כתב: ג'ו באגלי, סגן נשיא וסמנכ"ל טכנולוגיות לאזור EMEA ב-VMware. המהירות חשובה לארגונים. רעיונות חדשים, פתרונות חדשים ואסטרטגיות חדשות מצריכים גישה זריזה. כשאני מדבר עם מנמ"רים, הם מספרים לי שהם חושבים כל הזמן איך להניע חדשנות, ובוחרים באפשרויות שיסייעו להם להשתלב בעולם מרובה עננים או להוביל את הארגונים שלהם בתקופות של שינוי. כיום, הגישה היא להעניק למשתמשים את הכוח להשתמש באפליקציות במהירות האפשרית. אפליקציות חיוניות לארגונים המודרניים ובלעדיהן הם לא יכולים להתחרות או לפעול. אך ללא עקביות ואוטומציה, ארגונים לא יוכלו לתפקד ויישארו מאחור. התשובה טמונה בטכנולוגיה שמביאה את ה-IT למחוזות עסקיים חדשים - קוברנטיקס. טכנולוגיית הקוברנטיקס מאפשרת לצוות ה-IT לשלוט ולתאם בין אלפי קונטיינרים. היא קריטית לבניית אפליקציות מודרניות ולחוויה פתוחה של המפתח בקרב סביבות ענן מרובות. הבנה של קוברנטיקס דורשת הבנה של הצורה שבה אפליקציות נבנות. בימינו, אפליקציות מצליחות בזכות העובדה שהן בנויות על מיקרו-שירותים. קוברנטיקס מאפשרת לצוותים דרך מהירה יותר להתנסות באפליקציות ולהבין מהם היתרונות והחסרונות שלהם. בטווח הארוך, אנחנו מאמינים שניתן ליישם קוברנטיקס בתחומים נוספים, מלבד קונטיינרים. אנחנו משערים שספקים יתחילו להציע קוברנטיקס ללקוחות כדי לעזור להם ליישם אותם ולשדרג את הארגונים שלהם. לצורך כך, ספקים יצטרכו לדעת כיצד ארגונים ירצו לצרוך את הקוברנטיקס. לחלקם אולי תספיק גרסה פשוטה, אולם האחרים יבקשו פתרון משולב יותר או קוברנטיקס כשירות, שמנוהל בענן. המחסומים ליישום יעיל של קוברנטיקס יישארו תהליכים קיימים וצוותים מפולגים. הצעד הקריטי הראשון הוא להבין כיצד לגשר על הפערים בין הצוותים השונים בארגון - בין המפתחים לתפעול, או בין ה-IT למחלקה המסחרית. רצוי גם לעודד את הצוות הטכנולוגי לתקשר עם צוות המכירות או השיווק ולהפך. הקוברנטיקס יכולה לתרום לתפעול עקבי יותר, מאחר שצוותי ה-IT לא יצטרכו לעסוק בתפעול או בכיבוי שריפות, והם יהיו חופשיים לבנות וליישם מיומנויות אחרות לטובת ההצלחה העסקית. פלייטיקה, מנהיגה בתעשיית הגיימינג, עם 22 מיליון משתמשים מדי חודש, הכריזה באחרונה על המסע שלה ובחרה ב-VMware PKS כפלטפורמת הקונטיינר שלה, במטרה ליצור סביבה מהירה יותר למפתחים. ארגונים טכנולוגיים כמונו חייבים להסתגל ללקוחות שלנו במסע הענן שלהם. אנחנו מאמינים שהמעבר לקוד מקור פתוח והיצירה של תרבות חזקה של חדשנות ופיתוח יעזרו למנמ"רים לחדש ויאפשרו ניסיון נוסף. הקוברנטיקס היא טכנולוגיה חיונית לקידום חדשנות בעולם מרובה העננים שלנו, ויותר ויותר ארגונים מאמצים אותה. היא נמצאת במרכז התפעולי, מקדמת ניהול של קונטיינרים מרובים וחיונית לשגשוג תרבות של ניסוי וטעייה. זוהי השנה שבה ארגונים גדולים יאמצו את הקוברנטיקס, ויניחו את היסוד לניהול מוצלח. להרשמה לאירוע לחצו כאן.

שם: אולגה יסובסקי. תפקיד: מנהלת צוותי פיתוח העובדים על פלטפורמת IoT במרכז הפיתוח של AT&T בארץ. ותק בתפקיד: שלוש שנים. תפקידים קודמים: פיתחתי במגוון פרויקטים ועשיתי מספר הסבות תחומי ידע. עברתי בין מספר טכנולוגיות ותחומים, בין אם זה Backend, FrontEnd או Fullstack, בהתאם לדרישות הפרויקטים והרצון האישי שלי ללמוד. השכלה/שירות צבאי: שירות צבאי ביחידת IT של מפא"ת (משרד הביטחון), תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה באונ' בר-אילן. משפחה: נשואה + 2 ועוד אחד בדרך. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? התחום הריאלי משך אותי תמיד. כשהייתי צעירה, ההורים שלי שלחו אותי לבית ספר שבח-מופת, שבו המחשבים והטכנולוגיה היו מגמת הדגל. התקבלתי למגמה ויצא שגדלתי וצמחתי בסביבה שכל הסובבים אותי היו שוחרי טכנולוגיה, המורים היו מעוררי השראה ועשו הרבה כדי לקדם את התלמידים שלהם. בחרתי להרחיב ל-15 יח"ל מדעי המחשב, היה לי ברור שהעולם הולך לשם ורציתי להיות בחזית ולהיות חלק מהעתיד. בצבא הייתי חלק מיחידת IT, לאחר מכן התחלתי לטפס מעלה ממשרת סטודנטים בתמיכה טכנית ועד למשרת פיתוח ראשונה באמדוקס. במבט לאחור לא יכולתי לדמיין את עצמי עובדת בתחום אחר. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שתחום תעשיית ההיי-טק, או לפחות החברות הגלובליות שיצא לי לעבוד בהן עד כה, הראו מעט מאוד אפליה. כן שמעתי סיפורים כאלו ואחרים מנשים שעובדות במסגרות אחרות, שחוו אפליה על סמך היותן אמהות. למזלי אני יכולה להגיד שהרגשתי זאת מעט מאוד, והסביבה שבה אני עובדת כיום רואה את האדם ואת העבודה שהאדם מפיק ולא את עצם היותה אישה או אם. אם אני לוקחת את AT&T לדוגמה, מתוך 3 מנהלי החטיבות, 2 מהם הן נשים ואמהות ומספיק להסתכל על ההנהלה הבכירה והזוטרה ולראות שנשים מהוות חלק ניכר ממנה, לדעתי זה מדבר בפני עצמו. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי באפליה מכוונת. אני כן יודעת להגיד שיש מנהלים שעבדתי תחתיהם לפני זמן מה שקידשו את עניין שעות העבודה ולא את יעילות העבודה שנעשית. אישה שהופכת לאם צריכה להתמודד עם לו"ז שונה, להגיע מוקדם ולצאת מוקדם, אולי לעבוד מהבית מידי פעם או להשלים שעות מרחוק. לצערי, בזמן היותי בתפקידי פיתוח נתקלתי במנהלים שלא הצליחו לראות מעבר לשעות שמראה השעון. מנהלים שיכולים להתמקד ברמת העבודה הנעשית ורמת המחויבות לפרויקט, ולהסתכל מעבר לשעת היציאה, יזכו בעובדים מרוצים יותר ויעילים יותר.

שם ותפקיד: דניאל רייזר, עובדת במחלקת השיווק בלומינרה. לאן את מתכוונת לצאת לחופשה השנה? היינו בפורטוגל בחודש יוני. באיזה הרכב? אני ובן זוגי. שתי הכלבות שלנו נשארו בקייטנה אצל הסבתות. לכמה זמן? הטיול ארך כשבוע. מהו סוג הטיול ? הטיול היה בין 2 ערים תיירותיות, ליסבון ופורטו. הטיול כלל הרבה יין, נופים מרהיבים, הליכה מרובה בהרבה ערים שונות ואוכל מאוד טוב. מה את אוהבת לעשות בחופשות שלך? להכיר תרבויות חדשות, אנשים ושפות חדשות. תני המלצה על היעד האהוב עלייך ביותר. יש לי הרבה המלצות, טיילתי בהרבה מקומות יפים, אך אחד האזורים היותר יפים שהייתי בהם היה בהרי הרוקי הקנדיים (אלברטה, קנדה). עשינו קמפינג של שבוע בכל מיני פארקים שונים עם נופים עוצרי נשימה. כל תמונה נראתה כמו גלויה, בהחלט ממומלץ גם כטיול משפחות. [caption id="attachment_298468" align="alignnone" width="600"] דניאל רייזר, לומינרה, ובן הזוג. צילום: אוסף פרטי[/caption]

ארצות הברית תקפה באופן חשאי בסייבר את איראן בחודש יוני השנה, כך לפי הניו יורק טיימס. המתקפה הסודית הביאה למחיקה של מאגר נתונים קריטי, שנועד לשמש את האיראנים כאשר הם מתכננים את התקיפות שלהם על מיכליות נפט במפרץ הפרסי. מתקפת הסייבר של ארה"ב התרחשה ב-20 ליוני השנה, זמן קצר לאחר שאיראן הפילה מל"ט שלה, מעל מצר הורמוז. בסיס הנתונים שניזוק שימש את משמרות המהפכה לתכנון פיגועים נגד מכליות נפט במפרץ הפרסי. המתקפה הייתה אמורה לפגוע במערכות המחשוב של משמרות המהפכה לזמן קצר, אלא שבפועל - אף שעברו כבר כחודשיים - רבים ממחשבי המערכת עדיין מושבתים, ועל פי ההערכה המתקפה פגעה באופן משמעותי ביכולתה של איראן לתפוס או לחסום אוניות במפרץ, כך על פי הדיווח של העיתון, הנסמך על בכירים בממשל האמריקני. האיראנים עדיין מנסים לשחזר את הנתונים שנמחקו [caption id="attachment_227476" align="alignleft" width="300"] נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: BigStock[/caption] מאז המתקפה איראן, דווח, עדיין מנסה לשחזר את הנתונים שנמחקו, ולהפעיל מחדש חלק ממערכות המחשבים, כולל רשתות תקשורת צבאיות, שהופלו והושבתו. על פי הדיווח, פקידי ממשל בכירים דנו בתוצאות המתקפה, ובחנו האם היא הייתה כדאית, שכן בעקבותיה איבד המודיעין האמריקני את הגישה שהייתה לו לרשת קריטית המשמשת את משמרות המהפכה באיראן. עוד דווח כי איראן לא הסלימה את מתקפותיה בתגובה, והמשיכה בפעילות הסייבר שלה נגד ממשל ארה"ב ותאגידים אמריקניים באותו קצב קבוע, כך על פי פקידי ממשל. המתח הגובר בין שתי המדינות עורר חשש כי הוא יביא להתפתחות של סכסוכים במפרץ הפרסי, אולם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נסוג בו מהאישור שנתן לתגובת נגד על איראן, בשל העובדה שהיא הפילה את המל"ט. משקיפים ציינו כי לשתי המדינות יש היסטוריה של עיסוק במתקפות סייבר סמויות. סטוקסנט - חיבלה במתקני הגרעין האיראניים כזכור, על פי פרסומים זרים, גופי ביון ותקשוב בישראל וארה"ב עסקו יחדיו בפיתוח הנוזקה סטוקסנט, אשר חיבלה במתקני הגרעין האיראניים, והביאה לעיכוב של תוכנית הגרעין שלה. בנוסף, על פי פרסומים זרים, ארה"ב הכינה תוכנית מגירה, שכונתה ניטרו-זאוס, שכללה ביצוע של מתקפות סייבר נגד תשתיות קריטיות של איראן, במקרה של תוקפנות צבאית מצידה. גנרל פול נקסון, מפקד פיקוד הסייבר (סייברקום) וראש ה-NSA, הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי, אמר בכנס RSA שנערך במרץ השנה כי "האויבים די נחושים לפעול נגדנו, אבל יש לנו כוח, ויש לנו מודיעין על אויבנו. נמשיך לחבל בפעילויות האויב בסייבר. הפעילויות של איראן בתחום הסייבר הן נחושות, והיא עושה זאת בלא קשר לזהות הנשיא היושב בבית הלבן. איראן פועלת בסייבר במתקפות שנועדו לשבש את חיי האומה".

מכבי שירותי בריאות השיקה אפליקציה חדשה, המציגה שיפורים בתפקוד והתאמה לצרכים של המשתמשים, על רקע מהלך כולל של טרנספורמציה דיגיטלית בארגון הבריאות השני בגודלו בישראל, שכולל שינוי תהליכים בארגון כדי להתאימם לעידן הדיגיטלי, ובניית השירותים בארכיטקטורה חדשה לחלוטין. לילך בן ארצי לוי, מנהלת מחלקת הדיגיטל (CDO) במכבי שירותי בריאות, סיפרה כי השקת האפליקציה החדשה בוצעה לאחר שנתיים של עבודה, "שבמהלכן בדקנו עם המשתמשים - תוך כדי הפיתוח, כשהיה כבר דגם אב וגם לאחר הפיתוח – את התפקוד של האפליקציה, במטרה לתת מענה מיטבי לצרכים של המשתמשים בהתאם למה שעלה בבדיקות שערכנו. ערכנו שינויים לפי הדרישות ולפי רמות השימוש, והקפדנו על חוויית המשתמש". האפליקציה החדשה כוללת, לדבריה, כמה תכונות ייחודיות: "ראיית 360 של המשפחה – הורה יכול לראות במסך אחד גם את ילדיו (אך לא את בן זוגו, בשל מגבלות חוקיות) – מה שמאפשר ראייה על ציר זמן של כל הפעולות, הביקורים והתורים וכד' שיש לכל אחד - יחד או בנפרד; התאמת מסך הבית – נראות האפליקציה משתנה לפי התאמה אישית לפי בחירת המשתמש". [caption id="attachment_298460" align="alignnone" width="600"] לילך בן ארצי לוי, מנהלת מחלקת הדיגיטל (CDO), מכבי שירותי בריאות. צילום: יח"צ[/caption] מעבר לכך, אומרת בן ארצי לוי, "השימושיות באפליקציה נוחה מאוד. למשל, בהזמנת תור – בכניסה לזימון תורים האפליקציה תשאל עבור מי התור, ולאחר הבחירה תפנה לרופאים של אותו משתמש ותפנה לקביעת תור. ההפניה האוטומטית הזאת תקפה גם לפעולות אחרות, כמו, למשל, ביקור ללא כרטיס, הגשת טופס התחייבות וכד'". האפליקציה כוללת כמה חידושים שלא היו בה בעבר, כמו שירות חדש של סיכומי ביקור אצל רופאים, שניתן לצפות באמצעותם בכל המסמכים שהופקו במהלך הביקור; תכונת OTT, המאפשרת למשתמש כניסה גם במקרה ששכח את הסיסמה, המתבצעת באמצעות קוד שנשלח למכשיר הסלולרי, ונוספה גם אפשרות לזיהוי ביומטרי של פנים או אצבע לצורך כניסה. בנוסף, האפליקציה החדשה מאפשרת גם רישום ראשוני באמצעות הדיגיטל, ובכך מייתרת את הצורך שהיה בעבר לבקר בסניף לצורך קבלת סיסמה. האפליקציה כוללת גם יכולת מובנית לתקשורת עם הרופא, ומאפשרת לבחור את נושא הפנייה או כמה נושאים בבקשה אחת. "פיתוח האפליקציה", מציינת בן ארצי לוי, "נעשה בתוך הארגון, בפיתוח נייטיב ולשתי הפלטפורמות העיקריות - iOS ואנדרואיד. כל הפיתוח והבדיקות נעשו במתודולוגיית אג'ייל, ועל תשתית חדשה לגמרי מבוססת CouchBase – המהווה בסיס מידע שמסנכרן את המידע ממערכות מכבי ישירות למכשיר המשתמש. המידע יורד למכשיר המשתמש ובכך מאפשר ביצועים טובים יותר באפליקציה".

שנת הלימודים תש"פ, שנפתחה הבוקר (א'), כוללת גם את 166 אלף התלמידים שלומדים בחינוך הטכנולוגי, מתוכם 35,376 תלמידים במגמות ההנדסה, התוכנה והתקשוב. תכניות העבודה של מינהל התקשוב, הטכנולוגיה ומערכות המידע במשרד החינוך, כפי שהוצגו למנכ"ל המשרד, שמואל אבוהב, לפני כשבוע, מבוססות על צפי להמשך הגידול בביקוש לחינוך הטכנולוגי, בבתי הספר השונים - של הרשתות עמל ואורט, ואחרים. בנוסף, תכנית העבודה מדברת על שילוב של לימודי רובוטיקה ומחשבים בבתי הספר היסודיים, מכיתה ד'. זאת, כחלק ממדיניות שמתחילים ליישם כעת, שלפיה הכנת התלמידים למקצועות העתיד ולעולם הדיגיטלי צריכה להתחיל בגיל צעיר. במשרד קיימות תכניות להתחיל את הלימודים הללו כבר בכיתות א', אבל הן לא מיושמות בעיקר מסיבות תקציביות. ליתר דיוק, בגלל סדרי עדיפויות. משרד החינוך עושה בשנים האחרונות מאמצים רבים על מנת לעודד כמה שיותר תלמידים לבחור במגמות מדעיות, לרבות חמש יחידות בגרות במתמטיקה ו-10 יחידות במקצועות התקשוב והטכנולוגיה. נקודת המוצא היא שגם אם לא כל התלמידים מתאימים לכך, קיים קאדר עצום של תלמידים, ובעיקר תלמידות, שיש להם פוטנציאל והם לא מממשים אותו, בעיקר בגלל חוסר ידע ודעות קדומות. לשם כך, המשרד מבצע שורה של פעילויות שיווק ויחסי ציבור למקצועות הטכנולוגיים, על מנת לשכנע את התלמידים לבחור בהם. בנוסף, מקיים מינהל הטכנולוגיה יריד שנתי שבו נחשפים תלמידים מחטיבות הביניים לחברות המובילות בענף ההיי-טק, נפגשים עם מנכ"לים ושומעים מהם למה כדאי להם ללמוד את מקצועות המדעים והמחשוב. [caption id="attachment_235826" align="alignnone" width="600"] ד"ר עופר רימון, ראש מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור[/caption] המינהל, בהובלתו של ד"ר עופר רימון, פועל, אפוא, בשתי חזיתות לכאורה נפרדות, אבל בסופו של דבר הן אמורות להביא לאותה התוצאה. עיקר המשאבים מופנה אמנם לפלח האוכלוסייה שבחר מראש את המסלול הטכנולוגי, אבל עדיין יש הרבה מאוד מה לעשות. שכן אם לא יהיה תקציב, לא תהיה הכשרה דיגיטלית בסיסית לכל תלמיד, ותלמיד שלא יעבור את ההכשרה הזאת לא יוכל לעסוק במקצועות העתיד, מה שישאיר אותו מאחור. כאן יש לציין נקודת אור חשובה במה שכבר נעשה - גידול משמעותי בשיתוף התעשייה בהכשרה המעשית של תלמידי החינוך הטכנולוגי. בשנה שעברה השתתפו יותר מ-18 אלף תלמידים בעבודה מעשית במפעלים ובחברות ההיי-טק - מעבר לתחזיות. התחזית הנוכחית מדברת על כך שבשנת הלימודים תשפ"ב, הנתון יהיה כפול ויעמוד על 36 אלף תלמידים. מהחצר האחורית לקדמת בית הספר בסיכום העשור של השנים העבריות, שאנחנו עומדים בפני סיומו, ד"ר רימון יכול להביט אחורה בסיפוק. מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי כמעט הוכפל במשך 10 שנים, וניתן לומר שבתקופה זו, ובמיוחד בשנים האחרונות, החינוך הטכנולוגי עבר מהחצר האחורית של מערכת החינוך לחזית בית הספר. במשרד החינוך ובקרב רבים מהמנהלים ברור כיום שללא הטמעת חדשנות ומחשבים בכל מערכת החינוך ובלי הגדלה מסיבית של מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי, בעוד 10 שנים ישראל תמשיך לרדת מטה במבחני המיצ"ב ופיז"ה, ובטבלאות החינוך של מדינות ה-OECD, שכבר עכשיו היא ממוקמת בהם במקום נמוך. דו"ח שפרסמה לא מכבר חטיבת המחקר של בנק ישראל מציין את הירידה המתמשכת בהשקעות של כל ממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות בתלמידים בכלל, ובפרט בתלמידי החינוך הטכנולוגי. אותו דו"ח מזהיר שאם לא ישונו סדרי העדיפויות בהכשרת ההון האנושי למקצועות העתיד, זה עלול להשפיע לרעה על כלל המשק והחברה הישראלית. השורה התחתונה: הביקוש ללימודים במסלולי החינוך הטכנולוגי נמצא בעלייה. משרד החינוך משתדל להתאים את התכניות לביקושים, אבל אי אפשר שלא להתרשם שהקצב יכול להיות הרבה יותר מהר והנפח - גדול יותר. אלה החלטות שצריכות להתקבל ברמה הלאומית, על ידי הממשלה החדשה, שיש לקוות שתקום לאחר הבחירות.

יותר מאלפיים מקרי מוות מיוחסים לזיהום אוויר בישראל מדי שנה וכשבעה מיליון ברחבי העולם. מחקרים רבים הוכיחו קשר בין זיהום אוויר ומחלות רבות והמודעות שלנו לנושא הולכת וגדלה בשנים האחרונות.  בישראל קיימת תכנית לאומית למניעת זיהום אוויר ולצמצום טביעת הרגל הפחמנית - מונח מוסכם לתיאור סך הפליטות של גזי חממה התורמות להתחממות גלובלית. כולנו יודעים שתעשיות החשמל והרכב מזהמות את הסביבה, אך מעטים יודעים שגם סמארטפונים, טאבלטים, מחשבים, שרתים ומערכות אחסון, גיבוי, תאורה ומיזוג אוויר, הנמצאים בדטה סנטרים, פולטים פחמן לסביבה. כולנו למעשה תורמים לגידול הנתונים בעולם ועל ידי כך לזיהום, ויש מה לעשות בנידון: לצמצם הזרמת מדיה - מומלץ להוריד את השירים האהובים עליכם (ולשלם עליהם), במקום להזרים אותם אונליין. הדבר נכון גם לקליפים ולסרטים, אם המערכת ו/או הספק מאפשרים זאת. דפדפן ולא אפליקציה - נסו להשתמש בדפדפן של הסמארטפון או הטאבלט במקום באפליקציה. אפליקציות לעיתים קרובות "משוחחות" עם היצרנים שלהן, פעולה שמרוקנת את הסוללה מהר יותר וגם מאפשרת איסוף ושליחת מידע פרטי למקורות זרים. כבו התראות באפליקציות שאינן חיוניות לכם - התראות מדיה חברתית ואחרות מרוקנות את הסוללות שלכם ויוצרות תעבורת רשת גדולה יותר (בכלל, עדיף לעבור לשיחות אמיתיות, דברו עם אנשים!). חפשו טיפים לחסכון בסוללה - שני טיפים עליי - מומלץ להטעין מכשירים כמה שפחות, ולכבות את פונקציית "רענון אפליקציות ברקע" (Background App Refresh). הטיפ השני גם יקטין את התעבורה ברשת וגם יסייע בשמירה על פרטיות.  כל השינויים האלה הם קטנים יחסית ואם כולנו היינו עושים אותם היינו מפחיתים משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית שלנו בשימוש בנתונים. [caption id="attachment_269283" align="alignnone" width="600"] שמרו על הסביבה - יש לנו רק כדור ארץ אחד. צילום: BigStock[/caption] כיצד נצמצם את טביעת הרגל הפחמנית בדטה סנטרים? מהלך ראשון הוא לעבור לעבוד עם ספק ענן. לרוב, עבודה בענן תהיה ירוקה יותר מאשר הפעלה של דטה סנטר מקומי. גם מעבר לשימוש בשירותי גיבוי (BaaS) הפועלים במרכזי נתונים ומפחיתים את הזיהום הסביבתי, ושימוש במוצרי אחסון וגיבוי נכונים במרכז הנתונים באתר החברה שלכם (On Premise) או בענן, יכול לסייע להפחית את כמות הנתונים שמאוחסנים ומשונעים, ובכך גם להקטין את פליטת הפחמן. להלן עוד מספר דרכים לחיסכון: פישוט תהליך ההגירה של עומסי עבודה (Workloads) אל הענן הציבורי דה דופליקציה (מניעת כפילויות של קבצים זהים) – יקטין את אחסון הנתונים ואת התעבורה בין מרכזי הנתונים של הארגון והענן מעקב אחר עומסי עבודה שאינם פעילים והשבתתם הכנסת גיבוי וארכיב אל תוך אחסון וירטואלי יחיד, עם דה דופליקציה גלובלית, אשר יכול גם לשמש לצורך ביג דטה ואנליטיקה (במקום לבנות מערכת נפרדת לביג דטה) שימוש בכלים לשכפול וניהול נתונים (CDM) שיפחית משמעותית את טביעת הרגל של הנתונים מחיקת נתונים מיותרים או ארכוב לאחסון זול, כגון קלטות או ענן שימוש פשוט יותר בענן וניהול tape-and-tape, כגון AWS Glacier, והפתרון התואם של מיקרוסופט (ל-tape יש טביעת רגל פחמנית נמוכה בהרבה בהשוואה לדיסק ואפילו ל-SSD). לפעולות שחוסכות בנפח הנתונים ובתעבורה יש גם יתרונות עסקיים ממשיים – כל הפחתה בשטח אחסון חוסכת לארגון כסף רב ברכישת חומרה, חשמל, מיזוג אוויר, שטח נדל"ני, קווי תקשורת מהירים ועוד. במקביל, כל מערך של 250 טרה שלא קונים, מהווה חיסכון של כ-7.4 טון מרובע של פחמן הנוצר מקירור ואנרגיה בכל שנה – נתון שווה ערך לטעינה של כמעט מיליון סמארטפונים. זכרו את העצות ונסו לאמץ כמה מהן: יש לנו רק כדור ארץ אחד. הכותב הוא סמנכ"ל שירותים מקצועיים בקומוולט ישראל   

סמסונג אישרה כי תשיק בקרוב רמקול מיני חכם, Galaxy Home Mini, שיתחרה ב-Google Home Mini וב-Amazon Echo Dot. החברה אף הזמינה את משתמשי סמארטפוני הגלאקסי שלה במדינת האם, קוריאה הדרומית, להירשם לבדיקת הבטא של המכשיר החדש. החברה תשלח את הרמקול החדש ל-3,000 משתתפים נבחרים מאלה שנרשמו, שיספקו לה משוב על המכשיר לפני השקתו המסחרית. החברה לא דיווחה האם יוכלו להשתתף בתוכנית הבטא גם משתמשי גלאקסי ממדינות אחרות, ולא שיתפה במלוא הפרטים על המכשיר, אך ציינה כי הרמקול יהיה תואם לפלטפורמת הבית החכם הקניינית שלה, המכונה SmartThings. עוד חשפה החברה כי הרמקול יופעל באמצעות העוזרת הקולית ביקסבי של החברה, שתאפשר הפעלה  קולית של התקנים שונים, בדומה לרמקולים המתחרים וכי הוא יכלול את טכנולוגיית האודיו של AKG. בתמונות שפרסמה סמסונג מוצג רמקול קטן בגימור בד, הכולל כמה לחצנים: להתאמת הווליום, להשתקה וכפתור רביעי נוסף, שלא ברור תפקידו. מה שמעניין הוא, שבתמונות לא נראה שום כבל המחבר את הרמקול למקור כוח, ואולי יש בכך רמז שהמכשיר יופעל באמצעות סוללה, ובכך יהיה שונה ממתחריו מבית גוגל ואמזון, שדורשים חיבור קבוע למקור כוח. לפני יותר משנה הצטרפה סמסונג למירוץ הרמקולים החכמים והכריזה על ה-Galaxy Home, שיופעל באמצעות ביקסבי, אך עד כה הוא עדיין לא הושק, ולדברי החברה, "עדיין עובדים על פיתוחו כדי לשפר אותו".