The headlines that made most buzz on this page
09/01/20 14:03
17.31% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אתמול ניתן פסק דין בבית משפט העליון, על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, שקבע כי "יש להבחין בין פעולת השיתוף לבין סימון הלייק (או סימוני 'תחושה' דומים) ולקבוע, כי רק הראשונה עולה כדי פרסום כמובנו בחוק איסור לשון הרע".
פסק הדין ניתן בעקבות ערעור על החלטה שניתנה בבית משפט המחוזי, שהייתה היא עצמה ערעור על החלטת בית משפט השלום, בנוגע לתביעה שהוגשה נגד בני זוג שעשו שיתוף ולייק על פוסט בעמוד פייסבוק בשם "גבעתיים מחרימה את המקומון".
בית המשפט הציג את השאלה שעמדה בבסיס ההליך וכתב: "פרסום שנעשה ברשת החברתית פייסבוק זוכה ל'שיתוף' או לסימון הידוע כ'לייק'. באותם מקרים שבהם הפרסום המקורי עלה כדי לשון הרע, האם ה'הדהוד' הנוסף שלו בדרך של שיתוף או סימון לייק משמש בסיס לתביעת נזיקין? במילים אחרות, האם פעולות השיתוף והלייק עולות כדי 'פרסום' כמובנו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע? זוהי, בתמצית, השאלה שעמדה במרכז ההליך שבפנינו".
התביעה המקורית הוגשה נגד בני הזוג על ידי המוציאה לאור של מקומון בשם המקומון רמת-גן גבעתיים. בתביעה נטען כי בני הזוג פרסמו בפייסבוק פרסומים המכפישים את המקומון ועולים כדי הוצאת לשון הרע. המחלוקת נסבה על האופן שבו סיקר המקומון את התנהלותו של ראש העיר גבעתיים, רן קוניק, שנכנס לתפקידו בשנת 2013. מחלוקת זו גררה פרסומים שונים של תושבי גבעתיים בגנותו של המקומון. המערערים נמנו עם אותם תושבים, ועל-פי הנטען בלטו בפעילותם זו.
בית משפט השלום קבע, כי הפרסומים מגבשים עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, הוסיף וקבע כי ככלל, אין לראות במי שביצע שיתוף או לייק לפוסט שלא פורסם על ידו בפייסבוק – ומהווה לשון הרע – כמי שביצע בעצמו עוולה אזרחית של פרסום לשון הרע.
על פסק דין זה הוגש ערעור, ובהתחשב בהשלכות הרוחב הנודעות לסוגיה, ביקש בית המשפט המחוזי מהיועץ המשפטי לממשלה לשקול להתייצב בהליך, ובהמשך לכך הוגשה עמדה מטעמו. היועץ המשפטי לממשלה הציג עמדה שניתן לכנותה "עמדת ביניים" – אשר מבססת את האפשרות להגיש תביעה נגד מי שתרם באופן אקטיבי להפצה נוספת של הפרסום המקורי במתכונת של שיתוף, אך לא נגד מי שגרם לתוצאה זו באופן עקיף עקב פעולה של לייק.
פסק הדין של בית המשפט המחוזי אימץ את עמדתו של היועץ וקבע, כי יש לראות רק את פעולת השיתוף כעונה על הגדרת הפרסום בחוק לשון הרע ולא בפעולת הלייק.
על החלטה זו הוגש ערעור, שנדון כאמור בבית המשפט העליון, ונטען בו, כי אם תוסיף לעמוד על כנה הקביעה שפעולת השיתוף מהווה פרסום לפי חוק איסור לשון הרע, המשתמשים בפייסבוק יהיו חשופים לתביעות בעת ביצועה של פעולה "כמעט אקראית" אשר "לא פעם עשויה להיעשות בהיסח הדעת וללא הפעלת שיקול דעת".
בהחלטתה מציינת השופטת ברק, כי "פעולת השיתוף יוצרת מעין 'עותק' של הפרסום העוולתי אשר יוצג לחבריו או עוקביו של המשתף ברשת החברתית... ומנגד, קשה לראות בסימון לייק יצירת 'עותק' של הדברים וחזרה עליהם".
בסיכום החלטתה מציינת השופטת, כי "ההסדרים שבחוק איסור לשון הרע עוצבו במטרה לאזן בין חופש הביטוי מחד לבין זכותו של אדם לשם טוב מאידך. הטלת אחריות בנזיקין על אדם שבוחר ביודעין לשתף במידע דיבתי, לצד הפעלת ההגנות וההקלות הקבועות בחוק כמו גם החלת כלים דיוניים שעניינם איסור על שימוש לרעה בהליכי משפט, היא בגדר איזון נכון. לעומת זאת, קביעה לפיה גם פעולה המתמצת בהבעת רגש מסוים כלפי ביטוי תיחשב כפרסום תחת חוק זה, חורגת מגדרו של איזון זה ועלולה להוביל לאפקט מצנן משמעותי ובלתי רצוי על השיח החופשי ברשתות החברתיות.
"המחלוקת שבפנינו ממחישה את אחד מהאתגרים הניצבים בפני המשפט בעת הזו – התאמת המשפט הקיים לשינויים טכנולוגיים. פסיקתם של בתי המשפט חותרת לגשר על פני הפער בין ההסדרים הקיימים למציאות המשתנה. בצד זאת, יש לזכור כי על רקע הקצב המהיר של השינויים יתכן שאף ההתאמות עצמן יצריכו בחינה מחודשת בעתיד. כך, ייתכן שהנחות המוצא שעליהן נשען פסק דין זה – ההבדלים בין שיתוף ללייק – ישתנו ככל שאופיין של פעולות אלו ברשתות החברתיות ישתנה. מובן כי שינוי נסיבות שכזה יצריך חשיבה מחודשת גם אם השיקולים העקרוניים שהצגנו יישארו בעינם. למותר להוסיף, כפי שאף הוער בעבר... כי טוב יעשה המחוקק אם יידרש בהרחבה ובאופן מעמיק לעדכונו של חוק איסור לשון הרע באופן שיביא בחשבון את ההתפתחות הטכנולוגית – זו שחלה עד כה ואף זו הצפויה בעתיד הנראה לעין".
09/01/20 12:18
11.54% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נתונים חדשים ממחישים עד כמה חמור המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי: מספר התקנים הפתוחים עומד על יותר מ-16 אלף - 16,095, ליתר דיוק; כך עולה מנתונים של חברת ההשמה להיי-טק אתוסיה. מסמך שפרסמה החברה, שמסכם את העשור, מעיד גם על זינוק בשכר הממוצע של העובדים בענף ומיעוט הנשים המועסקות בו.
לפי הנתונים, שנכונים ל-2019, חמישית מכלל המשרות בהיי-טק הישראלי לא מאוישות. הדבר מעיד על צמיחה של הענף, אך גם על כך שאין מי שיענה על הביקוש לעובדים. לפי ההערכות, בכל שנה יש מחסור של כ-10,000 מהנדסים.
עם זאת, לא מדובר בשיעור המשרות הפנויות הגדול ביותר שהיה בעשור האחרון: ב-2015 הוא עמד על 32%. כלומר, אחת מכל שלוש משרות בענף הייתה פנויה לפני חמש שנים. לעומת זאת, ב-2010 עמד הנתון על 11% בלבד.
[caption id="attachment_307713" align="alignnone" width="600"] מקור: אתוסיה[/caption]
ממצא מדאיג נוסף מראה ששיעור העובדים החדשים בהיי-טק הישראלי בסוף העשור - 9% - היה נמוך יותר מזה שנרשם בתחילתו, שעמד על 10.5%. אולם, מדובר בנתון גבוה יותר מאשר ב-2018, אז עמד שיעור העובדים החדשים על 7% בלבד.
[caption id="attachment_307714" align="alignnone" width="600"] מקור: אתוסיה[/caption]
הביקוש, כך נראה, הביא ב-10 השנים האחרונות לעלייה חדה יחסית - של כ-40% - בשכר של ההיי-טקיסט הממוצע. אם בתחילת העשור הוא עמד על 20,787 שקלים לחודש, כיום מדובר ב-28,050 שקלים. אלא שלמרות השכר הגבוה, חל זינוק בשיעור העוזבים מרצון את התחום: בעוד שב-2011 הוא עמד על 7%, ב-2019 הוא הגיע ל-11%. עם זאת, שיעור העוזבים מרצון יורד בשנים האחרונות: ב-2017 הוא עמד על 16%. כמעט חמישית - 19% - מהעוזבים עשו זאת עקב האתגר הטכנולוגי, 15% הרגישו תחושת מיצוי ו-13% עזבו בגלל אי שביעות רצון מהשכר ומהתנאים הסוציאליים בענף.
[caption id="attachment_307715" align="alignnone" width="600"] מקור: אתוסיה[/caption]
הנשים נשארות מאחור
נושא בולט ומטריד הוא השיעור הנמוך של נשים שמועסקות בתעשיית הטק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פחות משליש מעובדי הענף ב-2018 היו נשים - 109,400 לעומת 212 אלף גברים. מדובר בירידה לעומת השנים הקודמות: ב-2017 עמד שיעורן של הנשים מבין עובדי ועובדות ההיי-טק על כ-34% וב-2014 - על 35.5%.
הנתון חמור במיוחד בתחום החומרה, שם עומד שיעור הנשים על 9% בלבד. המצב במקצועות התוכנה, המחקר והפיתוח לא הרבה יותר טוב - נשים מהוות רק 17% מהמועסקים. גם בתחום הדטה האחוז נמוך - 30% בלבד. לעומת זאת, הנשים אוחזות ביתרון קל על פני הגברים במקצועות השיווק והדיגיטל (52%) ובעולם הביו-טק (56%), ומהוות הרוב המוחלט של העובדים במקצועות משאבי האנוש והגיוס - 80%.
ההיי-טק לא חף מאחת הבעיות המרכזיות שקשורות לתעסוקת נשים - אפלייתן בשכר. לפי נתוני משרד האוצר מ-2019, נשים מהוות 60% ממקבלי השכר ברמות הנמוכות בענף ורק 13% מהרמות הגבוהות - 40 אלף שקלים ויותר. באוצר מתריעים על כך שקיימת בתעשיית הטק תופעה המכונה "קנס אמהות", שמביאה לכך ששכרן של נשים עם ילד אחד נמוך ב-9% מהממוצע ואם יש לה שני ילדים - ב-15%. ילדים אינם משפיעים כך על שכרם של גברים בתחום.
אולם, יש מקום לאופטימיות, שכן שתי המגמות - השיעור הנמוך של המועסקות בהיי-טק ושכרן הנמוך - עלו למודעות בעשור האחרון יותר מאשר לפני כן.
מקצועות מבוקשים לפי שנים
באתוסיה מציינים שלאורך העשור חל שינוי בביקוש למקצועות שונים: ב-2018, העלייה הגבוהה ביותר בדרישה לעובדים (18%) הייתה למפתחי Full Stuck; ב-2017 היו אלה הביג דטה (זינוק של 70%) והסייבר (47%), אם כי גם בעולמות הפינטק, הבלוקצ'יין, הבינה המלאכותית והבריאות הדיגיטלית חלו עליות ניכרות; ב-2016 מרבית הגיוסים הופנו לתחום הפיתוח - תוכנה, אינטרנט ומובייל, וגם ה-IT ראה עלייה לא מבוטלת (של 11%) בביקוש לעובדים; תחום הפיתוח היה נדרש גם ב-2014, אם כי בתחום החומרה חלה בשנה זו ירידה של 7% - מגמה שהשתנתה ב-2015 לעלייה של 3%; המעסיקים חיפשו מפתחים רבים גם ב-2012, אם כי בשנה הזו הביקוש התמקד בעולם המובייל.
באילו הטבות עובדי הענף מעוניינים?
מה בדבר ההטבות שמבקשים העובדים בתעשייה? במהלך העשור חלה ירידה דרסטית במספר העובדים שביקשו רכב חברה - מ-80% בתחילתו ל-20% בסופו. הסיבה קשורה לשינוי בהטבה, שגרם לכך שעלות הרכב נגרעת מהמשכורת. הסכום שמקבלים עובדי ההיי-טק להזמנות אוכל שולש מפחות מ-300 שקלים ב-2010 ל-900 שקלים, ואף יותר, כיום.
עוד הטבה שהתרחבה משמעותית בעשור האחרון קשורה בעולם הגיוסים. אם ב-2010 עובדי היי-טק תוגמלו בסכום של מקסימום 1,000 שקלים במבצעי "חבר מביא חבר", כיום המעסיקים מעניקים לעובדים שהחברים שלהם הגיעו לעבודה בחברה דרכם בונוסים של אלפי שקלים, חבילות מפנקות לחו"ל ושאר הפתעות.
שתי מגמות חיוביות נוספות הן עלייה קלה במספר ימי החופש של ההיי-טקיסט הממוצע, שגדל ב-10 שנים מ-15 ל-18 ימים, וירידה קלה במספר השעות שהוא עובד בכל יום - מהנתון הגבוה של 12 שעות בתחילת העשור לנתון העדיין גבוה, גם אם פחות, של 10.5 שעות בסופו.
09/01/20 11:15
9.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כל התעשיות מתמודדות כיום עם שינויים בכללי המשחק, הנגרמים עקב כוחות פנימיים וחיצוניים. בעיות כגון קריאה חוזרת לתיקון (ריקול) בגלל בעיות בטיחות, גידול בעלויות הייצור, כשלים במוצרים, עיכובים בהשקות של מוצרים וגירסאות חדשות, לצד השפעות שונות על התפעול מובילים מנהלים בתעשייה לסדר מחדש את הארגון כדי לנצל את היתרון התחרותי של טרנספורמציה דיגיטלית בכל חלקי הארגון. הדיגיטציה בייצור הינה הבסיס למפעל העתיד, ולכן חידוש תשתית היישומים במפעל מעולם לא הייתה חשובה יותר. עכשיו הוא הזמן הנכון להשלמת הטרנספורמציה הדיגיטלית ולהפוך למובילים בתעשייה, ואין ספק כי למנהלי מערכות המידע בארגונים יש תפקיד מפתח בתהליך זה.
מנהלי מערכות המידע בארגונים מבינים את החשיבות של הטרנספורמציה הדיגיטלית. כפי שנכתב לאחרונה במגזין פורבס, "מנהלי טכנולוגיית ומערכות המידע הם הפונקציה היחידה בארגון המחזיקה ביכולות הטרנספורמציה הדיגיטלית, לרבות החזון שרואה את הארגון והמנגנונים שבו כמכלול אחד ואת עומק המשאבים והיכולת להניע פרויקטי טרנספורמציה וליישם טכנולוגיה בחלקים שונים ומגוונים בארגון".
לדוגמה, חברת ווירלפול, יצרנית מכשירי החשמל לבית, הבינה זאת, וכדי להשיג את החזון שלה של חוויה ביתית משופרת ללקוחות, החברה הייתה צריכה לאחד את הארגון כולו ולייעל את תהליכי פיתוח המוצרים, וזאת על מנת ליצור עיצובי מוצר שהביאו ערך אמיתי ללקוחות, אשר אף עברו את ציפיות הלקוחות.
ביצוע טרנספורמציה דיגיטלית בכל המפעלים מאפשרת לשפר איכות, עמידה בדרישות רגולציה ומבטיחה עקביות בתחומי הפיתוח וההנדסה. חיבור הנתונים ממחזור החיים של המוצר והפיכתם לזמינים באופן מובנה מאפשר חדשנות ונקודת זינוק טובה להגדלת נתח השוק.
אם אתם בוחנים כיצד ליישם טכנולוגיות דיגיטליות, המחברת בין אנשים, מוצרים ותהליכים, הנה חמש מגמות, המשותפות לכלל התעשיות והאזורים הגיאוגרפיים, אשר כפי הנראה משפיעות גם על החלטות הטרנספורמציה הדיגיטלית שלכם כבר עתה.
1. טכנולוגיות מתעוררות - בכל הקשור לטרנספורמציה דיגיטלית, מחשוב הוא הכל. טכנולוגיה היא הגורם המאפשר את השינוי. טכנולוגיות כגון Connected PLM ו-IoT למפעלים מחוברים יוצרות נוף מערכות מידע מודרני, מאובטח וכזה הניתן לשדרוג ולהתרחבות ומאפשר פיתוח מוצרים באופן גמיש.
2. תנודתיות כלכלית - התנאים הכלכליים הגלובליים לצד מדיניות פוליטית המשתנים בהתמדה עשויים להפוך את שמירת הרווחיות למאתגרת במיוחד בתקופות של צמיחה כלכלית איטית. האופי המשתנה של הדרישות הטכנולוגיות בכל מפעל ועלויות משתנות של שרשרת האספקה מגבירים את הסיכונים ועלולים ליצור גם בעיות באיכות.
3. רגולציה, תקנות אזוריות וחוקי תאימות - רגולציות שמשתנות חדשות לבקרים, מאבקים משפטיים וסוגיות של אחריות יוצרים עלויות בלתי צפויות ומשפיעים על איכות המוצרים. כאשר דורשים ממפעל לוודא שניהול הנתונים הינו בהתאם למדיניות המתאימה יש התוהים האם קיימים נהלים מוגדרים לשמירת נתונים והאם הם מעודכנים. הוסיפו לכך את הצורך לוודא שהמוצרים עומדים ברגולציה, ותראו שאתם זקוקים לפתרון מערכתי, המייעל את הדיווח הרגולטורי.
4. מוצר כשירות - הטכנולוגיה מאפשרת חדשנות ויצירת מודלים עסקיים חדשים, ולכן הלקוחות מצפים לפתרונות חכמים ומחוברים, שמציעים מוצר כשירות. כאשר התאימות בין תוכנה לחומרה אינה טובה, איחוד בין מחזורי הפיתוח של התוכנה והחומרה עלול ליצור התנגשויות בין שני התחומים.
5. התאמה אישית בייצור המוני - לקוחות מצפים לפתרונות מותאמים, עובדה שרק מגבירה את מורכבות המוצר. מאחר שאתם שואפים לספק פתרונות חדשניים, סביר להניח שאתם מרגישים את הלחץ לשמור על עלויות נמוכות לצד שמירה על מוניטין החברה שלכם. הציפיות מהלקוחות מחייבות לקצר את מחזורי החיים של פיתוח המוצרים, המשפיעים על האיכות ועל זמן ההגעה לשוק.
הכותב הוא מנהל אזור ישראל ודרום אפריקה בחברת PTC.
09/01/20 11:19
7.69% of the views
מאת אנשים ומחשבים
וולמארט - רשת המרכולים הגדולה בארה"ב ובעולם - עורכת בזמנים אלו פיילוט למערכת אוטומטית למימוש הזמנות אונליין, המכונה אלפאבוט (Alphabot). ניסוי הכלים הזה נערך בסופר בסאלם, ניו המפשיר, ולחברה יש ציפיות גבוהות שהטכנולוגיה תביא לשיפור תהליכי הרכישה ברשת ולמעשה תחולל בהם מהפכה של ממש.
בריאן רוט, סמנכ"ל תחום אוטומציה ואיסוף דיגיטלי של ענקית הקמעונאות, אמר שה-אלפאבוט יכולה "לשנות באופן מהותי את הפעילות המקוונת של וולמארט".
"הטכנולוגיה מטפלת במשימות היומיומיות החוזרות על עצמן"
"על ידי הרכבה ומסירת הזמנות לשותפים, אלפאבוט מייעלת את תהליך ההזמנה ומאפשרת לשותפים לבצע את עבודתם במהירות וביעילות רבה יותר", טען רוט. "בסופו של דבר זה יקטין את זמני ההכנה, יגדיל את הדיוק, וישפר את מכלול קמעונאות המזון אונליין. זה יעזור לשותפים ללא תשלום להתמקד בשירות ובמכירה, בעוד הטכנולוגיה מטפלת במשימות היומיומיות החוזרות על עצמן".
הטכנולוגיה פותחה עבור וולמארט על ידי אלרט אינוביישנס. המערכת חולשת על שטח של כ-1,850 מ"ר ומשתמשת בעגלות אוטונומיות בכדי למצוא ולספק לתחנת עבודה פריטים מאזורי טמפרטורה שונים. לאחר מסירת הפריטים, כל מה שנדרש הוא שעובד אנושי יבדוק את ההזמנה, יאשר ויסיים אותה.
מוצרי המכולת, ירקות ופירות ופריטים טריים אחרים ימשיכו להיבחר ידנית, הבהירה וולמארט, אך ה-Alphabot אמורה לייעל את השליפה של פריטים רבים אחרים מרחבי המחסנים.
"עומדת להיות לכך השפעה טרנספורמטיבית על שרשרת האספקה של וולמארט", הסביר רוט. "האלפאבוט היא מה שאנחנו חושבים עליו כעל מיקרו-הגשמה, המצאה שהיא מיזוג של מסחר אלקטרוני וקניות פיזיות".
המערכת צפויה להשתפר עם הזמן, מכיוון שהטכנולוגיה מזהה דפוסים בהזמנות ומארגנת פריטים בהתאם, כך שניתן יהיה למצוא אותם ולהעביר אותם במהירות רבה יותר לאריזה. בנוסף, אלפאבוט מתוכננת באופן כזה שעגלות נעות אופקית ואנכית ללא מעליות או מסועים.
בזכות המנגנון הרובוטי החדשני "יש פחות אילוצי שטח שצריך לקחת בחשבון, מה שאמור להקל על אימוץ המערכת בכל החנויות", לפי ההודעת ענקית מוצרי הצריכה.
וולמארט מפעילה את אלפאבוט בסאלם מאז אמצע 2019, והחברה מסבירה שהיא ממשיכה לבדוק, לייעל ולהתאים את המערכת לצרכיה. לאחר תהליך זה ולאחר קבלת משוב מעובדים וקונים, החברה תבחן את "הצעדים הבאים לגלגול נרחב יותר של אלפאבוט".
[caption id="attachment_264195" align="alignnone" width="600"] וולמארט. צילום: ג'ונתן וייס, BigStock[/caption]
השקעה מהותית בקניות אונליין וב'הגשמה אוטומטית'
הקמעונאית הגדולה ביותר והמוכרת הגדולה ביותר של מצרכי מרכול בעולם השקיעה רבות ביכולת המכירות האלקטרוניות שלה. וולמארט מציעה רכישות מוצרי מרכול מקוונות ב-3,100 מיקומים, עם משלוחים מ-1,600 חנויות, ומעסיקה 50,000 אוספי ומרכזי הזמנות אנושיים בעבור הרכישות אונליין שלה. אם, או יותר סביר להתנבא ש'כש-', המערכת תהיה פעילה באופן נרחב ומדויקת יותר, היא ללא ספק תאפשר לוולמארט יותר תפוקה מדויקת בפחות זמן, בתוך העסקת פחות ופחות גורמים אנושיים.
קרוגר ואלברטסון - בין השחקניות הבולטות האחרות בתחום מוצרי הצריכה - משקיעות גם הן משמעותית במה שמכונה 'הגשמה אוטומטית'. קרוגר הודיעה כי תשקיע מאות מיליונים בבניית 20 מוקדי הגשמה אוטומטיים בשיתוף חברת אוקדו, ואלברטסון הרחיבה לאחרונה את השותפות עם טייקאוף טכנולוג'יס לבניית מיקרו-מרכזי הגשמה (או במלים אחרות - מחסנים) בחנויות קיימות שלה.
ואמזון? היא עדיין לא דומיננטית כל כך בנפח ההזמנות אונליין של מוצרי מרכולים, אולם משתכללת גם כן, מן הסתם, בכל הנוגע בטכנולוגיות חדשניות ומתקדמות שייעלו את עבודתה בתחום, כשבמקביל היא משקיעה רבות בפיתוח הקונספט של Amazon Go - חנויות מרכול שפועלות על בסיס חיישנים ומאפשרות לצרכנים רכישה מהירה ללא קופאים או עצירה בקופה בכלל.
09/01/20 11:40
5.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רוקוול אוטומיישן רוכשת את קבוצת אבנת - אבטחת נתונים. היקף העסקה לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על עשרות רבות של מיליוני שקלים. הרכישה, כך נמסר, תחזק את היכולת של שירותי רוקוול באבטחת סייבר בעולמות ה-IT וה-OT.
אבנת מספקת שירותי אבטחת מידע זה יותר משני עשורים. החברה מציעה מענה כולל של שירותים ופתרונות סייבר, הכוללים סקרי סיכונים, מבדקי חדירה, פתרונות הגנת סייבר, מחקר איומי סייבר, צוותי תגובה לאירועי סייבר, הכשרות ושירותים מנוהלים בתחום. החברה מונה עשרות מומחים, מדריכים, יועצים בכירים, חוקרים ומהנדסי אינטגרציה בתחום הסייבר. יגאל כהן, מנכ"ל החברה, ההנהלה וצוות העובדים צפויים להישאר בתפקידיהם. לאנשים ומחשבים נודע כי על בסיס הרכישה, רוקוול תקים בישראל מרכז מצויינות.
הנהלת הרוכשת הוותיקה, שהוקמה ב-1903, יושבת במילווקי שבארה"ב. היא מונה 23 אלף עובדים, פועלת ביותר ממאה מדינות ומחזורה השנתי עומד על קרוב לשבעה מיליארד דולרים. "השילוב של פתרונות כוללים, הדרכה, ייעוץ, מחקר ושירותים מנוהלים שיש לאבנת יאפשר לנו לשרת קבוצה גדולה יותר של לקוחות בעולם ולהמשיך להאיץ את ההיצע בשוק זה, שמתפתח במהירות", אמר פרנק קולאשוויץ', סגן נשיא בכיר, מוצרי ושירותי בקרה, רוקוול.
הרוכשת מסרה כי אבטחת סייבר היא אחד התחומים עם הצמיחה המהירה ביותר בעסקי השירותים של רוקוול. "תעשיית הייצור התפתחה והפכה ליותר מקוונת מאי פעם בעבר, והאסטרטגיות הוותיקות של אבטחה פיזית כבר לא מספיקות כדי להגן על פעילות הייצור", נמסר, "הרכישה תעזור לנו לפתח עבור הלקוחות אסטרטגיות אבטחת סייבר פרואקטיביות. הרכישה תסייע לנו לצמוח בהיקף דו-ספרתי בפתרונות מידע ושירותים מקוונים".
כהן, מנכ"ל אבנת, ציין כי "נמשיך לשרת בנאמנות את הלקוחות הקיימים שלנו ונפעל לאספקת השירותים למגוון לקוחות רחב יותר. המשימה והתשוקה שלנו היו תמיד לעזור לכמה שיותר ארגונים לאבטח את המידע שלהם מאיומים פנימיים וחיצוניים".
העסקה צפויה להיסגר בתחילת 2020 בכפוף לאישורים והתנאים המקובלים, ולא צפויה להיות לה השפעה מהותית על התוצאות הכספיות של הרוכשת.
09/01/20 14:44
5.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
האקרים מצפון קוריאה משתמשים כבר שנים בטקטיקות שונות כדי לבצע מתקפות והונאות סייבר כדי לגנוב כספים. באחרונה הם משתמשים בחברות קש, כדי לפרוץ לעסקים הקשורים למטבעות קריפטו. ולמרות שכמה מהחברות והאתרים המזויפים הללו מצליחים רק לעיתים רחוקות לחמוק מגילוי – בדרך כלל הקישורים באתרים הזדוניים האלה לא עובדים - האקרים מקבוצת לזרוס, או APT38, הפכו באחרונה זהירים הרבה יותר בתחומים אחרים; כך עולה ממחקר חדש של קספרסקי.
על פי החוקרים, ההאקרים החלו לקודד מחדש חלק מהתכניות הזדוניות שלהם ומנגנוני החדרת הנוזקות, בניסיון לצמצם את סיכוייהם להיתפס.
בשנתיים האחרונות חוקרים חשפו כמה מהפעולות של קבוצת לזרוס, שמבוססות על אותן חברות קש. כך, למשל, נחשף אשתקד כי ההאקרים השתמשו בחברה מזויפת, JMT Trading שמה, כדי להתקין דלתות אחוריות ולמשוך כספים לפיונגיאנג. ב-2018, חשפה קספרסקי כי ההאקרים הללו משתמשים בחברה מזויפת אחרת, המכונה Celas Trade Pro, כדי לתקוף אתרים ופלטפורמות להמרת מטבעות קריפטו. בנוסף, הם השתמשו גם באתר מזויף וחברה בשם UnionCryptoTrader.
[caption id="attachment_303677" align="alignnone" width="600"] מעבדת קספרסקי. צילום: BigStock[/caption]
"בהתקפה אשתקד, עם זאת, חלק מהנוזקות שבעבר שימשו לתקיפות שלא זוהו או יורטו, הותאמו במידה ניכרת עבור מערכת ההפעלה של מק, או חלונות", הסבירו חוקרי קספרסקי, "בחלק מהמקרים הם פיתחו בעצמם נוזקה למק עם מנגנון אימות מובנה, כדי להחדיר נוזקה ישירות מהזיכרון. בגרסת חלונות של הנוזקה, קבוצת לזרוס עדכנה את תהליך ההדבקה הרב-שלבי שלה ושינתה את הנוזקה שהיא מחדירה. גרסת חלונות זו נמסרה לקורבן אחד לפחות אשתקד, באמצעות האתר המזויף wfcwallet[.]Com - המהווה ארנק לגיטימי עבור מטבעות קריפטו לא מוכרים.
חוקרי קספרסקי זיהו כמה קרבנות בבריטניה, פולין, רוסיה וסין, אם כי לא זיהו יעדים ספציפיים.
המטרה: להזרים את כספי הקורבנות אל קופותיה המדולדלות של הדיקטטורה
המתקפות של ההאקרים מצפון קוריאה התמקדו באופן מסורתי בהתחמקות מגילוי, במטרה להזרים את כספי הקורבנות אל קופותיה המדולדלות של הדיקטטורה - המצויה תחת סנקציות כלכליות בינלאומיות קשות. אולם חוקרי קספרסקי גילו כי מעבר לשינוי בטקטיקה כדי לחמוק מגילוי, קבוצת לזרוס הפכה בררנית יותר בבחירת הקורבנות. במתקפה הממוקדת נגד משתמשים בחלונות, למשל, התוקפים כללו מנגנון החדרת נוזקה, שנועד לפעול רק במערכות שנבחרו מראש.
"מיד עם החדירה, הנוזקה מאחזרת את מידע המערכת הבסיסי של הקורבן. אם קוד התגובה משרת C2 הוא 200, הנוזקה מפעילה את המנגנון שלה ומטעינה נוזקה בזיכרון. אבל השיטה הזו תוכננה לפעול רק במערכות שנבחרו מראש", ציינו החוקרים.
הבחירה להפעיל את הנוזקה באופן ספציפי יכולה להצביע על כך שקבוצת לזרוס משתמשת במודיעין שנאסף בעבר, אולי מתקיפות קודמות, כדי למקסם את מאמציה הנוכחיים, העריכו החוקרים, "נראה שהתוקפים רוצים להפעיל את הנוזקה שלהם בזהירות רבה, באופן החומק מגילוי באמצעות פתרונות מבוססי התנהגות".
על פי הערכתם, קבוצת לזרוס העבירה נוזקה ממוקדת כזו באמצעות טלגרם, מכיוון שהיא בוצעה מתיקיית ההורדות של Telegram Messenger. אם כי, הם מודים שמטרת התקיפה - מלבד המניעים הכספיים - אינה ברורה להם לחלוטין. "אנו מאמינים שהפעלת נוזקה בשיטה זו של 'דלת אחורית', משמשת בסופו של דבר לשליטה על הקורבן הנגוע".
09/01/20 10:49
3.85% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בפתיחת שנת 2020 באו לבקר במאורת הנמר פרופ' גלעד צוקרמן מאוסטרליה הרחוקה ואלון מגן מחברת נט-אפ ממפתח תקווה וסיפרו על הקשר סובב העולם ורב השנים ביניהם.
אלון מגן הוא מנהל מכירות לקוחות Enterprise בנט-אפ ישראל, שאליה הצטרף לפני כ-14 שנים. נט-אפ עצמה החלה לפעול בישראל לפני 21 שנים, חמש שנים לאחר ייסודה בארה"ב. מחזור הכנסותיה בעולם מגיע ליותר מ-6 מיליארד דולר והיא מעסיקה יותר מ-10,000 עובדים ב-110 משרדים. בישראל יש לחברה שלושה משרדים, המעסיקים יותר מ-200 עובדים – בתל-אביב, בהרצליה ובפתח תקווה. לפי דו"ח IDC, נט-אפ מובילה באחסון NAS/SAN בארץ, עם נתח שוק של יותר מ-50%.
פרופ' גלעד צוקרמן הוא ראש הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה. בעל דוקטורט מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג׳, ובין ספריו הרבים חיבר גם את ״ישראלית שפה יפה״. צוקרמן מיישם לקחים מהשפה הישראלית להחייאת שפות אבוריג׳יניות, והוא גם המייסד של תחום מחקר חדש העונה לשם Revivalistics. פרופ' צוקרמן מוביל מחקר, העוסק בקשר שבין החייאת שפותיהם ומורשתם של הילידים באוסטרליה (האבוריג'ינים) לבין בריאותם ואיכות חייהם.
ובווריאציה על הביטוי הידוע, הייפגשו שניים יחדיו בלתי אם נועדו, אז כיצד נועדו? היכרותם של פרופ׳ צוקרמן ומגן החלה בשנת 1987, בעת שנבחרו לייצג את ישראל בארגון הקולג׳ים הבינלאומי United World Colleges. הארגון, שנשיאתו היא המלכה נור הירדנית, שם לו למטרה לקדם את ערכי השלום וההבנה הבינלאומית דרך חינוך וחיים משותפים. כיום חברים בארגון 18 קולג'ים ברחבי העולם, בהם חיים ולומדים צעירים מיותר ממאה מדינות, בגילאי 19-16, שנבחרו לייצג את מדינותיהם.
צוקרמן ומגן נסעו ללימודים של שנתיים בכיתות י״א-י״ב - גלעד באיטליה ואלון בארה״ב. מאז ועד היום צוקרמן ומגן שומרים על קשר חברי אמיץ וחולקים יחדיו את אהבתם לטיולים וחוויות מהעולם, והשבוע, כאמור, נפגשו במאורת הנמר.
09/01/20 12:56
3.85% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת הבינה המלאכותית סייסנס הודיעה אתמול (ד') כי השלימה סבב גיוס בסך של 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד. הדבר הופך אותה לעוד אחת מהרשימה המצומצמת של חברות היי-טק ישראליות שהנן חדי קרן.
חברה נחשבת כ-"חד קרן" כאשר שוויה מגיע למיליארד דולר. לפי CrunchBase, בשנה החולפת הצטרפו לרשימה זו 142 חברות, מהן ארבע ישראליות: מאנדיי, איירון סורס, ריסקיפיד ולייטריקס. אלה נוספו לארבע חברות כחול לבן שכבר היו ברשימה: קומו, אורקם, לנדא דיג'יטל פרינטינג ואינפינידט. השווי של שתי האחרונות כבר עומד על יותר משני מיליארד דולר.
סבב הגיוס הנוכחי של סייסנס כלל משקיעי קיימים ומשקיעים חדשים. הובילה אותו קרן אינסייט, שרכשה השבוע את חברת האבטחה הישראלית ארמיס תמורת 1.1 מיליארד דולר. כספי הגיוס ישמשו בעיקר להרחבת פעילות השיווק של סייסנס, אך גם להעמקת המחקר והפיתוח, על ידי גיוס כוח אדם נוסף למרכזי הפיתוח שלה בארצות הברית, אוקראינה וישראל.
סייסנס הוקמה ב-2004 על ידי גיא בוינג'ו, אביעד הראל, עדי עזריה, אלדד פרקש ואלעד ישראלי, והיא מחזיקה משרדי מכירות בארצות הברית וביפן. בסך הכל, עומד מספר העובדים שלה על כ-800. החברה עוסקת בתחום הבינה המלאכותית: היא פיתחה פלטפורמה לניתוח של נתונים עסקיים מורכבים, המאפשרת ניתוח והצגה ויזואלית של כל סוגי המידע הארגוני עבור חברות בכל גודל. המערכת נועדה להקל על קבלת תובנות מידיות על בסיס ביג דטה.
מדובר בסבב הגיוס השלישי של סייסנס, כאשר הסבב הראשון, בסך של 50 מיליון דולר, אירע עוד בשנת הקמתה, והשני לפני יותר משנה בסך של 80 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 600 מיליון. (כמעט) הכפלת שווי השוק של החברה היא, בין היתר, תוצאה של רכישת פריסקופ האמריקנית על ידי סייסנס במאי האחרון תמורת כ-100 מיליון דולר.