הבאזזז, שלא לומר ההיסטריה, סביב נגיף הקורונה הביאה את עמית בוהנסקי ואבי גבאי, שני אנשי היי-טק מנוסים ו-ותיקים, לפתח את קורונה באזזז (CoronaBuz) - אפליקציה (וגם אתר אינטרנט) שמאפשרת לקבל, בעברית ובמקום אחד, את מרב המידע אודות המחלה. האפליקציה, שבשלב זה זמינה ב-Google Play ובקרוב מאוד, ככל הנראה עוד הערב (ה'), תעלה גם ל-App Store, כוללת מפה של המדינה, שמראה את היישובים שבהם יש אנשים שנדבקו בקורונה, כולל את מספר הנדבקים בכל יישוב ואחוז התמותה - מה שבינתיים לא קרה, לשמחתנו. כך ניתן לראות האם בעיר או בכפר שבו/ה אתם גרים, או רוצים להגיע אליו/ה, יש נשאי או חולי קורונה. כמו כן, קורונה באזזז כוללת הפניות לדיווחים באתרים שונים, כך שניתן לראות בה את כל המידע המעודכן מבלי לחפש במספר אתרים. [caption id="attachment_311894" align="alignnone" width="600"] עמית בוהנסקי. צילום: יח"צ[/caption] גבאי יזם את הרעיון לפיתוח האפליקציה לפני ימים אחדים, על בסיס הפלטפרומה שיצרה החברה בבעלותו - LS. הוא חבר לצורך כך לבוהנסקי, יזם סדרתי, שמאחוריו שני אקזיטים בולטים - המכירה של יוניקודרס למטריקס ב-2007 וזו של פוקאל אינפו ל-ורינט ארבע שנים אחר כך. כיום בוהנסקי שותף בחברת הייעוץ וההשקעות מונבו (Moonbow - שילוב של Moon, ירח, ו-Rainbow, קשת), וכן הבעלים של סילד ושל בית תוכנה במזרח אירופה. [caption id="attachment_311895" align="alignleft" width="300"] הצוות עובד על פיתוח אפליקציית קורונה באזזז. צילום: יח"צ[/caption] היישומון משתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולימוד מכונה על מנת לסרוק את הרשת בזמן אמת ולהציג את מסלול המחלה בישראל, במטרה למנוע כמה שאפשר את התפשטותה. בוהנסקי ציין כי הדיווחים מאומתים ואין חשש להפצת פייק ניוז על המחלה דרך האפליקציה. לדבריו, "אני רואה בפיתוח ובתפעול של קורונה באזזז שליחות. כמו כל צרכן חדשות, שמעתי על הפאניקה במדינה, והחלטתי לרתום את ההתמחות שלי בעולמות הבינה המלאכותית ועיבוד השפה הטבעית (NLP) על מנת לסייע". הוא ציין כי בשלב זה האפליקציה זמינה בעברית בלבד, אולם המפתחים מעוניינים להרחיב אותה לשפות נוספות, על מנת שאזרחים מעוד מדינות יוכלו להתעדכן באמצעותה על ההתפשטות והחדשות האחרונות הנוגעות לנגיף שמשגע את העולם. בוהנסקי אמר כי בעתיד הקרוב תפעל קורונה באזזז בשפות נוספות - מה שעשוי להפחית את הדאגה מהנגיף שמשגע את העולם.

עשרות אלפי עובדים שמצויים בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף הקורונה, החמרת הוראות משרד הבריאות שגרמו לעצירה מוחלטת של טיסות לחו"ל, איסור על התכנסות וביטול כנסים - אלו הם האיומים הישירים שמרחפים כעת על עשרות חברות היי-טק, סטארט-אפים וחברות עסקיות במשק. עיקר הבעיה היא בלבול, היעדר הנחיות, והיסטריה. ארבעה בכירים בענף מביעים את דעתם על אפקט הקורונה. "מעבר להשלכות הישירות של הקורונה, הבעיה המרכזית היא שאין ממשלה יציבה, ועד היום לא פרסמה הממשלה הנחיות ברורות למגזר התעשייה ולמגזר העסקי כיצד לנהוג", אומרת מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. "כמובן שאנו מודעים לצורך בזהירות, וכולנו שומרים על בריאות העובדים, אבל אנחנו מגיעים למצבים שגורמים נזקים בלתי הפיכים למגזר שלנו, שמבוסס הרבה מאוד על מפגשים בכנסים, נסיעות לחו"ל ופגישות עם לקוחות. עצירה מוחלטת של כל הפעילות היא בלתי הגיונית ומסוכנת", המשיכה קינן ואמרה. [caption id="attachment_297073" align="alignnone" width="600"] מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אבי לוי[/caption] קינן מעלה נקודה חשובה לדיון שכבר דובר עליו לא מעט "הנזק הישיר, כידוע, הוא סגירת הגבולות ועצירת הטיסות, שמונעת מחברות צעירות, בעיקר סטארט-אפים, לגייס משאבים בחו"ל", היא מסבירה. "אבל אפשר היה למנוע חלק מהנזקים, אילו הגופים המוסדיים היו משקיעים בהיי-טק הישראלי, מה שהם לא עושים עד היום, וכך יוצא שהמשקיעים בישראל לא משקיעים בהיי-טק, וברגע שיש משבר חמור, כמו משבר הקורונה שאף אחד לא ציפה לו, הכל נעצר וזה סכנה ממשית דווקא לארגונים קטנים ובינוניים". קינן אומרת שככל הידוע לה, חברות היי-טק לא ממהרות לפטר עובדים, אבל הוציאו עובדים רבים לחופשה, בעיקר עובדים שעיקר עבודתם בקשרים בחו"ל. "מעבר לזה אנחנו אופטימיים", אומרת קינן, "ענף ההיי-טק ידוע כענף שתמיד ידע להתאים את עצמו למציאות משתנה, אבל יש שלב שבו הממשלה חייבת להתערב". לחשב מסלול מחדש בכל מה שקשור להמשכיות עסקית רונן זרצקי, מנכ"ל חברת BSD-IT ויו"ר פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, C3, אומר כי נגיף הקורונה, מחייב את הארגונים ובעיקר את המנמ"רים, לעדכן ולחשב מסלול מחדש בכל מדיניות ה-DRP וה-BCP שלהם. "עד כה הינו מורגלים שנהלי ההמשכיות העסקית והעבודה התייחסו לתקלות פיסיות, לשעת חירום, ולזה יש מענה דרך כלל. אבל אין מענה מסודר למצב שבו עשרות עובדים נשלחים לבידוד ולא מגיעים לעבודה. המשמעות של זה יכולה להיות נזק הרסני לארגון", הוא אומר. [caption id="attachment_291462" align="alignnone" width="600"] רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT ויועץ לפורום C6, במפגש ההשקה של הפורום. צילום: ניב קנטור[/caption] "הפתרון המיידי", אומר זרצקי, "הוא שארגונים מצויים בימים אלו בהערכות שיא לאפשר לכמה שיותר עובדים לעבוד מהבית, כדי לא לשבש את הפעילות. זה לא מובן מאליו בארגונים במשק, ומנמ"רים ומנהלי אבטחה עסוקים בימים אלו בהקמת תשתיות והתארגנות, כדי לאפשר את העבודה מהבית". "בטווח הרחוק יותר", לדבריו של זרצקי, "ארגונים צריכים לנער את האבק מכל התפישה שלהם בתחום ההמשכיות העסקית, לרענן נהלים ובעיקר להיערך מבחינה טכנולוגית כדי לאפשר לעובדים לעבור מיד לעבודה מרחוק, למקרי חירום הדומים למה שקורה עם הקורונה". אולם זרצקי מסייג את ההצעה בהערה חשובה: "חשוב מאוד לתת את הדעת להיבט האבטחה". לדבריו, "סביר להניח שחלק מהארגונים יבקשו מהעובדים לעבוד מהבית באמצעות המחשבים האישיים שלהם. זו אחת הסכנות שכל CISO חושש ממנה". זרצקי המשיך ווהבהיר כי "אבל מאחר שזו האפשרות הכי טובה כרגע כדי למנוע שיתוק של חברות, על מנהלי אבטחת המידע לשנות דיסקט, לנתח מחדש את סיכוני הסייבר ולהמציא פתרונות יצירתיים כדי שיאפשרו מצד אחד לעובדים לעבוד מהבית ומצד שני לא יהיו חשופים להאקרים, שמצבים כאלו הם שעתם הגדולה", אומר זרצקי לסיום. פגיעה בעולם היזמות וההשקעות "נגיף הקורונה והכנסת מאות אלפים לבידוד משפיעים קודם כל על עולם היזמות, הסטארט-אפים, שמושתת על שיתופיות בינלאומיות, על השתתפות בכנסים, ונסיעות לחו"ל", אומר דורון אמיר, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ פלקסיוו. אמיר סבור שיש בטיפול בקורונה מרכיב גדול מאוד של פסיכולוגיה שמניעה את ההיסטריה. "ההשפעה הפסיכולוגית", אומר אמיר, "היא האויב הגדול של עולם ההשקעות והיזמות. כולם יודעים שהשקעות בהיי-טק הן ברמת סיכון גבוהה, לא נדל"ן. אבל כאשר יש חוסר ודאות - הציבור מאבד אמון, זה מיד גורם לעצירת ההשקעות, וזה הדבר המדאיג ביותר", מוסיף אמיר. [caption id="attachment_266730" align="alignnone" width="600"] דורון אמיר, מנכ"ל פלקסיוו. צילום: יח"צ[/caption] "מעבר לזאת", ממשיך אמיר, "עולם ההשקעות מבוסס על מפגשים אישיים בין אנשים, כנסים, תערוכות, מפגשים פנים עם פנים עם משקיעים. לא שמעתי על עסקאות של מכירה, מיזוג או השקעות רציניות שנעשו ללא פגישה אישית בין האנשים. עסקות רבות תקועות כרגע, כולל משאים ומתנים על שיתופי פעולה בין חברות", הוא טוען. "אני עצמי בתהליך מאוד מורכב של פעילות הדורשת ממני נוכחות פיסית בחו"ל,  במקומות שונים בעולם וביבשות שונות, ושום פתרון של האפיק הווירטואלי לא יכול להחליף זאת". ממשיכים לעבוד ושומרים על העובדים גלעד רבינוביץ, מנכ"ל חברת SQLink, המעסיקה 2,700 עובדים, אומר כי מתחילת המשבר החברה פרסמה הנחיות והוראות מחודדות לכל העובדים שלה המוצבים בכל המגזרים במשק. "נתנו הנחיות ברורות לכל אלו ששבו מחו"ל. שלחנו אותם לבידוד, והם כמובן עובדים מהבית", אומר רבינוביץ. להערכתו, מתוך כלל מצבת העובדים של SQLink יש כמה עשרות בבידוד, ולכן ההשפעה כרגע אינה קריטית. [caption id="attachment_308172" align="alignnone" width="600"] גלעד רבינוביץ, מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר[/caption] "במסגרת ההערכות", מסר רבינוביץ, "החברה ביטלה כנסים ואירועים שלה שתוכננו בקרוב". "הוצאנו הנחיה גורפת על איסור יציאה לחו"ל, לא במסגרת עבודה ולא באופן פרטי, וכאמור גם פה ברמת הארגון הפנימית אנחנו ערוכים לעבוד מרחוק". "גם ב-SQLink לא קיבלו דיווחים על פיטורי עובדים, יש ציפייה שעם חילופי מזג האוויר, וכשיהיה יותר חם, הקורונה תחלוף וניתן יהיה לחזור לעבודה מלאה", אמר רבינוביץ.

BMC, מובילה עולמית בפתרונות IT עבור ארגוני אנטרפרייז המיישמים טרנספורמציה דיגיטלית, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת קומפיוור, ספקית מובילה של פתרונות פיתוח, ותמיכה ביישומי Mainframe. העסקה מבוססת על האסטרטגיה המוכחת של BMC בהשקעה בתחומים "חמים" בעלי פוטנציאל צמיחה, והיא צפויה להסתיים בחודשים הקרובים, בכפוף לתנאי הסגירה הנהוגים. התנאים הפיננסיים של העסקה לא נמסרו. השילוב האסטרטגי של BMC וקומפיוור נבנה על הצלחתה של BMC AMI (ר"ת Automated Mainframe Intelligence) וסוויטת Topaz, טכנולוגיית ISPW, מבית Compuware, כדי להביא חדשנות נוספת לעולם ה-Mainframe. עסקה זו מפגישה בין שתי חברות המתמקדות בפתרונות חדשניים ומובילים בתחומם, כדי לענות על צרכי ארגוני IT מובילים בעולם. השילוב יעזור ללקוחות בניהול יעיל וטוב יותר של פעילות ה-Mainframe, אבטחת הסייבר, פיתוח האפליקציות, אסטרטגית ה-DevOps , וכן יספק אינטגרציה חלקה של תהליכי פיתוח וניהול של פלטפורמות Mainframe מקצה לקצה. "BMC ממשיכה את התמקדותה בטרנספורמציה דיגיטלית, פיתוח חדשנות, והשקעה במגוון פתרונות על מנת לתת מענה ואף לצפות מראש את צרכי לקוחותנו. זאת כדי לסייע בהצלחתם היום, ולהמשיך לעשות זאת גם בעתיד", אמר איימן סייד (Ayman Sayed), נשיא ומנכ"ל BMC. "זה הזמן האידיאלי להכניס את קומפיוור למגוון הפתרונות שלנו, בדיוק כששוק ה-Mainframe-AppDev המסורתי עובר ל-DevOps. אנו שמחים ומברכים על הצטרפות צוות קומפיוור אלינו, ומצפים לבנות יחד פתרונות Mainframe מודרניים ומובילים בתחומם". "קומפיוור הוא שותף מוכח ומהימן בשילוב ה-Mainframe עם Agile ו-DevOps למיינסטרים של ה-IT. שילוב הכוחות עם בין קומפיוור ל-BMC יאפשר לנו להיות חלק משמעותי מהתחדשות הפלטפורמה", אמר זהר רונן, מנהל אזורי למזרח אירופה וישראל ב-BMC. "שתי החברות הינן מובילות בתחום החדשנות ב-Mainframe בחמש השנים האחרונות, ואנחנו מצפים לשלב בין החוזקות של הפתרונות המשלימים, כשהמטרה המשותפת שלנו היא להאיץ את התמורות הדיגיטליות המוצלחות אצל לקוחותנו. ללא ספק, BMC בשילוב עם קומפיוור מהווה השותף הטוב, והחדשני ביותר לדור החדש של מנהלי Mainframe".   רונן הוסיף ואמר ש-"חברת BMC הינה מהבודדות בתעשייה הממשיכה להשקיע, לגייס ולפתח מוצרים חדשים בתחום ה-Mainframe, זאת גם במרכזי הפיתוח שלנו בתל חי ובתל אביב". לדבריו, "הרכישה של קומפיוור בתוספת הרכישה של RSM על-ידי BMC בשבוע שעבר, בתחום ה-Mainframe Security, מתיישבת עם מפת הדרכים של לקוחותינו אשר המכריזים שאינם רואים ירידה מה-Mainfarme בעתיד הקרוב - פלטפורמה אשר רבים הספידו כי תעלם לפני שנים רבות". חברת BMC ו-קומפיוור מיוצגות בישראל על-ידי חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס. למידע נוסף על פתרונות ה-mainframe של BMC בקרו באתר: www.bmc.com/ami.

לאחר חודשים ארוכים של בדיקות, פייסבוק הודיעה שהיא מעדכנת באופן רשמי את אפליקציית ווטסאפ שבבעלותה, כך שהיא תציע למשתמשים את האפשרות לבחור במצב תצוגה כהה. מצב התצוגה החדש זמין למשתמשי WhatsApp ב-iOS וגם באנדרואיד.  עבור מי שבטלפון שלו כבר מותקנת הגרסה האחרונה של מערכת ההפעלה שלו - iOS 13 עבור מכשירי ה-iPhone ואנדרואיד 10 מהצד השני - האפליקציה תתאים את עצמה לעבודה במצב כהה, אם המשתמשים בחרו בו באופן כללי במכשיר שלהם. עבור אלו שמשתמשים במכשירים עם גרסאות מוקדמות יותר, האפשרות תהיה זמינה בתפריט ההגדרות של ווטסאפ אחרי עדכון הגרסה - בתפריט צ'אטים תופיע אפשרות חדשה בשם 'ערכת נושא', ואז ניתן יהיה לבחור בין רקע בהיר לכהה. מעבר לשינוי הרקע לכהה, פייסבוק גם דואגת באופן אוטומטי להוריד במעט את בהירות המסך כדי להקל קצת על העיניים תוך שיפור החדות והקריאוּת. בנוסף, בעוד שב-iPhone הרקע הופך לשחור לחלוטין, במכשירי האנדרואיד הוא יותר אפור.

השפעת הקורונה על הפעילות במשק עולה מדרגה. בנק לאומי הוציא הבוקר הודעה לעובדיו כי החל מהיום חל איסור על כלל העובדים לקיים ישיבות שבהן יקחו חלק יותר מחמישה משתתפים. בהודעה נאמר כי במידה שנדרש מספר משתתפים גבוה יותר, ניתן להמיר את הפגישה לטלפון או לסקייפ. במכתב שהופץ לעובדי החברה הועלו ההנחיות הבאות - עובדים ששבו מחו"ל עד ל-28.2 מתבקשים להישאר בבית במשך שבועיים, אם הם עובדים במתחמים מסוימים שפורטו כמתחמים: מרכז בנקאות ראשל"צ וירושלים, יחידות לאומי טכנולוגיות בבניין קש"ב ישן ובבנייני גלובל, ויחידות התפעול בבניין גלובל ובבניין M2.  "כל עובד אשר עובד בבניינים אלו וחוזר לארץ, נדרש לדווח למנהל שלו ולמשאבי אנוש ותמצא לו אופציה של עבודה מרחוק", נאמר בהודעה. [caption id="attachment_235747" align="alignnone" width="600"] בנק לאומי. צילום: BigStock[/caption] כמו כן הורתה הנהלת הבנק לבטל את כל ההתכנסויות והלקוחות עד לשבוע הבא, ה-15.3, כולל פעילות למדיה ופיתוח במרכזי ההדרכה, למעט קורסים שיוגדרו כחיוניים. בנוסף, הבנק אוסר על עובדיו לצאת לחו"ל, למעט מקרים דחופים שיאושרו על ידי הנהלת בל"ל. "הנהלת הבנק הסבירה את הצעדים בעקבות הודעה של ארגון הבריאות העולמי על הקורונה כמגיפה עולמית, והצעדים ננקטים על פי ההנחיות לארגונים פיננסיים, שמוגדרים כחיוניים במשק", צוין בהודעה. "בנוסף החלטנו לנקוט משנה זהירות, מעבר להוראות משרד הבריאות, כדי להבטיח היערכות חכמה ואחראית לשמירה על בריאותנו". השפעה נוספת של הקורונה: חברת STKI, בראשותו של ג'ימי שוורצקופף, הודיעה היום ללקוחותיה כי היא דוחה את הכנס השנתי המסורתי שלה, הנערך כל שנה בחודש מרץ.

הסטארט-אפ הישראלי היילו, שעוסק בפיתוח שבבי AI מבוססי למידה עמוקה, הודיע על השלמת גיוס הון של 60 מיליון דולר בסבב B. סך ההון שגייסה היילו עד היום הוא 88 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו המשקיעים הקיימים, והצטרפו אליהם מספר שותפים אסטרטגיים: ATV (ר"ת ABB Technology Ventures) – חברה עולמית המתמחה באוטומציה תעשייתית ורובוטיקה; NEC Corporation – חברה עולמית העוסקת במערכת מידע ואלקטרוניקה; וכן קרן ההון סיכון לטיטיוד ונצ'רס מלונדון. בין המשקיעים הקיימים בחברה ניתן לציין את זהר זיסאפל, המשמש גם כיו"ר Hailo; את פלטפורמת ההשקעות אאורקראוד; גלורי ונצ'רס הסינית; מנכ"ל חברת דלק מוטורס לשעבר גיל אגמון; קרנות ההשקעות בטכנולוגיות רכב מניב מוביליטי וכן נקסט גיר, הקרן הנלווית לאקסלרטור טכנולוגיות הרכב דרייב. הגיוס מתבצע על רקע השקת מעבד Hailo-8 - מעבד למכשירי קצה בעל יכולות של למידה עמוקה. המעבד מבוסס על ארכיטקטורה חדשנית שנשענת על יכולות ליבה של רשתות נוירונים. הוא מעצים את היכולות של התקני קצה להריץ אפליקציות מתוחכמות של למידת מכונה שעד עתה ניתן היה לבצען בענן בלבד. ההון ישמש את היילו להרחבת הפריסה של מעבד Hailo-8 החדשני בשוק העולמי, לכניסתו לתעשיות ולשווקים חדשים ברחבי העולם, וכן להמשך הפיתוח של הדור הבא של המעבדים.  הארכיטקטורה החדשנית (Structure Defined Dataflow) מניבה ביצועים גבוהים יותר, צריכת הספק נמוכה יותר והשהייה מינימלית. היכולות הללו מגבירות את פרטיות המשתמשים ומשפרות את הביצועים של התקני קצה. קצב העיבוד של השבב החדש מגיע ל-26 טרה פעולות לשנייה (TOPS) והוא, לפי החברה, עדיף בשיעור משמעותי בהשוואה לכל מעבד אחר בשוק בכל המדדים: ביצועים, צריכת הספק וגודל. היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי אור דנון, אבי באום והדר צייטלין, בוגרי יחידת טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה מעסיקה כיום כ-80 עובדים וממשיכה לגייס עובדים נוספים. דנון, המכהן כמנכ"ל היילו, הוא חתן פרס ביטחון ישראל ובוגר תכנית "תלפיות". ה-CTO, באום, מילא שורה של תפקידים בחברת טקסס אינסטרומנטס, בה עבד כ-13 שנה לאחר שירות באותה יחידה טכנולוגית. בין היתר שימש באום כ-CTO של תחום הקישוריות האלחוטית בחטיבת המעבדים המשובצים ב-TI, וכיהן בתפקידי ניהול קבוצת ארכיטקטורה והנדסת מערכת. שותפתם להקמת החברה, צייטלין, המכהנת כמנהלת הפיתוח העסקי, היא בוגרת תכנית "תלפיות", שירתה כתשע שנים ביחידה הטכנולוגית, ובמהלך שירותה זכתה בפרס הרמטכ"ל למצוינות טכנולוגית. לפני הקמת היילו, שימשה צייטלין כמנהלת המוצר הראשונה בחברת ויה. [caption id="attachment_311885" align="alignnone" width="600"] צוות היילו. צילום: יח"צ[/caption] "מעבד הלמידה העמוקה של היילו הוא משנה אמיתי של חוקי המשחק" "הבעת האמון העמוקה של שותפינו האסטרטגיים החדשים ושל משקיעים פיננסיים, כמו גם של המשקיעים הקיימים, משקפת את החדשנות פורצת הדרך שלנו ופוטנציאל השוק שלה", מסר דנון המנכ"ל. "ההון יאפשר לנו להאיץ את הפריסה של יכולות עיבוד ברמות גבוהות במכשירים חכמים ובתעשיות מתקדמות ברחבי העולם, לרבות תחומים כמו תעשיית הרכב, ערים חכמות, אוטומציה תעשייתית, קמעונאות חכמה ועוד". "התרשמנו מאוד מהמוצר הייחודי של היילו ומהצוות שלה, ואנו מאמינים כי מעבד הלמידה העמוקה החדיש פרי פיתוחה יסייע לקדם אפליקציות מגוונות של עידן תעשיה 4.0", מסר קורט קלטנגר, מנהל ABB Technology Ventures. "אנו מצפים לשילוב הפתרון של היילו בטכנולוגיה המתקדמת שלנו לסביבות תעשייתיות, כמרכיב חשוב במארג שיניע קדימה את הטרנספורמציה הדיגיטלית של תעשיות שונות". "הטכנולוגיה של היילו היא פתרון מתקדם לעיבוד נתונים במכשירי קצה שמתאפיין בביצועים גבוהים, צריכת הספק נמוכה וכדאיות כלכלית" מסר הירוטו סוגאהארה, מנהל חטיבת הטכנולוגיה התאגידית בחברת NEC Corporation. "הטכנולוגיה של היילו תסייע לנו לחדור עמוק יותר לשוק האנליטיקה החכמה של שידורי וידיאו. אנו נרגשים להיות משקיעים אסטרטגיים בחברה ומצפים לשילוב הטכנולוגיה של היילו בדור הבא של התקני הקצה שלנו". "המיצוב המושלם של היילו יאפשר לה להפוך לשחקן מרכזי בשוק שבבי ה-AI הצומח במהירות", מסר ג'וליאן רואו, שותף בקרן Latitude Ventuers. "שבב הלמידה העמוקה שפיתחה החברה יכול לעזור רבות לתעשיות השונות ואנו נלהבים להצטרף אליהם בעת שהם משפיעים על תעשיות רבות ברחבי תבל". "מעבד הלמידה העמוקה של היילו הוא משנה אמיתי של חוקי המשחק בתעשיות כמו רכב, תעשייה 4.0, ערים חכמות, רובוטים ותעשיות רבות נוספות", מסר זיסאפל, יו"ר היילו. "עידן חדש של מעבדי AI משמעותו היא עידן חדש של יכולות עיבוד במכשירי קצה, ואנו נרגשים להוביל טרנספורמציה זו".

שינויים ארגוניים ומינויים חדשים בהנהלת סלקום. ויקטור מלכה מונה לסמנכ"ל מערכות מידע בחברה, במקומו של שלומי כהן, אשר שימש כמנמ"ר, כך הודיעה הנהלת סלקום היום (ה'). בעקבות עזיבתו של רון שבילי, אשר שימש סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה, הוחלט למנות את יניב קוריאט כסמנכ"ל הנדסה, ואת מלכה לסמנכ"ל מערכות מידע. בעבר המנמ"ר היה תחת סמנכ"ל הטכנולוגיות ואילו כעת מעמד המנמ"ר שודרג, ומלכה ידווח ישירות לאבי גבאי, מנכ"ל סלקום. מלכה שימש בשנה החולפת כיועץ תקשורת אקטיבית בסלקום. בשנים 2012-2019 הוא עבד בבזק, כראש מערכות מידע בחטיבת הטכנולוגיות בחברה. מ-2007 עד 2012 הוא עמד בראש מחלקת מערכות הניהול בחטיבת ההנדסה בבזק. מ-1996 ועד 2007 מלכה עמד בראש מחלקת מערכות מידע בחטיבת ההנדסה. הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני במחקר תהליכים וניתוח מערכות – שני התארים מהטכניון.     קוריאט שימש כראש מחלקת הנדסת רשתות בסלקום מאז 2015. לפני כן היה ראש צוות הנדסי לרשתות IP, ולפני כן היה מנהל תפעול רשתות אזורי. קוריאט הוא בעל תואר ראשון באלקטרוניקה והנדסת חשמל מאוניברסיטת אריאל ותואר שני באוניברסיטה הפתוחה. [caption id="attachment_248984" align="alignnone" width="600"] אבי גבאי, מנכ"ל סלקום. צילום: ניב קנטור[/caption] עם כניסתו של גבאי לתפקיד מנכ"ל סלקום, לפני כשישה שבועות, ובמקביל לביצוע הליך הפרישה מרצון, גבאי בחן את המבנה הארגוני של החברה והחליט על שינוי לצורך מיקוד, קיצור תהליכי עבודה, מצויינות תפעולית ותהליכי קבלת החלטות מהירים. "מדובר במבנה ארגוני שמחייב הנהלה זריזה, קרובה לשטח, עם יכולת ביצוע גבוהה", נמסר מסלקום. גבאי אמר כי "המינויים החדשים נועדו לצמצם שכבות ניהול ולמקד את החברה בעשייה ובשינויים הנדרשים על מנת לעמוד באתגרים הרבים שלנו. אני מודה לרון שבילי על פועלו הרב והמצוין, ומברך את יניב ואת ויקטור שנכנסים לתפקידים מאתגרים". עוד הודיע גבאי על מינוי עטרה ליטבק שחם כממלאת מקום זמנית לסמנכ"ל שיווק, טלוויזיה ותוכן. היא תשמש בתפקיד במקביל לתפקידה כסמנכ"ל מצויינות ומובילת חדשנות.

הקורונה המשיכה לככב השבוע בכותרות העיתונים, והמשיכה להעצים את מימדי ההיסטריה. הבחירות שהתקיימו ביום ב' היו בצל השפעת הקורונה, והחשש שמצביעים יישארו בבית. היעדר ההכרעה, נכון לעכשיו, באה לידי ביטוי בהשלכות שיש להנחיות האחרונות של משרד הבריאות, שהכניסו עשרות אלפי אנשים לבידוד, ובעיקר שהטילו איסור על כינוסים, יציאה לחו"ל ושהייה במקום שיש בו יותר מ-5,000 איש. ענף ההיי-טק, במיוחד חברות הסטארט-אפ, חי על עבודה בחו"ל, שם נמצאים השווקים, שם נמצאים המשקיעים. שום אלטרנטיבה של שיחות וידיאו, ועידות וכנסים דרך הווב לא יכולה להחליף את המפגש הישיר בין היזם ללקוח או המשקיע. [caption id="attachment_309925" align="alignnone" width="600"] מה הוא בא ללמד אותנו? משבר הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] זאת ועוד: פרויקטי פיתוח מבוססים על ההון האנושי, ומי שמגייס אותם מתחייב על אבני דרך בפיתוח התוכנה או המוצר. לאף אחד אין פתרון או מענה מיידי לתופעה של היעדרות המונית ממקום העבודה, כמו במצבים אלו. ההיעדרות עלולה לגרום להפרת חוזים, קנסות וקריסת חברות. יזמים צעירים משקיעים חלק גדול מזמנם בכנסים ותערוכות. הביטול שלהן בארץ ומעבר לים, יהיה בעל השלכות מרחיקות לכת. הבעיה היא כמובן גלובלית. אולם בישראל היא חריפה יותר, משום שבמצבים כאלו נדרשת התערבות של ממשלה, לא רק בתחום של הנחיות בריאות אלא בתחומים של הנחיות וסיוע לעסקים ומגזרים שנפגעים ישירות, כמו למשל ענף ההיי-טק. אבל נכון להיום אין בישראל ממשלה, וממשלת מעבר מוגבלת מאוד ביכולתה לסייע, אפילו בתקציבים. רשות החדשנות כבר הודיעה כי בקשות שמונחות לפניה, ומזכות את בעליהן במענק, יצאו לפועל רק אחרי שיהיה תקציב מדינה, ולכך אין שום מועד באופק הקרוב. הבידוד ההמוני משפיע גם על מגזרים אחרים במשק, חיוניים לא פחות: מוסדות פיננסיים, חברות קמעונאות, חברות שירותים ועוד. בכל מצב חירום, מלחמה או מבצעים, יש נהלי חירום. לכל ארגון יש תכנית המשכיות עסקית. אבל כאשר האנשים שצריכים לממש את ההמשכיות סגורים בבתיהם, כאן נוצר כאוס. וכתוצאה מהכאוס יש תחייה מחודשת של העבודה מרחוק, ופעילות אונליין של תהליכים, כולל תהליכים רפואיים. עבודה מרחוק מאפשרת לעובדים להמשיך בשגרת עבודה, אבל המציאות הזו, כפי שרונן זרצקי, מספר בידיעה הראשית במהדורה זו, היא נחלתם של ארגונים מעטים. מרבית הארגונים עדיין לא הפנימו את רעיון העבודה מרחוק ולא הכינו את התשתיות המתאימות. כעת הם שוברים את הראש כיצד לתת מענה לצורך החדש. ואולי אחד הדברים החיוביים שייצא מהקורונה הוא שהמשק יגביר מאוד את יישום העבודה מרחוק, שיש לה יתרונות גם בימים רגילים: פחות כלי רכב על הכביש, פחות זיהום, ועבודה רגועה יותר מצד העובדים. ומה קרה בעולם? בינתיים ארגונים נדרשים לבצע התאמות בעקבות צמצום העבודה. נכון לעכשיו מרבית המעסיקים מגלים אחריות ואינם ממהרים לפטר עובדים, המהלך הכי נפוץ בדרך כלל במקרים כאלו. ההון האנושי בענף הוא יקר. מעסיק יודע ששחרור עובד, יקר ככל שיהיה, לא מבטיח שניתן יהיה לגייס מישהו דומה אחרי המשבר. ולכן נוקטים בצעדים יצירתיים, וזו שעתה היפה של היצירתיות, מחשבה מחוץ לקופסה, מציאת פתרונות לאתגרים בפעילות מבלי לפגוע בשירות או במוצר. הקורונה גם גרמה לנזק לא קטן לענקיות הטק, שהשקיעו משאבים רבים בייצור זול, בסין ובמזרח. עצירת הפעילות שם גורמת לשרשרת של אירועים שמאיימים לראשונה על יציבותן של חברות ענק. כבר כעת פורסמו תחזיות לפיהן הייצור של הטלפונים חכמים צפוי לרדת ב-12 אחוזים. התפרצות הווירוס בווהאן, סין, עלולה לגרום לדחיית הקמת תשתיות דור 5 במדינות שונת, בגלל הצורך בסיבים אופטיים. סקר של חברת TrendForce צופה כי שעונים חכמים, מחשבים ניידים ורמקולים חכמים יספגו את הירידה הגדולה ביותר למול התחזיות הקודמות. השעונים החכמים אמורים לרדת ב-16 אחוז מהציפיות הקודמות, אם כי בדו"ח מצוין כי מכירות מוצרים לבישים בדרך כלל גבוהות הרבה יותר במחצית השנייה של השנה, כאשר מכשירים כמו ה-Apple Watch מתעדכנים. בשורה התחתונה: משבר הקורונה כאן ויוסיף להשפיע גם על העולם הכלכלי, לרבות על ענף ההיי-טק. יש לקוות שההשפעה תהיה מינימלית, ותחלוף במהרה.