ניר דוד מונה לסמנכ"ל ולמנהל החטיבה העסקית בבזק - כך נודע לאנשים ומחשבים. דוד מחליף בתפקיד את קובי פז, שנפטר לפני כחודש לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. החטיבה העסקית בבזק מספקת מגוון רחב של שירותים לכלל הלקוחות העסקיים במשק: שירותי אינטגרציה, אפיון, תכנון והקמת פרויקטים בעולמות ה-ICT, אספקת שירותי טלפוניה ודטה, הקמת ותפעול קול סנטרים, הגירה לענן של החברה, פרויקטי וירטואליזציה, ואבטחת מידע והגנת הסייבר. היא מונה 750 עובדים, יש לה אלפי לקוחות והיא מגלגלת מחזור של מיליארדי שקלים בשנה. דוד, בן 50, עובד בבזק 27 שנים. הוא שימש עד לפני ימים אחדים כממלא מקום מנהל החטיבה העסקית, ומנהל אגף אינטגרציה וקשרי לקוחות. במסגרת זו הוא פעל לעמידה ביעדי המכירות והשירות, להטמעת שירותים חדשים, למיזוג יחידות ולהרחבת מצבת הלקוחות של החטיבה. עוד פעל דוד בניהול הפרויקטים לאגף השירות והתמיכה הטכנית, ולמיזוג בין אגפי הפריסייל והאינטגרציה. בשנים 2011-2018 היה דוד מנהל אגף קשרי לקוחות בבזק. במסגרת תפקיד זה הוא ניהל את כלל יחידות השירות של החטיבה העסקית ופעל לביסוס מעמדה כמובילת שירות ללקוחות הארגוניים במשק. דוד היה מעורב באפיון כלים ומערכות מתקדמות שסייעו לשיפור השירות, צמצום מופעים ולהתייעלות החטיבה. הוא היה מעורב בנוסף בהפיכת המוקדים המסחריים למוקדי מכירות. לפני כן, בשנים 2006-2011, שימש דוד כמנהל מוקדי השירות בחטיבת לקוחות פרטיים בחברה. הוא הצטרף לבזק ב-1993 והיה במהלך השנים מנהל מחלקת תכנון צפון בחברה ומנהל מדור מיתוג צפון ומרכזת בינלאומית. דוד, לשעבר לוחם בחיל הים, הוא הנדסאי חשמל ובעל תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה.

WeWork - הסוף? הבנק היפני סופטבנק, שהוא בעל המניות העיקרי בחברת חללי העבודה השיתופיים של אדם נוימן, הודיע הבוקר (ה') רשמית כי הוא חוזר בו מהסכמתו לקחת חלק בתכנית ההבראה שלה ולהשקיע בה שלושה מיליארד דולר. דיווחים על הכוונה של סופטבנק לסגת בו פורסמו לפני כשבועיים. אחרי הכישלון של הנפקתה, WeWork עמדה על סף פשיטת רגל וכדי להציל את החברה, קבוצת סופטבנק הזרימה כסף כחלק מתכנית הבראה, שבמסגרתה החברה תוכל לחזור לרווחיות בתוך כמה שנים בודדות. הזרמת הכספים הייתה אמורה להתבצע בעיקר באמצעות רכישת מניות של WeWork. הבנק היה אמור לרכוש שליש ממניות אלה, בסך של קרוב למיליארד דולר. עכשיו התכנית כנראה נגנזה ועתידה של WeWork לא ברור. היועץ המשפטי של הבנק, עו"ד רוב טאוסנד, שהוציא את ההודעה, אמר לשאלת כתבים בהונג קונג כי "באוקטובר של השנה שעברה הסכמנו לרכוש מניות מייסדים של WeWork בסך כולל של כ-975 מיליון דולר, מותנה בעמידה בתנאים מסוימים, ואלה לא קוימו. התנאים הללו כללו, בין השאר, קבלת אישורים במסגרת התקנות לתחרות בלתי הוגנת של ארצות הברית ופתרון, או לפחות התקדמות בפתרון, של כמה סוגיות משפטיות שעומדות כנגד החברה". אלה הסיבות הרשמיות, אך גורמים יודעי דבר אמרו שהסיבה האמיתית להחלטה של סופטבנק היא השפעת משבר הקורונה. בעקבות המצב, מדינות רבות נמצאות בהסגר ועסקים רבים שהשכירו שטחים ב-WeWork על בסיס קצר טווח מבטלים חוזים, אולם החברה שוכרת מבנים שלמים על בסיס ארוך טווח וצריכה לשלם את שכר הדירה במלואו, גם כשהחברות שוכרות המשנה יוצאות מהחוזים ולא משלמות. משמעות ההחלטה של סופטבנק היא משבר תזרימי קשה ל-WeWork ובמצבה הכספי של החברה, זאת בעיה גדולה מאוד. אך לא רק WeWork בבעיה, גם סופטבנק נמצאת במצב לא קל ומחפשת לצמצם נזקים, במיוחד בימים קשים אלה. יותר מ-14 מיליארד דולר שירדו לטמיון קבוצת סופטבנק היא בעלת המניות הגדולה ב-WeWork וכבר השקיעה בחברה 14.25 מיליארד דולר, מתוכם 5.45 מיליארד מאז כישלון ההנפקה שלה באוקטובר. במידה ש-WeWork תיפול, מדובר בכסף של סופטבנק שירד לטמיון. זאת ועוד, משבר הקורונה פוגע גם בסטארט-אפים הרבים שנתמכים כספית על ידי הבנק, באמצעות קרן ויז'ן שלו, שבה הוא השקיע 100 מיליארד דולר. מסאיושי סאן, הבעלים של סופטבנק, עלול לשלם ביוקר בגלל האמון שנתן בנוימן, מייסד WeWork, שעד שנאלץ בספטמבר האחרון להודיע על פרישתו היה מנכ"ל החברה. אך נוימן, שמצנח הזהב שקיבל עורר שערורייה, כבר מחוץ לסיפור, ואילו סאן עוד תקוע עמוק עמוק בביצה העסקית ששמה WeWork.

אינטל מחזירה מלחמה ל-AMD עם הכרזה על מעבדים חדשים לשוק המחשבים הניידים, ששייכים למשפחת המעבדים עתירי הביצועים שלה, Core H. המעבדים החדשים, מסדרת ה-Comet Lake-H המיוצרת ב-14 ננו-מטר, מביאים אל השולחן ביצועי שיא, עם גולת כותרת משמעותית במיוחד: מעבדים ששוברים את מחסום ה-5 ג'יגה-הרץ ללא צורך באמצעים מיוחדים מעבר למצב הטורבו ה-"רגיל" שלהם. המעבד המולך ברשימה הקצרה, שמכילה שישה מעבדים שארבעה מהם מוצעים, כאמור, במהירות של 5 גיגה-הרץ ומעלה, הוא ללא ספק ה-Core i9-10980HK, שמציע שמונה ליבות פיזיות / 16 לוגיות במהירות שיא של 5.3 ג'יגה-הרץ לליבה יחידה. מדובר במעבד שפתוח גם להמהרה, כך שחובבי מחשבים מתקדמים יכולים להאיץ אותו למהירויות גבוהות יותר. הרשימה מכילה שלושה מעבדי Core i7. אחד מהם, ה-Core i7-10875H, מצויד גם הוא בשמונה ליבות פיזיות / 16 לוגיות, עם מהירות מרבית של 5.1 ג'יגה-הרץ, שזהה לזו של ה-Core i7-10850H, שמצויד "רק" ב-6/12 ליבות. מעבר לכך, אינטל הכריזה על שני מעבדי Core i5, האחד עם 4/8 ליבות במהירות מרבית של 4.6 ג'יגה-הרץ והשני – עם אותם מספרי ליבות, אבל המהירות היא לכל היותר 4.5 ג'יגה-הרץ. מעבדים אלה לא תומכים ב-Thermal Velocity Boost כמו ארבעת המעבדים האחרים. עם זאת, הם תומכים, כמו כלל המעבדים בסדרה, בין היתר בזיכרונות DDR4 במהירות 2,933 מגה-הרץ, בזיכרונות ה-Optane הקנייניים של אינטל להאצת ביצועי הכוננים ובתקן האלחוטי החדש Wi-Fi 6. באינטל מכוונים את מעבדי ה-Comet Lake-H החדשים למחשבי משחקים וליוצרי תוכן. לפי החברה, היא צופה ליותר מ-100 דגמים המבוססים על המעבדים החדשים עד לסוף השנה.

פרויקט תוכנה מתקדם במשרד ראש הממשלה, שבוצע על ידי מיקרוסופט ישראל ו-Comm-IT, זכה בתחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, שנערכה באחרונה, בקטגוריית "טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות". הפרויקט, שבמסגרתו הוטמע פתרון חדשני למעקב אחר החלטות הממשלה וביצוען, מאפשר שקיפות ונגישות למידע אודות ביצוע ההחלטות לציבור ועובדי משרדי הממשלה. למרות מורכבות הפרויקט, הצוות המשותף עמד ביעד אגרסיבי של חצי שנה בלבד לסיום. יצאנו לראיין את רון ערמון, ראש תחום בכיר ליישומים במשרד ראש הממשלה, יונתן ליקורמן, מנהל פרויקטים ב-Comm-IT, דרור שם טוב, מנהל המוצר בחברה, ואלכס סניטקובסקי, מנכ"ל Comm-IT תוכנה, על מנת ללמוד כיצד הפרויקט כבר כיום מחולל מהפכה של חדשנות במערכות המידע של המשרד. מהם האתגרים עמם התמודד משרד ראש הממשלה בתחום זה? ערמון: "החלטת ממשלת ישראל למדוד את הביצועים של החלטותיה מומשה במשך שנים על ידי אגף ממשל וחברה באמצעות כלים ידניים כמו דו"חות אקסל ותכתובות מייל. השיטה הקשתה על המעקב והעבודה היומיומית של האגף והמשרדים שמבצעים את ההחלטות. בשנה האחרונה פנה אלינו רועי דרור, מנהל האגף, עם יוזמה וראייה טכנולוגית עכשווית, על מנת לבנות פתרון טכנולוגי רוחבי עבור כלל נציגי הממשלה בתחום המבצעי". אילו טכנולוגיות כלולות בפתרון? ליקורמן: "זהו פתרון SaaS (תוכנה כשירות) שיתופי, המבוסס על Microsoft Azure, שמאפשר בפעם הראשונה לאזרחים ולעובדי משרדי הממשלה מעקב אחר החלטות הממשלה והביצוע שלהן מכל מקום ובכל זמן". שם טוב: "השירות למשתמשי הקצה, המדווחים בפועל על ביצוע או אי ביצוע החלטות הממשלה, זמין הן בגרסת מובייל והן בגרסת דסקטופ, ומבוסס על טכנולוגיית Dot.Net בצד השרת ו-Angular בצד הלקוח. חוויית המשתמש תוכננה כך שגרסת הדסקטופ וגרסת המובייל תהיינה זהות ככל שניתן (מובייל פירסט). מערכת הבק אופיס שנבחרה לתפעול השירות היא CRM Dynamics 365 של מיקרוסופט, והיא נועדה לתת למתפעלים של השירות - פקידי משרדי הממשלה - דרך נוחה ואינטואיטיבית לנטר ולתפעל אותו". איך הייתה העבודה עם Comm-IT? ערמון: "רצינו לגשת לפרויקט בצורה בטוחה, מאחר שתחום הענן מאוד חדשני עבורנו. לכן נקבע ואושר במקרה זה שמיקרוסופט, כיצרנית הפלטפורמה, תוביל אתנו את הפרויקט בסיוע השותפות המובילות והטובות ביותר שתבחר. אנחנו מאוד מרוצים מהבחירה שנעשתה. הניסיון של צוות הפיתוח של Comm-IT והיכולת שלה לספק תוצרים בתוך חצי שנה, תוך עמידה בתקציב, הביאו לכך שהפרויקט הוכתר בהצלחה". [caption id="attachment_313873" align="alignnone" width="600"] Comm-IT[/caption] סניטקובסקי: "מודל המו"פ הגמיש (Flexible R&D) שלנו מאפשר להתאים את תמהיל המומחים ומספרם על פי הדרישות של הפרויקט, וכך לחסוך במשאבים כספיים רבים ובזמן. בצורה זאת, משרד ראש הממשלה שלט לחלוטין בתקציב". אילו אתגרים עלו במהלך הפרויקט ואיזה מסע עברתם יחד? ליקורמן: "האתגר שלנו היה לנצח על תזמורת שכוללת מספר גורמים - מיקרוסופט, Comm-IT והלקוח. מדובר בארגונים בעלי תרבויות ארגוניות ושיטות עבודה שונות, ולכל אחד מהם 'ספר תווים' שונה. כולם היו צריכים לעבוד יחד בלוח זמנים צפוף". שם טוב: "הפרויקט התנהל בצורה טובה, משום שהיו תיאום ציפיות וסינרגיה בין כל הצוותים המעורבים - החל משלב ניתוח הדרישות הראשוני מול הלקוח, עבור בניתוח הפרסונות והתרחישים, ובעיצוב חוויית המשתמש (UIX), וכלה בתהליך הפיתוח עצמו, בבדיקות ובהטמעה. לא היו הפתעות כמעט בשום שלב בפרויקט". ערמון: "האתגר הנוסף היה אתגר טכנולוגי - היה צורך בבניית פתרון SaaS שישרת את כלל משרדי הממשלה, אך בו בזמן לדאוג לפן אבטחת המידע. המעבר לגישה עננית הוא מהפכה של ממש בממשלה". למה הכוונה ב-"מהפכה"? ערמון: "הפרויקט שדרג את התשתיות והידע של הצוות שלנו בתחום הענן, וסלל את הדרך לקידום פתרונות ויישומים מבוססי ענן במשרדי הממשלה. עברנו מהפך ארגוני במערכות המידע - מעבודה בסביבת הדטה סנטר המקומי לניהול שרתים ושירותים גם בענן. בנינו פלטפורמה שאנחנו מתכננים לנצל למעקב אחר תהליכים ממשלתיים נוספים, דוגמת מעקב אחר הטיפול בליקויים מדו"ח מבקר המדינה. כיום אנחנו יכולים להתבסס על אותה פלטפורמה ותשתית שנבנתה כדי להקים עוד מערכות רוחביות, בהשקעה קטנה יחסית". מהם היתרונות העיקריים להם זכה משרד ראש הממשלה בעקבות הפרויקט? ערמון: "לא מדובר רק במשרד ראש הממשלה. לפתרון יש חשיבות גדולה הן לתיאום הכלל-ממשלתי והן לשקיפות המידע ולשירות שניתן לציבור הרחב. ברמת עובדי הממשלה, הפתרון מאפשר למשתמשים שלנו להיכנס למסכי פורטל ידידותיים, יפים, נוחים ומאובטחים, ולדווח על ביצוע ההחלטות שבאחריותם. בהיבט הציבורי, המידע על ביצוע החלטות הממשלה מונגש לציבור בשתי דרכים - ראשית, באתר האחוד gov.il, אפשר לעקוב אחרי ביצוע החלטה מסוימת לאורך זמן. שנית, כל אזרח שהחלטה מסוימת חשובה לו בתחום האישי או המקצועי, יכול כעת להירשם כמנוי לעדכונים לגביה - ולקבל התראות והודעות אוטומטיות למייל ולנייד".

משרד המדע והטכנולוגיה יצא בקול קורא ומקים מאגר למחקרים בנושא הקורונה - בתחומי הרפואה, הביולוגיה, ההנדסה, החברה, הטכנולוגיה וכל תחום אחר שרלוונטי לנגיף. זאת, תוך שימת דגש על כך שהמחקר יכול להתבצע בטווח הקרוב, ושלחוקרים יש את היכולת המקצועית המדעית והטכנית לכך. "יותר מ-300 הצעות למחקר הוגשו בתוך שבועיים, מתוכן 200 במדעי החיים ו-150 במדעי החברה. ההצעות עוברות מיפוי בימים אלה", כך אמר רן בר, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה. בר דיבר היום (ה') במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה, שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. לדברי בר, "המשרד פועל בארבע רגליים: הובלת ישראל לחזית המדע וטכנולוגיות העתיד; יצירת ומינוף קשרים בינלאומיים, לביסוס ישראל כמובילה בתחומי המדע והטכנולוגיה; הטמעת תרבות מדעית וקידום יצירתיות ומצוינות לפיתוח דור העתיד; שיפור היעילות והאטרקטיביות, והחשיפה של פעולות המשרד".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון "בשבועות האחרונים", אמר, "פעלנו בארבעה מישורים: לאפשר רציפות תפקודית בתחומי המדע והטכנולוגיה לטובת שמירת החוסן הלאומי; התגייסות למאבק על ידי איתור וייזום מחקרים אקדמיים בנושא הקורונה שניתן לבצעם בתוך כמה חודשים; הסבת פעילות אוריינות לאונליין, בדגש על הגיל השלישי, ילדים ונוער; והיערכות אסטרטגית ליום שאחרי המשבר, כמנוף לצמיחת המשק". צוותי מחקר בינלאומיים - ביוזמת ישראל בר ציין כי "המשרד פנה לשש מדינות שנמצאות בחזית המחקר - גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, צ'כיה ודרום קוריאה, לטובת הקמת צוותי מחקר משותפים למאבק בתחום". הוא אמר כי מו"פ מיגל בקריית שמונה - מרכז שנתמך על ידי המשרד והוכר כמפעל חיוני - עובד בימים אלה על פיתוח חיסון להגיף. "לאחר אישורי משרד הבריאות יחל שלב הניסויים הקליניים", אמר. "במרכז המו"פ בקריית שמונה עשו הסבה של פיתוח תרופה נגד קורונה אצל עופות, שהם ביצעו לפני ארבע שנים. אני מקווה שמצפון תבוא הבשורה בפרק זמן קצר". בר הוסיף כי סוכנות החלל בוחנת טכנולוגיות בנושא מיקרו-גרביטציה, שעשויות לסייע במאבק להאצה של תרופות לתחום. הוא הזכיר את יום המדע, שחל היום (ה'), ואמר כי "הוא מצוין באופן מקוון, עם אינספור פעילויות מדהימות ומאתגרות לבני נוער ולמשפחה, חידונים, ניסויים והרצאות". "אנחנו עסוקים בחודשים האחרונים בבניית מערכת IT שתטפל בכל היבטי הפעילות של המשרד", סיכם בר. "המערכת מבוססת על Microsoft CRM Dynamics ופורטל חיצוני מבוסס קוד פתוח. היא תשב בכל יחידות המדענים הראשיים של משרדי הממשלה. אופי המשרד אפשר לנו לעבור במהירות לעבודה מקוונת מרחוק. המשרד שותף חשוב לצמיחה ולמינוף המשק כשנצא ממצב החירום". [caption id="attachment_313493" align="alignnone" width="600"] נטע שרעבי, מנהלת צוות הנדסה בפורטינט ישראל. צילום: סטודיו פוטו גלי[/caption] נטע שרעבי, מנהלת צוות הנדסה בפורטינט ישראל, הציגה את פתרונות החברה לשמירה על המשכיות עסקית ולעבודה בצורה מאובטחת מהבית. לדבריה, "כלל המשתמשים הארגוניים נחלקים לשלושה סוגים. הראשון הוא 90% מהעובדים, שנדרשים לחיבוריות מאובטחת לארגון, על מנת לצרוך שירותים ארגוניים בעבודה מהבית. השני, משתמשים מתקדמים, שנדרשים לתמוך בכלל משתמשי הארגון, אותם צוותים טכניים שהצרכים שלהם שונים. הם נדרשים לחיבור קבוע ורציף, לעתים עם רוחב פס גדול יותר. הסוג השלישי הם 'משתמשי העל', מנהלי ה-IT והתשתיות, ומנהלים בכירים בכלל. לאלה דרישות גבוהות יותר - לחיבור אמין, רציף ולפרק זמן ארוך, עם אבטחה מרבית". "עבור כלל המשתמשים, אנחנו מציעים את פתרון FortiGate בשילוב FortiClient, המותקן על תחנת הקצה", אמרה שרעבי. "המטרה היא לייצר תווך מוצפן מתחנת הקצה של המשתמש ועד לרשת הארגונית, כדי שהוא יוכל לעבוד כאילו היה במשרד. תוספת להם היא FortiToken לאימות דו שלבי ולמניעת חדירה של משתמשים זדוניים". לדבריה, "עבור המשתמשים המתקדמים אנחנו מציעים פתרון משולב, הפועל בתווך מוצפן - עד הדטה סנטר".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון היא ציינה גם את הפתרון שפורטינט מציעה ל-"משתמשי העל". "זהו פתרון קבוע, שמסוגל לעמוד בנפחי תעבורה ובאופן מאובטח. הוא כולל את יחידת הקצה FortiGate בצד הביתי, וממנו יוצרים תווך מאובטח עד למרכז. עוד אנחנו מציעים מוצרים משלימים, ביניהם FortiManager לטובת ניהול כלל רכיבי האבטחה בצורה קלה ופשוטה, ו-FortiAnalyzer, המספק הגנת סייבר המועצמת ביכולות ניתוח לטובת ניהול לוגים ושיפור הניטור על האיומים", אמרה. שרעבי סיימה בציינה כי המוצרים מוצעים באופן פיזי או וירטואלי כשירותי SaaS (תוכנה כשירות). "בימים אלה אנחנו מציעים, גם למי שאינם לקוחותינו, רישיונות זמניים למוצרים ולשירותים שלנו - עד לתום המשבר", אמרה. עוד השתתפו במפגש: מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות; יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות; רויטל ויצמן, מנהלת אגף בכיר למערכות מידע בנציבות שירות המדינה; איתי זימן, סמנכ"ל טכנולוגיות בברינקס ישראל; ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו; עופר אמיתי, מייסד משותף ומנכ"ל פורטנוקס; רפי שקולניק, מנכ"ל אוויה ישראל; איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; דוד סתיו, מנמ"ר אוניברסיטת תל אביב; לירון מנקלי, מנהל טכני שותפים ישראל ומזרח אירופה בספלאנק; רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA ; איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית באורמת; ודורית שר, מנכ"לית אקפסריטי. המשך הדיווח מהמפגש - בשבוע הבא.

גם השבוע הזה עמד בסימן הקורונה, בשני הצירים שהיא נעה: הבריאותי והכלכלי. בין לבין קיבלנו עדכונים על המו"מ להקמתה של ממשלה בישראל, לאחר יותר משנה. השיקום הכלכלי בעקבות המגיפה תלוי לא מעט בהצלחת המו"מ ובאיוש המשרדים השונים על ידי שרים קבועים, עם תקציבים וסמכויות ביצוע. למרבה הצער, גם הפעם אנחנו לא שומעים, או נכון יותר לא מקבלים הדלפות מחדרי הדיונים, שבני גנץ העלה דרישות להקמת משרד שר או משרד לענייני היי-טק. זאת, למרות שבשלוש מערכות הבחירות האחרונות הייתה הבטחה בנושא זה, שגם הופיע במצעי המפלגות. משרד להיי-טק היא הרבה יותר מסתם עוד משרד. הוא גם לא חייב להיות משרד נוסף בממשלה המסורבלת שתקום, אלא להיפך: משרד שיאחד בתוכו את כל תחום החדשנות בישראל, שמפוזר כיום בין משרדי הכלכלה, המדע, המשרד לשוויון חברתי ורשות התקשוב, שפועלת במסגרת משרד רוה"מ. הצבת שר למדע, היי-טק וחדשנות עם הסמכויות הנדרשות תהיה קודם כל בעלת השפעה סביבתית תדמיתית. היא תוכיח שישראל היא אומת החדשנות לא רק בכותרות העיתונים או בסרטי תדמית, אלא גם בסדרי העדיפויות הלאומיות שלה. דווקא משבר הקורונה העצים את הצורך במינוי משרד שיטפל בחדשנות. ענף ההיי-טק, שבמשך שנים כונה הקטר של המשק, ספג מכה קשה ביותר במשבר העולמי הזה. בעיקר בגלל קריסת שווקים בחו"ל, סגירת קווי ייצור ופיטורי עובדים, שהם הנכס החשוב ביותר לחברות, וגיוסם אחר כך יהיה אתגר קשה. הרלוונטיות של -היי טק חשובה לא רק לענף, שמעסיק באופן ישיר 300 אלף עובדים, אלא לכל המשק. 50% מסך כל הייצוא של ישראל מגיעים מייצוא ההיי-טק. המיתון העמוק שהקורונה יצרה, עם יותר ממיליון מובטלים, זקוק למימון כמו אוויר לנשימה ממכונת הנשמה, כדי לממן את כל ההוצאות של הממשלה והמיליארדים שהיא הבטיחה להזרים למשק כדי להניע מחדש את הגלגלים. לפני הקורונה, הענף סבל ממחסור חמור בכוח אדם, שנע בין 10 ל-15 אלף עובדים, ויש אומרים שהמספרים גדולים הרבה יותר. יותר ממיליון איש, שנפלטו ממסגרות העבודה שלהם ולא יודעים אם ישובו אליהן, יכולים לנצל את הפלטפורמות השונות שכבר קיימות כיום, המציעות הכשרה מקצועית וכן מרכזי הכשרה ייעודיים. זו יכולה להיות הזדמנות בלתי חוזרת של צמצום המחסור בכוח אדם בענף, ומצד שני הקטנת מספר דורשי העבודה וסיוע בהסבה מקצועית. שר לענייני היי-טק יעסוק כמובן בכל מה שקשור לסיוע ותמיכה בחברות סטארט-אפ צעירות, פעילות מבורכת שנעשית היום על ידי רשות החדשנות, שלא נהנית מתקציבים מספיקים המשקפים את חשיבותה. רק אמש הודיעה הרשות, כי האוצר הסכים לשחרר את הכספים שמיועדים לחברות הזנק צעירות, כספים שאושרו בשנה שעברה, הוקפאו בגלל שאין תקציב מאושר ונדחו עוד יותר בגלל הקורונה. שחרור הכספים הוא בשורה טובה לכל אותם חברות שהכסף בשבילן היה הדרך היחידה להמשיך לשרוד, אבל הוא עדיין מבטא את חוסר ההבנה של מקבלי ההחלטות ומשקף את המשך ההידרדרות שלנו בטבלת המדינות של ה-OCED, שמשקיעות הכי מעט במו"פ ובחדשנות. אבל הסיכוי שבממשלה הזאת יהיה שר לענייני היי-טק קלוש ביותר. גם משרדים אחרים שנושקים בתחום, כמו, למשל, משרד המדע, המשרד לשוויון חברתי עם זרוע של ישראל דיגיטלית ומשרד הכלכלה אינם נמנים עם המשרדים שהצדדים רבים עליהם. יש חשש שכחלק מהרצון לצמצם את הביקורת הציבורית על גודל הממשלה, יהיו כאלו שיתפתו לחסל חלק מהפעילויות שקשורות בחדשנות או בהיי-טק. היום צוין בישראל יום המדע הלאומי. הוא צוין באופן וירטואלי, על ידי משרד המדע. הפעילות שלו מאירה זווית חשובה ביכולתה של ישראל להמשיך ולהיות אומת חדשנות: "המשרד מבצע עשרות פעולות להנגשת המדע וההיי-טק לכלל האוכלוסייה במסגרות לא פורמליות, בדגש על פריפריות, אוכלוסיות מודרות, בני מיעוטים ועוד. בצד האחר, המשרד מטפל בכל המו"פ האזרחי, ובעזרת התקציב הלא גדול שיש לו הוא מנסה לקדם מחקרים בתחומים שונים. רן בר, מנכ"ל המשרד, השתתף היום במפגש פורום קורונה השני של אנשים מחשבים, וסיפר כיצד המשרד מקדם מחקרים שקשורים לעולם הרפואה והקורונה. שורה תחתונה: סיום המו"מ להרכבת הממשלה ללא שום שינוי במעמד ההיי-טק, התקציבים הלא ריאליים לרשות החדשנות ולמשרד המדע והעדר תוכנית לאומית להכשרה מקצועית לטיפול באבטלה מלמדים, שלמרות כל ההיערכות, גם אחרי הקורונה ישראל תמשיך להתהדר בתואר אומת החדשנות, אבל שריה ומנהיגיה לא יעשו שום דבר כדי לשמר את זה ולמנוע התרסקות.

חברת הביטוח איילון סיימה באחרונה פרויקט להעברת מערך השירות שלה, המבוסס על מערכת הטלפוניה של אוויה, לעבודה מרחוק. הפרויקט בוצע בשיתוף חברת האינטגרציה Itnav וללא עלות. כתוצאה מהפרויקט, מערך השירות של איילון שומר על רציפות תפקודית מלאה. גם נציגי השירות שפועלים מחוץ למוקדי החברה מקבלים שיחות מהלקוחות והסוכנים, באמצעות המערך של אוויה, כאילו ישבו ליד שולחן העבודה שלהם. שלמה שמאי, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף מערכות מידע באיילון, אמר כי "על מנת להעניק שירות מיטבי לסוכני החברה וללקוחות גם כשרבים מנציגי השירות פועלים מחוץ למוקדי השירות במשרדי החברה הטמיעה איילון את פתרונות ה-Avaya IX workplace. בזמן קצר ביותר, וללא כל שיבוש ברצף הענקת השירות ובפעילות השוטפת של החברה, בוזר מוקד שירות הלקוחות של החברה לעשרות רבות של נקודות שירות". רפי שקולניק, מנכ"ל אוויה בישראל, הסביר כי מערכת ה-Avaya Contact Center מנתבת את פניות הלקוחות בהתאם לכללים העסקיים ומעבירה את השיחות לכל אתר שבו פועל נציג השירות, על פי ההתמחות שלו. הנציג רואה, גם באתר החלופי, את כלל נתוני ה-CRM הרלוונטיים ללקוח. שקולניק הדגיש כי "הטכנולוגיה של אוויה עוזרת בימים אלה לחברות גדולות במשק, שלהן מוקדי שירות גדולים וצפופים עם מאות מוקדנים, לעבוד מכל מקום, ובאמצעות כך לסייע להמשכיות עסקית לחברה וללקוחותיה, תוך שמירה על בריאות העובדים".

גוגל קלאוד השיקה תוכנית חדשה, שתסייע לחוקרים, למדעני נתונים ולאנליסטים, העוסקים במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. התוכנית, COVID-19 Public Dataset, יצרה מאגר של מערכי נתונים ציבוריים, כגון המאגר של מרכז ג'ון הופקינס למערכות מדע והנדסה, נתוני הבריאות הגלובליים של הבנק העולמי, ונתוני OpenStreetMap. כל המאגרים פתוחים לגישה חופשית ולעריכת שאילתות באמצעות התוכנית. בנוסף, ענקית הענן מאפשרת לחוקרים להשתמש ביכולת חיקור מבוססת לימוד מכונה, BigQuery ML, כדי לאמן מודלים מתקדמים של לימוד מכונה עם נתונים אלה. "נתונים איכותיים הם מרכיב קריטי ביכולת לחקור, ללמוד ולהילחם בהתפשטות הקורונה למען בריאות הציבור", נמסר מגוגל קלאוד. "הגישה לנתונים איכותיים ולכלים מתקדמים, שיאפשרו לנתח נתונים אלה בקנה מידה גדול בענן, הופכת חיונית יותר ויותר לתהליך המחקר ונחוצה במיוחד עכשיו, בתגובה למשבר הבריאות העולמי". "הנגשת הנתונים מעניקה יתרון לחוקרים המנתחים מידע על נגיף הקורונה", אמר סם סקילמן, מנהל ההנדסה במעבדות דקארט, "היכולת להריץ שאילתות בחינם תאפשר השתתפות רבה יותר, והיכולת לשתף במהירות תוצאות וניתוחים עם עמיתים ועם הציבור - תאיץ את יכולתנו להבין את התפשטות הנגיף". "פיתוח מודלים מבוססי נתונים של התפשטות הקורונה הוא קריטי", אמר ד"ר מתאו צ'ינאזי, מדען באוניברסיטת נורת'איסטרן, "הצוות שלנו פועל באינטנסיביות למידול ולהבנה טובה יותר של דרכי התפשטות הנגיף. הודות לפתיחת הנתונים ולהנגשתם במערכות החיקור, החוקרים ונציגי בריאות הציבור יכולים להבין טוב יותר, ללמוד, ולנתח את ההשפעה של מחלה זו". לפי ענקית הענן, "הנגשת מערכי הנתונים מסירה חסמים ומספקת גישה למידע קריטי במהירות ובקלות, ובכך מבטלת את הצורך בחיפוש ובהעלאה של קובצי נתונים גדולים. חוקרים יכולים לגשת למערכות הנתונים ישירות מתוך קונסולת הענן של גוגל ולהריץ שאילתות לקידום המחקר". כל הנתונים הכלולים בתוכנית יהיו ציבוריים וזמינים באופן חופשי. התוכנית תישאר בתוקף עד ה-15 בספטמבר 2020. מערכי הנתונים מסופקים לציבור למטרות חינוך ומחקר בלבד, וגוגל מפעילה נהלים ומדיניות כדי להבטיח שהשימוש בנתונים נעשה בהתאם למדיניות הפרטיות ואבטחת המידע. צ'טבוט המסייע להגיב במהירות לפניות אזרחים , מנכ"ל גוגל קלאוד, אמר, כי כלי השיתופיות והבינה המלאכותית של החברה מסייעים לסוכנויות ממשל, למגזר הציבורי, לאקדמיה ולארגוני בריאות בעולם להילחם בנגיף. בפוסט שכתב בבלוג החברה, הוא אמר, כי לצד התוכנית של הנגשת מאגרי המידע, אנשיו בנו צ'טבוט מבוסס בינה מלאכותית, המסייע לארגוני ממשלה להגיב מהר יותר לפניות של אזרחים בנושאים שונים הקשורים לנגיף ולנהל את ההסברה התקשורתית באופן יעיל ותגובתי יותר. הוא הוסיף, כי החברה חילקה בחינם כלים להאצת התעבורה הרשתית ושירותי איזון עומסים - לטובת אתרי ממשל שלא עומדים בלחץ הפניות של אזרחים אליהם, לקבלת מידע. עם ממשלת ספרד, אמר קוריאן, החברה עובדת כדי לסייע לה למפות את התפשטות הנגיף. עוד הם סייעו לממשלה הספרדית לפתח אפליקציה לאזרחים, שתקבע האם התסמינים שלהם עונים בחיוב לשאלה האם הם חולים, ולהציע הדרכה. כך, אמר, הם מסייעים להפחתת הלחץ על ארגוני הבריאות במדינה. סיוע נוסף החברה מעניקה לאיטליה, לבריטניה, לאוסטרליה, לאוקלהומה, לפלורידה ולניו יורק – במיפוי התפשטות הנגיף. "באופן טבעי", אמר קוריאן, "מגזר הבריאות הוא המושפע העיקרי מהמגיפה. טכנולוגיה עשויה להיות כלי קריטי לסייע".