The headlines that made most buzz on this page
15/03/20 10:01
8.93% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אוניברסיטת תל אביב התאימה את עצמה להנחיות לגבי איסור לימודים פרונטליים, ומפעילה כבר מהשבוע שעבר שיעורים אונליין לסטודנטים במתכונת למידה מרחוק. לדברי דוד סתיו, סמנכ"ל מחשוב וטכנולוגיה באוניברסיטה, "המרצים והמתרגלים מקיימים שיעור סינכרוני מקוון באמצעות שימוש בכלים הטכנולוגיים UNICKO ו-ZOOM. העברת חומרים, מצגות ומטלות נעשית מרחוק בסביבה הטבעית של מערכת ה-LMS המרכזית (Moodle) על-ידי המרצים והסטודנטים".
עוד מסר סתיו כי בנוסף ללמידה הסינכרונית, אוניברסיטת תל אביב מחזיקה מערך עצום של שיעורים מצולמים, הזמינים לסטודנטים באמצעות VOD. "מרבית השיעורים מצולמים על-ידי מדור המולטימדיה של אגף ה-IT, באישור המרצים, ונטענים לשרתי הוידיאו של האוניברסיטה", אמר סתיו.
[caption id="attachment_312184" align="alignnone" width="600"] הבידוד מהקורונה - מחייב למידה מרחוק. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
"למנף את המצב ליישום טכנולוגיות מולטימדיה והוראה מתקדמות"
כ-40 אולמות באוניברסיטה מצוידים במצלמות אוטונומיות חכמות, שעוקבות אחרי תנועת המרצה. "הן מצלמות את הלוח לצד המצגת, ומאפשרות שידור חי לצד הקלטה", הסביר סתיו. "המצלמות האוטונומיות מאפשרות חיסכון בכוח אדם של צלמים ועורכי וידיאו". האוניברסיטה פועלת להרחבת מערך המצלמות האוטונומיות, במטרה לאפשר צילום חכם בכל הכיתות.
"אנחנו מנסים להפוך את הלימון ללימונדה, ולמנף את המצב ליישום טכנולוגיות מולטימדיה והוראה מתקדמות", הבהיר סתיו.
סתיו סיפר שההנחיה שאוסרת על קיום לימודים פרונטליים הגיעה חמישה ימים לאחר שהחל הסמסטר, אבל בזכות היערכות מוקדמת נכונה ניתן היה במהירות רבה לאפשר למידה מרחוק במספר ערוצים. "לא ניתן לקורונה לחבל בהשכלה הגבוהה", אמר, "רתמנו את הטכנולוגיה על מנת לאפשר הוראה מרחוק באמצעות למידה סינכרונית ואסינכרונית".
15/03/20 12:26
8.93% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת כתבים ללא גבולות, RSF (ר"ת Reporters Without Borders), העוסקת בחופש הביטוי, השיקה רשימה של "טורפים דיגיטליים", המדרגת גופים שהיא טוענת שהם 20 העבריינים הגרועים בעולם בנושאי צנזורת סייבר ודיכוי אונליין.
לפי הקבוצה לציון היום הגלובלי נגד צנזורה בסייבר, שחל ביום ה' האחרון, "חושפים כתבים ללא גבולות (RSF) את רשימת 20 הטורפים הדיגיטליים הגרועים ביותר של חופש העיתונות בשנת 2020 - חברות וסוכנויות ממשלתיות שמשתמשות בטכנולוגיה דיגיטלית, כדי לרגל ולהתנכל לעיתונאים, ובכך לסכן את היכולת שלנו לקבל חדשות ומידע".
[caption id="attachment_312456" align="alignleft" width="300"] כתבים ללא גבולות[/caption]
הרשימה פורסמה ביום ה' האחרון, בתוך כוונה מובהקת לבייש גורמים ברחבי העולם שפעילותם, לטענת RSF, היא "בבחינת טריפת העיתונאות", ומכילה "שחקנים" שהם גורמי שלטון, וכן מי שאינם גופים מדיניים, שאחראים לכאורה על מה שהקבוצה מתארת כ"סכנה ברורה לחופש הדעה והביטוי". חופש זה מעוגן על ידי סעיף 19 להכרזה האוניברסלית לזכויות האדם.
נזכיר כי בשנת 2008, כתבים ללא גבולות ואמנסטי אינטרנשיונל שלחו מכתבים רשמיים למנכ"לי גוגל, יאהו ומיקרוסופט בבקשה לקבל מהם אבחנות לקראת היום נגד צנזורת הסייבר. מאז, האירוע ממשיך להיות מצוין מדי שנה ב-12 במרץ. מטרתו העיקרית היא להבליט את הצורך בגישה בלתי מוגבלת לאינטרנט, כמו גם למשוך תשומת לב לצנזורה ממשלתית בכל רחבי העולם.
מדינות נגד חופש הביטוי בסייבר - גם דמוקרטיות
מזכ"ל RSF, כריסטוף דלואר, אמר כי הקבוצה רוצה גם להדגיש שההתנהלות שמחבלת בחופש המידע והביטוי מתרחשת לעתים קרובות במדינות דמוקרטיות.
הרשימה מחולקת לארבע קטגוריות עיקריות: הטרדות; צנזורה מטעם מדינות; דיס-אינפורמציה; וריגול ומעקב. בתוך קטגוריות אלה הרשימה מדגישה את שם הקבוצה או הישות המקוונת, את מיקומה, את השיטות הביצועיות שלה, והכי חשוב - את היעדים המוכרים שבהם זו מתמקדת.
בין היתר נכלל ברשימה צבא הטרולים של הקרמלין מרוסיה, שמפיץ דיווחים וסרטונים כוזבים, או אפילו מפרסם מידע אישי על עיתונאים. אחד המטרות העיקריות של מפעילי צבא זה הייתה העיתונאית החוקרת הפינית ג'סיקה ארו, שכתבה את הספר "צבא הטרולים של פוטין" (Putin’s Troll Army).
עוד גורם רוסי רשמי ש"מככב" ברשימה הוא רוסקומנדזור (Roskomnadzor) - שירות הפיקוח על טכנולוגיות המידע ותקשורת המונים - שהוא גוף פדרלי של הרשות המבצעת ברוסיה, ונחשב לרגולטור האינטרנט הממשלתי. הגוף הזה חסם כמעט חצי מיליון אתרים ללא אזהרה מוקדמת או הליך משפטי ראוי.
גם הצנזורה הממלכתית הנהוגה על ידי נציבות הטלקומוניקציה הלאומית בוונצואלה, שמסירה אתרים ללא אפשרות לערער על כך, נמצאת ברשימה.
הטרדה אונליין של עיתונאים או גורמים שפועלים למען חופש הביטוי היא תופעה שמבצעות מדינות כמו הודו, רוסיה, ברזיל ומקסיקו, כוללת קמפיינים ברשתות החברתיות הכוללות איומים אלימים, הפצת דיווחים כוזבים או פרסום המידע האישי של עיתונאית (שמכונה doxxing) - כך ניתן ללמוד עוד מהרשימה.
באלג'יר, למשל, טרולים אונליין ניסו להכפיש את עבודת העיתונאים על ידי דיווחים על פגיעות לכאורה בפלטפורמות מקוונות בינלאומיות, שהביאו לכך שכתבי RSF איבדו גישה לחשבונות הפייסבוק שלהם.
הרשימה מתארת גם את שתי טקטיקות הצנזורה העיקרית של ממשלים, המתבצעות במדינות כמו מצרים, ונצואלה, סין ואיראן. הראשונה היא פשוטה וישירה מאוד, ונעשית דרך חסימת אתרים, אפליקציות להעברת הודעות, אתרי חדשות, או במקרה של הודו - ניתוק האינטרנט לחלוטין. השנייה היא קמפייני דיס-אינפורמציה בחסות מדינה, כמו אלו המאורגנים בפיליפינים, סעודיה וסודן.
הקטגוריה האחרונה ברשימה מוקדשת לחברות פרטיות ששימשו ממשלות כדי לרגל או לעקוב אחר פעילויות העיתונאים. השירותים של חברות אלה, שבאופן מעניין פועלות לרוב מאירופה, כוללים פריסת תוכנות ריגול המסוגלות לחלץ קבצים ממכשיר ממוקד, ליירט שיחות טלפון, ולהשתמש בתוכנת מעקב על מנת לחלץ נתונים אישיים מסמארטפונים.
הקשר של ישראל ושל NSO הישראלית לחבלה בפעולת עיתונאים
[caption id="attachment_198470" align="alignleft" width="300"] NSO[/caption]
מעניין לגלות, תחת הסעיף ריגול/מעקב, את קבוצת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO (אק"א Q Cyber Technologies). עורכי הרשימה מפרטים את השיטות שבהן נקטה ונוקטת החברה וטוענים כי נעשה שימוש ב"תוכנות ריגול המשתמשות בפגם ווטסאפ לשם התקנתה בסמארטפונים ממוקדים, ולשליחת קבצים נגועים אליהם, הנפתחים אוטומטית".
עוד פורטו היעדים הידועים כך: "על פי מומחי האו"ם, ככל הנראה, אחת מתוכנות NSO שימשה את סעודיה לריגול אחר העיתונאי ג'מאל חשוקג'י חודשים ספורים לפני הרצחו, על ידי חדירה לטלפונים של שלושה מקורביו. עיתונאים רבים היו המטרות של תוכנות ריגול זו, כולל בן האברד מהניו יורק טיימס, גריזלדה טריאנה, אשתו של העיתונאי המקסיקני שנרצח, חאבייר ואלדז, וכמה מעמיתיו. על פי ההערכות, 1,400 מכשירים נדבקו לאחרונה באמצעות ווטסאפ. הם כוללים זה של כתב RSF בהודו ועיתונאים הודים אחרים".
אנשים ומחשבים פנה ל-NSO אך מהחברה לא התקבלה תגובה.
יצוין כי במדד חופש העיתונות העולמי שפרסם ה-RSF לשנת 2019 דורגה ישראל במקום ה-88 מכלל מדינות תבל. אז כתב הארגון כי "התקשורת הישראלית חופשית להתבטא, דבר נדיר במזרח התיכון. עם זאת, על אף קיומם של אמצעי תקשורת עצמאיים, עיתונאים נתונים ל'צנזורה צבאית', לצווים האוסרים סיקור על נושאים מסוימים, לתביעות במגזר הפרטי שנועדו להשתיק אותם, ולעוינות פתוחה מצד חברי הממשלה".
בנוסף נכתב כי "בית הנבחרים הישראלי החל לשקול תיקון לחוק שהוצע, לפיו ניתן יהיה לחרוץ 5-10 שנות מאסר למי שביצע הקלטה או הפיץ תמונות או סרטונים של חיילים משרתים ישראליים, במטרה ל'ערער את רוחם של חיילי צה"ל ותושבי ישראל' או מתוך 'כוונה לפגוע בביטחון המדינה'. בגלל הצנזורה העצמית, יש מעט או אין בכלל כיסוי (עיתונאי - ג"פ) של מציאות החיים בשטחים הפלסטיניים. פרילנסרים זרים מתקשים לעיתים קרובות להשיג או לחדש אישור לפועלם".
עוד צוין כי "צבא ההגנה לישראל פוגע לעתים קרובות בזכויותיהם של עיתונאים פלסטינים, במיוחד כאשר הם מסקרים הפגנות בגדה המערבית או ברצועת עזה".
15/03/20 14:10
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ההכרזה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאמש (ש'), שלפיה המדינה מתכוונת להשתמש "באמצעים טכנולוגיים" כדי לעקוב אחרי חולי קורונה, במטרה למנוע את התפשטות המחלה, הותירה אחריה הרבה בלבול. זאת, מאחר שנתניהו קימץ יחסית במילים על הצעד החדש והטכנולוגיה שמאחוריו.
הכוונה היא ככל הנראה לאיכון נתונים מהמכשירים הניידים אחרי חולי ונשאי קורונה, על מנת לוודא שלא הפרו את תנאי הבידוד. השב"כ כבר משתמש באמצעים הללו למאבק בטרור, אלא שארגון המודיעין לא שש להעביר את הטכנולוגיה לשימוש במישור האזרחי, ומנסה להטיל את האחריות לנושא על כתפי המשטרה.
כך או כך, מומחים לטכנולוגיה ולהגנת הפרטיות מביעים ביקורת על המהלך והסתייגות ממנו, עד כדי כך שהם מעלים את השאלה האם מדובר בהתגשמות של "האח הגדול", כפי שנכתב בספרו של ג'ורג' אורוול, 1984.
"לא מדובר בטכנולוגיות חדשות", אמר דורון אמיר, טכנולוג סייבר ובכיר בענף ההיי-טק. "הטלפון הנייד הוכיח את יעילותו כנשק לסיכול ממוקד עוד הרבה לפני הופעת הסמארטפון, ב-1996, עם חיסולו של המהנדס, יחיא עייש. ניתן לציין גם את הפרסום מ-1998 שלפיו סוכני מוסד לכאורה נתפסו בקפריסין עם אמצעים לאיכון תדרים".
הוא הסביר כי "איכון הוא פעולה שמאפשרת לגלות את המיקום שלנו ולבצע ביעילות מעקב, כולל תיעוד של כל תנועה שאנחנו מבצעים. כאן מדובר על איכון המכשיר הנייד ולא על אפליקציה, שמאפשרת לסמארטפון לשדר בכל רגע נתון את מיקומו, בנוסף לשאר הפרטים שהוא מנדב. אבל איכון מתקשר בדרך כלל לפעולות צבאיות ומניעת טרור, ומרגע שהוא מאושר באופן גורף למעקב אחרי ציבור מסוים - זה מדאיג, לא אחרת מאשר עלייתו של האח הגדול. גם ב-1984 השתמשו באמצעים טכנולוגיים כדי 'להשגיח"' על האזרחים".
אמיר קרא לרשויות לא לעבור את הגבול. "עוד משיחות שלי עם ראשי מערכת הביטחון בנושא רגולציית הסייבר ההתקפי וההגנתי, תמיד היה ברור שיש רגישות ומאמץ עילאי מצד אחד להגן על האזרחים ומצד שני, להשאיר אותם מוגנים בפרטיות מרבית. כך צריך להימשך", ציין.
ככלל, הוא המליץ להשתמש בשיטה אחרת: "התקדמנו מאז שיטות האיכון המסורתיות ולרוב התושבים יש סמארטפונים ושעונים חכמים, כך שאפליקציה פשוטה יכולה לסיים את בהלת הקורונה ולמנוע, באמצעי טכני פשוט, את הבידוד ההמוני והצמצום המיותר של פעילות המשק".
האם ישתמשו בטכנולוגיה למעקב כללי אחרי אזרחים?
גם עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני רשת ופרטיות, מתנגד למעקב אחרי אזרחים - בין אם אחרי חולי קורונה או כל אחד אחר. באשר לדבריו של נתניהו כי מדינה דמוקרטית נוספת - טייוואן – עוקבת אחרי חולי קורונה בשטחה אמר קלינגר כי "מי שאומר שהצעדים שממשלת ישראל מתכוונת לנקוט הם כמו מה שעושים בטייוואן כנראה שלא יודע מה עושים בטייוואן. זאת שיטה חדשה לגמרי: בטייוואן אלה מכשירים שהממשלה נתנה לחולי ונשאי הקורונה, וחייבה אותם להשתמש בהם. כאן מדובר באיכון של מכשירים ניידים". [caption id="attachment_312473" align="alignnone" width="600"] האח הגדול כבר כאן? אילוסטרציה: BigStock[/caption]
קלינגר הצביע על חוסר בהירות בהודעת נתניהו. "הוא הכריז על תכנית אבל לא אמר בדיוק מה אנחנו הולכים לחוות, אחרי מי בדיוק יעקבו. הכוונה של הממשלה באה ממקום טוב, אבל ככל הנראה, ישתמשו בזה לעוד דברים, לביצוע מעקב קבוע ומתמיד אחרי אזרחים, מה שיהווה פגיעה אנושה בפרטיות ויגרום לאזרחים להבין שהם תמיד חשודים. הממשלה תשדר בכך לאזרחים שאם הם חושבים שהם צריכים לסמוך עליה, היא לא סומכת עליכם. כשזה בא עם קריאות לממשלת חירום ומהלכים פוליטיים נוספים, זה מעורר חשד לגבי הכוונות, במיוחד כשיש התנגדות מגורמים מקצועיים וגם השב"כ לא שש להפעיל את הטכנולוגיה".
"לא להפוך את ישראל למדינת מעקב"
המהלך הממשלתי הנוכחי מעורר ביקורת גם במכון הישראלי לדמוקרטיה. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון, אמרה כי "אנחנו נמצאים במצב חירום, אבל אין זה אומר שמותר להפוך את מדינת ישראל למדינת מעקב. מתוך ההבנה של הצורך ההכרחי לאסוף נתונים ולפרסם אזהרות, חשוב גם לשמור על הזכות לפרטיות של אזרחי ישראל ולהשתמש רק בכלים מידתיים על ידי הממשלה. קל לפגוע בזכויות, להחזיר את המצב לקדמותו - יהיה קשה הרבה יותר. אנחנו לא ווייטנאם ולא סינגפור, ועל כך גם גאוותנו".
היא ציינה שאיסוף המידע חייב להתבצע תוך נקיטת אמצעי אבטחה לשמירת הפרטיות: "חובה להודיע לכל אזרח שמתבצע מעקב ספציפי אחר נתוני המיקום שלו, או שהוגשה בקשה לקבל נתונים אחרים אודותיו. יש ליצור מנגנון שקוף לאופן הגשת פנייה מהממשלה לחברות הסלולר. צריך להגדיר במדויק מי רשאי לגשת למידע שנאסף, להתחייב לשמור על סודיות המידע ולמחוק אותו בתוך 21 יום. בנוסף, אין לאפשר גישה גורפת לכל שוטר למידע שנאסף או לכל מאגר מידע שלא נמצא בידי המשטרה".
15/03/20 15:11
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שימוש מקביל בכמה פתרונות הגנת נתונים מכפיל את חשיפת הארגונים לאירועי סייבר, המונעים גישה לנתונים, ואף מכפיל את עלויות השבתת המערכות ואובדן הנתונים; כך על פי הסקר הגלובלי להגנת נתונים לשנת 2020 של דל טכנולוגיות. את המחקר ערכה ונסון בורן, בקרב אלף בכירי IT בארגונים ב-15 מדינות וב-14 מגזרי תעשיות, בארגונים של 250 עובדים או יותר.
על פי המחקר, ארגונים מנהלים כיום עד 40% יותר נתונים בהשוואה לשנה שעברה. עם עליה גדולה כזו מגיעים גם אתגרים לא מעטים, כפי שמעיד הרוב המוחלט, 81% מהמשיבים. כמעט כל הארגונים משקיעים, ברמה כלשהי בטכנולוגיות חדשניות. אולם, הם חוששים כי הן מביאות עמן סיכון בכל הקשור להגנת נתונים. הם מאמינים שהפתרונות להגנת נתונים הנמצאים כיום בשוק לא עומדים בצרכים הארגוניים העתידיים. אולם, ממצאי המחקר מצביעים גם על מגמה חיובית: בשנת 2018 טענו 74% כי "ערך הנתונים" חשוב מאוד לעסקים והם פועלים להגנתם. ב-2019, כבר 80% ממקבלי ההחלטות חושבים כך.
על פי המחקר, ארגונים כיום מנהלים 13.5 פטה-בייט של נתונים, עלייה של כמעט 40% מהממוצע ב-2018 - 9.7 פטה-בייט, ועלייה של 831% מהנתונים ב-2016 - 1.45 פטה-בייט. האיום הגדול ביותר על נתונים כיום הוא היקף האירועים המשבשים - ממתקפות סייבר, דרך אובדן מידע ועד השבתת מערכות. מרבית הארגונים (82% ב-2019 לעומת 76% ב-2018) סבלו מאירוע משבש שכזה בשנה החולפת. בנוסף, 68% נוספים חוששים כי ארגונם יחווה אירוע משבש במהלך השנה הקרובה.
ממצא מדאיג הוא שארגונים המשתמשים ביותר מספקית פתרונות אחת חשופים כמעט פי שניים יותר לאירועי סייבר המונעים גישה לנתוני הארגון (39% מהארגונים משתמשים בשתי ספקיות או יותר, לעומת 20% המשתמשים רק בספקית פתרונות אחת). למרות זאת, השימוש בספקיות מרובות להגנת נתונים, נמצא במגמת עלייה: 80% מהארגונים בוחרים לפרוס פתרונות בתחום זה באמצעות שתי ספקיות או יותר, עלייה של 20% מאז 2016.
העלויות גדלות בהתאם
על פי המחקר, העלות הממוצעת של השבתת מערכות זינקה ב-54% משנת 2018 ל-2019. העלות הכוללת המשוערת ל-2109 עומדת על 810,018 דולרים - לעומת כ-526 אלף דולרים לשנת 2018. העלות הממוצעת של אובדן נתונים אף היא עלתה מ-995,613 דולרים ב-2018 ל-1,013,075 דולרים ב-2019. עלויות אלה קופצות משמעותית בארגונים המשתמשים בספקיות מרובות לעומת ספקית אחד – כמעט פי שתיים בעלויות השבתת מערכת ופי חמש בעלויות הקשורות באובדן נתונים.
הטכנולוגיות החדשניות אותם ארגונים מטמיעים הן: יישומי ענן (58% מהארגונים), בינה מלאכותית ולימוד מכונה (54%), יישומי תוכנה-כשירות (SaaS, 51%) תשתית תקשורת דור 5 וענן קצה (49%) וכן אינטרנט של הדברים ונקודות קצה (36%).
עם זאת, למרות הערך הפוטנציאלי של טכנולוגיות אלה, 71% מהבכירים מאמינים כי טכנולוגיות אלו מביאות עמן מורכבות רבה יותר בכל הקשור להגנת נתונים. 61% טוענים כי טכנולוגיות אלה אפילו מהוות סיכון להגנת המידע. בנוסף, יותר ממחצית מהמשתמשים בטכנולוגיות אלה מתקשים למצוא את פתרונות ההגנה המתאימים עבורן.
הדאגה סביב הגנת נתונים מתאימה עוד גוברת, כאשר אתגרים עסקיים עתידיים נלקחים בחשבון. כך, 81% מהנשאלים מאמינים כי פתרונות הגנת המידע הקיימים בארגוניהם כיום לא יוכלו לעמוד באתגרים אלה. ישנן כמה מגמות מדאיגות: התאוששות מהימנה ומוצלחת של נתונים לאחר מתקפות סייבר (69%); התאוששות מלאה של נתונים לאחר אובדן נתונים (64%); עמידה בתקנים וברגולציה (62%); עמידה ביעדי גיבוי ושחזור השירות (62%).
[caption id="attachment_308678" align="alignnone" width="600"] ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]
לדברי ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות ישראל, "נתונים הם המפתח לטרנספורמציה הדיגיטלית של כל ארגון. עם כניסתנו לעשור הנתונים הנוכחי, אסטרטגיית הגנת נתונים, גמישות, מודרניות ומהימנות – הן חיוניות בסיוע לעסקים להגדיל הכנסות ולייצר רווחים מהנתונים שלהם. זאת, לצד היכולת לענות לאתגר של השיבושים, אשר יקרים מדי לכל עסק".
"הממצאים מוכיחים כי הגנת נתונים צריכה להיות מרכזית מאוד באסטרטגיות העסקיות של כל ארגון", ציין פוני, "ככל שמידע הופך להיות מורכב יותר, ארגונים צריכים ליישם שיטות הגנת מידע זריזות יותר, גמישות יותר ובעיקר כאלה שיכולות לפעול בסביבות מרובות פלטפורמות ומרובות עננים".
15/03/20 17:25
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
30 מעובדי סלקום התנדבו לסייע למשך שבועיים במוקד של מגן דוד אדום בקריית אונו, כאשר החברה תישא בעלויות השכר של אותם עובדים - כך היא מסרה היום (א'). העובדים מאיישים עמדות טלפוניות במוקד, לצורך סיוע לאזרחים שפונים אליו לקבלת מידע או הזעקת הצוותים הרפואיים לטיפול מציל חיים בחולים.
[caption id="attachment_312550" align="alignnone" width="600"] העובדים בפעולה. צילום: יח"צ[/caption]
הנציגים עברו הכשרה מתאימה על ידי מגן דוד אדום ועל אף שהם מתנדבים בארגון ההצלה, הם מקבלים את שכרם מסלקום, כאמור. הדבר משמעותי במיוחד בימים אלה של משבר הקורונה, שבהם המוקד מוצף בפניות של אזרחים.
15/03/20 17:27
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אם המעקב אחרי חולי הקורונה באמצעות איכון הטלפונים הניידים שלהם יביא למלחמה טובה יותר בנגיף - הוא מוצדק. מדובר באמצעי בקרה שהיה צריך להפעיל כבר מזמן", כך אמר בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי.
דולב אמר את הדברים לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע אתמול (ש') בהצהרה לתקשורת כי המדינה תעקוב אחרי חולי ונשאי הקורונה "באמצעים טכנולוגיים". המהלך עורר ביקורת נרחבת ממומחים ואחרים. נתניהו קיבל את האישור לביצוע האיכון הסלולרי מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. במשרד המשפטים אמרו כי מדובר בצעד חוקי וכי השימוש באיכונים יהיה נתון לפיקוח משפטי. מהשב"כ נמסר שנבחנת אפשרות להסתייע ביכולות הארגון, אם כי לא הביעו שם התלהבות יתרה משימוש אזרחי באמצעי, שבימים רגילים מסייע למלחמה בטרור. ברשות להגנת הפרטיות אמרו כי לא שותפו בדיונים בנושא, אף שביקשו להשתתף בהם. כך או כך, מנדלבליט הבהיר שהממשלה והכנסת יידרשו לאשר את הפעלת האיכונים.
בראיון לאנשים ומחשבים אמר דולב כי "כבר כיום, מנגנוני הבקרה של התנהלות המדינה הם במצב של חצי אופליין. אני מקווה שהשלטון יהיה דמוקרטי מספיק חזק כדי להחזיר, לאחר מכן, את המצב לקדמותו".
לדבריו, "בעקרון, יש חשיבות מאוד גדולה לדעת איפה היו אנשים שהם חולים או נשאים של הנגיף. הדבר עשוי לסייע ביותר, במיוחד בשלב הבא, של התפרצות של הנגיף באזור כלשהו. האיכון של המכשירים הסלולריים יכול לעזור לאיתור של נשאים, חולים וריכוזים של אנשים כאלה. לדוגמה, אם יש אזור, כגון קריית יערים, שם נדבקה בנגיף משפחה שלמה, רצוי מאוד לדעת את פרטי כל מי שהיה באזור שבו בני המשפחה שנדבקה שהו".
"ההגנה על הפרטיות יצאה לפנסיה"
"כבר מזמן, ההגנה על הפרטיות יצאה לפנסיה ואיננה קיימת עוד. אני לא מאמין שיש כזה דבר שנקרא 'פרטיות' כבר הרבה זמן. ניתן כיום לנצל חולשות שונות, ברמת התוכנה והחומרה, שקיימות ברכיבים. ניצול החולשות מביא לידיעה של כל מיני פרטים, ביניהם מיקום. המידע הזה כבר נמצא - אמנם לא אצל כל אחד, אבל רבים יכולים להשיג אותו. מכאן, כל שנותר לשאול הוא לאיזו מטרה מנצלים אותו. אני לא מזהה בצעד הזה, של איכון לטובת מעקב ולחימה בנגיף הקורונה, איזושהי חצייה של קווים אדומים".
לסיכום אמר דולב כי "אני מצטער לנפץ את החלום המדהים, אבל פרטיות היא משהו שכבר מזמן לא קיים. אם יש אמצעי שיכול לסייע במאבק בהתפשטות הנגיף, גם אם זה במחיר של הפרה מסוימת של הפרטיות, הוא אמצעי מוצדק, ורצוי ואף חובה לנצל אותו".
15/03/20 09:01
5.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אפל הודיעה בסוף השבוע כי היא סוגרת את כל החנויות שלה בעולם מחוץ לסין עד לתאריך 27 במרס, במטרה להפחית את הסיכון להפצת נגיף הקורונה. החנות המקוונת של החברה תמשיך לפעול, כמו גם אפליקציית ה-App Store.
בבלוג שפרסם טים קוק, מנכ"ל אפל, הוא כתב, כי החברה למדה והסיקה מסקנות בעקבות התפרצות המחלה בסין, ולכן היא נוקטת צעדים אלה. "אחת מהמסקנות היא, שהדרך היעילה ביותר למזער את הסיכון של העברת הנגיף היא להפחית את הצפיפות ולהגדיל את המרחב החברתי", כתב קוק. "מאחר שקצב ההדבקות ממשיך לגדול במקומות אחרים, אנו נוקטים צעדים נוספים כדי להגן על הצוותים שלנו ועל הלקוחות".
כזכור, אפל סגרה את חנויותיה בסין בתחילת חודש פברואר בעקבות התפרצות הנגיף. ב-13 במרס הן נפתחו בחזרה, כשסין חזרה לסוג של שגרה, אם כי הן פועלות במתכונת חלקית.
הענקית מקופרטינו הודיעה גם, כי כל משרדיה מחוץ לסין יועברו ל"מתכונת עבודה גמישה" – כלומר, "העובדים שתפקידם מאפשר זאת יעבדו מרחוק, ואלה שעבודתם דורשת מהם לשהות באתרי החברה יקבלו הנחיות כדי למקסם את המרחבים הבין אישיים". עובדיה השעתיים של החברה, לפי הודעתו, "ימשיכו לקבל תשלום לפי תפעול של עסקים כרגיל".
בנוסף הודיע קוק, כי יתבצע ניקוי יסודי של המשרדים בכל אתרי החברה וכי יבוצעו בדיקות חום ומדדים רפואיים לעובדים.
עוד הודיע קוק, כי החברה תשנה את מדיניות החופשות שעובדים יועלו לקחת, "מתוך התחשבות בנסיבות מיוחדות של מצב בריאותי אישי או משפחתי שנוצר בשל וירוס ה-COVID-19", כלומר לצורך החלמה או טיפול בבני משפחה.
קוק לא ציין בהודעתו את היקף הפגיעה שתהיה לחברה בהכנסות וברווחים בעקבות הודעתו.
15/03/20 14:08
5.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בישר במסיבת עיתונאים בסוף השבוע האחרון כי גוגל מפתחת אתר מעקב אחרי קורונה בפריסה ארצית. גוגל התייחסה בתגובה מהירה לדברי הנשיא, וטענה שהם אינם נכונים. אבל אמש (ש') נודע שלמעשה השת"פ עם הממשל לצורך הקמת פורטל קורונה ייעודי וכלל ארצי דווקא כן נמצא בשלבי פיתוח מהירים.
[caption id="attachment_311717" align="alignnone" width="600"] נגיף הקורונה החדש שמפיץ את המגיפה העולמית. אילוסטרציה: BigStock[/caption]
הכל התחיל כשטראמפ טען ביום ו' שגוגל מתכוונת לפתח אתר לצורך מאבק בהפצת נגיף הקורונה ובהתפשטות של מה שכבר הוגדר כמגיפה עולמית.
"זה ייעשה מהר מאוד, בניגוד לאתרים של פעם", אמר טראמפ לתקשורת והמשיך והסביר שהאתר נועד "כדי לקבוע אם בדיקה מוצדקת, ולהקל על עריכת בדיקות במקום נוח סמוך". טראמפ הוסיף וגרס באזני גורמי המדיה שנכחו בבית הלבן כי "בגוגל יש 1,700 מהנדסים שעובדים על זה כרגע. הם עשו התקדמות אדירה". נציגים של גוגל, עם זאת, לא לקחו חלק באירוע.
מיד לאחר דברי הנשיא, גוגל הגיבה רשמית באמצעות דף Google Communications שלה בטוויטר, ואמרה כי חברה אחרת תחת מטרייתה, ששמה ורילי, היא שמקימה אתר ניסוי קטן בהרבה, בכדי להפנות אנשים למתקני בדיקה באזור המפרץ, קליפורניה, כך דיווח The Verge.
"אנו מפתחים כלי שיעזור לשלוח אנשים לבדיקת Covid-19", הצהירה הענקית בציוץ שהוציאה מיד אחרי מסיבת העיתונאים, אבל סייגה וכתבה כי הפיתוח יסייע רק למאמץ בנושא הקורונה באזור המפרץ, "בתקווה להתרחב יותר לאורך זמן". גוגל הוסיפה גם כי "אנו מעריכים את תמיכתם של גורמים ממשלתיים ושותפים בתעשייה ומודים למהנדסי גוגל שהתנדבו להיות חלק מהמאמץ הזה". Statement from Verily: "We are developing a tool to help triage individuals for Covid-19 testing. Verily is in the early stages of development, and planning to roll testing out in the Bay Area, with the hope of expanding more broadly over time.
— Google Communications (@Google_Comms) March 13, 2020 טראמפ תפס את גוגל לא מוכנה?
התגובות בתקשורת, בעיקר השמאלנית, לדברי הנשיא לא איחרו לבוא. קייל גריפין, מ-MSNBC, למשל, צייץ: "טראמפ תפס את גוגל לא מוכנה עם הכרזה מזויפת על אתר קורונה. גוגל לא מייצרת אתר לבדיקת וירוס קורונה ארצית. ולחברה לא היה מושג שהנשיא יגיד שהיא עושה זאת".
ואולם, בכתבה של CNN מהיום (א'), דווח כי גוגל טוענת כעת שהיא כן עובדת עם הממשלה על הקמת אתר אינטרנט לאומי, המכיל מידע על תסמיני נגיף הקורנה ומידע אודות בדיקות לאיתור הנגיף.
"גוגל משתפת פעולה עם ממשלת ארה"ב בפיתוח אתר לאומי הכולל מידע על תסמיני COVID-19, מידע על סיכון, ובדיקות", כתבה החברה כחלק מסדרת ציוצים שפרסמה בשבת בערב.
ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו לא סיפקה מסגרת זמן לעליית האתר לאוויר. “We are fully aligned and continue to work with the US Government to contain the spread of COVID-19, inform citizens, and protect the health of our communities. (1/6) https://t.co/eI1uXra6AB
— Google Communications (@Google_Comms) March 15, 2020 בציוץ אחרון במוצאי שבת, החברה בכל זאת הזכירה את אתר הפיילוט שיפעל באזור סן פרנסיסקו.
"מה שאנחנו בונים זה כלי טריאז' (Triage - תהליך קביעת סדר העדיפויות של הטיפול בחולים בהתבסס על חומרת מצבם - ג"פ) שיחיה ב-ProjectBaseline.com, ואנחנו מתכננים לבחון אותו בקליפורניה בשבוע הבא", אמרה קרולין וואנג, דוברת חברת הבת של אלפבית, ורילי, לפני שהחברה פרסמה את ציוצי מוצאי שבת שלה. היא הוסיפה ש-"השאיפה שלנו היא להשתמש בכלי הטריאז' בצורה הרבה יותר רחבה לאורך זמן. בתחילה, אנו קושרים אותו למספר אתרים באזור המפרץ, לבדיקה ואיטרציה, ומשתפים פעולה באופן הדוק עם ארגונים כמו Quest Diagnostics ו-Labcorp, העובדים גם על גישות נוספות להנגשה גדלה יותר של הבדיקות וליעילות רבה יותר במקומות אחרים".