יש הטוענים, שבחירת שמות הטלפונים בידי היצרניות נועדה מראש, בדרך כלל, גם קצת לבלבל את ה"אויב". לא הלך מספיק טוב עם סדרת ה-J? מה הבעיה, מעכשיו A תסמן את מכשירי הביניים. רוצים להפיץ טלפון אחד באזורים שונים אבל לתת לו בכל מקום להרגיש מעט אחרת? אין בעיה, מצמידים לו שם של סדרה ועוד אחת, ואם צריך גם שלוש. מאז שפרץ השוק ההודי לראש טבלת העדיפות של היצרניות הסיניות הגדולות, זו תופעה בולטת עוד יותר, ולפעמים – ואולי בכוונה תחילה - ממש קשה לעקוב. זה בולט במיוחד אצל וואווי ושיאומי, ולאו דווקא בכלל שהן עושות את זה יותר מאופו או מוויוו, לדוגמה, אלא בגלל שהמוצרים שלהן מגיעים בסופו של דבר גם לארץ בדרך עוקפת שם. ה-Mi 9T הוא דוגמה מצוינת לכך. למרות שבשיאומי בחרו להצמיד אותו דווקא ל-Mi 9, אין ממש הרבה קשר בינו לבין מכשיר הדגל שהשיקה החברה לפני כמה חודשים, ולא רק בגלל שיש לו מסך נקי לחלוטין לעומת המגרעת שבמסך של ה-Mi 9, אלא בגלל התצורה הפנימית, שמתאימה לשוק הביניים במכשיר החדש לעומת השוק הגבוה בהחלט, זה הנהוג לכנות כמכשירי דגל, שאליו מכוון הקודם בהשקה. ה-Mi 9T הוא פשוט Redmi K20 Pro שהושק קודם כל לשוק הסיני, הצליח שם במכירות במידה מסוימת, ומשם קפץ גם לארץ בשינוי שם. למה? כי Redmi הפך בינתיים לסוג של מותג עבור שיאומי, ובעיקר לשימוש ברחבי אסיה מהודו ומזרחה, ו-Mi נשמע קצת יותר יוקרתי. וכמובן שהוא לא מכשיר רע. למרות שהוא כאמור ממש לא Mi 9 מבחינת ביצועים, יש לו כמה יתרונות, והראשון הוא המסך הנקי עם מצלמת הסלפי הקופצת. כלומר יתרון עבור מי שלא אוהב, כמו כותב שורות אלו, את המגרעת בקצה העליון של המסך, ולא משנה כמה היא קטנה - ועוד פחות את חרירי המסך המוזרים שלא פלא שזוכים לכל כך הרבה טפטים שמטרתם להסתיר אותם בפועל. כמו במכשירים דומים, וטוב, לא ממש יכול להתאפק - כמו למשל ב-Redmi K20 Pro, המצלמה קופצת קדימה כשעוברים באפליקציית המצלמה למצב סלפי. לא רק שהוא עולה, כברירת מחדל, כדי לא לפספס את האירוע, יש גם צליל ושני פסי תאורה שנדלקים מהצדדים. מכיוון שהמצלמה נפתחת גם אם משתמשים במצב זיהוי פנים כדי לפתוח את Mi 9T מנעילה, חבל שלא שילבו גם תאורת לד שנדלקת אם הסביבה קצת חשוכה. בכל מקרה, עדיף, לדעתי, להשתמש בחיישן טביעות האצבע הממוקם מתחת למסך גם אם הוא רחוק מלהיות מושלם. אמנם כדי להשתמש בו לא צריך קודם כל ללחוץ על כפתור ההדלקה אלא להניח את האצבע במקום, וברגע שלוחצים על המסך מופיע מיד התרשים שמראה היכן בדיוק יש ללחוץ, אבל צריך להשאיר את האצבע באופן יחסי קצת יותר מדי זמן כדי שהמכשיר ייפתח, ויותר מפעם אחת זה לא מצליח בפעם הראשונה. עוד דבר שאי אפשר להתעלם ממנו האו העיצוב המרהיב של המכשיר. קשה להעביר את זה באמצעות מילים, אבל המשחק של הצבע מאחור מבריק עד נהדר, כשהגוונים משתנים בהתאם לזווית הצפייה, ועם זכוכית שעוטפת ומוסיפה ברק. רק חבל שזה קצת מחליק מהיד, לכן בדרך כלל ממהרים לשים את המגן שמגיע בערכה, שחור משחור, ולמעשה לא רואים כלום מהעיצוב. עוד בולטות מאחור שלוש המצלמות, וכנראה שכבר אפשר לכתוב גם בתצורה הנהוגה: ראשית, רחבה ועומק. המצלמה העליונה, זו שמחוץ למשטח הבולט מהגוף, ולמרות שכתוב על ידה 48 מגה-פיקסלים, היא דווקא מצלמת הרוחב והיא מצוידת בחיישן 18 מגה-פיקסל עם מפתח f/2.4. המצלמה הגדולה היא העליונה מהשתיים שנמצאות במשטח, ומעבר לחיישן 48 מגה-פיקסל יש לה עדשה שמציעה מפתח צמצם יותר מסביר של f/1.8, והשלישית היא מצלמת העומק עם חיישן 8 מגה-פיקסל שמספקת גם זום x2. המצלמה הראשית, יש לציין, כמו ברוב המכשירים של שיאומי, מספקת כברירת מחדל תמונות בגודל 12 מגה-פיקסל, והיא בעצם מצלמת PDAF שמחברת כל ארבעה פיקסלים לאחד. אפשר לצלם במצב 48 מגה-פיקסל אמיתי, אבל התמונה גדולה בהרבה, והתוצאה לאו דווקא יותר טובה, בעיקר כשמקטינים את התמונה, בואו נאמר, ל-12 מגה-פיקסל. אף אחת משלוש המצלמות אינה מצוידת במייצב אופטי, וזה בא לידי ביטוי במיוחד בצילומי לילה, שבהם כל תנועה יכולה לגרום נזק לאיכות התמונה, וזה נכון גם במצב הלילה הייעודי, שדורש יציבות של היד וסבלנות בת שתי שניות כדי לספק תמונות שברובן לא מדהימות, בלשון המעטה. במשך היום, עם זאת, התוצאות כצפוי הרבה יותר טובות. Mi 9T מגיע עם מסך AMOLED נקי בגודל  6.39 אינץ' ברזולוציית +FHD והוא מבוסס על Snapdragon 730 עם 4/64 ג'יגה-בייט זיכרון. את הבדיקות הסינטטיות הוא עבר עם תוצאות שמתאימות למכשיר שוק ביניים מודרני, אבל הוא זרח לחלוטין בבדיקה של סוללת ה-4,000 מילי-אמפר/שעה, שעמה הגעתי בחלק מהבדיקות לכ-15 שעות שימוש. הרבה יותר ממרשים. המכשיר הגיע לבדיקה מהמילטון, היבואנית הרשמית של שיאומי בארץ, ומחירו בשוק 1,699 שקלים והוא ללא ספק מספק תמורה מצוינת לכסף, מכל הבחינות.  

גבר אמריקני שנענה לרוח התקופה, שבה כל העולם, ואשתו, מזמינים מוצרים מאמזון - ענקית הקמעונאות אונליין מסיאטל - הפתיע את אשתו בעוגת יום הולדת לא שגרתית. הוא הזמין בעבורה מקונדיטוריה עוגה בצורה של אחד הדברים האהובים עליה ביותר בעולם: חבילה של אמזון. אמילי מק'גויר, צלמת במקצועה, חגגה את יום הולדתה ה-39 בשבוע שעבר. את הנרות שעל עוגת היומולדת שלה היא תקעה לתוך משהו בעל צורה משונה, גם אם מוכרת לה במיוחד - חבילת משלוח של פריט או פריטים שנרכשו באמזון. אבל רק לכאורה. ה"עוגה" המיוחדת קושטה בשלל פרטים אכילים ומאוד אמינים למראה, כמו תווית משלוח מותאמת אישית עם שמה וכתובתה של מק'גויר, סרט של מועדון הלקוחות אמזון פריים, ועוד מני מדבקות דואר אותנטיות למראה, אבל כאלו שבמקרה דנן הן גם טעימות. הצלמת מצפון קרוליינה סיפרה למגזין Today Show כי בעלה הצליח "לעבוד עליה" והשתמש לשם כך באהבתה לרכישות מהקמעונאית האלקטרונית הגדולה בעולם. לדבריה, מאחר שהיא נוהגת ללחוץ על כפתור "הוסף לעגלת הקניות" לפחות שלוש פעמים בשבוע, ה"חבילה" מאמזון נראתה לה טבעית, עד שהבינה שמדובר בכלל בעוגה לכבוד יום הולדתה.     View this post on Instagram   When you order a lot from Amazon..you get an Amazon box cake. . . . #amazon #birthdaycake #i❤️amazon #hubbydidgood #photo #instagood #pictures #present A post shared by Emily (@emily_mcguire_photography) on Jul 19, 2019 at 9:07am PDT "כשאת מזמינה הרבה מאמזון... את מקבלת עוגת-קופסת-אמזון", כתבה מק'גויר בפוסט שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה, והוסיפה לו האשטאגים שכנראה הביאו את המתנה המיוחדת לידיעת התקשורת, וגרמו לכמה וכמה ידיעות מלבבות על הרעיון המקורי. לפני שנטרפה, עוגת ה"חבילה של אמזון", הועלתה בתמונה גם לפייסבוק וזכתה באינספור לייקים ושיתופים בשתי הפלטפורמות. עקב הפרסום, מאפיית החלומות המתוקים של דאן, שהכינה את העוגה, זכתה לתהילה ויראלית וברנט נוריס, שהוא ואשתו טרנה הם בעלי המקום, סיפר לתקשורת שהכנת העוגה נמשכה שמונה שעות והבטיח שהיא נהדרת, כמו גם הזמין אחרים לאתגר את הקונדיטוריה בהזמנות "משוגעות" אחרות.

שמה של קיימברידג' אנליטיקה נקשר בקמפיין של דונלד טראמפ בבחירות האחרונות לבית הלבן, שבמסגרתו היא עשתה שימוש ציני בנתונים של 87 מיליון אמריקניים כדי לנסות לשכנע אותם להצביע עבור המועמד הרפובליקני. גילוי חדש מעלה ששמה נקשר גם לפוליטיקה הישראלית: נציגי מפלגת יש עתיד נפגשו עם אנשי החברה, כשנה וחצי לפני החיבור שלה עם חוסן לישראל לכחול לבן. במפלגה מאשרים את דבר הפגישה, אולם מבהירים שלא יצא ממנה דבר. יש לציין שהפגישה נערכה לפני התפוצצות פרשת קיימברידג' אנליטיקה במרץ 2018. הפרשה החלה בתחקירים עיתונאיים, שהצביעו על כך שעבר לידיה מידע אישי של 87 מיליון אמריקנים משתמשי פייסבוק - בידיעת הרשת החברתית. קיימברידג' אנליטיקה עשתה בנתונים שימוש ציני לצורך הטיית דעת הקהל בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 ובמשאל הברקזיט בבריטניה, שהתקיים אף הוא באותה השנה. לפני כשבועיים אישרה ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית (ה-FTC) קנס של כחמישה מיליארד דולר על פייסבוק, בשל אופן הטיפול של החברה בנתוני המשתמשים. זהו הקנס הגדול ביותר שהטילה הוועדה אי פעם, אף שעבור פייסבוק מדובר בסכום שהוא בדיחה זניחה. "חזקה על אנשי יש עתיד שידעו עם מי הם הולכים להיפגש" עכשיו, כאמור, מתברר שקיימברידג' אנליטיקה ניהלה מגעים גם בישראל: על פי דרור גלוברמן, העורך הראשי של אתר נקסטר, "ב-2 באוגוסט 2017 נערכה פגישה בין גורמים במפלגתו של יאיר לפיד לבין בריטני קייזר, שהייתה אז בכירה בקיימברידג' אנליטיקה. הפגישה נחשפה ביומן של קייזר. קייזר התראיינה בגילוי לב ובחרטה רבה על עבודתה בחברה הזדונית בסרט הדוקומנטרי The Great Hack, שעלה השבוע בנטפליקס. בראיון היא חשפה את יומן הפגישות הממוחשב שלה. כמה מהצופים חיטטו בצילום המסך הזה, ובהם פול אוליבייה דהיי, מתמטיקאי, מדען נתונים ופעיל חברתי, שמצא ביומן את הפגישה עם יש עתיד". על פי גלוברמן, "הפגישה בין יש עתיד וקיימברידג' אנליטיקה נערכה שמונה חודשים לפני שהעולם למד על מעלליה של החברה בתחקיר של ערוץ 4 הבריטי. אולם, במקומות רבים כבר הופיעו חשדות כבדים לגבי שיטותיה. חזקה על אנשי יש עתיד שידעו בדיוק עם מי הם הולכים להיפגש". בתגובתה לנקסטר אישרה יש עתיד כי התנהלו מגעים בינה ובין קיימברידג' אנליטיקה, אולם טענה שלא השתמשה בשירותיה. "לפני כשנתיים, עוד בטרם התפוצצה הפרשה עם החברה, יש עתיד בדקה כמה חברות שעוסקות בתחום, ובהן קיימברידג' אנליטיקה", נמסר. "לאחר הבדיקה הוחלט שלא להשתמש בשירות שלהם". השתלשלות הפרשה בארצות הברית במרץ אשתקד פורסם כי דלפו פרטי חשבונות הפייסבוק של 50 מיליון משתמשים, בעיקר בארצות הברית אך גם בבריטניה, שבהם עשתה קיימברידג' אנליטיקה שימוש. בין השאר, היא אספה מידע עבור הקמפיין של טראמפ לנשיאות. מאוחר יותר צמח הנתון, בו פייסבוק הודתה, ל-87 מיליון. הפרסום הניב ארבע חקירות פדרליות שונות. באפריל אותה שנה העביר מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, שעות ארוכות במתן עדויות על הפרשה בשני בתי הקונגרס בוושינגטון, כמו גם על המעורבות הרוסית באותה מערכת בחירות לבית הלבן. צוקרברג התנצל בפני חברי הקונגרס והסנאט שוב ושוב, בהמשך להתנצלויות שלו לאחר התפוצצות הפרשה, והבטיח רפורמות בתחום הפרטיות. מגיש תכנית הסאטירה הידוע ג'ון אוליבר לקח בעקבות כך פרסומת שפרסמה החברה, שבה היא מתנצלת על פרשת קיימברידג' אנליטיקה, והפך אותה לפרסומת שיוצאת נגד פייסבוק עצמה. הוא אמר כי "השוואה של פייסבוק לבית שימוש אינה הוגנת לבתי השימוש" וטען ש-"היא המקום הגרוע ביותר לאחל בו יום הולדת שמח, חוץ מלוויה". הוא הציג מודעה סאטירית לפייסבוק, שבה נכתב כי "בין 80% ל-100% ממה שמפורסם באתר שלנו הוא בולשיט. לחלוטין בולשיט".

על פי פרסומים בתקשורת, מבקר המדינה החדש, מתניהו אנגלמן, מבקש לשנות את הייעוד של האגף לתפקידים מיוחדים במשרד המבקר. זהו האגף שטיפל בחשיפת שחיתויות ואי סדרים במשרדים שנמצאים תחת פיקוחו. האגף לתפקידים מיוחדים היה, כזכור, אחראי לחשיפת השחיתויות של פרשיות, שהובילו בסוף לחקירות משטרה, כמו, למשל, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אי סדרים במשרד העבודה, פרשת המעונות בבית ראש הממשלה ועוד. על פי מה שפורסם, המבקר הנוכחי מבקש להחזיר אחורה את הגלגל ולהפוך את מוסד המבקר למוסד שמבקר ומצביע על ליקויים בדיעבד, ולא בזמן אמת. חשיפת שחיתויות במוסדות ציבור ובמשרדי ממשלה עברה אבולוציה די ארוכה מאז קום המדינה, כאשר המניע העיקרי להתפתחות שלה הוא הטכנולוגיה ואמצעי התקשורת השונים המסורתיים, ובתקופה האחרונה הרשתות החברתיות, פלטפורמות מסרים מידיים כמו ווטסאפ, טלגרם ועוד. חשיפת שחיתויות מתחילה בכך, שאנשים שנמצאים באותם ארגונים שיש בהם חשד לשחיתות אוזרים אומץ וחושפים אותה. הם פונים למשרד המבקר ומספרים את מה שידוע להם. אנשי המבקר כמובן בודקים את המידע בצורה יסודית, מפעילים אמצעים שונים כדי לאמת את המידע ולנטרל את המניע הראשי שקיים אצל חלק מהחושפים, בעיקר על רקע סכסוך אישי או מקצועי עם הממונים עליהם. השלבים הראשונים בבדיקת המבקר הם דיסקרטיים, כלומר בדרך כלל לא נחשפים לאמצעי התקשורת. כאשר הבדיקה נחשפת לאמצעי התקשורת, בדרך כלל על פי הודעה רשמית של המשרד כי הוא מתחיל בבדיקות, אז מתחיל ההד הציבורי לעבוד, ומוצא את דרכו גם לרשתות החברתיות ולאמצעי התקשורת. צונאמי של מידע לא בדוק כעת, אם אכן השינוי הארגוני ייצא לפועל, כפי שדווח באמצעי התקשורת, תישאל השאלה, מי יחשוף את השחיתויות במוסדות ציבור, מי יאיר את הזרקור על הצדדים האפלים במקומות שמתבססים על כספי ציבור ונועדו לשרת קודם כל את הציבור? כאן עלולים להתרחש שני תסריטים, ולא טובים. תסריט אחד אומר, שהדינמיקה של המוטיבציה לחשוף שחיתויות לא תיפסק. היא הייתה קיימת תמיד, וכאמור היא חזקה גם היום. בהעדר כתובת רשמית, ממוסדת ומסודרת, המידע הזה ידלוף ישירות לרשתות החברתיות ויוסיף עוד נדבך למכת השיימינג שהרשתות החברתיות עושות. הם ימצאו את הדרך לפרסם את זה ברשתות החברתיות או במדיות אחרות. בדרך כלל זה מידע ראשוני, גולמי, שכאשר הוא מגיע אל משרד המבקר הוא עובד תהליכי בקרה. כעת, בהעדר אותו מנגנון בקרה, אנו עלולים להיות עדים לצונאמי של מידע, שאולי חלקו נכון, אבל עלול לפגוע בשמם הטוב של אנשים שלא קשורים לנושא, או שיתברר בסוף כלא מדויק. כל פיסת מידע כזו שתעשה את הדרך עוקפת המבקר תפיל קורבנות בצדי הדרך, ולא יהיה מי שיגן עליהם, או, לחלופין, לא יהיה מי שימצא את הדרך לעצור את השחיתויות. תסריט אחר, שנובע מהתסריט הראשון הוא, כי נניח שאנשים ימצאו את הדרך ויעבירו ללשכת המבקר מידע ראשוני על חשד לאי סדרים בארגון מסוים. מה אמורים לעשות אותם עובדים במקרה זה? להתעלם מהמידע? לחקור בצורה סודית כדי שהמבקר הבוס לא יידע? זו דילמה לא פשוטה עבור אנשים שעובדים במוסד זה ואמונים על טוהר המידות, על אתיקה ועל מלחמה בשחיתויות. במקרים מסוימים הם יהיו חייבים לטפל בכך, מאחר שאם בשלב אחר זה יגיע לחקירה פלילית הם אמורים להיתבע על כך שידעו על מעשה שחיתות ולא דיווחו. בטבע, כידוע, אין ואקום. גם כאן לא יהיה חלל ריק. את מקומם של אנשי היחידה למלחמה בשחיתות יתפסו מוסדות חלופיים. כלי התקשורת יצטרכו להשקיע יותר בתחקירים, לאתר אי סדרים ולשקף את זה לציבור, כי זה תפקידם העיקרי. הדגש הוא לשקף ולא לחרוץ גורלות ולא לקבוע עובדות.  לא המדינה הכי נקייה משחיתות ישראל אינה נחשבת למדינה הכי נקייה משחיתות במדד השקיפות הבינלאומי שמתפרסם מדי שנה. על פי המדד לשנת 2018 ישראל דורגה במקום ה-34 מבין 180 מדינות, הידרדרות של שני מקומות לעומת 2017. באזור הזה של הטבלה, ישראל נחשבת למושחתת יותר מקטאר ומאיחוד האמירויות. המשמעות מבחינת ישראל היא עמוקה מעבר לעניין של משטר נקי ולא מושחת. יש לכך השלכות לגבי דירוג המדינה בנושאי אשראי בינלאומי, מוטיבציה של משקיעים והשקעות ועוד שורה של דברים. בפעילותו הישירה בזמן אמת תרם מוסד המבקר רבות למודעות למיגור השחיתות, לצד הרשתות החברתיות. שני הגורמים האלו פועלים זה לצד זה ומזינים זה את זה. היחלשותו של צד אחד, מוסד המבקר, תעביר יותר כוח לצד השני, לעולם הרשתות הלא מפוקח והמכיל מידע רב, חלקו לא מסונן ולא אמין. מי שישלם את המחיר במקרים כאלו הם, כרגיל, אלו שלא תמיד בהכרח הם הרעים, אלא קורבנות של הדלפות של מידע שלא יהיה מי שיבדוק אותו. חומר למחשבה.

מכבי שירותי בריאות ערכה פרויקט לשדרוג של כל מערך הסיטריקס שלה. הפרויקט ארך כחודשיים והסתיים באחרונה, והיקפו הכספי עומד על מיליוני שקלים. סיטריקס, שמיוצגת בישראל על ידי אינוקום מקבוצת אמן, משמשת כפלטפורמת התשתית המרכזית של מכבי לכל תחנות העבודה הווירטואליות של הארגון. אלה כוללות את מטה החברה, סניפי השירות והמרפאות, וכן מערך הרופאים העצמאיים, שמתחברים מרחוק, באופן מאובטח, לאפליקציות הרלוונטיות. עוד היא משמשת להתחברות מרחוק של אחיות ורופאים מהבית למוקד שירות וירטואלי, שבאמצעותו הם מספקים שירות מלא לחברי הקופה. במסגרת השדרוג הוסיפה מכבי ארבע יכולות מרכזיות: הראשונה, ניטור - יכולות שליטה ובקרה מתקדמות לניטור תקינות המערכת, לצד התראות והתממשקות מלאה ל-SCOM (ר"ת System Center Operations Manager). עוד התקבלה גישה מאובטחת מרחוק, כולל ניתוח תחנת הקצה המתחברת. היכולת השלישית נוגעת להגירה: כלים המסייעים להפרדת שכבות של תחנת העבודה ובדיקת ההתאמה של האפליקציות למיגרציות. היכולת האחרונה נוגעת לגמישות וחיסכון - יכולות גמישות רבות, כולל שחזור סיסמה אוטומטי, ניתוח מגמות היסטוריות, תכנון קיבולת ועוד. בנוסף, מכבי הטמיעה מערך נטסקלאר מסדרת SDX. מדובר בפלטפורמה שכוללת מערך אבטחה, תאוצה ואיזון עומסים לשירותי הארגון. הפתרון מאפשר לארגון גישה מאובטחת מרחוק לשירותים הארגוניים, מהווה פיירוול אפליקטיבי, המגן על שירותים, ומספק ניהול יעיל של תעבורה בין השירותים. הוא כולל מכונה המחולקת למכונות לוגיות קטנות יותר ומאפשר גמישות בניתוב השירותים תחת מכונה פיזית אחת לשירותי איזון עומסים, גישה מאובטחת מרחוק ופיירוול אפליקטיבי. "נדבך נוסף בקידום מערכות ה-IT של מכבי" אבירם אגמון, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מכבי שירותי בריאות, אמר כי "מערכות הליבה הקריטיות מבוססות על תשתית סיטריקס, וקיימת חשיבות עילאית ליציבות ולזמינות המערכות. הפרויקט הינו נדבך נוסף בקידום מערכות ה-IT של מכבי ומבטיח תפקוד רציף של מערכות הליבה". שלומי קלימן, מנהל מכירות סיטריקס באינוקום מקבוצת אמן, ציין ש-"מכבי לקחה את הטכנולוגיה שלנו לדור הבא ופתחה עולם חדש של אפשרויות בתחום הניטור והחיזוי המדויק, תוך הגברת אבטחת המידע ויצירת גמישות וחיסכון לטווח ארוך. לשם הולך העתיד - ניטור ואבטחה".

בעקבות המלצתה של הוועדה המייעצת לפריסה אוניברסלית, אישר שר התקשורת, דוד אמסלם, את ההמלצות, הכוללות הקלות מפליגות לחברה, שמאפשרות לה לספק את שירותיה ב-220 יישובים שבהם לא פרוסה תשתית של החברה באמצעות טכנולוגיות חלופיות. החלטה זו של המשרד אינה חלה על יישובים שבהם קיימת תשתית כבלים של הוט טלקום (כ-92% ממשקי הבית בישראל, ולא כולל את יהודה ושומרון). עוד נמסר ממשרד התקשורת, כי "המנדט של הוועדה לעניין חובת הפריסה האוניברסלית לא הכיל את נושא חובת הכיסוי ביהודה ושומרון. כידוע, רישיונות ביהודה ושומרון ניתנים לחברות על ידי המנהל האזרחי. בימים הקרובים השר יקיים דיון בנושא זה, והמשרד יוודא שההחלטה שקיבל השר היום תתקיים גם ביהודה ושומרון. בנוסף, יש לציין כי חברת הוט פורשת תשתיות סלולר מתקדמות ביהודה ושומרון כחלק משותפות ברשת PHI". החובה של הוט לפריסה אוניברסלית של תשתיות קוויות חלה עליה מאז 2003, אך היא לא עמדה בה בטענה כי אינה יכולה לעמוד בעלות הגבוהה וכי אין ביקוש לשירותיה באותם יישובים שבהם אין לה תשתיות פיזיות. בשנת 2011 מינה שר התקשורת דאז, משה כחלון, ועדה מייעצת לעניין החובה שלא קוימה, וזו המליצה בשנת 2014 לדחות את בקשתה של הוט, אבל שרי התקשורת החליטו במהלך השנים לדחות את יישום החובה. בחודש יוני 2018 דחה משרד התקשרות בפעם החמישית את ההחלטה בדבר חובת הפריסה האוניברסלית, ואפשר להוט להיערך לפריסה חלופית באמצעות טכנולוגיות חדשות, בין היתר באמצעות האינטרנט ולא רק בכבלים. בחודש מאי השנה הציגה הוט בפני המשרד תוצאות מוצלחות לניסוי טכנולוגי, שלדבריה הוכיחו כי תוכל לספק את שירותיה באמצעות הרשת הסלולרית. כעת, כאמור, אישר השר את המתווה, ו"הוט תספק את שירותיה על בסיס טכנולוגיות חלופיות ביישובים שבהם היא לא פרוסה בהתחשב בשינויים הטכנולוגיים והתחרותיים ושינויי האסדרה שחלו בשנים האחרונות ומפורטים במסמך ההחלטה". בהחלטת משרד התקשורת נכללים גם תנאים נוספים: הוט תחויב לגבות מחיר מופחת ביישובים האמורים;  הוט תחויב לשדרג את הרשת ל-100 מגה שנה לאחר שתזכה בתדרים במסגרת מכרז  דור 5; השירות ישווק בקצבי ההורדה של עד 30 מגה לאלתר; הוט תדאג לשדרוג הרשת ולהתאמתה לתנאי ההחלטה; קצב הגלישה באינטרנט יאפשר בו זמנית צפייה בשידורי טלוויזיה בלפחות שני מכשירים במקביל ובאיכות HD; שירות תשתית האינטרנט יסופק באמצעות נתבים סלולריים מתקדמים; זמני התקנת השירות יהיו זהים לשאר האזורים בארץ. המשרד אף ציין, כי מינהל פיקוח ואכיפה יבצע תהליכי פיקוח לבחינת העמידה בהוראות ההחלטה. השר אמסלם ציין, כי ״חובת הוט טלקום היא להעניק לכלל הציבור שירות אחיד, ללא אפליה, לכל נקודה ברחבי הארץ. מטרת המהלך היא לאפשר לכל אזרח במדינה לקבל את מכלול השירותים שמוצע על ידי החברה בכל עיר, יישוב, כפר וקיבוץ, גם המרוחקים ביותר".  

עובדי תעשיית ההיי-טק סבורים, שהתחום שהם עובדים בו נחשב לתחום המתגמל ביותר במשק, והוא מעניק להם תגמול כספי גבוה, עניין רב בעבודה ובמידה גבוהה גם תנאי עבודה טובים. אם הילדים שלהם ישאלו אותם, הם בהחלט היו ממליצים להם ללמוד את אחד מהמקצועות הבאים: ניתוח מערכות וסייבר או הנדסה ותכנות. נתונים אלו ואחרים עולים מסקר מקיף שערכה מחלקת המחקר של אנשים ומחשבים בקרב כמה מאות מנהלי טכנולוגיות במשק. מטרות הסקר היו לבחון האם אלו שעובדים כיום בענף ימליצו גם לילדיהם ללמוד את מקצועות המדעים ומה הם חושבים על עבודה בתחום מערכות המידע, הסייבר, התכנות והיזמות. כמו כן, הם נשאלו האם לדעתם כל מי שעובד בהיי-טק מתוגמל היטב ומרגיש סיפוק בעבודה. שאלה מעניינת אחרת היא, האם לדעתם עבודה בהיי-טק מעניקה לעובדים יציבות בעבודה. מהתשובות עולה, שעובדי ההיי-טק הוותיקים סבורים שעבודה בתחום ההיי-טק אינה מעניקה יציבות בעבודה, והסיכוי ליהנות מאופציות מאקזיט של סטארט-אפ הוא בינוני או נמוך. לפיכך חלק ניכר מהמשיבים, שהם עובדי היי-טק ותיקים, לא היו מעודדים את הצעירים לעבוד בחברות הזנק, אם היו שואלים אותם, והם ממליצים לצעירים ללמוד מערכות מידע או סייבר כעדיפות ראשונה ואחר כך תכנות. ממצאי הסקר בתשובה לשאלה האם תעשיית ההיי-טק נחשבת למתגמלת, ענו 61.8% מהמשתתפים תשובה חיובית. רק 16.31% סבורים, שיש כבר תעשיות מתגמלות יותר. משתתפי הסקר התבקשו להשיב על כמה שאלות, שמאפיינות לדעתם את התעשייה. 89.21% סבורים, שהתעשייה מעניקה תגמול כספי גבוה. 82% סבורים, שיש ענין רב בעבודה בתחום. אולם רק 17% סבורים שעבודה בתחום מעניקה יציבות/מקום עבודה קבוע. כ-33% בלבד סבורים שיש סיכוי גבוה או גבוה מאוד ליהנות מאופציות שניתנות לעובדים עקב סיפורי הצלחה של אקזיטים. בסך הכל, 64% סבורים שמקומות העבודה בהיי-טק הם מקומות עבודה נחשקים עם תנאים טובים, ארוחות וכד'. שאלה אחרת מעניינת, שהופנתה לעובדים בענף יותר מ-10 שנים, הייתה: על אילו מקצועות הייתם ממליצים לילדיכם ללמוד, כאשר הבחירה הייתה בין מקצועות היי-טק, פיננסים וראיית חשבון, רפואה ומקצעות במדעי הרוח וחינוך. 36.5% ממליצים ללמוד ניתוח מערכות, אבטחת מידע וסייבר, 27.47% יפנו את ילדיהם ללמוד הנדסה ותכנות, ואילו 15.88% דווקא היו שולחים אותם ליזמות וחדשנות, וכ-6% ישלחו את ילדיהם ללמוד עסקים או ראיית חשבון. היתר ממליצים למקצועות שאינם היי-טק, ואף אחד לא היה ממליץ לילדיו ללכת להוראה. בהמשך לכך, עובדי ההיי-טק הוותיקים ממליצים לילדים ללכת לעבוד בחברת היי-טק גדולה, או ארגון גדול בתחום מערכות המידע או אפילו במערכת ממשלתית (10%). רק 20.6% ממליצים להם לעבוד בחברת סטארט-אפ. וזה מסביר גם את הנתון הבא: לשאלה "האם היית עוזב מקום עבודה יציב בחברה גדולה על מנת להצטרף לסטארט-אפ ולרדוף אחרי חלום האקזיט" השיבו רוב הנשאלים, 47.64%, כי הם מעדיפים להישאר במקום עבודה יציב ולא לרוץ לסטארט-אפים. כשליש מהמשיבים לסקר הם אנשים שעובדים היום בתחום מערכות המידע, ואילו שישית מהם הם תוכניתנים ומפתחים. המשיבים לסקר הם ותיקים בענף, בני 40-60 (כ-65%), חלקם מבוגרים אף יותר והיתר צעירים בני 30 פלוס. "תוצאות הסקר מוכיחות שוב, כי ענף ההיי-טק עדיין מתגמל הכי טוב, ומקומות העבודה בהיי-טק הם הכי נחשקים", אומר פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. "אולם יש לשים לב למסקנה שעולה מהתשובות, שלפיה למרות התגמול הטוב והסיפוק בעבודה, עובדי ההיי-טק מודעים לכך שיש בעיה של יציבות במקום העבודה, זאת עקב הדינמיות הרבה של הענף והשינויים הרבים שמתרחשים במהירות רבה".

החלטת מיסוי חדשה שפרסמו רשויות המס בישראל קובעת כי גם חברות קטנות יהיו זכאיות להטבת מס. הנושא הוסדר לאחר מחלוקת ארוכה ואחרי שבית המשפט העיר לרשויות המס לגבי האופן הלא מאוזן של פרשנותם המחמירה. בעקבות זאת, רשות המסים פרסמה החלטת מיסוי שמשנה ומקלה על חברות טכנולוגיה ומו"פ קטנות, שמייצאות לחו"ל, להיות זכאיות להטבות המס של תשלום מס חברות מופחת. כמה מס פחות? הפחתת המס היא משמעותית, כאשר חברה רגילה משלמת 23% מס חברות (נכון לשנת 2019), הרי חברה שתעמוד בקריטריונים תוכל להגיע לשיעור מס חברות נמוך של 16%, ואפילו לרדת עד לשיעור של 7.5% מס על רווחיה. בנוסף, בעלי המניות ישלמו 20% מס על הדיבידנד, במקום 30% מס על דיבידנד, במשיכת הכספים מהחברה לביתם. לצורך קבלת ההטבות קיימים שני תנאים בסיסיים שיש לעמוד בהם. חברה שלא עומדת בהם יכולה לפתח תכנית עסקית מתאימה, על מנת להגיע ליעד זה בצורה מובנית וקלה, גם זאת בעזרת הטבות מהמדינה. ראשית, על החברה לעמוד בהגדרת "מפעל תעשייתי", זאת אומרת שהחברה עוסקת בפעילות של ייצור של מוצרים מוחשיים או מוצרים לא מוחשיים, במקרה זה פיתוח אפליקציות, מוצרי תכנה וכדומה; הקריטריון הבסיסי השני הוא לעמוד על יצוא של לפחות 25% מהכנסות החברה לשוק משמעותי. לשני קריטריונים בסיסיים אלו יש פרשנויות רבות ואכן ניתן להציג את הנתונים במגוון אופנים. למשל, מה קורה כאשר החברה היא חברה צעירה ואין לה הרבה מכירות, הרי שכמעט כל לקוח מחו"ל יביא את החברה לכך שרוב הכנסותיה יהיו מחו"ל. כמה עובדים אמורה החברה להעסיק? בשנים האחרונות הייתה מחלוקת בין רשות המסים, משרד האוצר והציבור, מחלוקת שהגיעה אף לבתי המשפט. עיקר המחלוקת הייתה סביב כמות העובדים שחברה שרוצה לקבל את הטבות המס, עבור יצוא, צריכה להעסיק. רשות המסים קבעה כלל, שעל פיו חברה שמעסיקה פחות מעשרה עובדים לא תהיה זכאית להטבות המס, כמובן בהנחה שעמדה בכל הקריטריונים האחרים. לאחר מספר הערות מבית המשפט, גם רשות המסים החליטה להגמיש את כלליה, כפי שניתן לראות בהמשך מפרטי החלטת המיסוי, לפיו גם חברות קטנות יותר המעסיקות פחות מעשרה עובדים יכלו להנות מהטבת המס. פרטי החלטת המיסוי מפרטי החלטת המיסוי "מפעל תעשייתי הפועל בתחום התוכנה", המפורטת להלן, ניתן ללמוד גם לגבי חברות דומות אחרות. חברה ישראלית אשר מפתחת תוכנה המאפשרת ללקוחותיה בכל העולם לבצע בדיקות לקמפיינים של פרסום. הכנסות החברה נובעות מדמי שימוש בתוכנה, הנגזרים מהיקף שאילתות המידע אותו הלקוח מעוניין לקבל מהתוכנה. החברה מעסיקה 6 עובדים, מתוכם 3 עובדי פיתוח במשרה מלאה, וכן 3 עובדים נוספים העוסקים בשיווק ותפעול. מתחילת פעילות הייצור של החברה, כל עובדי הפיתוח מועסקים כשכירים בחברה, והשכר שלהם נרשם כהוצאות מחקר ופיתוח בחברה. העובדים פועלים במשרדים של החברה הממוקמים בתל אביב. כל הציוד שמשמש את פעילות הייצור של החברה, כמו: מחשבים, תוכנות וכדומה, נמצא בבעלותה ורשום על שמה. כל הסכמי ההתקשרות עם הלקוחות והספקים נחתמים במישרין מול החברה. הקניין הרוחני הנובע מפיתוח התוכנה, נרשם במלואו בבעלותה של החברה בישראל. החלטת המיסוי קבעה כי: "מפעלה של החברה הינו 'מפעל תעשייתי', וזאת בהתבסס על פעילותה של החברה שהינה פעילות ייצורית של פיתוח תוכנה ובהתבסס על מלוא הצהרותיה..." "הכנסותיה של החברה הינן "הכנסה מועדפת" מאחר והן נובעות ממתן זכות שימוש בתוכנה". הפרשנות והמסקנה היא שהרבה מאוד חברות פיתוח תוכנה ואפליקציות, שנמצאות סביבנו בישראל, יכולות בעזרת בניית תכנית ממוקדת ומהירה, להיכנס למסגרת הטבות המס ולחסוך אלפי שקלים בתשלומי המסים שלהן. הכותב הוא שותף ויו"ר AUREN ישראל