פרטנר הפיקה הגדה דיגיטלית, שמאפשרת קריאה משותפת וחלוקה של קטעי ההגדה לפי מספר הקוראים בסדר. ניתן להוריד את ההגדה מהאתר ומעמוד הפייסבוק של פרטנר באמצעות קישור לנייד החל מהיום (יום ג'), ולשתף אותה בחינם בין המשפחה והחברים עבור ליל הסדר הדיגיטלי. ההגדה זמינה לגירסת אנדרואיד ולגירסת iOS. כל מה שצריך לעשות הוא לכתוב כמה משתתפים בקריאת ההגדה ואת שמותיהם, וכל השאר ייעשה אוטומטית. במרבית המשפחות, ליל הסדר השנה יהיה דיגיטלי כאשר אפליקציית השיחות בווידיאו זום תחבר בין שולחנות החג. באמצעות הפיתוח של פרטנר, יוכלו החוגגים לצפות במשותף בהגדה על גבי זום, כאשר קטעי ההגדה יסומנו לפי שם הקורא באופן אוטומטי לחוויית סדר מוכרת ומשפחתית. ניתן להוריד את ההגדה, שמבוססת על נוסח חב״ד, לטלפון הנייד גם לשימוש אישי, ללא חלוקת קטעי הקריאה בין משתתפי הסדר.

בשבוע הקצר הזה, ערב ליל הסגר, קיבלנו מנות קטנות של אופטימיות לגבי אופק יציאה מהמשבר וחזרה הדרגתית של המשק לעבודה. השיח סביב הקורונה קיבל תפנית מסוימת מהשבועות האחרונים ומקבלי ההחלטות במשרד האוצר, שקולם פחות נשמע עד כה בדיונים בחמ"ל הקורונה הלאומי, הצליחו להעביר שלוש החלטות חשובות: האחת - המשך וקיבוע החרגת ענף ההיי-טק מהמגבלות על מספר העובדים במקומות העבודה; השנייה - החרגה חלקית של ענף ה-IT, שתומך בתפעול הטכנולוגי של מרבית המגזרים במשק; וההחלטה השלישית עסקה בשימור חברות הצמיחה והסטארט-אפים, שחלקם נפגעו קשה מאוד בעקבות הקורונה - לא רק בגלל השפעת המגפה על ישראל, אלא גם בגלל השפעתה על שורה ארוכה של מדינות שמהוות את עיקר השוק שלהם. בהקשר זה ניתן לציין את ההחלטה של רשות החדשנות להעביר להיי-טק מידית 650 מיליון שקלים - כספים שהתעכבו בגלל המשבר הפוליטי והעובדה שאין תקציב. כעת מתנהלים דיונים עם האוצר על התקציב הכולל הנוסף שיינתן לרשות להמשך הפעילות, באזור ה-1.5 מיליארד שקלים. תוך כדי, בעיתוי שנקבע מראש, פרסמה רשות החדשנות את הדו"ח השנתי שלה ל-2019. הנתונים מראים שענף ההיי-טק ממשיך לשגשג, היציבות מאפיינת את מרבית החברות, הייצוא גדל וגם הגיוסים יפים. אבל כל זה היה נכון לתקופה שלפני הקורונה. ראשי הרשות הסבירו כי כעת, תמונת המצב שונה לגמרי. אולם, יש להם בסיס לאופטימיות שאומרת שההיי-טק יהיה בין המגזרים שיוכלו להתאושש במהירות יחסית, דווקא בגלל התוצאות היפות של 2019, שמלמדות שבסך הכל הענף יציב ויש לו מאגרים מספיק טובים כדי לשרוד את המשבר. דבר נוסף שאירע השבוע הוא ועידות וידיאו שעסקו בשאלה כיצד ייראה היום שאחרי המשבר, במה ישקיעו החברות, מה יחפשו המשקיעים ואילו תחומים יפרחו. יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, אמר שהשאלה כבר איננה האם יהיו שווקים למוצרים, אלא אילו פתרונות יעניינו את הלקוחות. אם יש לכם רעיונות לפיתוח גאדג'טים, מוצרי נוחות ושעשוע, ציין, כדאי שתכניסו את זה למגירה. לוחמי ה-IT שמאפשרים המשכיות עסקית בסוף השבוע שעבר המשכנו, באנשים ומחשבים, את המפגשים הווירטואליים שלנו, שזוכים לתהודה רבה. במפגשים אלה משתתפים המנמ"רים של הארגונים המובילים במשק, אותם ארגונים שהמשיכו וממשיכים לעבוד במשך כל התקופה, לתת שירותים לאזרחים ולארגונים, לייצר ולייצא. היכולת של אותם ארגונים לעמוד במשימה זו מבוססת על פלטפורמות דיגיטליות, תשתיות תקשורת, אפליקציות וכמובן ציוד שהיה צריך לגייס בחירום. כשמדברים על היום שאחרי הקורונה, ברור לחלוטין כי גם מעמדם של המנמ"רים באותם הארגונים ישתנה כמעט ללא הכר, ובעיקר לטובה. המנמ"רים בארגונים במגזרי הבריאות, הפיננסים, השלטון המקומי, הממשלה ואחרים הפכו בן לילה לחלק מהקומנדו הלוחם של הארגון, שהיה צריך לספק מענה לכל אתגרי הקורונה - בעיקר בתחום של ההון האנושי והאילוץ לעבור לעבודה מהבית. במפגש אפשר היה ללמוד כיצד גוף כמו לאומית שירותי בריאות נתן מענה - הן ברמה הארגונית והן עבור הלקוחות, בדמות שירותי הרפואה מרחוק ומעבדת הבדיקות של הקופה, שנותנת מענה לאתגר בדיקות הקורונה. גם במגזר הפיננסי הפכו צוותי ה-IT לסיירות מבצעיות, שעבדו מסביב לשעון כדי לאפשר רציפות עסקית במגזר הבנקאי, על שלל תחומיו. כך, למשל, בתחום סליקת הכספים ומערכות ה-ATM. בניגוד לניירות הטואלט ולביצים, הציבור לא התנפל על הכספומטים כי הוא ידע שיש שם כסף למי שצריך. בימים אלה מתחילים אותם מנמ"רים לתכנן את החזרה לשגרה. גם זה מבצע לא פשוט. לא רק ברמה הלוגיסטית, אלא גם ברמות התהליכים והתרבות הארגונית. הלקח הכי חשוב שנלמד במגזר העסקי מהמשבר הזה הוא להיות אפקטיביים גם בעבודה מהבית. ברור כי אופציית העבודה וקיום המפגשים והישיבות מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה מהמשרד, באמצעות אפליקציות לא מעטות שקיימות בשוק, ולא רק זום הפופולרית, שסובלת מחורי אבטחה מדאיגים. אלה מערכות לא חדשות, אולם התקופה הנוכחית מראה את חשיבותן, או מחזקת את ההכרה בה – בהיי-טק, אבל גם במגזרים אחרים, שנראה שיאמצו אותן גם אחרי שוך המשבר. היתרונות של העבודה באופן זה ברורים - יש לכך השלכות על עומסי התנועה, איכות הסביבה, הנדל"ן ועוד. השורה התחתונה: ישראל נכנסת לחופשת הפסח עם חששות אך גם תקווה בלב לצאת לחירות ולחזור למסלול החיים הרגיל, כולל חזרה לעבודה של כמה שיותר עובדים מתוך מאות האלפים שנשלחו לחל"ת בגלל הקורונה. חג שמח.

כאשר עובדים מהבית, חברת זום הופכת את הייאוש יותר נוח בזכות שיחות הווידיאו מרובות המשתתפים שהיא מאפשרת. זה טוב ויפה, אבל בעצם, על המשתמשים להיות מודעים להיבטי הפרטיות של השירות. היכולות המובנות של זום – כבדהו וחשדהו זום מציעה לנו אוסף תכונות יפות וייחודיות. לא במקרה היא בין האפליקציות המובילות בתחום. עם זאת, יש להבין את היבטי אבטחת המידע שתכונות אלה גוררות. חלק מתכונות אלה כוללות: בכל פעם שאתם מארחים שיחה, יש לכם אפשרות להפעיל את התכונה המאפשרת מעקב אחר תשומת הלב של כל אחד מן המשתתפים. המארח יכול להקליט כל דיון, כך שניתן יהיה לצפות בו מעתה ועד עולם. שיחות הטקסט שנכתבות במהלך הדיון (צ'אט) נשמרות, ומארח הדיון יכול לצפות בהן לאחר הדיון. האנשים שיושבים סביבכם עלולים להאזין לשיחות בנושאים רגישים. מה עושים מיקוד בתשומת הלב שלנו אינו בעייתי כל כך בימים אלה, כשכולנו מודאגים ולא תמיד בקשב מלא. התכונה עובדת רק בעת שמציגים מסמך על המסך. ראוי שמארח האירוע יפנה את תשומת ליבם של המשתתפים לתכונה זו, או, עוד יותר טוב, לא ישתמש בה כלל. בעת הקלטת השיחה מופיעה על המסך הודעה כי השיחה מוקלטת. העירו את תשומת ליבו של המקליט כי המידע רגיש. הבינו כי כל מה שאתם אומרים נשמר לנצח. חשבו מה אתם אומרים (בכל מקרה, זה אף פעם לא מזיק). השתמשו בשני מכשירים במהלך שיחות זום: אחד כדי לבצע את הוועידה, ואחר כדי לבדוק את הדוא"ל שלכם, לשוחח בצ'אט עם משתתפים אחרים בשיחה או לשחק בטריוויה. דברו, ככל האפשר בימים אלה, בחדר או בפינה מבודדים והרכיבו אוזניות. כך לא תפריעו יתר על המידה לתושבי הבית האחרים. חשבו על מה שאתם אומרים: למשל, אל תאמרו את שם הלקוח אם אין בכך צורך. מה יודעים עלינו בזום? כמה שפחות! על פי מדיניות הפרטיות של החברה, זום אוספת עליכם נתונים רבים, כולל שם, כתובת פיזית, כתובת דוא"ל, מספר טלפון, תפקיד ומעסיק. גם אם לא תפתחו חשבון זום, השירות יאסוף וישמור נתונים על סוג המכשיר שבו אתם משתמשים וכתובת ה-IP שלכם. היא גם אוספת מידע מפרופיל הפייסבוק שלכם (אם אתם משתמשים בפייסבוק בכניסה) וכל "מידע שאתה מעלה, מספק או יוצר תוך כדי שימוש בשירות". חלק מהנתונים האלה אתם מזינים בעצמכם כשאתם נכנסים (לדוגמה, כדי להצטרף לשיחה באופן מקוון, עליכם למסור את הדוא"ל שלכם), אך חלק גדול מהם נאסף אוטומטית על ידי אפליקציית זום. מה עושים? מומלץ לארגונים לרכוש רישוי לתוכנה. כך תהיה לכם מחויבות חוזית לשמירה על הפרטיות, וגם המגבלה המעצבנת על זמן החיבור תוסר. בכל מקרה, הנחת העבודה היא, שאם חתמנו על החוזה ומדיניות הפרטיות שלהם, אנו מסכימים למה שכתוב שם. בימים אלה לא נראה לי שמישהו יהיה פתוח לדון איתכם על שינוי התנאים. טייק איט אור ליב איט. מה שאומר – "הישמרו לכם מאוד". אל תשתמשו בפייסבוק בכניסה: זה מגדיל באופן דרמטי את כמות הנתונים האישיים שלזום יש גישה אליהם. מה עוד כדאי לדעת? כמו כל תוכנה, גם זום לא חפה מבאגים או מכשלי אבטחת מידע. רק לפני כמה ימים התפרסם באג שאפשר להאקרים להיכנס לפגישות לא להם. עדכנו את התוכנה לעיתים קרובות! מעבר לכך, יש כמה יכולות נוספות ששווה להכיר ולעשות בהן שימוש: שלחו את הקישור לשיחה דרך אמצעי מאובטח, כאשר ברור מי הממוענים אליו. כשאתם קובעים שיחה, קבעו גם סיסמה לשיחה. שילחו את הסיסמה באמצעי אחר מזה שבו אתם שולחים את הקישור - Meeting Password → Require Meeting passwords בטלו את היכולת להעביר קבצים במהלך השיחה -  (In meeting (Basic) → File Transfer (button off ודאו כי יש רק מנהל אחד לשיחה, השולט על יכולות השליטה במיקרופון, במצלמה וכדומה. ודאו כי האפשרות להיכנס לשיחה תהיה רק לאחר אישור מנהל השיחה - Meeting Options → Enable waiting room. בסיום השיחה דאגו לסגור אותה. (End meeting). כשיחלפו הימים המטורפים האלה, נראה כי סדרי העולם ישתנו, כולל המודעות של כולנו ליכולת לעבוד מן הבית גם בימי שלווה ובריאות. תהיו בריאים וחזקים!   הכותב הוא דירקטור במרכז הגנת הסייבר, BDO.  

העבודה מהבית בזמן הקורונה יצרה אתגרים חדשים, בין היתר בתחום ניהול שכר לעובדים מהבית והצורך לבצע שורה של פעולות הכרוכות בתהליך מורכב זה, הכולל גם דיווח לרשויות המס, דיני עבודה ובקרת נוכחות. ממש לפני פרוץ הקורונה בישראל, השיקה חברת סינריון פתרון שנועד לאפשר למנהלים אלו לעבוד גם מרחוק, וכאשר יחזרו לעבודה יוכלו להמשיך ולנהל את העסק שלהם בעזרת מערכות אלו. המערכת היא כחול לבן, ופותחה על ידי צוותי הפיתוח של סינריון. הפתרון הזה מהווה חידוש בסל המוצרים של החברה, שמזה שנים מתמחה במערכות לניהול ההון האנושי בארגון לארגונים גדולים. הפתרון החדש מיועד לחברות קטנות ובינוניות, עד 100 עובדים, וכאמור ניתן לגישה מרחוק, כמו במצבים של עבודה מהבית בימים אלו. המשתמש יכול לגשת למערכת מכל מקום ולקבל שירותי חשבות שכר, לצד פתרונות משולבים לניהול נתוני השכר. פי'צר מעניין, רלוונטי לימים אלו, הוא פתרון שמאפשר בקרה על עבודה של עובדים מהבית. לדברי אבנר מימון, מנכ"ל EMEA בסינריון מערכות, "מערכת השכר פותחה בטכנולוגיה מתקדמת ביותר ובהשקעה כספית גדולה, והיא מאפשרת לשלוט בהוצאות השכר, בהפקת תלושים ובניהול מלא של תהליכי העבודה, גם באמצעות אפליקציה, שמתאימה מאוד לימים אלו". לדבריו, "המערכת מאפשרת ניהול מתקדם של המשאב האנושי, ללא צורך בהשקעות מיותרות בתשתיות וברישוי יקר, וחוסכת את הצורך בהקמת נתונים במערכות שונות, מאפשרת אוטומציה של תהליכים וצמצום אדמיניסטרציה וניירת״. עוד מוסיף מימון, כי המערכת תוכננה גם עבור לקוחות שאינם מחזיקים בדרך כלל חשבי שכר או מנהלי משאבי אנוש באופן קבוע. ולכן, סינריון מצמידה אליהם חשב שכר בכיר, רו"ח שמסייע להם בכל ההיבטים של תהליכי השכר ומשאבי האנוש בארגון, והכל בעבודה מרחוק.

מאות אלפי עובדים פוטרו בחודש וחצי האחרון משוק העבודה בישראל, בגלל משבר הקורונה. חלק מאותם עובדים מגיע מההיי-טק - מסטארט-אפים שנאנקים תחת המשבר, מחברות שרוצות לשמור על שורת הרווח שלהן ומארגונים שניצלו את המצב על מנת לבצע מהלכי פיטורים, או, כפי שהם מכנים זאת, "התייעלות". אלא שמנגד, ודאי תשמחו לשמוע שיש חברות שדווקא בתקופה הזאת מעבות את כוח האדם שלהן ומגייסות עובדים. אספנו עבורכן כמה כאלה. המשרות מוצגות כאן, מטעמי נוחות, בלשון זכר, אולם פונות לכל המינים והמגדרים. לפני שאנחנו צוללים למשרות, הערה, או יותר נכון בקשה: אם שמעתם.ן על משרות שלא מצוינות כאן, או שאתם.ן עובדים.ות או מנהלים.ות בחברות שמגייסות, אתם.ן מוזמנים.ות לפנות אלינו. מאגר שמגלה: אילו חברות מגייסות - ואילו מפטרות שלושה יזמים - זיו היימליך שטאכר, יועץ ב-YS Growth Strategy ומנהל קבוצת משרות עילאיות ומתנשאות בפייסבוק, עדן וידל, מנכ"ל הסטארט-אפ רילייט ושותף בסטודיו אנדר, וגיא קוביץ', שותף בקרן ההשקעות ובאקסלרטור Fusion LA - הקימו מאגר שבו ניתן לראות אילו חברות היי-טק מגייסות, אילו השעו גיוסים ואילו פיטרו עובדים. כמו כן, ניתן לדעת האם מי שדיווח הוא עובד החברה. ניתן למצוא במאגר חברות רבות, קטנות וגדולות, תחת הסטטוס "מגייסות", ואת תאריך פרסום המשרות. נכון לכתיבת שורות אלה, נכללות בו 355 חברות, כגון (מבין אלה שמגייסות עובדים) אמזון, אפל, אפספלייר, AT&T, סייבריזן, פייבר, גוגל, יבמ, אימפרבה, JFrog, למונייד, מיקרוסופט, מוביט, פייפאל, סאפ, סולוטו, VMware ו-וויקס. עוד משרות שהצטברו על שולחן המערכת מטריקס מגייסת בימים אלה עובדים לשורה של משרות, בהן מנהלי תהליכי בדיקות, ראשי צוותים, מפתחי Full Stack, מפתחי Net, מפתחי ג'אווה בק אנד, בודקי תוכנה ומפתחי אוטומציה, אנשי DevOps ומיישמי תוכנת סאפ. לרשימת המשרות המלאה לחצו כאן. פיליפס מגייסת עשרות עובדים למפעלי הייצור שלה בחיפה, ובהם מרכיבים המנוסים בהרכבות ידניות למפעל הגלאים. דרישות המשרה הן ניסיון קודם, יכולת עבודה על מחשב והבנת אנגלית (קריאה). להגשת קורות חיים לחצו כאן. עוד מחפשים בחברה הנדסאי אלקטרוניקה לתפקידי אינטגרציה במפעל ה-CT. כאן נדרשים ניסיון בבדיקות סופיות ושיפור אמצעי בדיקה בסביבת ייצור, ואנגלית ברמה טובה (קריאה וכתיבה). להגשת קורות חיים לחצו כאן. יצוין שבשני המקרים מדובר במשרות זמניות עד סוף 2020 ותיתכן אופציה להארכה, ובשניהם נדרשת נכונות לעבודה בשלוש משמרות בשבוע. אוטודסק, שמפתחת פתרונות תוכנה דו ותלת ממדיים לתחומי התכנון, העיצוב וההנדסה, מחפשת מפתחי בק אנד, מעצבי חוויית משתמש, מנתחי נתונים, מפתחי Full Stack, מפתחי אנדרואיד ו-iOS, מהנדסי בק אנד, מנהל תפעול ראשי, מפתחי פרונט אנד מנוסים, מהנדסי DevOps, מפתחי בק אנד ועוד. במרבית המקרים נדרש ניסיון, פרט לתפקיד האחרון - שם החברה מחפשת ג'וניורים. את רשימת המשרות המלאה ניתן למצוא בעמוד הלינקדאין של החברה ובדף הייעודי לכך באתר שלה. חברה נוספת שמגייסת בימים אלה היא פורטר, שעוסקת במניעת הונאות סחר מקוון. בין המשרות שהיא מציעה: מהנדס נתונים מנוסה, ראש מחלקת מדעי נתונים, מהנדס בק אנד מנוסה. בין המשרות המוצעות: מהנדס נתונים מנוסה, ראש תחום מדעי הנתונים, מהנדס בק אנד מנוסה, חברים בצוות הדיוק (Precision Team), מהנדס תשתיות (DevOps) בעל ניסיון, מהנדס Full Stack מנוסה, חוקר סייבר במערכות הפעלה סלולריות ועוד. את רשימת המשרות המלאה ניתן למצוא בעמוד הלינקדאין של החברה ובדף הייעודי לכך באתר שלה. [caption id="attachment_314151" align="alignnone" width="600"] צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] אול קלאוד, שנבחרה באחרונה על ידי אתר גלאסדור כמקום העבודה הטוב ביותר בישראל, מגייסת בעיקר אנשי סיילספורס - ארכיטקטים ומיישמים, אנשי AWS ואנשי מכירות טכנולוגיים. את כל המשרות הפתוחות שמציעה החברה אפשר למצוא כאן. מאנדיי מגייסת מאות עובדים לקשת של תפקידים בארץ ובמדינות אחרות. הראיונות מתקיימים באמצעות שיחות וידיאו ומגוון כלים טכנולוגיים המאפשרים את התאמת התהליכים לימי הבידוד והסגר הנוכחיים. בנוסף, ייתכן שיש כאן הזדמנות לרילוקיישן: מאנדיי עובדת בימים אלה על פתיחת משרדים בארבעה מיקומים חדשים - לונדון, סידני, מיאמי וסן פרנסיסקו. התפקידים הינם מגוונים לכלל המחלקות בחברה: פיתוח, עיצוב, מכירות, שותפויות ופיתוח עסקי, שיווק ועוד. לרשימה המלאה לחצו כאן. חרף המשבר, לייטריקס, הירושלמית במקורה (שיש לה מרכזי פיתוח גם בחיפה ובלונדון), מגייסת מפתחי אנדרואיד ומפתחי ווב. נכון להיום, פתוחות בחברה שמונה משרות: ארבעה מפתחי פרונט אנד ובק אנד לצוות ה-ווב, ובנוסף ארבעה מפתחי אנדרואיד - שני בכירים ושני ג׳וניורים. רוב עובדי לייטריקס מגיעים בשיטה של חבר מביא חבר, אבל מהחברה נמסר כי היא תשמח לקלוט גם עובדים שפוטרו מחברות אחרות בשל משבר הקורונה. הראיונות מתבצעים בטלפון או בזום. גם באתר הישראלי של פאלו אלטו, לרבות מרכז המו"פ הגדול ביותר שלה מחוץ לקליפורניה, ממשיכים בגיוסים. עיקר התפקידים שמחפשים הם: מדעני נתונים, מהנדסי תוכנה, אנשי חוויית לקוח, מעצבי חוויית משתמש ומנהלי מוצר. בנוסף, החברה מוציאה לדרך בימים אלה את תכנית הבוגרים השנתית שלה, שבמסגרתה היא מגייסת בוגרי אוניברסיטאות ללא ניסיון, קודם שמסיימים תארים במדעי המחשב. בפאלו אלטו הסבו את תשומת לבנו שרק בחודש האחרון, כשהמשבר כבר היה בעיצומו, החברה גייסה לאתר הישראלי שלה עשרות עובדים. גם קאטו נטוורקס, שמספקת פלטפורמה המאפשרת גישה בטוחה למשתמשי קצה וגייסה באחרונה 77 מיליון דולר, ממשיכה לגייס עובדים בתקופה המשברית הנוכחית, למשרות פיתוח ואחרות. הרשימה המלאה של המשרות נמצאת כאן. חברה שמאפשרת הכשרת עובדים גם בימים אלה - מרחוק, כמובן - היא אינפיניטי. בחברה מבטיחים כי בתום ההכשרה, שנמשכת שבעה חודשים ולא עולה כסף, ימצאו המשתתפים עבודה בהיי-טק.

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון? אנחנו רואים שהמורל הארגוני שלנו גבוה יותר מהרגיל. אנשים נרתמו בצורה מסורה לעבודה מהבית והתחלנו ליזום הרבה פעילויות משותפות ביחד מהבית. למשל, הקראת סיפור לילדים או יוגה קבוצתית. ההווי הארגוני שלנו נשמר וכן העבודה השוטפת והמשימות היומיות. כמו כן, פיתחנו תוכנה מיוחדת לרגל המשבר לעבודה מהבית, שאנו משתמשים בה ובקרוב נשווק אותה החוצה. אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים? כל העובדים עובדים מהבית ומחוברים לתוכנה אחת שהם יכולים להיות בקשר ולראות בזמן אמת מה כל אחד מהם עושה, מיילים, פגישות או כל משימה ארגונית אחרת. אילו אמצעים והנחיות ניתנו לעובדים בכל מה שקשור לנסיעות לחו"ל, לחוזרים מחו"ל, להגעה לעבודה ועוד? מיד עצרנו את הטיסות והעברנו את העובדים לעבודה מהבית עוד הרבה לפני שיצאה ההנחיה, כדי לשמור על בטיחותם המלאה ובריאות משפחתם. כמובן, מי שחזרו מחו"ל נתבקשו לכבד את הוראות משרד הבריאות המלאות. האם יש לך רעיונות וטיפים שיכולים לסייע לאחרים כיצד להתמודד עם המשבר?  לשמור על מורל ועל רוח חיובית. לתת השראה לאחרים. לחשוב במה אפשר לסייע לאחרים בשעה זו.

ליל הסדר שישודר מחר בכאן 11 בשעה 17:00, בהובלת דב אלבוים, יונגש לראשונה גם ל-600 קשישים באמצעות פלטפורמת הטלה-רפואה של חברת ההזנק יוניפר. השידור לקשישים יהיה במקביל לשידור החי בטלוויזיה, ובחלקו יהיה אינטראקטיבי עם הקשישים עצמם, ובמהלכו הם יוכלו לשתף את הצופים בכאן 11 מהחוויות האישיות שלהם בלילה הסדר. הקשישים יתחברו באמצעות פלטפורמת זום. כך מספר אלעד טנא, סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל של כאן 11, בשיחה עם אנשים ומחשבים. הפרויקט משותף עם החטיבות האחרות של התאגיד, האחראיות על השידור הישיר בטלוויזיה. יוניפר היא פלטפורמת טלה-רפואה, המסייעת לארגוני בריאות ורווחה בהנגשת תוכניות טיפול אישי מרחוק. באמצעות הפלטפורמה הזאת גם מועברים תכנים לאוכלוסייה שמחוברת אליהם נוסף על תכנים הקשורים בבריאותם. לדברי טנא, פרויקט ההנגשה הוא רק אחד מהפרויקטים המיוחדים שחטיבת הדיגיטל בראשותו מובילה מאז תחילת משבר הקורונה. אלעד טנא נמנה עם אחד העובדים הראשונים של כאן, ולמעשה הקים את חטיבת הדיגיטל לפני ארבע שנים. הוא בעל ניסיון עשיר בתחום התוכן והתקשורת. היה שותף בגרעין ההקמה של אתר ynet ובהמשך כיהן כחמש שנים כראש דסק החדשות באתר מבית ידיעות אחרונות. טנא גם ייסד וערך את מגזין "מוצש" בעיתון מקור ראשון, שימש כסגן עורך מעריב וכיהן כעורך הראשי של אתר nrg. חטיבת הדיגיטל בראשותו מעסיקה 70 עובדים, כאשר אחת המשימות המרכזיות שלהן היא דיגיטציה של ארכיון רשות השידור, פרויקט שכאן משקיעה בו מיליוני שקלים והוא עתיד להסתיים בעוד שנתיים. טנא אומר, כי משבר הקורונה הגדיל מאוד את החשיפה של ערוצי חטיבת הדיגיטל כאן 11. "אנחנו מתייחסים אל התקופה המורכבת הזאת כחלק מהאחריות ציבורית של שידור ציבורי להעביר מידע מוסמך ואמין", הוא אומר. "התוכן שאנו מפיקים מתורגם ומתואם לכל האוכלוסיות בחברה הישראלית, בהן בשפות ערבית ואידיש. בנוסף, אנו מפיקים שידורי הנגשה קוגנטיבית עבור אזרחים ותיקים ובעלי מוגבלות ושידורים לחירשים", הוא מוסיף. התוכן עולה בפלטפורמות הדיגיטליות של התאגיד וגם בשידורי הטלוויזיה של כאן 11. טנא מסביר, שהתוכן נחלק לארבעה סוגים: הסברה, דוקו המתעדים את המציאות בארץ תחת משבר, תוכן גולשים לא מסונן, המאפשר הצצה לחייהם של ישראלים בימים אלו, וכמובן גם קצת הומור. לדברי טנא, הסרטונים זכו בחודש שעבר לחשיפה של 28 מיליון צפיות בעמוד הפייסבוק של כאן 11. מטבע הדברים, הפקת התוכן הדיגיטלי מבוססת על מערכות טכנולוגיות, מידע באתרים השונים ואפליקציות כגון אפליקציית כאן 11 הפופולארית. אחד משיאי הפעילות, המשלבת טכנולוגיה ותוכן, אומר טנא, היא העברת משחקי המונדיאל שניתנו לצפייה בטלפונים החכמים. בשנה שעברה, הפרויקט המרכזי שהחטיבה יזמה הוא הנגשת האירוויזיון לאוכלוסיות שונות, כולל שפת סימנים. כמו כן, חטיבת הדיגיטל מנגישה מדי ערב את מהדורות החדשות לאזרחים ותיקים בשידור מקביל, חי, ביו-טיוב, שהם מפשטים את הטקסטים של המהדורות לשפה שאותן אוכלוסיות יכולות להבין, בצורה קונגנטיבית. "למיזם הזה", מציין טנא, "יש חשיבות מיוחדת דווקא כעת בתקופת הקורונה, משום שהוא מסייע להם להבין מה קורה וגם להבין את ההוראות וההנחיות. פרויקט ההנגשה נעשה בשיתוף עם קרן רודרמן - קרן פילנתרופית פרטית של משפחת רודרמן, והיא פועלת בשני תחומים עיקריים: שילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים, וחיזוק הקשר של ישראל עם הקהילה היהודית". הקורונה אילצה את החטיבה גם להתאים את עצמה להנחיות משרד הבריאות, מבחינת כוח אדם. "נוצרה סביבת עבודה מרחוק, מבוססת ענן, לאותם עובדים שנוכחתם אינה חיונית לתפעול השידורים", אומר טנא. טנא מציין גם, כי כל הפעילות של החטיבה נעשית בשיתוף פעולה של אנשי ה-IT בתאגיד, שהם חלק מחטיבת ההנדסה בתאגיד. "העומס הרב על הרשתות קיבל מהם מענה להגדלת עומסים והרחבת הקיבולת של הרשתות ותחזוקת הענן, כדי שהשידורים יתנהלו כסדרם", הוא אומר.

רשות החדשנות הודיעה היום, כי נחתמו המענקים של ועדות המחקר הראשונות של רשות החדשנות לפתרונות למגיפת הקורונה, בסכום כולל של 22 מיליון שקלים. סכום זה הוא אישור ראשון מסך תקציב שאושר לרשות, העומד על  50 מיליון שקלים, הכולל גם הגשות של מוסדות אקדמיים, הגשות ייצור מתקדם, חברות סטארט-אפ וחברות בצמיחה – הרשות שוקלת יחד עם משרד האוצר להגדיל את התקציב לקולות הקוראים. הוועדה בחרה לתמוך בפרויקטים ממגוון רחב של תחומי ההתמודדות עם הקורונה, מתוך התפיסה שההתמודדות עם המחלה צריכה להיות מרובת חזיתות, ולא להתמקד בתחום ספציפי אחד: סנסורים ומערכות ניטור מרחוק של חולים ופתרונות דיאגנוסטיים חדשניים רפואה מרחוק בחולים שהטיפול השוטף בהם נפגע כתוצאה מהמגפה ניטור התפשטות מגיפה והתחסנות אוכלוסייה תשתיות פענוח גנטי לתמיכה בהתמודדות עם המחלה תרופות אנטי ויראליות מערכות רובוטיות לחיטוי מבנים מוצרים תעשייתיים למיגון הגוף והפנים אמצעים לבדיקות נרחבות, כגון: ייצור מטושים ואוטומציה של בדיקות מעבדה היום יוגשו הבקשות לקול הקורא הנוסף (השני) בזירת צמיחה, ומיד לאחר החג ייסגר המועד השני והאחרון של הגשות ייצור מתקדם - גם הוא צפוי להיות באותם סדרי גודל (חברות, תקציבים מבוקשים, היקף מענקים המוקצה לו והתחומים הנ"ל). מטרת הקולות הקוראים הייתה להביא להאצה של פתרונות מרעיון ליישום והשתלבות במגמות מתקדמות להתמודדות עם הנגיף, באמצעות פיתוחים טכנולוגיים או התאמות מוצר מהירות. הדגש ניתן על הרלוונטיות של הפתרון המוצע להתמודדות מיידית עם המשבר, זמן הגעה מהיר לשוק או שיתופי פעולה, המבטיחים המשכיות תפקודית של המשק הישראלי. שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ציין, כי "המסלולים הייחודיים נועדו לרתום את החדשנות והיצירתיות בישראל לטובת פתרונות להתמודדות עם משבר נגיף הקורונה, וכן לשינוי דפוסי העבודה, כך שנוכל להפוך את המשבר להזדמנות עבור שוק ההיי-טק הישראלי. כמו כן, עם דעיכת נגיף הקורונה, בכוונתנו להקצות סכום של 1.5 מיליארד שקלים נוספים, במסגרת תוכנית להאצת המשק ולתמרוץ הענף, דבר שיסייע לצמיחה ולפיתוח הכלכלה הישראלית". [caption id="attachment_308185" align="alignnone" width="600"] שר הכלכלה, אלי כהן. צילום: יח"צ[/caption] ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר, כי "כל אחד מהפרויקטים שנבחרו חדשני בתחומו. קיבלנו כבר יותר מ-750 בקשות, רבות מהן טובות - בשל הביקוש הגבוה הוועדה נאלצה לוותר על פרויקטים איכותיים נוספים". [caption id="attachment_314190" align="alignnone" width="600"] ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה. צילום: רשות החדשנות[/caption]