תביעה שהוגשה באחרונה לבית המשפט השלום בעכו חושפת מה שנראה על פניו כסיפור מעניין: בזק ניתקה במפתיע בחודש יולי השנה חברות מהיישובים הדרוזיים ירכא ואבו סנאן שבגליל, שהיו לקוחות עסקיים של החברה הבת, בזק בינלאומי. טענת הניתוק הייתה שזו סיפקה שירותי אינטרנט לתושבים בכפרים הללו מבלי להירשם כספק תקשורת. על פי התביעה, שנחשפה בראשונה באתר דבר ראשון, ר.ח. תקשורת שילמה 2,750 שקלים לחודש על קו מטרו (סיב אופטי) סימטרי במהירות 40 מגה-ביט, וירכא TV שילמה 6,000 שקלים בחודש עבור קו סימטרי של 100 מגה-ביט. בתביעה טוענות החברות, שיוצגו על ידי עו"ד דיאן קשקוש, שהן מפצלות את הקווים ומספקות שירותי אינטרנט לתושבים בכפר, כאשר לטענתן, בזק בינלאומי ובזק יודעות בדיוק איזה ציוד מופעל, ואף באו לתקנו מספר פעמים. לטענת התובעים, הניתוק נעשה שלא כדין, משום שהחוזה שלהם עם בזק בינלאומי מאפשר להם שימוש בנתב גם לצורך פיצול הקו ומכירתו לאחרים, ואין צורך ברישיון מפעיל לשם כך. התובעים דורשים שבית המשפט יורה על החזרת החיבור לאינטרנט, לפחות בצו זמני, עד לסיום הדיונים בתביעה. ירכא TV מספקת שירות טלוויזיה לתושבי היישוב - לטענתה, באישור, לאחר שהציוד שלה הוחרם ב-1999 על ידי משרד התקשורת אך בית המשפט הורה להחזירו. תקדים זה, לטענת החברות, מאפשר להן לספק גם שירותי טלפוניה ואינטרנט. העותרים אף הביאו מסמך שהוציא מנהל לקוח בבזק בינלאומי בשם אורן עמוס, ובו נכתב כי הלקוח רוכש מבזק בינלאומי אינטרנט ותשתית, כולל ציוד מנוהל, ומספק שירותי אינטרנט ללקוחות קצה. במסמך מצוטט הלקוח כאומר: "אם אתה טוען כי מי שיכול לספק לקוח קצה זה מי שיש לו רישיון, למה אתם מוכרים למי שאתם יודעים שאין לו רישיון"? בזק: הניתוק נעשה כחוק בזק בינלאומי, שיוצגה על ידי עו"ד אייל בליזובסקי (אין קשר משפחתי - א"ב), טענה בכתב ההגנה שהניתוק נעשה כחוק, ושאין חולקים על העובדה שהחברות הללו הפיצו שירותי אינטרנט ביישובים על תשתית הכבלים של ירכא TV. ואולם, לטענת החברה, החיבורים הללו הם חיבורים פיראטיים, וברגע שנודע לבזק שנעשים חיבורים פיראטיים על תשתית שלה, היא החליטה לנתק אותם. בזק בינלאומי שוללת את טענת העותרים שלפיה החברה ידעה אילו שימושים נעשים בתשתית שלה. עוד יצוין כי נציגי בזק בינלאומי טענו שהמסמך אינו מוכר להם, ולא עבר דרך המחלקה המשפטית של החברה. בזק מסרה בכתב ההגנה בן 52 העמודים, באמצעות עו"ד עמוס תיבי, כי העותרות גרמו לבזק שורה של עוולות אזרחיות, נזיקיות וחוזיות, ועשו עושר שלא במשפט. "התובעים מספקים שירותי אינטרנט ללא רישיון. בכך הם עוברים גם על הוראות סעיף 2 לחוק התקשורת, בכל הנוגע לחובת הרישוי גם מביאים לכך שהם עצמם וציבור לקוחותיהם עוברים עבירה", נכתב בכתב ההגנה. בזק צירפה לכתב ההגנה תצלומים של חיבורים פיראטיים מעל עמודים וקירות בתים בשני היישובים. בזק דרשה שלא להיענות לבקשת העותרים לסעד זמני בדמות חיבור מחדש של השירות משום שיהיה בכך שימור של מצב בלתי חוקי. עוד נמסר בכתב ההגנה כי החברה הייתה נוהגת כך גם אם ספק שירותי האינטרנט לא היה בזק בינלאומי. יצוין כי התביעה של ירכא TV נמחקה, משום שהבעלים שלה לא נכח בדיון. עם זאת, התביעה של ר.ח. תקשורת נותרה על כנה. בסיכום הדיון לא התקבלה החלטה, והשופטים מסרו כי ימסרו את החלטתם במועד מאוחר יותר לכל הצדדים.

אחת ממילות הבאזזז הלוהטות בשנים האחרונות בעולם הטכנולוגי היא רכבים אוטונומיים. רבות מדברים עליהם בכלל ועל סכנות הסייבר שטמונות בהם בפרט. אבל המתקפות והאיומים מצויים לא רק ברכבים האוטונומיים, אלא גם בכלי רכב לכאורה הרבה יותר פשוט - אופניים. הנושא עלה בדבריו של אורן ישראל, ראש מרכז מערכות הבקרה התעשייתיות במערך הסייבר הלאומי, בכנס ICS-Cybersec 2019 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. "מה הקשר בין אופניים לסייבר?", הוא שאל, והשיב: "לכאורה, אין קשר, אבל האמת היא שבמציאות של היום, כמעט כל דבר קשור. כיום, אפילו באופניים מסוימים יש מערכות מחשוב, ואיפה שיש מערכות מחשוב - ברור מה זה גורר. עם המחשוב באים האיומים, ויש להיערך ולהגן מפניהם - גם ברכבים דו גלגליים". "העולם משתנה והמחשוב הגיע לכל מקום", אמר ישראל. "אנחנו נמצאים באמצע מהפיכת המידע והתחזית מדברת על המהפכה הבאה, שתוביל לעולם סופר חכם, שבו הכל יהיה ממוחשב. אנחנו נמצאים גם באמצע מהפיכת התעשייה הרביעית, שמובילה למפעל חכם, וזה אומר שילוב של רובוטיקה ואוטומציה עם מאגרי מידע. המשמעות היא סייבר בכל מקום, והאתגרים ברורים". [caption id="attachment_300446" align="alignnone" width="600"] אורן ישראל, ראש מרכז מערכות הבקרה התעשייתיות במערך הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור[/caption] מיהם היריבים שעומדים מולנו? ומה עושים? "אנחנו מתמודדים מול מגוון יריבים - החל בהאקר הבודד, שהתפישה היא שיש לו יכולות מוגבלות, אלא שכיום, כמעט לכל האקר מתחיל יש כלים של מעצמה, דרך קבוצות רדיקליות שמסוגלות לגייס יותר משאבים ואפילו מדינות, שהמשאבים שלהן בלתי נדלים. בכל מקרה, קל מאוד להגיע לחולשות. כל מה שדרוש הוא חיפוש פשוט". כך, הדגים, "בסריקה פשוטה שביצענו מצאנו כמה מאות של בקרים בישראל שפתוחים לרשת, ואני מבטיח לכם שחלק גדול מהם עדיין עם ססמת ברירת המחדל של היצרן". הוא ביקש להבהיר לבאי הוועידה, שהתקיימה באולם לאגו בראשון לציון, שלא לעולם חוסן עבור מערכות הבקרה התעשייתיות, וטען שהפגיעות הן כבר מזמן לא תיאוריה אלא עובדות - גם בתחום זה. "כמה וכמה אירועים ברחבי העולם לאורך השנים הוכיחו את הסכנה הרבה בחדירה למערכות בקרה, כמו תקרית באוסטרליה, שבה בוצעה חדירה באמצעות אותות RF למערכות שליטה בהזרמת מים, מה שגרם לשיטפונות ענקיים. מקרים נוספים הם התקיפה נגד רשת החשמל של אוקראינה, שנועדה בעיקר כדי להעביר מסר, וכן אירוע שקרה באחרונה בנורבגיה, שבו כופרה הושתלה ביצרנית האלומיניום הממשלתית. הנורבגים לא פרסמו את היקף הנזק, אבל מיד לאחר התקיפה מחירי האלומיניום בעולם עלו, כך שהפגיעה ברורה". "הבעיות נמצאות, בין היתר, בפרוטוקולים ללא יכולות הגנה וללא הצפנה, בכלים שמטרתם לספק מניעת גישה לרשת ציבורית, וכן במערכות ללא אבטחה או ללא עדכוני אבטחה, מה שמגדיל עוד את הסיכון", אמר. התחזית של הבכיר במערך הסייבר לתחום לא אופטימית. "לסייבר אין גבולות ולא משנה היכן התוקף יושב. כל אחד יכול לעשות נזק מהמשרד או מהבית. בנוסף, חשיפת מידע על חולשות מתבצעת במהירות כשהמידע טס מאחד לשני, בלי שום בעיה", ציין. איך מערך הסייבר נכנס לתמונה, ומה הוא מציע לתעשייה הישראלית בהיבט של אבטחת מערכות הבקרה? ישראל ציין ש-"יש שני פרויקטים גדולים וייעודיים לעולם מערכות הבקרה התעשייתיות: הראשון שבהם הוא מסמך הרחבה מקצועית, שישוחרר אחרי החגים ואני מבטיח לכם שיספק קפיצת מדרגה למשק. יהיה מעניין לעקוב למה הוא יוביל. בנוסף, מוקמת מעבדת SCADA לאומית, שתפעל בבאר שבע, עם יכולות בדיקה, מחקר וכדומה בחמישה תחומים קריטיים. המערכת מיועדת אמנם למחקרים אקדמיים ולמשרדי ממשלה, אבל גם חברות מבחוץ יוכלו להשתמש ביכולות שלה. אני מקווה שנחנוך את המעבדה בשנה הבאה". לסיום, הוא שב והזכיר עד כמה חשוב להיות כל הזמן צעד אחד לפני התוקף, למרות האתגרים הרבים, ועד כמה חשובה המודעות לעניין. "הקמנו מערך שלם כדי להגביר ולשפר את מודעות העובדים, לרבות באמצעות קמפיינים שממוקדים בנושאים שונים. אנחנו מעמידים כלים ברשת ונותנים מענה דרך האתר שלנו – הן לארגונים והן לצרכנים מהשורה, כולל לבני נוער", ציין ישראל.

על פי דיווחים אחרונים, ויזה ומסטרקארד, כמו גם פיי-פאל וסטריפ, שוקלים מחדש את התמיכה שלהם בפרויקט ליברה של פייסבוק. לדברי מקורות שציטט הוול סטריט ג'ורנל, מדובר בדאגות הנוגעות לקיום יחסים טובים עם הרגולטורים, שעד כה לא בדיוק התגלו כמקבלים את הפרויקט בזרועות פתוחות. המקורות אף אמרו כי חלק מהתומכים בפרויקט חוששים למשוך הלכה למעשה בדיקה רגולטורית אליהם ואל הארגונים שלהם, ולפיכך דחו את תחינותיה של פייסבוק להביע את תמיכתם בפרויקט בציבור. עמותת ליברה, המופקדת על הפיקוח על המטבע הדיגיטלי, תוארה עם ההכרזה כ"ארגון חברות עצמאי, שאינו למטרות רווח", ושבסיסו נמצא בז'נבה, שוויץ. מה שהעניק לפרויקט רוח גבית הוא העניין שעל אף של-Libra Association מבנה ארגון שאינו ייחודי לעולם הקריפטו, חבריו הראשונים, עליהם בישרה פייסבוק לעולם עם אירוע ההכרזה על ליברה ביוני האחרון, כוללים במקרה המסוים גורמים "כבדי משקל" כמו פיי-פאל, אובר, וודפון, ויזה, מאסטרקרד, ועוד. בהמשך החודש הזה אמורה העמותה לבקש מ-28 החברים המייסדים שלה לאשר מחדש את מחויבותם לפרויקט על ידי חתימה רשמית על האמנה. בעבר חתמו מי שמוגדרים כ'שותפים' על 'מכתבי כוונה' לא מחייבים לעבוד על פיתוח האמנה, וכעת כשהתבקשו להביע את התמיכה הרשמית - נשמעו חלקם מהוססים. כאמור, הסיבה הלא מוצהרת להיסוסים ול"רגליים הקרות" שחטפו הארגונים היא היחס הרגולטורי המאוד לא אוהד שלו זוכה המטבע הווירטואלי המתכונן, שקשור גם לעצם היותו אמצעי תשלום חדשני ולא ממש מוכר לגורמים הפיננסיים הרשמיים של מדינות, כמו גם לכך שמאחוריו עומדת פייסבוק, שבשמה נקשרו שלל מקרים "לא מחמיאים" סביב יחסה לפרטיות המשתמשים, לשמירת נתונים, ולהתנהלות לא שקופה ולא אמינה. מארק צוקרברג, מנכ"ל החברה, נשמע באחרונה בשיחה עם עובדים שהוקלטה בחשאי ובה אמר שייתכן כי בעתיד יתבע את ממשלת ארה"ב על יחסה זה כלפיו וכלפיי פייסבוק. חששות כבדים מטעם בנקים ומדינות באוגוסט פרסם בלומברג כי מטבע הקריפטו ליברה השנויים במחלוקת, כמו גם פעילות הענקית ממאנלו פארק סביבו, עומדים בפני בדיקת תחרות של נציבות האיחוד האירופי. לפי מסמך שראה העיתון, הרגולטורים של האיחוד האירופי בוחנים כעת "התנהגות אנטי-תחרותית פוטנציאלית", משום החששות שפייסבוק תגבש מונופול בתחום התשלומים ותחנוק את המתחרים בו באופן בלתי הוגן. בנוסף קיים חשש כי ליברה – שעתידה להיות זמינה לשימוש רשמי במהלך 2020 – תיצור "מגבלות תחרות אפשריות" על פרטי הלקוחות שיוחלפו ועל השימוש בנתוני הצרכנים. בנוסף ליברה נתקלה עוד קודם לכן בהתנגדות בוועדות בבית הנבחרים האמריקני ובסנאט, וגם יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, הצטרף כבר והביע גם הוא דאגה גדולה מהפרויקט, בתוך שעדכן כי הבנק המרכזי שוקד על חקירתו ומעוניין בהבהרות אודות היבטיו השונים. ליברה משכה תשומת לב רבה גם מצד בנקים וממשלות בכל רחבי העולם - כך למשל הבנק העממי של סין חושש מההשפעת הדולר עליה, יפן חוקרת את הקריפטו, וחברי הדירקטוריון של הבנק המרכזי האירופי מאמינים שליברה עלולה לערער את המדיניות המוניטרית. מעניין לציין כי בהקלטה של צוקרברג, שנחשפה כעת אך התבצעה ביולי האחרון, הוא נשמע מתייחס לליברה,  ואומר כי מדובר בסוג חדש של מערכת, שתיושם על ידי חברות גדולות, ולא רק בפייסבוק. צוקרברג הצהיר כי "עד להשקתנו, אנו צופים שיהיו לנו 100 חברות ויותר". צוקרברג גם התבטא בנושא הבדיקה הציבורית שעובר פרויקט ליברה בחודשים האחרונים, מאז ההכרזה עליו, והצהיר כי הדיונים בציבור על המטבע הווירטואלי העתידי "נוטים להיות מעט יותר דרמטיים", מאשר אלו הפרטיים. הוא הוסיף כי לעיתים קרובות מפגש פרטי עם רגולטורים שונים ברחבי העולם הוא בעצם "יותר מהותי ופחות דרמטי".

התקפות מקוונות מרחוק על אתרים תעשייתיים ותשתיות קריטיות כבר אינן בגדר איום תאורטי בלבד. כאשר תוקפים זדוניים משיגים גישה למערכת בקרה תעשייתית, ביכולתם לחבל בתהליכי בקרה ובטיחות, וכתוצאה מכך לגרום להפסקות חשמל יקרות, נזק לציוד, איומים על בטיחות העובדים, ואפילו לגרום לאסונות סביבתיים. באופן יותר ספציפי, האיום הנשקף מכופרה ממוקדת הוא סיבה לדאגה עבור מפעלי תעשייה. מתקפה ממוקדת היא כזאת שבה תוקף מרוחק חודר אל תוך רשת יעד ושותל נוזקה באופן אסטרטגי, בכדי לגרום להפרעה מקסימלית, וזאת על ידי הצפנה של הקבצים והמכונות החשובים ביותר. שלא כמו רשתות IT, כשהפעילות התעשייתית היא זו שמושפעת, אין אפשרות שחזור "מתוך גיבוי" - לא של הייצור האבוד ולא של ציוד שניזוק כתוצאה מתהליכי השבתה בחירום. מהסיבה הזאת, דור אלון אנרגיה בחרה בווטרפול (Waterfall Security Solutions) - מובילה עולמית בטכנולוגיות אבטחת סייבר עבור תשתיות קריטיות ומערכות בקרה תעשייתיות - כדי ליישם את טכנולוגיית שערי האבטחה החד כיווניים (Unidirectional Security Gateways) שלה בתחנת כוח פרטית חדשה שנבנית בקריית גת. תחנת כוח הקוגנרציה החדשה תספק 75 מגה-וואט חשמל לכלל אזור התעשייה של קריית גת, ובפרט למפעל לייצור סוכר של סוגת. [caption id="attachment_300412" align="alignnone" width="600"] ווטרפול[/caption] אילן שוויצר, מנהל תחום החשמל והמכשור בדור אלון, אמר כי "השערים החד כיווניים מספקים הגנה אבסולוטית מפני מתקפות סייבר מרחוק, על ידי שכפול מערכת הבקרה Siemens SPPA-T3000 באמצעות שערי אבטחה חד כיווניים מבוססי חומרה, לצורך ניטור בטוח מרחוק - של הטורבינות. על ידי התקנת שערי אבטחה חד כיווניים של ווטרפול בכל תחנת כוח הקוגנרציה, דור אלון אנרגיה תיהנה מאינטגרציית IT/OT אמינה ובטוחה, נראות בזמן אמת תוך פעולות עבור חיובי ייצור, אופטימיזציה וניטור אבטחה מרכזי עבור רשת הייצור הקריטית, וכן עמידה בתקנות הסייבר הלאומיות החלות על מפעלי ייצור תעשייתיים". עם התקנת שערי אבטחה חד כיווניים מבית ווטרפול, דור אנרגיה יכולה להיות בטוחה במינוף היתרונות העסקיים של נראות בזמן אמת לתוך התפעול, תוך סיכול התקפות רשת מרחוק, מתוחכמות ככל שתהיינה. שערים חד כיווניים מחליפים את חומות האש בסביבה של רשת תעשייתית, ומספקים הגנה אבסולוטית עבור מערכות בקרה תעשייתיות ורשתות תפעול מפני מתקפות שמקורן ברשתות חיצוניות. עם התקנת שערים חד כיווניים, תשתיות קריטיות ומפעלים תעשייתיים נהנים מאינטגרציית IT/OT אמינה ובטוחה, גישה לספקים ולשירותי ענן, וניטור מרחוק.

חברת הפינטק הישראלית ראפיד, שרשומה בלונדון, הודיעה היום (ד') כי השלימה סבב גיוס שלישי בסך של 100 מיליון דולר, לפי שווי שוק של כמיליארד דולר. בכך היא מצטרפת לרשימה הלא גדולה של חברות היי-טק ישראליות שהגיעו לשווי שוק זה, כלומר - מהוות חברות חד קרן. עם סיום סבב הגיוס הנוכחי מגיע הסכום שראפיד גייסה עד כה ל-160 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן Oak HC/FT והשתתפו בו כל המשקיעים הקיימים בחברה, ביניהם טרגט גלובל, אנטרי קפיטל, ג'נרל קטליסט, חברת הפינטק האמריקנית איגניה וסטרייפ. כספי ההנפקה ישמשו בעיקר להעמקת יכולות השיווק של החברה ולהגדלת פעילותה. ראפיד הוקמה ב-2015 בידי אריק שטילמן, המנכ"ל, ארקדי קרפמן ועומר פריאל. החברה פיתחה טכנולוגיה להעברות כספים ב-65 מטבעות ליותר מ-170 מדינות, בתצורה של פינטק כשירות (FaaS). משרדיה ממוקמים בשרונה בתל אביב, בלונדון, בסן פרנסיסקו ובניו-יורק. בחודשים האחרונים היא חוותה קפיצה מטאורית: בעוד שבפברואר האחרון היא השלימה סבב גיוס של 40 מיליון דולר על פי שווי של 300 מיליון, הסבב הנוכחי עמד על פי 2.5 והשווי שלה עומד, כאמור, על מיליארד דולר. שטילמן ציין בראיון לפורצ'ן שהחברה חוותה קפיצה גם בהיקף הכספים שהועברו דרכה: ב-2018 כולה הוא עמד על 20 מיליון דולר, וב-2019, עד כה, הסכום כבר הגיע ל-50 מיליון. Oak היא קרן הון-סיכון שקמה ב-2014 ומרכזה בארצות הברית. היא ידועה כקרן שמתמחה בהשקעה בחברות עם פוטנציאל שוק גבוה למדי. ראפיד פועלת בסביבה עסקית מאתגרת, לנוכח התחרות הקשה בשוק, אבל מנהליה אופטימיים וסבורים שהיא תהפוך לשחקן מרכזי בעולם הפינטק - וזאת, אולי, הסיבה ש-Oak החליטה על ההשקעה בה. האם ראפיד תיכנס לעולם הקריפטו? שטילמן ציין כי "הסיבה לגידול בפעילות שלנו היא בכך שאנחנו מציעים ללקוחות שורה ארוכה של שירותים, מעבר לשירות העיקרי של העברת הכספים. בכלל זה, אנחנו מציעים ארנקים דיגיטליים ומסייעים ללקוחות לעמוד בתקנות ובחוקים". יצוין כי ראפיד עוסקת רק בהעברות של מטבעות ממשיים וטרם נכנסה לעולם הקריפטו - סוגיה שלדברי שטילמן נבדקת בחברה בימים אלה.

מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, שוב הסתבך בגלל ציוץ. הפעם מדובר על פרסום שלו בטוויטר ממאי 2018, שהמועצה הלאומית ליחסי עבודה, ה-NLRB, ציטטה במסגרת החלטה שמצאה את החברה והמנכ"ל אשמים בשורה של הפרות של חוק יחסי העבודה הלאומיים בארה"ב. מאסק כתב בזמנו ש"שום דבר לא מונע מצוות טסלה במפעל המכוניות שלנו להצביע בעד איגוד. הם יכולים לעשות זאת אם הם רוצים. אבל מדוע לשלם דמי אגודה ולוותר על אופציות למניות ללא תמורה? שיא הבטיחות שלנו טוב פי שניים מאשר כאשר המפעל היה ב-UAW (איגוד עובדי הרכב - ג"פ) וכולם כבר מקבלים שירותי בריאות". Nothing stopping Tesla team at our car plant from voting union. Could do so tmrw if they wanted. But why pay union dues & give up stock options for nothing? Our safety record is 2X better than when plant was UAW & everybody already gets healthcare. — Elon Musk (@elonmusk) 21 במאי 2018 על פי ההחלטה שקיבלה השופטת המינהלית, אמיטה במן טרייסי, ההשלכות של הציוץ שהעלה מאסק הן שעובדי טסלה, והיה אם יתאגדו, יצטרכו לוותר על אופציות המניות שלהם בחברה, וזהו פשוט איום לא חוקי. עם זאת, מאסק מואשם ביותר מאשר רק איומים מילוליים בטוויטר, שכן השופטת מצא גם כי החברה שייסד, טסלה, פיטרה עובד אחד שלא בצדק, בגלל פעילות האיגוד שלו, והוציאה שלא כחוק אזהרה לפני פיטורים לתומך אחר באיגוד העובדים. ההחלטה קוראת לטסלה להחזיר את העובד שפוטר שלא כדין, ולשלם לו פיצוי עקב כך. פסיקת השופט קבעה גם שחברת המכוניות החשמליות צריכה לבטל את האזהרה שהוציאה לעובד האחר וכן מורה פסק הדין לטסלה גם לקיים ישיבת עובדים במפעל ההרכבה שלה בפרימונט, קליפורניה, וקובע שמאסק חייב להיות נוכח בה. [caption id="attachment_244153" align="alignnone" width="600"] טסלה. צילום: נאדג, BigStock[/caption] במהלך הפגישה, מחויב מאסק, או גורם מוועד העובדים, להקריא באוזני העובדים את ההודעה שבה ה-NLRB מבשרת כי הגיעה למסקנה שטסלה עברה על החוק. לפי הנחות בתקשורת האמריקנית, מאסק וטסלה עתידים לערער על ההחלטה. עם זאת, אפילו במקרה שהערעור לא יתקבל, היקף העונש הממשמש ובא מוגבל. מלבד החזרת העובד שפוטר והדרישה להציע לו פיצויים על שעבר, ובנוסף האילוץ ל"השפלה" בדמות הקראת מציאת הקלון מול העובדים, שביקשו בסך הכל להתאגד, ל-NLRB אין סמכות להעריך נזקי עונשין או לקבוע שבכירים אחראים אישית להפרות החוק. ציוצים והסתבכויות בשפע יצוין כי לטסלה יש עוד מקרים שבהם היא נבדקת על ידי ה-NLRB. לחברה יש כרגע שמונה תיקים פתוחים שנמצאים בחקירה של המועצה, שלא ברור מה טיבם ומה יולידו. בנוסף, זו לא הפעם הראשונה שהציוצים של מאסק מכניסים את יצרנית כלי הרכב ואותו לצרות די רציניות - כך למשל, בשנה שעברה החברה התמודדה החברה עם ההשלכות של ציוציו של מאסק, שפרסם בטוויטר ציוץ ובו בישר כי יהפוך את החברה לפרטי, במחיר של 420 דולר למניה, ואז חזר בו מכך. הדברים גרמו לפתיחת חקירה של נציבות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC, ולמספר תביעות שטענו להונאת ניירות ערך. לבסוף קיבלו הן מאסק והן טסלה שלו קנסות גבוהים, ובנוסף מאסק נאלץ לעזוב את תפקידו כיו"ר מועצת המנהלים של טסלה והוחלף על ידי רובין דנהולם.  

גם זו דרך לספק מאוויים: מהנדס לשעבר ביאהו הודה השבוע שפרץ לחשבונות של כ-6,000 לקוחות החברה בחיפוש אחר סרטונים ותמונות סקס. לפי כתב האישום, העובד בן ה-34, דניאל רואיז, השתמש בגישה שלו כמהנדס בחברה כדי להגיע לחשבונות השמורים ברשת הפנימית, במטרה לפתוח סיסמאות של משתמשים. כשהצליח, ומצא חומר שמעניין אותו, הוא הוריד אותו אל כונן קשיח חיצוני אותו שמר בביתו. רואיז כיוון במיוחד אל חשבונות של נשים צעירות, כולל מכרות וחברות לעבודה, וכשהצליח לחדור לחשבונות שלהן השתמש באפשרות לאפס סיסמאות באתרי אחסון ברשת, כמו iCloud של אפל, Gmail של גוגל, או פייסבוק, בכדי להגיע לתמונות שמורות. רואיז עבד בתפקידים שונים ביאהו יותר מעשר שנים, כולל בתפקיד מהנדס אמינות בחטיבת המייל של החברה. כיום הוא עובד בחברה אחרת המתמחה בפתרונות לכניסה באמצעות שימוש באמצעי אבטחה יחיד. גזר הדין אמור להיקבע בפברואר הקרוב, והוא יכול לקבל עד חמש שנים בכלא.

"המגמות הטכנולוגיות החדשות יוצרות פער, ההולך וגדל, בין ארגונים שמאמצים אותן ובין ארגונים שלא עושים זאת. לקוחות מצפים שהארגונים יציעו להם חוויית שירות נטולת מאמץ ושקופה, שמותאמת אישית לצרכיהם. ארגון שלא ינתח את נתוני הלקוח ויכיר אותו - יישאר מאחור. אנו מסייעים לארגונים לאמץ טכנולוגיות אלו בהקדם, כדי לעמוד ברף ההולך ועולה של ציפיות הלקוחות", אמר שלומי איתן, סגן נשיא אזורי, חטיבת האנטרפרייז, נייס. בראיון לאנשים ומחשבים אמר איתן - האחראי על מכירות מרכז אירופה, אפריקה והמזרח התיכון, לרבות ישראל - כי "עולם ניהול קשרי לקוחות חווה שינויים בכמה מגמות, בו-זמנית. גם ארגונים בינוניים וקטנים נותנים שירות ללקוחות וגם הם מצופים, הרבה יותר מבעבר, להתמודד עם המהפכות הללו ולעמוד בסטנדרטים גבוהים של שירות. הענן הסיר חסמים, הפך את גודל מערך השירות ללא רלוונטי ומעניק הזדמנות לארגוני הביניים להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות שבעבר היו זמינות רק למערכי שירות גדולים". לדברי איתן, "מגמה ראשונה היא עליית כוחו של המידע, שהופך לקריטי בהצלחת הארגון לשרוד. ארגונים נדרשים להבין טוב יותר את כוונות הלקוחות ורצונותיהם, ולתת להם מענה בזמן אמת ובהתאמה אישית". איתן הסביר כי "חלק משמעותי בהבנת הלקוחות מתאפשר באמצעות ניתוח האינטראקציות ביניהם לארגון. שם עובר מידע שחשוב לארגון, שבעבר היה קושי לגשת אליו: מה הלקוח אמר, האם הוא מרוצה, האם ציין הזדמנות למכירה, האם הוא בסכנת נטישה. זאת, במגוון גדל של ערוצי התקשרות, לרבות בדיגיטל". "אנו בנייס", אמר איתן, "מסייעים לארגונים לנתח את כוונת הלקוח ורצונותיו ואוחזים בנתח השוק הגדול בעולם ניתוח קשרי לקוחות. כך, ערכנו פרויקט שכזה בחברת ביטוח בארץ, שרצתה לדעת מי מהלקוחות פוטנציאלי להתלונן נגדה. היא חששה שהתלונות תגרורנה קנס מהרגולטור ותפגענה במוניטין. הטמענו מערכת לניתוח שיחות, כדי לזהות שיחות ואינטראקציות בפוטנציאל לתלונה. בתוך דקות המערכת מאתרת שיחות בסיכון ומתריעה לצוות, המחליט על המשך טיפול. המערכת הביאה לירידה של 18% בהיקף התלונות, להורדת העלויות ולשיפור שביעות רצון הלקוחות". [caption id="attachment_300419" align="alignnone" width="600"] צ'אט בוט מסייע לצוות שירות הלקוחות. אילוסטרציה: BigStock[/caption] "אוטומציה ובינה מלאכותית - נושא כבד משקל" "נושא נוסף, כבד משקל", ציין איתן, "הוא אוטומציה ובינה מלאכותית. 30% מעבודת נציגי שירות הלקוחות הן משימות רוטיניות, כהעתקה וחיפוש מידע. אנו מספקים מיכון, רובוט, המאפשר לנציג השירות להתמקד בדברים האנושיים, כשהרובוט עושה משימות רוטיניות, בלי טעויות, ועייפות. אלפי רובוטים שלנו מוטמעים בלקוחות, לרבות בישראל. השקנו את NEVA, סייעת וירטואלית לנציג השירות, העוזרת לו במהלך השיחה עם הלקוח. באמצעות כלי בינה מלאכותית היא עוזרת לנציג, למשל בהצעת מכירה, במענה לשאלות או בסיכום השיחה. נייס משלבת כיום יותר ויותר כלי בינה מלאכותית במוצריה, והטכנולוגיה לומדת כל הזמן את צרכי הנציגים ומטייבת את תפקוד הכלים הווירטואליים". "יותר ויותר ארגונים", אמר איתן, "מבינים את יתרונות המעבר לענן: מהירות יישום, חיסכון בתשתיות ובעלויות, גמישות והתאמה לעונתיות, הם חלק מהיתרונות. השקענו בענן לא מעט, ואנו מובילים בתחום. אנו מציעים פתרון מקצה לקצה, מתשתית טלפוניה, ניתוב שיחות, דרך עולם ניתוח שיחות, ועד שיבוץ משמרות וניהול מוקדים. הפתרונות שלנו פותחו במקור לענן, מתאימים לארגונים גדולים כקטנים וגמישים לשינויים". המגמה האחרונה על פי איתן היא "הדיגיטל והרב-ערוציות. לקוחות רוצים שירות אחיד ומתמשך בכל הערוצים. הלקוח מצפה שנציג השירות המדבר עמו, יידע שהוא כבר פנה בצא'ט אתמול וימשיך את הטיפול מאותה נקודה. 90% מהתקשורת בעולם הצרכני-הפרטי נעשית בדיגיטל - ובארגונים הנתון עומד על פחות מ-20%. נוצרה לארגונים הזדמנות לבדל עצמם ולאפשר ללקוחות לתקשר עמם בערוצים המועדפים עליהם, בדיגיטל, בזמן שנוח להם ובלא מאמץ. אנו מאפשרים 30 ערוצי התקשרות, דיגיטל, קול ומדיה חברתית - עם ניהול מרכזי ואחוד". "לצד הפעילות שלנו למניעת הונאות והלבנת הון ועמידה ברגולציות", סיכם איתן, "אנו פועלים בתחום התוכנות למרכזי שירות לקוחות. אנו שחקן התוכנה הגדול בעולם לתחום, עם 25 אלף לקוחות, מתוכם 85 מארגוני Fortune 100. בעבר התמקדנו בלקוחות הגדולים, וכיום אנו פונים גם לארגונים קטנים יותר, שבמרכזי שירות הלקוחות שלהם יש עשרות ומאות נציגי שירות – ולא אלפים. אנו נותנים מענה בתחום גם למיכון תהליכים, כשהאדם והמכונה עובדים יחד – וזה יותר מורכב, אולם משפר משמעותית את התוצאות. מיכון בסביבה של בן אנוש ומכונה פותח מגוון רחב של תהליכים - ופה נייס ייחודית".