלית, להסתובב בכל רחבי הארץ, להכיר את ישראל האמיתית ולנסות להתחבר אליה. הזמן לא פועל לטובתו של אף אחד והשעון מתקרב בצעדי ענק לשעת האפס, שממנה יהיה קשה מאוד להתקדם.
הנה עוד אתגר שהפתרון שלו יצטרך להמתין עד הסתיו, בתקווה שאז תחזור המדינה לפעילות נורמלית, עם שרים ומשרדי ממשלה שמתפקדים באופן מלא.