ההיי-טק הוא תחום מבוקש, אף על פי שהוא מהווה רק 9% מכוח העבודה במשק. אחת הסיבות לכך היא השכר הגבוה שמקבלים העוסקים בענף יחסית לשאר המשק. מחלקת הגיוס של קבוצת SQLink ערכה עבור אנשים ומחשבים סקר שביקש לגלות אילו מקצועות בהיי-טק הם המבוקשים ביותר, ואילו המכניסים ביותר. מהנתונים, שמתייחסים לספטמבר האחרון, עולה כי המקצוע הנוצץ ביותר בעיני אנשי ההיי-טק והמועמדים לעבודה בענף הוא אלגוריתמאי למידה עמוקה, עם זינוק של 35% בביקושים להתקבל למשרות בתחום לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. למקום השני הגיע תכניתן שפת Node, עם 21%. במקום השלישי נמצאים יחדיו תכניתני ג'אווה סרבר ופייתון, עם גידול של 18% בביקושים לכל אחד מהם, כאשר לאחר מכן ניצבים מנתחי מערכות דיגיטל ו-BI עם 15% ותכניתני ++C עם 12%. באשר לשיאני השכר, הסקר לא עוסק בעובדים מתחילים, אלא בכאלה שיש להם בין שלוש לשש שנות ניסיון. מבין אלה, המרוויחים ביותר הם חוקרי אבטחת המידע, שמשתכרים בין 29 אלף ל-60 אלף שקלים בכל חודש. אחריהם נמצאים אנשי ה-DevOps ואלגוריתמי הלמידה העמוקה, שמביאים הביתה משכורת חודשית של בין 25 אלף ל-45 אלף שקלים, ומפתחי הלינוקס קרנל, שמשתכרים קצת פחות - בין 32 אלף ל-45 אלף שקלים בחודש. הבאים בתור הם מפתחי ה-Big Data Python, שהתלוש החודשי שלהם מגיע לבין 28 אלף ל-38 אלף שקלים. כמו כן, הסקר מברר מה המועמדים לעבודה בודקים לגבי המשרה שהם מביעים בה עניין. שלא במפתיע, במקום הראשון בהקשר זה נמצאים תנאי השכר. לאחר מכן מדורגים האתגר וההתפתחות המקצועית, האם יש למוצר של החברה תרומה לאנושות, האיזון שהמשרה מאפשרת (או לא) בין העבודה לבית והמיקום הגאוגרפי שלה ביחס למקום המגורים של המועמד. הסקר כולל גם את התעשיות שחוו את הגידול הרב ביותר בביקושים של המועמדים לעבוד בהן. את הצמרת כובשות טכנולוגיות הציוד הרפואי עם 31%, כשאחריהן הבינה המלאכותית עם 28%, וה-Big Data והלמידה העמוקה עם 22% כל אחת. תעשיית הסייבר הגיעה למקום החמישי בלבד, עם עלייה של רק 18% בביקושים לעבודה בה. העבודה היא כבר לא הכל "הדורות החדשים של עובדי ההיי-טק מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות", הסבירה ליטל איתן שמידט, סמנכ"לית גיוס עובדים ב-SQLink. "הראשונה היא של הצעירים, בני 20 עד 30. רבים מהם יוצאי יחידות טכנולוגיות, סיימו תואר ראשון, חיים במרכז תל אביב ורוצים לחוות את העולם. לרוב, אין להם משפחה וילדים, והם מאוד תנודתיים - יש להם דרישות ואין להם בעיה לעבור לחברה אחרת, שתיתן לכך מענה". היא ציינה כי "עובדים אלה הם הסיבה העיקרית לכך שהזמן הממוצע שעובד מחזיק בחברת היי-טק עומד על שנה ושמונה חודשים". [caption id="attachment_302486" align="alignleft" width="300"] ליטל איתן שמידט, סמנכ"לית גיוס עובדים ב-SQLink. צילום: יח"צ[/caption] "הקבוצה השנייה היא של עובדים בוגרים ומיושבים יותר, שגילם נע בין 30 ל-42. גם הם מוכשרים ומבוקשים מאוד, אבל החיים שלהם מעט שונים: חלקם נשואים עם ילדים, וחשוב להם לשלב בין חיי המשפחה לבין העבודה", אמרה איתן שמידט לדבריה, לשתי הקבוצות יש מכנה משותף: העובדים שנכללים בהן רוצים ליהנות מכל העולמות. "השכר הגבוה והתפקיד הנחשק כבר לא מספיק", הדגישה. "יש להם עוד תחומי עניין והם רוצים לתת להם מענה במקביל לעבודה". איתן שמידט ציינה כי "כל זה מחייב כל חברה להיערך מחדש ולהציע למועמד לעבודה נגישות, שעות עבודה גמישות וערך מוסף, שיגרום לו לבחור דווקא בה", ציינה.

הסקר שערכה SQLink עבור אנשים ומחשבים לבחינת מגמות התעסוקה בהיי-טק, שאותו פרסמנו היום (ג'), מעלה כמה תובנות בנושאים שבהם הוא מתמקד: השכר והמקצועות המבוקשים בענף. באשר לשכר, מהסקר ניכרים הפערים המשמעותיים בין התלוש שאתו הולכים הביתה בכל חודש העובדים והמנהלים במקצועות ההיי-טק לעומת מה שמקובל במקצועות האחרים במשק. זאת, על אף (ואולי בעצם בגלל?) שחלקם של עובדי ההיי-טק בשוק התעסוקה הישראלי הוא 9%. דירוג המקצועות המבוקשים שנכלל בסקר מלמד על התחומים והטכנולוגיות הטרנדיים לעומת אלה שקרנם נמצאת בירידה. המקצוע שמייצר את שיא הביקוש הוא אלגוריתמאי למידה עמוקה. מדובר במקצוע ששייך לתחום החם של לימוד מכונה, שמהווה חלק מהטרנד החם אף הוא של הבינה המלאכותית, שפרצה השנה בסערה. הביקושים להשתלב במקצוע זה עלו בספטמבר האחרון לעומת ספטמבר שעבר (החודשים שבהם מתמקד הסקר) ב-35%, מה שמדגיש את העובדה שבכל ארגון ממוצע יש כיום הררים של מידע, שיש המכנים אותו הזהב החדש. ארגונים רבים יודעים למקסם את הערך שלו ומתרגמים זאת להגדלת מכירות, הרחבת השווקים ובעיקר נתונים נאים בשורת הרווח שלהם. ביקוש ער הסתמן גם למקצועות המסורתיים יותר - של אנשי BI. התחום עובר בימים אלה טרנספורמציה מה-BI הקלאסי, בדמות הדשבורדים והמסכים הצבעוניים, לעולם מדעי הנתונים. זאת, כדי לתת מענה לדרישות ההולכות וגוברת של הנהלות לדעת הרבה יותר על הזירות שהארגונים פועלים בהן, לקבל מידע מנותח ומדויק ככל האפשר על תחומים ספציפיים. נתון מעניין בסקר, המתייחס לתעשיות המבוקשות בענף, הוא עלייתן לראש הטבלה של הטכנולוגיות שמיועדות לעולם הציוד הרפואי - שם גדל הביקוש ב-31% לעומת ספטמבר אשתקד. זוהי עוד הוכחה לכך שתחום הבריאות צועד בצעדי ענק אל עבר העידן הדיגיטלי, המבוסס הרבה מאוד על אנליטיקה, שמסייעת לתהליכי האבחון והטיפול. גם כאן בלטו תחומי הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה, כמו גם הביג דטה. השכר הגבוה ביותר - בתחום הסייבר אם נחזור לנושא השכר, למרות הפופולריות הרבה של מקצועות ה-BI, ענפי הסייבר ואבטחת המידע הם עדיין שיאני המשכורות. אלה הם בין התחומים הבולטים בהיי-טק שקיים בהם מחסור כרוני ומתמשך בעובדים, על אף שמדי שנה יוצאים לשוק עובדים רבים שרק השתחררו משירות באחת היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, או סיימו ללמוד באקדמיה. אך למרבה הצער, רבים מהמוחות הטובים של הסייבר לא נשארים בארץ אלא עובדים עבור חברות מעבר לים. שם, התגמול ואפשרויות התעסוקה רבים וגדולים יותר מאשר בישראל. כך נוצר מחסור קריטי בכוח אדם, שהתוצאה הישירה שלו היא השכר הגבוה בענף - גם אם הוא עדיין לא מתחרה במה שהם יכולים לקבל בעמק הסיליקון, למשל. השיח הציבורי על רמות השכר בהיי-טק לא שונה מהרבה נושאים שעולים על סדר היום בשיח הישראלי, ולוקה בפשטנות, חוסר רצון ללמוד את המציאות ולהבין את הסיבות שמביאות לפערים בתלושים. אף עובד בהיי-טק לא צריך להתנצל על כך שהוא מקבל את השכר הנאה. מי שצריכים להסביר ולהתנצל הם אלה שתפקידם לייצר את המהנדסים לעתיד, כבר מגיל צעיר, ולהביא לתנאי העסקה שימנעו בריחת מוחות. כל מוח שיוצא מכאן מגדיל את הביקושים לעובדים ומגדיל את הוצאות השכר של המעסיקים בהיי טק, שבסופו של דבר מתגלגלות לצרכן הסופי של המוצר או השירות. בתנאי שוק גלובליים, כוח התחרות של המעסיקים בהיי-טק הישראלי נפגע, ומדי פעם אנחנו שומעים על סיפורים עצובים של סגירת חברות ומרכזי פיתוח. השורה התחתונה: ענף ההיי-טק ימשיך לככב בראש טבלאות שיאני השכר במשק והפערים בינו לבין המגזרים האחרים יוסיפו לגדול. כדי לשנות את המציאות הזו נדרשת תכנית ממשלתית אסטרטגית, רוחבית ולאומית, בשיתוף עם התעשייה. תכנית שתטפל בגורמים השונים שמהווים את הסיבה למחסור בעובדים ותיתן מענה לאלה שרוצים להצטרף למעגל התעסוקה בהיי-טק. היא חייבת לכלול חשיבה מחוץ לקופסה, התמודדות עם חסמים ביורוקרטיים ובעיקר הכוונה מלמעלה, שתשדר את המסר שמדובר במשימה לאומית. למרבה הצער, במציאת של היום, מדובר על חלום.

אדובי, האימא של הפוטושופ, השיקה את Photoshop Camera - אפליקציית פוטושופ מופעלת AI, הזמינה כעת רק לקבוצה מוגבלת של משתמשים נסיינים ב-iOs ובאנדרואיד. משתמשים המעוניינים להתנסות באפליקציה יכולים להירשם לגירסת הניסוי כאן. האפליקציה מתוכננת להשקה רשמית בתחילת 2020. האפליקציה עושה שימוש בפלטפורמת התבונה המלאכותית של אדובי, Sensei, שמזהה את נשוא הצילום – סלפי, נוף, מזון וכד' – ומציעה בצורה אוטומטית באילו פילטרים כדאי להשתמש. ניתן להשתמש בפילטרים בזמן אמת, תוך כדי צילום, או להפעיל אותם על התמונות לאחר הצילום. האפליקציה תכלול פילטרים של אמנים ידועים, והמשתמשים הנסיינים יוכלו גם ליצור פילטרים משלהם. לדברי ה-CTO של אדובי, אבאי פאראנסיס, שפרסם בלוג על השקת האפליקציה, השימוש באפליקציות אחרות, כמו פוטושופ או לייטרום, כרוך בגרף לימוד של עריכת תמונות, והאפליקציה החדשה מפשטת את משימת הצילום, מאחר שהיא מבצעת התאמות אוטומטיות המבוססות על הנתונים הטכניים של התמונה, כמו טווח דינאמי, צבעוניות, סוג הסצינה וכד' – ובכך מאפשרת לכל אחד, לא רק למקצוענים, להפיק עריכה מקצועית של התמונות. נוסף על האפשרויות האוטומטיות, האפליקציה מאפשרת גם תכונות לעריכה ידנית, כמו צללים, חשיפה, בוהק ועוד. עוד כתב פאראנסיס בבלוג, כי "בנינו את Photoshop Camera כאפליקציית Sensei ראשונה במסע שלנו להרחיב את המיקוד ולספק כלים יצירתיים לכל אחד".  

מצוקת התשתיות האולטרה רחבות פס בישראל (באמצעות סיבים אופטיים) הובילה להקמת צוות בינמשרדי של משרדי התקשורת, האוצר ורשות התחרות, לבחינת מדיניות פריסת התשתיות תקשורת אולטרה רחבות פס נייחות בישראל. היום מפרסם משרד התקשורת להערות הציבור את חוות הדעת והמלצותיו של הצוות שעיקריהן: הקלות לבזק בחובת הפריסה האוניברסלית ומנגנון סבסוד להקמת התשתיות, המבוסס על מס שיוטל על הכנסותיהן של חברות התקשורת. הוט בינתיים מחוץ למתווה. לדברי משרד התקשורת, הצוות בחן את חובת הפריסה האוניברסלית החלה על חברת בזק ומצא, כי במצב השוק הקיים, סביר שאין כדאיות כלכלית בפריסה כלל ארצית של תשתית סיבים אופטיים. בהיעדר לחץ תחרותי משמעותי, ובהינתן חובת הפריסה האוניברסליות, מעדיפה בזק להימנע מהצעת שירות למשקי הבית בישראל על גבי סיב אופטי. לכן הצוות ממליץ, כי חלף חובת הפריסה האוניברסלית הקיימת כיום, תינתן לבזק האפשרות לבחור את היקף חובת הפריסה שתחול עליה, וזאת בראייה כי נדרש להעמיד בראש ובראשונה את האינטרס הציבורי הרחב להאיץ את פריסת הסיבים, ובד בבד, להביא בחשבון את מכלול השיקולים הכלכליים והעסקיים של בזק, תחת כללי אסדרה שיוגדרו מראש. במקביל, המדינה תבנה מנגנון לתמרוץ השלמת הפריסה באזורים שבהם בזק בחרה להימנע מלפרוס ("אזורי התמרוץ"), באמצעות קרן ייעודית לפריסה, שתמומן על ידי בעלי הרישיונות השונים בשוק התקשורת, שלפעילותם זיקה לתשתית נייחת, בדמות מעין מס של כ-0.5% מהכנסותיהן. כספי הקרן הייעודית ישמשו לעידוד פריסה באזורי התמרוץ ויחולקו במנגנון מכרזי מבוסס שיקולי כדאיות כלכלית, המבטיח קצב פריסה וכיסוי מרבי של כלל משקי הבית בישראל. בזק לא תורשה להשתתף במנגנון מכרזי זה. הן בזק והן הזוכות במכרזים יחויבו  להציע שירות סיטונאי על גבי הסיב שייפרס. מנגנון התמרוץ יימשך עד לפריסה כלל ארצית של תשתיות סיבים אופטיים. כללי האסדרה החדשים שהצוות הבינמשרדי ממליץ ליישם נועדו לייצר מערך תמריצים, שלדברי משרד התקשורת עתיד להביא את בזק לפריסה רחבה ומהירה, מבלי שהיקף הפריסה יוכתב על ידי הרגולטור: בזק לא תוכל לפרוס תשתיות רחבות פס באזורים שאינם נכללים תחת חובת הפריסה שלה; בזק לא תוכל להשתתף במכרזי הקרן הייעודית; עלות השימוש בתשתיות הפאסיביות של בזק באזורי התמרוץ על ידי מתחרותיה תופחת משמעותית; בזק תחויב בחובת תשלום לקרן הייעודית בהתאם לשיעור הכנסותיה מסך ההכנסות בשוק. המשרד מציין גם, כי האסדרה המוצעת מאפשרת לחברות השונות לפעול על פי שיקולי כדאיות כלכלית מצד אחד, ומנגד מעודדת פריסה רחבה וכלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות, שיאפשרו מגוון מוצרים לצרכן ויתרמו למשק ולכלכלה הישראלית.

ממציאה לנו פטנטים: בקשה לרישום פטנט שהגישה אפל רומזת על כך שהחברה בוחנת מכשיר שיהיה מוקף כולו במסך זכוכית גמיש. בעבר הגישה כבר אפל בקשה לפטנט דומה, וכעת נראה שהיא מחדשת את ניסיונות הפיתוח של מוצר כזה. נושא הפטנט, כפי שכתוב בבקשה של אפל הוא "מכשיר אלקטרוני עם מסך מעטפת". בקשת הפטנט אינה מעידה, כמובן, על כך שאפל תממש את הרעיון, אלא יותר על כך שהיא מעוניינת להירשם כבעליו. בקשת הרישום הוגשה על ידי אפל באוקטובר, ובתיאור שלה מצוין, כי מסך המעטפת "ייצור מעין לולאה רציפה סביב המשטח של מכשיר אלקטרוני". בקשת פטנט נוספת שהגישה אפל ביולי מרמזת גם על כך, שהמכשיר יעשה שימוש ב"תוכנה לזיהוי פנים... כדי לקבוע את הכיוון של המשתמש ביחס למכשיר". הבקשה האחרונה גם מציינת שהמסך ההיקפי יהיה עשוי זכוכית. "קיים צורך בעיצוב חדש משופר של מכשיר אלקטרוני נייד, שמאפשר הרחבה של פונקציונליות ליותר מאשר משטח אחד של המכשיר", כתבה אפל בבקשת הפטנט, והוסיפה, כי החברה "בודקת דרכים למקסם את השימושיות של מקטעים שאינם בשימוש של מכשירים מעין אלה".

ריסקיפייד, ספקית פתרונות תשלומים ומניעת הונאות אשראי בעולם האי קומרס, מצטרפת לרשימה המצומצמת של החברות חדות הקרן הישראליות: החברה הודיעה היום (ג') על השלמת סבב גיוס חמישי (E) בסך של 165 מיליון דולר - כ-600 מיליון שקלים, על פי שווי של יותר ממיליארד דולר. את הסבב הובילה קרן ג'נרל אטלנטיק, והשתתפו בו גם הקרנות פידליטי ו-ווינסלו, והמשקיעים הקיימים - קומרה קפיטל, פיטנגו ואנטרי קפיטל. החברה הוקמה ב-2013 על ידי עידו גל, המנכ"ל, ואסף פלדמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות. היא מעסיקה יותר מ-420 עובדים במשרדים בתל אביב ובניו-יורק, ועד סוף השנה אמורה לפתוח משרדים גם בשנחאי. ההכנסות שלה עברו אשתקד את רף ה-100 מיליון דולר והיא צופה להמשך צמיחה בשנה הנוכחית. בריסקיפייד מציינים כי הסכום שגויס ישמש אותה להתרחבות מקומית וגלובלית מהירה יותר, ולהגדלת סל המוצרים והפתרונות שלה, שנמצאים בחברות אי קומרס, בנקים ועוד. הם מסייעים לאופטימיזציה של תהליכי רכישה באונליין ובסביבות קנייה מרובות ערוצים. פתרון מניעת הונאות האשראי של ריסקיפייד מבוסס על בינה מלאכותית ומאפשר להבחין בזמן אמת בין לקוחות לגיטימיים למקרי הונאה, ובכך להגדיל את אחוז ההמרה לרכישה. בחברה אומרים כי הדיוק של הפתרון שלה תורם להעלאת המכירות בקרב חברות המסחר המקוון, הפחתת עלויות הטיפול בהונאות, העלאת שיעור אישורי העסקות על ידי הבנקים, מניעת שימוש לרעה בחשבונות המשתמשים בעת הרכישה באינטרנט, הצעת אפשרויות תשלום נוספות מלבד כרטיסי אשראי וככלל, חוויית משתמש טובה יותר. גל אמר כי "ריסקיפייד הוקמה עם רעיון חדש למניעת הונאות אשראי באי קומרס, שחובת ההוכחה שלו הייתה עלינו. ההצלחה שלנו הייתה תלויה באמון של חברות האי קומרס בחזון שלנו ובהפיכתן לשותפות שלנו. הודעת הגיוס הזו היא עדות להצלחה. הכסף שגייסנו ישמש אותנו להמשך פיתוח פתרונות חדשניים, שיסייעו בקידום ופיתוח המסחר". בסבב הגיוס הנוכחי מצטרפת ריסקיפייד לחברות האחרות שג'נרל אטלנטיק השקיעה בהן, ובכלל זה ענקיות כמו עליבאבא, Airbnb ובייטדאנס, יצרנית אפליקציית טיקטוק, שמאוד פופולרית בקרב בני נוער.

"ניהול זהויות הוא לא רק, אלא הרבה מעבר, למתן הרשאת גישה לעובד חדש בארגון. ארגונים נדרשים למערכות ניהול ובקרת הרשאות למידע, שמשלימות את תמונת ההרשאות הארגונית. באופן זה הם יוכלו לקבל ניהול ובקרת הרשאות למקומות שבהם הנתונים מאוחסנים", כך אמר עופר גיגי, מנכ"ל פרולינק ניהול זהויות. גיגי דיבר בכנס שערכה החברה היום (ג') במלון הרודס בהרצליה, בהפקת אנשים ומחשבים, והושקה בו פעילות סטילת' ביטס (STEALTHbits) בישראל. לדברי גיגי, "השאלה הראשונה אותה יש לשאול כשנכנסים לתחום היא: מה זה זהויות? הסיבה לצורך בשאלה הזאת היא שהמשמעות של הזהויות ושל המידע שמאחוריהן הרבה יותר רחבה מבעבר. זהות כוללת ארבעה ממדים: היסטוריה, מאפיינים, הרגלים ואמונות. בעבר, ההיבטים הללו היו פרטיים, אלא שבשל ההתפתחויות הטכנולוגיות, לרבות האינטרנט והמדיה החברתית, חלק מהמידע הפרטי הזה כבר לא פרטי". "ארגונים נדרשים לדעת היכן נשמרת הזהות ומי מחזיק אותה", ציין. "בעבר, המשמעות של ניהול זהויות הייתה טכנית, אבל בימינו, על אנשי אבטחת המידע בארגון למפות ולענות על שני היבטים: היכן המידע המבוזר נמצא וכיצד הוא נאסף, וכן איך מטפלים בו? זאת, כי העולם נהיה מבוסס זהויות במידה רבה יותר מבעבר". מה שהספיק בעבר - לא מספיק כיום עוד הוא אמר כי "ניהול הזהויות המסורתי פגש מידע אישי בתחילת הדרך, כאשר בעולמות ה-IT, המידע האישי לא היה רב מדי. הוא כלל רק שם ושם משפחה, שיוך ארגוני - ונעשה בו שימוש פונקציונלי. זה הספיק לארגון. מערכות IDM 'הסתפקו' במידע זה ולא 'התעניינו' בשם של בת הזוג של העובד או בתחביביו. מאז זה השתנה וכל אחד, כצרכן, יודע שהמידע הנאסף כיום כולל נתונים שבעבר לא נאספו: מה הוא אוהב, מה לא ועוד. מטרת איסוף המידע לא קשורה להרשאות אלא לצורך בבחינת הרגלי הצריכה וההעדפות האישיות - שכולן נועדו לצורך שיווק, מכירות ובניית חוויית משתמש מותאמת אישית". "בעולם ניהול הזהויות המסורתי", ציין גיגי, "המניע היה מיכון של מתן גישה למשתמשים, תוך שינוי ועדכון הסטטוס, אם הוא השתנה - עד לעזיבת העובד את הארגון. כיום אנחנו נמצאים בעולם של בקרת הרשאות, סקירת הרשאות, אכיפת חוקה עסקית ודירוג סיכונים. כך, תחום הגישה למידע נכנס לעולם ניהול הזהויות ונוצר עולם תוכן חדש - של ממשל זהויות, ניהול ובקרה". לסיכום הוא אמר ש-"פרולינק היא מהחברות הוותיקות הפועלת בתחום בישראל. היא מציעה פתרונות שמכסים את כל תתי התחומים של עולם ניהול גישת המשתמשים - הזהויות וההרשאות. הפרויקטים שאנחנו עורכים נועדו להבטיח שלכל אחד מהמשתמשים במערכות של הארגון תהיה תמיד הרשאת הגישה הנדרשת לו - ולא יותר. כך, אנחנו מסייעים לארגונים למכן תהליכים, לייעל אותם וליישם בקרות למניעת הרשאות עודפות, מתוך מטרה לצמצם סיכונים של אבטחת מידע ולאפשר הלימה לדרישות הרגולציה. ערכנו כבר כמה פרויקטים של סטילת' ביטס בעולם, ואני מעריך שב-2020 נבסס את מעמדנו בשוק הישראלי עם מוצריה".

פייז ג'רביס, שחקן צעיר המתמחה בהזרמה חיה של משחקי פורטנייט ביוטיוב כבר למעלה משנה, ושצבר כמעט שני מיליון מנויים באותה תקופה, כבר לא. החל מיום א' נאסר על ג'רביס להשתתף במשחק המגה-פופולרי פורטנייט בגין שימוש באיימבוט (AimBOT) - צ'יט שמכוון באופן אוטומטי על שחקנים יריבים במשחק, במצב סולו (Solos) במשחק הבאטל רויאל. ג'רביס אפילו לא עשה דבר בכדי להסתיר את השימוש שלו בתכונה, שמן הסתם סייעה לו לנצח בקלות רבה יותר, ולא ייחס לעניין חשיבות גדולה בסרטוני הווידיאו שהזרים. הוא הצהיר בגלוי על כוונתו להשתמש באיימבוט בחשבון אחר שלו, ורימה במשחק ציבורי בלי כל חשש. אבל סרטון שבו הוא מתוודה על כך, שהגיע לידי החברה המפתחת אפיק גיימז, גרם לה לנקוט נגדו באקט נחרץ ולהחרים אותו, כך שלא יוכל לשחק עוד בפורטנייט שלה.  עם זאת, אחרי הסילוק מהזירה האהובה עליו, בסרטון ההתנצלות שפרסם, אמר ג'רביס שמה שעשה היה "לא בסדר לחלוטין" וכי הוא רק חשב על "כמה מבדרים ומעניינים" יהיו הסרטונים שייצר בעבור עוקביו ומעריציו, ולא על ההשלכות של חרם אפשרי וסילוק מהממלכה. אפיק גיימז הדגישה בהצהרה שלה לתקשורת כי יש לה "מדיניות של אפס סובלנות" לשימוש בתוכנות רמאות. כמו כן ציינה החברה שבעוד שרמאות באי-ספורט מזיקה, איימבוטים ופריצות של המשחק מסוגם הפכים את המשחק לחמוץ בעבור רבים.  מבחינת Epic Games יש פה, לכאורה, ירייה ברגל של עצמה כי היא מפסידה במהלך החרמתו של היוטיובר ג'רביס - גיימר מצליח שמפרסם את המשחק שלה עוד יותר - אבל כלל הנראה השיקול פה אחר. כמו מפתחות משחקים אחרות, חברת אפיק לא רוצה להסתכן בכך שגיימרים אחרים, וישרים יותר, יעזבו את הכותר שלה כי יהפכו למתוסכלים בגלל רמאים שהורסים את החוויה שלהם. זו כנראה הסיבה לפרידה הרשמית מג'רביס, שמהווה גם אקט של "למען יראו וייראו".