מיקרוסופט חשפה היום פלטפורמה חדשה (Power Platform), המסייעת למנהלי ידע ומשתמשים בארגונים לפתח אפליקציות עסקיות ללא צורך בידע מוקדם בשפות פיתוח. זוהי גישה חדשנית של מיקרוסופט, והיא צוברת תאוצה בעשרות ארגונים בעולם ובישראל. החשיפה נעשתה במסגרת אירועי היום השני של TLV CLOUD WEEK שעורכת מיקרוסופט השבוע בקמפוס הריאקטור שלה בתל אביב. הכנס כולו בהפקת אנשים ומחשבים. הפלטפורמה החדשה כוללת את הגישה למערכת כמו BI, מערכת Power Apps ו-Microsoft Flow. הפלטפורמה מייצגת את תפישת Low Code, שמאפשרת למשתמשים לנתח מידע, לעבוד על אפליקציות ולהפוך תהליכים עסקיים לאוטומטיים. המערכת עובדת מעל הדטה הארגוני הקיים, והיא יכולה להתממשק עם אתרי אינטרנט, מערכות ארגוניות (ERP/CRM) ומקורות מידע מכל הסוגים. לדברי עדי קריסטל, מנהלת תחום Microsoft 365, "הפלטפורמה מאפשרת לבנות אפליקציות מותאמות תוך שעות ספורות ולא תוך חודשים, ומחברת בין הדטה הארגוני וכלל המערכות הקיימות כדי להפוך בצורה פשוטה תהליכים פנים-ארגוניים לדיגיטליים". "המטרה היא להביא את חווית המשתמש של כל עובד מחיי היומיום הפרטיים לאותה נוחות וזמינות בשימוש באפליקציות בתוך הארגון", המשיכה קריסטל. לדבריה, התחום הדיגיטלי בעולם העבודה מדביק עכשיו את הפערים לחיי היומיום, והכל הופך לזמין ונוח במובייל או בדסקטופ. כך אפשר להעביר תהליכים כמו דיווח על חופשים, הוצאות, כניסת עובד חדש לארגון, דיווח תקלות ברצפת ייצור, עדכון טכנאי שטח מבית הלקוח – "מגוון השימושים הוא אינסופי", הבהירה קריסטל. [caption id="attachment_299603" align="alignnone" width="600"] סהר כליף, אלעד מערכות. צילום: יחסי ציבור מיקרוסופט[/caption] הפלטפורמה הוצגה במסגרת סדנת התנסות שהובלה על ידי סהר כליף מאלעד מערכות ושירי הוכהאוזר ממיקרוסופט ישראל. "לקחנו תהליכים כואבים בארגון, ואיפשרנו למשתמשים המקצועיים לפתח יישומים שיאיצו אוטומציה של תהליכים שונים", הסבירו השניים. "מדובר בתהליכים כמו למשל התנהלות מול מחלקות פנימיות, כמו קבלות או מסמכים, שכל מה שצריך זה לצלם אותם והאפליקציה מנהלת את התהליך באופן אוטומטי, כולל כל תהליכי הקומפליינס, רגולציה ואישורים", הם הסבירו. [caption id="attachment_299604" align="alignnone" width="600"] שירי הוכהאוזר, מיקרוסופט ישראל. צילום: יחסי ציבור מיקרוסופט[/caption] במהלך היום השני, נערכו מסלולי הדגמות והתנסות בתחומים שונים, כולל מסלול האבטחה בעולמות השונים של מוצרי האבטחה של מיקרוסופט. את המסלול הובילו אילן לנץ, דורון רוזנברג ואיגור בקרמן. מיקרוסופט השקיעה בשנים האחרונות מיליארד דולר בכל שנה במחקר ופיתוח של יכולות האבטחה חוצות הפלטפורמה שלה, והיא מיישמת יכולות בינה מלאכותית בכל מעטפת הסקיוריטי שלה. דגש מיוחד הושם על תפישת ה-Trusted Cloud, וצויין בין היתר כי החברה מחזיקה במספר הרב ביותר של תקני פרטיות ואבטחת מידע על לקוחותיה. הכרזות נוספות ביום השני: שירות מנוהל שמסייע לנהל את כל התעבורה בתוך הקלאסטר, חלק משירותי הענן של אזור. מסלול זה הובל על ידי עידן שחר.

העדכון המצטבר ל-Windows 10, שמיקרוסופט שחררה ב-10 בספטמבר, ממשיך "להפיל חללים". הפעם מדובר בעוד פגיעות שהעדכון, שמספרו KB4515384, יצר, על אף שבעת שחררו ציינה החברה שהוא מיועד לתקן פגיעויות אחרות - את בעיות השימוש הגבוה במעבד ועוד כמה דברים שהתגלו בעדכון הקודם לו. מיקרוסופט כבר אישרה טענות קודמות שהוא משפיע על התפקוד של תפריט ההתחל של Windows ועל החיפוש של מערכת ההפעלה, וכן שהוא גורם לכמה בעיות במערכת האודיו במחשבים מסוימים. אבל זה לא עוצר שם: מספר רב של משתמשי Windows 10 העלו לפורום של הענקית מרדמונד ברדיט טענות שלפיהן התקנת העדכון גורמת לבעיות בתפעול של כרטיסי רשת מקומית ושל חיבורי ה-Wi-Fi. כל הכותבים ציינו שהתקנת מנהלי התקנים מעודכנים עבור כרטיסי הרשת והחיבור האלחוטי לא עזרו, והדרך היחידה להתגבר על הבעיה הייתה להסיר את העדכון באופן מוחלט - כך שגם הבעיות שהוא רצה לתקן נשארות כמות שהן. ואם זה לא מספיק, החלו להופיע תלונות של משתמשים שטוענים שלאחר התקנת KB4515384, מרכז הפעולות של Windows לא נפתח, ובמקרים מסוימים אפילו דפדפן ה-Edge של מיקרוסופט עצמה. גם במקרה הזה, רק הסרת העדכון פתרה את הבעיה. מיקרוסופט עוד לא הגיבה לטענות הללו.

אני חושב שרובנו, אם נפשפש קצת בקרבנו, מתייחסים באופן אוטומטי אל משהו שהוא זול יותר גם כאל משהו שנראה פחות טוב ממשהו שמקביל לו, אבל יקר ממנו. לדעתי זו רק סוג של התניה משלימה לכך, שהרבה מאוד מתייחסים למשהו שיקר יותר גם כאל משהו שהוא בהכרח טוב יותר. והנה אנחנו מגיעים מהר מאוד לעולם המודרני הדיגיטלי, שבו הכלל "היקר יותר הוא בהכרח טוב יותר" אומץ במלואו על ידי השוק, ובשמחה רבה על ידי היצרניות הגדולות כמו סמסונג, אפל וגם וואווי, לפחות בינתיים. זה בא, כמובן, לביטוי שכבר מוכר במכשירים שעולים 3,000 ו-4,000 שקלים - ובקרוב גם כנראה יותר. הכלל הזה במקרה המסוים של הטלפונים החכמים, להוציא יוצאי דופן, שבהם יש ויתור מסוים על איכות גימור וחומרי ייצור, הוא אכן נכון. החלוקה של השוק לצמרת, ביניים ושוק כניסה היא בדרך כלל צמודה למחירים, ובצדק. אבל הנה באה חברה קטנה בשם יומידיג'י ומוכיחה, שטלפון זול לא חייב גם להיראות זול. המכשיר החדש שלה, A5 Pro, הוא מכשיר שמחירו הוא כ-10% בלבד לעמת מחירי מכשירי הדגל של השוק, עתירי הביצועים והתכונות וגם כסף עבור המיתוג, אבל מבחינה חיצונית הוא נראה כמו מכשיר דגל - ואני אפילו טוען קבל עם ועדה וכתיבה, שבגירסה שבה הוא הגיע אלי לבדיקה, עם גב זכוכית בצבע שהחברה מכנה כחול בדולח, ועם פס מתכתי שמקיף אותו סביב בסגנון 2.5D מודרני, הוא אחד היפים שיש כיום בשוק. ויותר מכך, הוא אפילו מציע נגיעת עיצוב ייחודית למדי משלו, והיא, שחיישן טביעות האצבע שנמצא מאחור (טוב, בכל זאת מכשיר שוק כניסה) הוא בצבע תכלת בהיר בולט ומהנה, והוא משתלב היטב בסביבה - שיכולה לשמש לעת הצורך גם כמראה. וזה לא ממש מפתיע במקרה של יומידיג'י. זו חברה שגימור גבוה נמצא אכן גבוה ברשימת הדברים החשובים, וזה בא לידי ביטוי ברוב הטלפונים שלה, למרות שהם מיועדים ברובם לשוק הביניים - ברובם. התלונה היחידה שלי בהיבט הזה היא לא בקשר לעיצוב עצמו, אלא לכיסוי שמגיע בקופסה, שבמקום שיהיה שקוף ובהיר כדי שניתן יהיה להשתמש בו ועדיין לחוות את המראה הנהדר של הגב, ביומידג'י צירפו מגן סיליקון מחוזק במקצת אמנם, אבל בצבע שחור אטום. רואים רק את החיישן הכחול. חבל. לחובבי הסביבה הנקייה לא מעט חברות מעבר לגוגל עצמה בוחרות כיום להציע מכשירים שמגיעים לשוק עם מערכת ההפעלה האנדרואידית נקייה מתוספות. מה שגוגל שולחת, זה מה שיש בטלפון, ואם יש שינויים הם קלים מאוד ובדרך כלל באים לידי ביטוי באפליקציית המצלמה. לא מעט משתמשים מעדיפים לרכוש מכשירים עם אנדרואיד נקי, ועבורם ה-A5 Pro הוא מכשיר שמתאים כמו כפפה ליד. הוא מגיע עם אנדרואיד 9 נקי ופשוט לחלוטין, כולל אפליקציית הצילום, וכולל תמיכה במערכת הניווט החדשה, שאפשר להשתמש בה במחוות במקום בכפתורי הניווט הראשיים שבדרך כלל מופיעים למטה - כשאפשר גם לבצע בחירות אחרות בקשר לכך, אבל זה לא ממש רלוונטי. ויותר מכך, בזמן שהמכשיר נמצא בבדיקה הוא כבר זכה לשני עדכוני הגנה של גוגל, וגם זכה לעדכון של אפליקציית המצלמה. זה הבונוס השני של שימוש במערכת הפעלה נקייה לחלוטין. מה המחיר של טלפון זול התצורה של A5 Pro כמובן אינה יכולה להתחרות במכשירי הדגל של השוק, והיא גם לא מנסה. מדובר בתצורה בינונית אך מספקת לכל הצרכים, במיוחד בגלל שמדובר במכשיר עם אנדרואיד נקי, שהדרישה שלו למשאבים נמוכה יחסית. המסך של A5 Pro הוא בגודל 6.3 אינץ' והוא מציע יחס מסך/גוף גבוה יחסית, של 92.7%, שאכן מקנה הרגשה של מסך נקי לחלוטין, להוציא המגרעת דמויות הטיפה בחלקו העליון, שממוקמת בתוכה מצלמה עם חיישן 16 מגה-פיקסל. המערכת על שבב היא מערכת שהייתה מיועדת לשוק הביניים בשנה שעברה, Helio P23 מתומנת הליבות, שמלווה ב-4/32 גיגה-בייט זיכרון ועם אפשרות להרחבה במגירה שיכולה להכיל שני כרטיסי SIM לצד כרטיס הזיכרון. מאחור יש שלוש מצלמות, הראשית מבוססת על חיישן 16 מגה-פיקסל של סוני, עם מצלמת רוחב של 8 מגה-פיקסל ומצלמת עומק של 5 מגה-פיקסל, והתמונות באור יום סבירות עד טובות, עם תמיכה יפה באפקט הבוקה, אבל בלילה לא מצליחות להתמודד באמת עם המשימה ומלאות גרעיניות. הסוללה היא בנפח עבודה של 4,150 מילי-אמפר/שעה והיא סיפקה בבדיקות יותר מ-10 שעות עבודה רצופות, אבל חבל שהמכשיר מגיע עם חיבור microUSB מיושן, שכמובן משפיע לרעה על זמן הטעינה. A5 Pro של יומידג'י אינו מיועד למי שצריך טלפון עתיר ביצועים או עתיר איכות צילום. הוא מיועד לשימוש יומיומי ממוצע או לשמש כטלפון גיבוי. עם מחיר שעומד כרגע על 100 דולרים, הוא מציע תמורה יפה לכסף.

אומת הסטארט-אפים המאכלסת בתוכה את מיטב המוחות וההון האנושי שולחת את אזרחיה לממש את זכותם הדמוקרטית בעזרת פתקים וניירות ובשיטות של המאות הקודמות. הוויכוח על מחשוב תהליך הבחירות צבר תאוצה במערכת הבחירות הנוכחית, בין היתר בגלל "חוק המצלמות" שהליכוד ביקש להעביר, תוך הכפשת ציבור שלם, המגזר הערבי, בניסיונות זיוף בבחירות הקודמות. טענות, אגב, שנכון לרגע זה לא נמצא להן שום ביסוס על פי בדיקת המשטרה. וכך הוסת הדיון סביב העניין העקרוני על מחשוב תהליך הבחירות לדיון פוליטי, שנועד מלכתחילה לא לטפל באמת בבעיית טוהר המידות, אלא כדי להשפיע על סדר היום הפוליטי. המתנגדים לחוק הבינו גם כי אלף מצלמות לא יוכלו למנוע מוטיבציה של פעילים להטות את הבחירות, עם כל אפקט ההרתעה שלהם. הדרך היחידה למזער תופעות אלו היא למחשב ולמכן את התהליך. בין מערכת בחירות אחת לאחרת, הדיונים סביב מחשוב תהליך הבחירות מתרכזים בטיעונים מדוע לא, כמו על פחד מתקלות שיבוש תוצאות בחירה באמצעות סייבר ועוד. טיעון נוסף נשען על ניסיונות לבצע בחירות ממוחשבות במערכות אחרות, כגון הרשויות המקומיות והפריימריז למפלגות. שבחלק מהן היו תקלות, שאף גרמו ב-2008 לביטול הפריימריז בעבודה, ולתקלות חמורות בבחירות לפריימיריז של הליכוד באותה שנה. אלא שהתקלות האלו לא נבעו בגלל כשל בטכנולוגיה, אלא בגלל שיבושים והיערכות לא נכונה של המפלגות בכל מה שקשור לתשתיות ולתקשורת, בעיקר בגלל הצורך לחסוך. בתזכיר חוק שהוגש לכנסת במאי 2009 יש תיאור מדויק של תהליך ההצבעה הממוחשבת. אז דובר על זיהוי של המצביע בתהליך הרגיל המוכר כיום, ולאחר זיהויו ואישור זכאותו להצבעה יונפק לו כרטיס חכם שבאמצעותו יצביע בעמדת מחשב באמצעות מסך מגע, בחירתו תירשם הן במחשב ההצבעה והן בכרטיס החכם, ובסיומה של ההצבעה הכרטיס ישולשל לקלפי. לאחר תום ההצבעה תתבצע ספירה ידנית אוטומטית של כל הכרטיסים החכמים ותתבצע השוואה לנתונים האגורים במחשב ההצבעה. התהליך השני הוא תהליך ספירת הקולות, שהוא בחלקו ממוחשב כיום, אלא שהוא מבוסס על הקלדה ידנית של תוצאות הבחירות המגיעות מהקלפיות בארץ . כיום ניתן להעביר את תוצאות ההצבעה בכל קלפי באופן ממוכן היישר למחשבי ועדת הבחירות המרכזית, שמאובטחים ומוגנים ללא כל קשר למה שקורה בקלפיות. הכנסת נדרשה לנושא זה כמה פעמים בשנים האחרונות, ואף פורסמו מסמכים שונים. המסמך האחרון נכתב בתחילת ספטמבר השנה, וכותרתו: "בחירות ממוחשבות - מבט משווה", והוא חובר על ידי אהוד בקר ואלמוג לוטן ממרכז המחקר של הכנסת. המסמך מציג מידע על כלים ממוחשבים, המשמשים בבחירות במדינות שונות והיתרונות והחסרונות. בין היתר, הם מציינים כי "כלים ממוחשבים עשויים לשמש כמה שלבים ביום הבחירות: הזדהות הבוחר בקלפי, ההצבעה עצמה, ומידע על תוצאות הבחירות, כולל ספירה ממוחשבת של הקולות. עוד כותבים מחברי המסמך, כי בספרות המקצועית מונים כמה יתרונות לשימוש בכלים ממוחשבים, והעיקריים שבהם הם ייעול תהליך ההצבעה, חיסכון בזמן, והפחתת סיכונים שנלווים לאופן ניהול הבחירות. מובן שיש גם סיכונים לפגיעה זדונית או של תקלות לא מכוונות, קשיים באימות נתונים ופגיעה בחשאיות ההצבעה. בישראל, מציינים במסמך, כי ההזדהות וההצבעה הן ידניות, אבל סיכום הקולות ופרסום התוצאות הם ממוחשבים. המסמך מציין בגילוי נאות, כי בסקר שנערך על ידי האו"ם בין השנים 2016-2018 ב-183 מדינות, רק 17% מפעילות הצבעה ממוחשבת, ורק רבע מהן משתמשות במערכת ממוחשבת להזדהות בקלפי. לעומת זאת, ברוב המדינות יש שימוש במערכות מחשב לסיכום הקולות. המסמך מביא דוגמאות מכמה מדינות באירופה, שערכו ניסויים בבחירות ממוחשבות בחלקים שונים של התהליך, ולא המשיכו בו בגלל חשש לפגיעה בהליך הדמוקרטי. אי אפשר להתעלם, כמובן, מנתונים ידועים אלו. אבל ישראל, הנתפסת בעולם כמובילת חדשנות, צריכה ויכולה להוביל תהליכים שיוכיחו לעולם, כי אפשר לנהל מערכת בחירות ממוחשבת, עם התמודדות ומתן מענה לכל החסמים והסיכונים שמועלים בספרות המחקרית, סיכונים, אגב, שהם רלוונטיים לכל ארגון שמקיים תהליכים קריטיים על בסיס ממוחשב. אומת החדשנות יכולה ומסוגלת להיות חלוצה גם בתחום זה בעולם ולהוכיח, שבעזרת כלים וטכנולוגיות חדשות, המאפשרים לבצע תהליכי מחשוב מסוג זה, אפשר להתגבר על כל הסיכונים שמתוארים במחקר של הכנסת ולמקסם את היתרונות של בחירות ממוחשבות: שקיפות, התייעלות, ובעיקר הגברת האמון של הציבור בהליך הדמוקרטי למרות החשש הטבעי מטכנולוגיה. יש בישראל תעשייה ותשתית אנושית של מומחים ואנשי טכנולוגיה, שיירתמו לטובת הכנסת והממשלה כדי להתחיל לבדוק את האפשרות לבחירות ממוחשבות בפעם הבאה, בתקווה שהן לא תהיינה שוב בעוד חצי שנה.

לנובו היא יצרנית המחשבים הראשונה שמציעה למכירה בישראל מחשב נייד המבוסס על הדור החדש העשירי של מעבדי ה-Core של אינטל. מדובר ב-Yoga C740, עם מסך מגע בגודל 14 אינץ', דגם שהוכרז על ידי החברה בתערוכת IFA שהתקיימה לאחרונה בברלין, והגיע לארץ במהירות מפתיעה משהו. Yoga C740 מוצע עם מעבדי Comet Lake המיוצרים ב-14 ננו-מטר. מעבדים אלו, Core i5-10210U ו-Core i7-10510U, שייכים לקבוצת המעבדים השנייה לשוק הנייד, שעליהם הכריזה אינטל במסגרת הדור העשירי של מעבדיה, וכמו מעבדי ה-Ice Lake שמיוצרים ב-10 ננו-מטר, הם משויכים למשפחות ה-U וה-Y שמיועדות למחשבי 2-ב-1, במיוחד הפיכים, וכן למחשבים דקים וקלים במיוחד. שני המעבדים מגיעים בתצורה של 4 ליבות פיזיות ו-8 ליבות לוגיות, ולשניהם מעטפת תרמית של 15 ואט בלבד, כמקובל במשפחות הללו. שניהם גם תומכים ב-Wi-Fi 6 ובזיכרונות DDR4 במהירות של 2,666 מגה-הרץ. המסך של Yoga C740 מציע רזולוציית FHD עם תמיכה ב-Dolby Vision, כשמתחתיו רמקולים שתומכים ב-Dolby Atmos. לסוללה יש יכולת עבודה, לפי לנובו, של יותר מ-13 שעות רצופות. מעבר למעבדים, המחשב נמכר בתצורות שונות של 8/16 גיגה-בייט זיכרון RAM ו-512/1024 גיגה-בייט SSD במחירים רשמיים שנעים בין 5,090 ועד כ-5,590 שקלים.

פורום המנמ"רים בשלטון המקומי בחר בסוף השבוע שעבר את חברי ההנהלה החדשים שיכהנו לצידה של היו"ר, ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית ת"א יפו. הבחירות נערכו במהלך הכנס השנתי של פורום המנמ"רים, שנערך בשבוע שעבר באילת. הבחירות נערכו בצורה ממוחשבת, על גבי אפליקציה שבאמצעותה הגישו המועמדים את עצמם ומשתתפי הכנס הצביעו. את הבחירות ניהל מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים. ליאורה שכטר, היו"ר, נבחרה לקדנציה נוספת. לראשונה נבחר מנמ"ר מהמגזר הערבי כחבר הנהלה. להלן שמות חברי ההנהלה: ראפע מסארוה - נצרת עלית; איריס אלפסי - מעלה אדומים; יובב יהב - ראש העין; ירון ריבו - נתניה; ערן מועלם - מגדל העמק; וענת שלומוביץ - פתח תקווה.  מאחר שתקנון ההנהלה קובע כי רק שישה חברי הנהלה יכולים לכהן, שני מנמ"רים שנבחרו - איתמר קורנפלד, מנמ"ר ירושלים, ואיציק כרמלי, מנמ"ר ראשון לציון - ויתרו על מקומם, על מנת לאפשר למנמ"ר מנצרת להיכנס. ליאורה שכטר בירכה את ההנהלה החדשה, וציינה כי כל המועמדים שהגישו את מועמדותם היו ראויים. היא קראה להם ולכל האחרים להצטרף לפעילות ההנהלה ולתרום לפורום.

חברת וואן פלוס, האחראית לטלפון הדגל OnePlus 7 Pro שנסקר לאחרונה באנשים מחשבים, מצאה דרך נחמדה מאוד לחגוג ציון דרך למערכת ההפעלה שלה OxygenOS. החברה רצתה לציין בסוף השבוע האחרון 1,500 ימים מאז החלה להשתמש במערכת ההפעלה המבוססת על אנדרואיד, אך מציעה אופן עבודה נקי ומהיר יותר, עם הרבה עדכונים מהירים. כדי לעשות זאת היא הודיעה בטוויטר עי תשתול עץ עבור כל מי שיעלה ציוץ לטוויטר בסוף השבוע עם ההאשתג OxygenOS#. החגיגה המיוחדת הזאת, שהיר מבצעת במשותף עם פרויקט 'לאמץ עץ' של WWF סניף הודו, הניב בסופו של דבר 27,333 ציוצים נושאי ההאשתג עם שם מערכת ההפעלה, ועצים במספר הזה יישתלו ברחבי הודו - המדינה שבה החברה זוכה למכירות נאות. אבל כמו בעדכון של מערכת הפעלה מהשורה, שתילת העצים לא תתבצע בבת אחת אלא בכמהשלבים הדרגתיים, עד לסיומו של הפרויקט.  

בואו נדבר על סקרי בחירות. לנו הישראלים יש סוג של ספורט לאומי – מצד אחד להסתמך עליהם כעל קובעי גורלות, ומהצד השני לצחוק לאידם על טעויותיהם בכל מערכת בחירות מחדש. בעיני, זהו תחום בו חוסר הידע של הציבור הוא גדול מאד, ומכאן גם ההתייחסות הדו-ערכית אליו. אחת הטעויות הנפוצות ביותר, החוזרת על עצמה, משום מה, בכל מערכת בחירות היא השוואה בין הסקרים האחרונים המתפרסמים לבין תוצאות הבחירות. למה זו טעות? משום שבכל, אבל בכל, מערכת בחירות הסקרים עצמם מהווים אמצעי לשינוי דעתם של הבוחרים. הסוקרים לא אשמים לפני מספר שנים - מיד לאחר בחירות 2013 בהן קיבל יאיר לפיד 19 מנדטים שלא היו צפויים כלל - הזמנתי סקר ובו שאלתי את הנשאלים מתי החליטו על הצבעתם. מסתבר שאחוזים ניכרים מהם החליטו בשלושת הימים האחרונים, ביום האחרון, ובקלפי עצמה. אין סוקר בעולם המסוגל לנחש מה מסתובב בראשו של מצביע שטרם החליט סופית למי להצביע. זאת ועוד, בכל מערכת בחירות ישנו אחוז מסויים של אנשים שטרם החליטו. בבחירות אלה – אני למשל. כנראה שאחליט רק ביום הבחירות, אולי אפילו בדרך לקלפי. אז כאשר הציבור טרם החליט, כאשר הציבור מושפע מהסקרים המתפרסמים – אין מה לבוא אל הסוקרים בטענות. הסוקרים נותנים לנו תמונת מצב, די מדוייקת למתרחש ביום עריכת הסקר. נקודה. בבחירות האחרונות השינויים בין יום עריכת הסקר האחרון, ימי ה'-ו' שלפני הבחירות, לבין יום הבחירות הביאו ל"אי-דיוקים" של מכוני המחקר המרכזיים בישראל ברמה של כ-40 טעויות(!!!). הסבר: אם הסקר האחרון העניק לליכוד 30 מנדטים והוא קיבל 35 מנדטים – הסטייה של הסקר לעומת התוצאה הסופית היא של 5 מנדטים. וכדומה. בסך הכל, כאמור – כ-40 מנדטים. ואז, אומרים בציבור: "הסקרים לא ניבאו נכון את תוצאת הבחירות". זוהי שטות מקוממת – הסקרים אינם כלי ניבוי, אלא כלי מדעי הנותן תוצאה הנכונה ליום שבו הם בוצעו. הציפיה שבמשך 5 ימים, מיום ה' שלפני הבחירות עד מוצאי יום ג', יום הבחירות – לא יהיו שינויים – היא ציפיה מופרכת. קחו למשל את נתניהו ואת בני גנץ. שניהם טוענים בפני מצביעיהם שאם לא יהיו 61 ממליצים, אזי הנשיא יעניק את הזכות להרכבת הממשלה למפלגה הגדולה ביותר. בין אם הדבר נכון בין אם לאו – המצב מביא לקמפיינים אגרסיביים מאוד של המפלגות הגדולות, לשאיבת קולות ממפלגות הלווין שלהן. דוגמה קלאסית: בסקר האחרון של ערוץ 13, הליכוד לפני בחירות מועד א' 2019 – קיבל 28 מנדטים, איחוד מפלגות הימין 7 והימין החדש 6. מה קרה בבחירות עצמן? איחוד מפלגות הימין ירדה ל-5 מנדטים, אילו הימין החדש נמחקה ואילו הליכוד צמח בגאון ל-35 מנדטים. שוב, אלה היו התנודות של הימים האחרונים. [caption id="attachment_288492" align="alignnone" width="600"] בחירות 2019. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] "דופקים" את הסקרים כדי "לדפוק" את ערוץ 12  נעבור ליום הבחירות. כולם נהנו לרדת על המכון של מנו גבע ומינה צמח על תוצאות המדגם שלהם, שלא חזה את התיקו בין כחול לבן לליכוד, והעניק ניצחון לכחול לבן. האמת, היתה זו ביקורת ממש לא צודקת: אם לא רוצים להיות פופוליסטים ולהגיד שהדבר היחיד שמעניין הוא "מבחן התוצאה", אלא רוצים להיות רציניים, אז צריך לבחון את המדגם בפרמטרים מקצועיים. ישנו מדגם מקלפיות הנמצאות באזורים על פי השיטה המדעית בה מאמין הסוקר. כדי לדעת אם השיטה טובה או לא – עליך לקחת את תוצאות האמת בכל הקלפיות שנבחרו למדגם, ולראות האם התוצאה דומה מאד לתוצאות הבחירות. זה בדיוק מה שקרה למנו גבע ומינה צמח – לאחר העליהום עליהם הם "שפכו" את תוצאות האמת בקלפיות המדגם והתוצאה הייתה בול. אז מהיכן נבעה הטעות של מדגם ליל הבחירות? אך ורק משום שמצביעי ליכוד רבים החליטו "לסדר" את הסוקרים של הערוץ המרכזי במדינה, ערוץ 12, ולהצביע הפוך. אני ראיתי כמה וכמה דוגמאות לכך. ראיתי את תוצאות המדגמים שבחלקים רבים מציינים תוצאות שאינן דומות לתוצאות האמת. ליכודניקים לא מעטים הודו שהם במתכוון "דופקים" את הסקרים כדי "לדפוק" את ערוץ 12. אני לא רואה סיבה למה שהם לא יעשו זאת גם הפעם, מבחינתם "האברמוביצ'ים" הם נגע רע, ולכן ראוי לקלקל לערוץ 12. כמובן שבמהלך הלילה הדברים מתאזנים, ואנחנו מקבלים תוצאות אמת. כולם יודעים היום שכך יקרה – אבל מה יהיה על הספורט הלאומי...? הכותב הוא יועץ אסטרטגי, שותף במשרד רימון-כהן, שמתמחה ביחסי ציבור לחברות היי-טק וחברות כלכליות, באסטרטגיה ובניהול משברים