300 מסכות המשמשות להתגוננות מפני נגיף הקורונה נתרמו בימים האחרונים לבית החולים אסותא באשדוד. עד כאן אין שום דבר ייחודי בכך, אלא שהמסכות האלה נוצרו באמצעות מדפסות תלת מימד.  הדפסת המסיכות בבית החולים אסותא באשדוד. צילום: אסותא מדובר בחלק מיוזמה של קבוצת ישראלים שהתגבשה באחרונה והקימה קבוצת פייסבוק בשם 3D Vs Corona. משתתפיה מגיעים מכל הגילאים והמקצועות, והמשותף להם הוא היותם בעלי מדפסת תלת מימד והרצון שלהם לתרום בעת הזו למערך הרפואה בישראל. היזמים פנו לבית החולים אסותא באשדוד, וביקשו לספק ולתרום ציוד מגן, ובעיקר מסכות מיגון, למחלקת הקורונה. פנייתם התקבלה בברכה, ובימים האחרונים התקבל משלוח ראשון של מסכות, שכבר נעשה בו שימוש. [caption id="attachment_314311" align="alignnone" width="600"] התוצאה הסופית. צילום: אסותא[/caption] ד"ר אסף פרץ, מנהל מחלקת הקורונה באסותא אשדוד, אמר כי "כמות חולי הקורונה בכל רחבי הארץ הולכת וגדלה, והאתגרים העומדים לפתחנו גדלים עימם. צוותי הרפואה, בכל הארץ, עושים לילות כימים למען החולים, בטח בעת הזו. ההתגייסות ההמונית של עם ישראל, ובטח של אלה המבקשים לספק לנו עוד ציוד מגן מכספם ועל חשבונם, מחממת את ליבנו".

לפני כמה שבועות, בטרם משבר הקורונה פרץ לחיינו, איתרע מזלי ונסעתי לארצות הברית. לכאורה, התמזל מזלי - נסעתי לבקר את הבן שלי, שלא ראיתי זמן מה. אלא שלא כך, בגלל "חוויית" החזרה ארצה. זה התחיל בחמישה-שישה ביטולי טיסות, בגלל המצב, של אל על, אמריקן איירליינס ויונייטד איירליינס. בתחילת השבוע נקבעה לי טיסה מניוארק חזרה לתל אביב. הגעתי לשדה התעופה והופ, שעתיים לפני הטיסה ביטלו אותה, ושלחו אותי למלון ליד נמל התעופה. אחרי שני לילות הצלחתי לעלות על טיסה מניוארק, שתחזיר אותי לארץ שלי. איזה כיף. יש לי בית עם שישה חדרים, וחשבתי לעצמי שהבידוד יכול להיות די נוח. אבל לא... ממשלת ישראל התעקשה לשלוח אותי ל-"חופשת" בידוד בבית מלון, כי כנראה היא לא מאמינה לי שאעמוד במילה שלי ואכן אקיים את הבידוד (יש לה סיבה, לא?). בסדר, לא נעלבתי. זרמתי. הייתי מעדיפה להיות בביתי ולישון במיטתי, אבל כל עוד יש מלון עם אוכל, מצעים נקיים, טלוויזיה ואינטרנט - הכל בסדר. אני לא צריכה מכון כושר, ג'קוזי, בריכה או תנאי לוקסוס אחרים. בעוד כמה חודשים, חשבתי לעצמי, זה יהיה סיפור ששייך להיסטוריה המשפחתית, שנזכור אותו בחיוך. חדר? חדרון. אינטרנט? בכאילו. וגם: "אוכל" מה שקיבלתי הוא חדר בגודל זעיר, עם תשעה צעדים מהחלון לדלת הכניסה, שעוברים אותם תוך כדי עקיפת מכשולים. אתם יודעים מה? יאללה, בסדר. גם על זה אני זורמת. אבל מה עם האינטרנט? הבטיחו אינטרנט. ובכן, קיימו, אבל רק בכאילו. מופיעה אפשרות חיבור לרשת, אבל זה לא עובד. מזל שיש לי מכשיר סלולרי וכבל, ואני יכולה להשתמש בו כנקודה חמה. גם כאן - יאללה, בסדר. עברו להן שעתיים שלוש, והבטן עשתה את שלה. בדיוק שמעתי את רעש הרגליים של מי שהביא את המנה שלי לפתח דלת חדרי. בידוד, כמו שאמרנו. פתחתי את הדלת ונתגלה לעיניי "אוכל". כלומר, לא אוכל, אלא גועל נפש. הייתי שמחה לקבל קורס על איך אפשר לקלקל מוצרים פשוטים כמו עוף ותפוח אדמה, להפוך אותם לעיסה ועוד לקרוא לזה "ארוחה". באמת, כישרון בישול מיוחד במינו. זרקתי את השקית כולה היישר לפח, והסתפקתי במצה ובחצי חפיסת שוקולד שקניתי בדיוטי פרי. כיף לי, חשבתי לעצמי, יש לי תירוץ לאכול שוקולד... זה צורך קיומי, לא? הגיעה לה שעת בין הערביים. בין לבין, חשבתי לעצמי: בטח קרתה איזו טעות או רשלנות, מישהו עלה על זה וזה יתוקן בארוחת הערב. אלא שהמציאות הייתה אחרת: הם שלחו את אותה עיסה. ניתן היה לצפות שהם לפחות יחליפו את המנה, יתנו משהו אחר. אלא שלא היה כל שינוי מארוחת הצהרים. גם הפעם, העיסה עשתה את דרכה לפח. הלך גם החצי השני של חפיסת השוקולד. ציפיתם שיהיה מדחום במלון למבודדי קורונה? טעיתם! ולא רק אוכל: לפתע הרגשתי מוזר, שקר לי ואולי יש לי חום. צלצלתי לקבלה ושאלתי אם אפשר לקבל מדחום. קיבלתי תשובה שלילית. כיום יש מדחומים חד פעמיים, והיה מצופה ממדינה שמשכנת את השבים מחו"ל במלון לספק להם כאלה, ואם לא - אז מהמלון עצמו. ובכן, לא. התקשר אליי הבחור הנחמד מפיקוד העורף והסביר לי שבכל מקרה שנדרש טיפול רפואי או פגישה עם רופא, אני צריכה לפנות לקופת החולים שלי ויזמינו לי אמבולנס לבית חולים. מאיפה? איך? מה? מי? מו? לא הצלחתי להבין. לא הצלחתי להבין גם למה כל הטרטור הזה כשמדובר במקרה של קור ואולי חום קל, אבל שיהיה. ויתרתי. בינתיים אין לי שום סימנים של קורונה, והטרטור הזה מיותר מבחינתי. חוץ מזה, הגיעו אנשי מגן דוד אדום ועשו לנו בדיקת קורונה, כך שאם חלילה חטפתי - כבר יודיעו לי. טפו טפו טפו. מה עם לישון? הרי מצופה שבמלון יהיו תנאים סבירים לשינה. אז לא, אם כי הפעם לא באשמת המלון עצמו: בדיוק כשכבר כמעט נרדמתי, אחרי עוד לילה של ג'ט לג, התחילו רעשים מוזרים מול החלון שלי, של הפעלת כלים כבדים. מסתבר שיש אתר בנייה מול החלון, שלא פעל בחג, ולכן לא הייתי מודעת לקיומו. על הבוקר התחילה שם העבודה במרץ. ביקשתי מהמלון לעבור חדר. לזכותם ייאמר שהם לא התווכחו וכעבור כמה שעות הודיעו לי שיעבירו אותי לחדר אחר, בצידו האחר של המלון, אבל יותר קטן. יאללה בסדר, אמרתי לעצמי, העיקר בלי הרעש מחריש האוזניים הזה. בינתיים כבר חלפו להן כמה שעות, ואני עדיין באותו החדר. הקצב של פיקוד העורף... לסיכום, כולם נורא נחמדים והכוונות באמת טובות ומוערכות, אבל כמו שאומרים, הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, לא? ומה לגבי הבריאות? ובכן, קמתי עם הרפס, אבל לפי מה שקראתי, הרפס הוא לא תסמין של קורונה. האם יש לי קורונה? בשביל זה צריך לחכות לתוצאות הבדיקה.

מספר ארגוני בריאות גדולים בעולם, ביניהם רשת בתי חולים גדולה באיטליה והתאגיד הכלכלי של ניו-יורק, יצרו קשר בתקופה האחרונה עם סטארט-אפים וארגוני בריאות בישראל, כדי לבחון פתרונות שיושמו בארץ לטובת המאבק בקורונה. החיבורים נוצרו בין היתר בעקבות שתי ועידות וידיאו (וובינרים) שיזם ד"ר אראל מרגלית, יו"ר קרן JVP. הוועידה הדיגיטלית האחרונה נערכה לפני ימים אחדים וכללה סדרת מפגשים וירטואליים תחת הכותרת Corona Wakeup Call. הקרן הירושלמית יצרה את הוועידות הללו במטרה לייצר חיבורים ושיתוף ידע ומידע בין מדינות, ערים, ארגונים ומערכות בריאות הנאבקים בקורונה. בעקבות הוובינרים נוצרו חיבורים בין חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד וממכון וייצמן, בין רשת של בתי חולים מאיטליה לשיבא, והתאגיד הכלכלי של ניו-יורק ביקש ללמוד מהמודלים של שיבא, מכון וייצמן, המכון הביולוגי, סטארט-אפים שפועלים בתחום ה-Remote care ועוד. "ההיי-טק הישראלי, שמסייע באופן משמעותי למאבק במחלת הקורונה בארץ, מצטרף ליוזמה לסייע למערכות בריאות ברחבי העולם", אמר מרגלית. "זה יכול להיות אחד העוגנים שיחזירו את הענף לצמיחה". לדבריו, "אנחנו רואים התעניינות גדולה מאוד מצד מדינות, ארגונים רפואיים ויזמים בטכנולוגיה ובפתרונות הישראליים. שיתוף הפעולה בתחום זה הוא אחד השינויים שצפויים להיות בעולם אחרי הקורונה. מדינות הבינו שהן לא יכולות להיות מבודדות, ורק שיתוף פעולה בין גורמים יכול להביא לפתרון". [caption id="attachment_287636" align="alignnone" width="600"] ד"ר אראל מרגלית, יזם ומייסד קרן JVP. צילום: איגור פרבררוב[/caption] פרופ' אלחנן בר-און, ראש המרכז לרפואת אסונות בשיבא, אמר בוועידה כי "הקו שלנו הוא לנטר ולטפל בחולים ובצוות. הגברנו את השימוש בטלה רפואה ו-וידאנו שהצוותים עובדים בקבוצות קטנות קבועות". הוא הוסיף כי בית החולים משתף ידע עם הרשות הפלסטינית. גל גורן, מייסד ומנכ"ל טמי, שמפתחת רובוט אישי בשם זה שיודע לטפל בחולים באופן אוטונומי ומונע את הצורך באיש צוות רפואי, דיבר מסין. הוא אמר כי "יש לנו יכולת להקטין משמעותית מגע בין החולה לרופא. כל בית חולים יכול להטמיע את המוצר שלנו וכך להקטין את המגע האנושי. אנחנו כרגע בהונג קונג, יפן, קוריאה וארצות הברית - ובקרוב גם בישראל". רום אליאז, יו"ר סונוביה, הציג פיתוח של בד אנטי בקטריאלי, שאיתו מייצרים חלוקים, לבוש רפואי וסדינים. הבד פותח בשיתוף פעולה בין מדענים ישראלים ואירופיים. מתן מלמד, מייסד ומנכ"ל תרמוגייט, שהפיתוח שלה מודד חום בתוך שניות, על בסיס זיהוי פנים בכניסה למקומות ציבוריים, טען כי "אנחנו מסייעים לבטיחות במקומות הומי אדם והטכנולוגיה שלנו תהיה משמעותית למציאות החדשה ליום שאחרי".  צילום ועריכת וידיאו: אלי מנדלבאום בין הדוברים מחו"ל היה חבר הפרלמנט האיטלקי מטיה מור, שאמר כי "מה שאנחנו צרכים לעשות עכשיו זה לחבר חדשנות לנגיף". ראול בלנקו דיאז, מזכ"ל תעשייה ורכש במשרד הכלכלה של ספרד, האחראי על הציוד הרפואי במדינה, אמר כי "כדי שנוכל לספק לעצמנו את מה שאנחנו צריכים לייצר בתעשייה המקומית, אנחנו חייבים את שיתוף הידע עם מדינות כמו ישראל". דברים דומים אמר איגור נוגואיירה קאלבט, נשיא הסוכנות הברזילאית למסחר ותעשייה. "אנחנו צריכים פתרונות טכנולוגיים לניטור וניהול של מניעה של התפרצות מחלות. יש לנו אוכלוסייה חלשה ומרוחקת, וזה יסייע לטפל גם בה". כנס Corona Digital Health מנהלי חברות סטארט-אפ ישראליות, רופאים ומנמ"רים מהמגזר הרפואי ישתתפו בכנס הווירטואלי Corona Digital Health של אנשים ומחשבים. בין השותפים לכנס: מכון היצוא, רשות החדשנות, JVP, חממת eHealth Ventures ועוד. מטרת הכנס היא להציג את הפתרונות כחול לבן שמסייעות למערכות הבריאות בארץ להתמודד עם הקורונה. הוא יכלול הרצאות וידיאו וישודר בשידור חי בהמשך החודש. פרטים נוספים - בהמשך.

אמזון תרמה 300 אלף דולר - יותר ממיליון שקלים - לשירותי בריאות כללית, לטובת המאבק בנגיף הקורונה, כך מסרה החברה היום (ה'). מתן התרומה בוצע דרך הקרן לבריאות ישראל, ארגון הידידים של שירותי בריאות כללית בארצות הברית. "התרומה היא חלק מהמאמצים המתמשכים של אמזון לתמוך בעובדים, בלקוחות ובקהילה בישראל וברחבי העולם", נמסר מהחברה. היא נועדה לרכישת ציוד וטכנולוגיות מצילי חיים עבור צוותים רפואיים ומטופלים במהלך מגפת הקורונה, ותשמש את ארגון הבריאות הגדול במדינה לרכישת מסכות, מכשירי ECMO - המשמשים לחמצון דמם של מטופלים - וציוד נוסף. "אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת, שלא הכרנו כמותה", אמר פרופ' אהוד דוידסון, מנכ"ל שירותי בריאות כללית. "אנחנו עובדים סביב לשעון לטפל בחולי קורונה, להגן על הצוותים הרפואיים ולהילחם בנגיף. תמיכתה של אמזון בשעה קריטית זו מאפשרת לנו להמשיך בעבודה מצילת חיים זו". ברחבי העולם, אמזון מסייעת למתן מענה לנגיף הקורונה בין השאר באמצעות השקת מערכת AWS Diagnostic Development Initiative, שתומכת במחקר ובפיתוח של בדיקות מהירות ומדויקות. כמו כן, חברת הענק הקימה קרן סיוע לשותפים, כגון נהגים ועובדים עונתיים, המתמודדים עם קשיים כלכליים או נמצאים בבידוד, והיא תורמת לארגוני סיוע שונים ברחבי אירופה לתמיכה בנפגעים מהמגפה. לפני ימים אחדים, ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון ומעשירי העולם, תרם 100 מיליון דולר לארגוני צדקה בארצות הברית המספקים שירותי הסעדה למובטלים במדינה בשל המשבר. התרומה האישית של בזוס ניתנה לארגון פידינג אמריקה - עמותה שפועלת משיקגו ומפעילה יותר מ-200 בתי תמחוי בארצות הברית.

"נגיף הקורונה מחייב אותנו להיערכות שונה לחלוטין מעבודת היום יום. הדבר בא לידי ביטוי בכמה אופנים עיקריים", כך אמרה ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו. שכטר דיברה במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך בטרם החג, פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. "עשינו את כל הנדרש על מנת לאפשר את עבודתם של המנהלים ועובדי העירייה מהבית", אמרה שכטר. "בנוסף, הייתה לנו ההזדמנות להכניס כלי שיחת ועידה בווידיאו לעירייה. כך, כל אחד מהמנהלים יושב בחדרו ומנהל באמצעותו הערכות מצב וקבלת החלטות, מבלי לסכן האחד את השני בהידבקות". "פיתחנו לוח מחוונים שמוזן מנתוני משרד הבריאות ומראה את כל המקומות בעיר שבהם היו אזרחים חולי קורונה. עוד אנחנו מציגים בכל אחד מהאזורים כמה אחוזים מהאוכלוסייה הם מבוגרים, ובאמצעות כלי זה אנחנו מאפשרים תהליכי קבלת החלטות למנהלי העירייה", ציינה.  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון שכטר הוסיפה כי "בנינו יכולת לדווח למוקד 106 על בית עסק שפתוח בניגוד להנחיות. הנתונים מוצגים בזמן אמת, כדי לקבל את אוסף כל האירועים הרלוונטיים לקורונה". היא סיכמה באמרה כי "אלה בהחלט ימים מטורפים, אבל אנחנו חווים יצירה בתרומה שלנו לציבור התושבים". צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל, אמר במפגש כי "המצב שפקד אותנו הביא עימו אתגרים חדשים. אנחנו מקבלים המון פניות מלקוחות ומראים להם את האסטרטגיה הנכונה לפעול לפיה, לטובת המשך העבודה השוטפת מהבית, תוך התבססות על אפליקציות ענניות ועבודה בפלטפורמות שיתופיות, מציאת מסמכים ומענה לאובדני נתונים ומחשבים. זאת, כי נוצרת מסה מטורפת של מידע שצריך לנהל גם כשאנו לא בארגון". "לקוומוולט", אמר, "יש יכולת לגיבוי של עמדות הקצה - של כלל המחשב או חלקים ממנו. כך ניתן לעמוד במדיניות הגנת הנתונים של הארגון עם הלימה לרגולציות". לדבריו, "אנחנו מעניקים גישה למידע מכל מקום, בכל עת ומכל מכשיר - לרבות לטלפון הנייד, עם שירות עצמי לשחזור ולעריכת המידע, תוך אבטחת מידע והצפנה לעותקי הגיבוי". מארבי הוסיף ש-"מענה נוסף הוא במעבר לענן, שם הלקוח הוא האחראי לניהול המידע, לרבות גיבוי, שחזור והגנה - במקרה של מתקפה או אובדן. יש לנו יכולות הגנה וניהול של אפליקציות ענניות, לרבות Office 365, עם גישה מלאה לכל השירותים של הלקוח, לטובת שחזור מהיר ומלא". "עוד מענה", ציין, "הוא להגנה מפני מתקפות כופרה. אנחנו עושים זאת בכמה דרכים: מיכון וניטור המידע המגובה שלא זוהם; ניטור באופן רציף של תהליכים ומשתמשים; וקריאות על המידע, תוך התראות על חריגים. אנחנו מזהים את הנוזקות בצד הקליינט, עם מלכודות הדבש, ניתוק המידע ומידור האזור - למניעת התפשטות הנוזקה ובלי לשלם כופר להאקרים. אנחנו ממשיכים פרויקטים בצורה שוטפת וממשיכים לתמוך בלקוחות".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA, אמרה כי "דרך הסיפור שלנו, כארגון שהוא קלאוד נייטיב, שממשיך לעבוד ולתפקד בתקופה מאתגרת זו, ניתן לראות כיצד אנחנו עוזרים ללקוחות". "יתרונות הענן באים לידי ביטוי במציאות החדשה", הוסיפה. "הענן מאפשר להעצים יכולות עסקיות, להוריד עלויות במהירות, להגדיל ולהקטין את צריכת משאבי המחשוב, לענות לצורך בעבודה מקוונת מרחוק ולהטמיע פתרונות חדשים". "אול קלאוד היא חברה שנולדה וצמחה בענן", ציינה רובין. "כל ההיצע שיש לנו לעובדים וללקוחות מבוסס ענן ולכן, יכולת ההסתגלות שלנו לעבודה מרחוק הייתה מהירה יותר. לפני כמה שבועות סגרנו בהדרגה את הסניפים ברחבי העולם והעברנו את העובדים לעבודה מרחוק. עמדנו באתגר בלי פגיעה עסקית בלקוחות. לכולם יש גישה מאובטחת לכל המערכות". כללית, אמרה, "ארגונים עסוקים בבנייה של אסטרטגיית הישרדות מהמשבר ושוקלים את הענן כמרכיב עיקרי, כדרך חסכונית לניהול אזורים עסקיים משמעותיים. אני מאמינה שאותם ארגונים שיאמצו את הענן - הם שיובילו בעתיד". רובין סיכמה באמרה כי "אנחנו מסייעים לארגונים עם מגוון פתרונות ושירותים לעבוד מרחוק - החל משולחן עבודה מרוחק עם הגדרה שלו, עבור בניצול תחנות עבודה מבוססות ענן וכלה בסביבות מחשב וירטואליות שניתנות להגדרה במהירות. נתוני הארגון נגישים אך מאובטחים, ללא יכולת הפרת המדיניות. אנחנו מסייעים לניתוחי נתונים לטובת קבלת החלטות מושכלת, ועוזרים לארכיטקטורה ולעיצוב מחדש של ה-IT, כדי לצלוח את המשבר - במהירות, באופן מאובטח ובעלויות פחותות".

משבר הקורונה ממשיך לתת את אותותיו על עולם הטכנולוגיה, ובכלל זה על שוק הסלולר. ההתפתחות האחרונה היא ה-iPhone החדש של אפל, שמגיע במחיר נמוך יותר ממרבית האייפונים האחרים שהיא השיקה - 399 דולר. ניתן יהיה להזמין את המכשיר, שהוא גרסה חדשה של ה-iPhone SE, מהאתר של אפל החל ממחר והוא צפוי להגיע ללקוחות החל מה-24 באפריל (בארצות הברית). מדובר במכשיר שמחירו נמוך ב-50 דולר מזה של האייפון הזול ביותר שאפל מכרה עד כה, ה-iPhone 8, שבאותה ההזדמנות החברה תחדל מלמכור אותו. זאת, לעומת רבים מהאייפונים האחרונים שלה, שהושקו במחיר בן ארבע ספרות - בדולרים, ופחות משני המכשירים האחרונים שהחברה הוציאה: ה-iPhone 11, שהמחיר המומלץ שלו הוא 699 דולר, וה-11Pro Max, בעל תג של 1,099 דולר. יש לציין המחיר זהה לזה של ה-SE הראשון שהושק - ב-2016. ה-iPhone SE החדש הושק באירוע וירטואלי - דבר שמקובל בעולם הטכנולוגיה מאז פריצתה של הקורונה. הוא מגיע בצבעים שחור, לבן ואדום. המסך שלו קטן יותר מזה של מכשירי ה-iPhone 11, ועומד על 4.7 אינץ' לעומת 6.1 אינץ', אבל הוא מגיע עם אותו מעבד המוטמע ב-11Pro Max, ה-A13 Bionic. מדובר במעבד בעל שמונה ליבות, ואפל מתהדרת בכך שהוא יכול לבצע חמישה טריליון פעולות בשנייה. המכשיר מגיע עם מסך רטינה HD ו-וידיאו באיכות של 4K. שחרור נעילת המסך מבוצע באמצעות כפתור ה-TouchHD ולא באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים, שרבים ממשתמשי הסמארטפונים כבר התרגלו אליה. עובדה זו, בתוספת המסך של המכשיר, שבניגוד למגמת הגדילה דווקא קטן יותר מהמכשירים הקודמים, עלולים להרתיע קונים מסוימים מלרכוש אותו. נקודה בולטת נוספת לרעת המכשיר, כאשר גם כאן אפל לא עונה למגמה בשוק המובייל, היא העדר הקישוריות שלו לדור החמישי. גם אורך חיי הסוללה שלו לא גבוה במיוחד - 1,821 מילי-אמפר לשעה, כמו ב-iPhone 8. עם זאת, ה-iPhone SE החדש כולל אפשרות להטענה אלחוטית. המכשיר מגיע עם מצלמה רחבה, אפשרות לייצוב התמונה ואוטו פוקוס מהיר יותר בתאורה חלשה. הוא כולל אפשרויות לכוונון התאורה ומצב דיוקן. לצד השקת המכשיר החדש, אפל הודיעה באירוע אמש כי היא מסבה את התרומה של חלק מההכנסות שלה במסגרת פרויקט ה-Red, שעד כה עברו למלחמה באיידס, לטובת המאבק בקורונה. זאת, עד ל-30 בספטמבר הקרוב. הפריטים שנמכרים במסגרת הפרויקט הם, למשל, עזרים כמו כיסויים למכשירי iPhone או רצועות Apple Watch. פרויקט Red הוא שותפות של חברה בשם זה לא רק עם אפל, אלא גם עם תאגידי ענק אחרים, דוגמת נייק וסטארבקס, שבדרך כלל נועד על מנת לאסוף כספים למען המצחמה בהתפשטות האיידס באפריקה.

נפח התנועה בישראל ירד בחודש שעבר ובחודש הנוכחי (עד ה-10 בו) ב-69% - תוצאה ישירה של משבר הקורונה ומגבלות התנועה שהממשלה הטילה בעקבותיו. מדובר בנתון נמוך יותר מהממוצע העולמי של הירידה, שעמד על 60% (לעומת הנתון שנרשם בין ה-11 ל-25 בפברואר). תל אביב בולטת במיוחד בהקשר זה - מאז הטלת המגבלות נרשמה ירידה של 73%. כמו כן, בחג הראשון של פסח, במהלך הסגר, נרשמה ירידה של כ-96% בתנועה לעומת הנתון המקביל לפני הטלת ההגבלות. ביום של ליל הסדר הנתון עמד על יותר מ-80%. [caption id="attachment_314294" align="alignnone" width="600"] מקור: Waze[/caption] יצוין כי ב-Waze מחשבים את כמות הקילומטרים ש-130 מיליון משתמשי החברה ברחבי העולם נסעו. זה לא אומר בהכרח שפחות נוסעים ונהגים עלו על הכביש, אבל מדובר בנתון שבהחלט מיטיב עם איכות הסביבה. הירידות התלולות ביותר נרשמו בספרד - אחת המדינות שהכי סובלות מהקורונה - ובמלזיה, כאשר בשתיהן, בעוד שבתחילת מרץ כמות הקילומטרים שגמעו משתמשי החברה מדי יום הייתה מעט גדולה יותר מהממוצע, ב-9.4 היא הייתה נמוכה ממנו בעשרות אחוזים. ירידות בולטות נרשמו גם באיטליה ובצרפת, בעוד שבארצות הברית הייתה ירידה משמעותית, אבל מתונה יותר. [caption id="attachment_314295" align="alignnone" width="600"] מקור: Waze[/caption] Waze השיקה באחרונה דף נחיתה ייעודי למגפה, וקוראת לממשלות ברחבי העולם לשתף מידע ונתוני מיקום של מרכזי בדיקה רפואיים ומרכזי חירום לחלוקת מזון, כדי לעזור לשפר את המפות עבור המשתמשים. כמו כן, היא השיקה פיצ'ר שעסקים יכולים באמצעותו להודיע שהם מאפשרים איסוף עצמי ולקבל תג בולט בהתאם.

הממשלה תתכנס היום (ה') אחר הצהריים לדיון ראשון בנושא גיבוש אסטרטגיית היציאה מהמשבר, או, כפי שמגדירים זאת במשרד הבריאות, חזרה לשגרה בצל הקורונה. אחד הנושאים שיועלו לדיון הוא החזרת ענף ההיי-טק לעבודה כמעט מלאה, בכפוף להנחיות משרד הבריאות ולשמירה על בריאות העובדים. להחלטת הממשלה בסעיף זה, תהא אשר תהא, יש חשיבות לא רק לענף עצמו ולעשרות אלפי עובדיו, אלא למשק כולו. אמנם, ענף ההיי-טק הוחרג בהחרגה מסוימת כבר בתחילת המשבר, כאשר הותר לו להמשיך להחזיק ב-30% מהעובדים במקומות העבודה, בניגוד להגבלה הכללית, שעמדה על 15%, אבל עדיין, הנתון הזה רחוק מלהיות משביע רצון, ומשפיע על כושר הייצור ועל היקף העבודה של חברות רבות. אלא שזו לא הסיבה היחידה מדוע על הממשלה לשחרר את ההיי-טק - ומיד. שורה של נורות אזהרה בתחילת החודש פרסמה רשות החדשנות את הדו"ח השנתי שלה ל-2019. הדו"ח מתאר אמנם את השגשוג של הענף במונחים של גיוסי הון, יצוא של 45.8 מיליארד דולר וגידול קל בהיקף המועסקים בו, אבל לצד זה הוא מכיל כמה נורות אזהרה, שאם הממשלה לא תשכיל להחזיר את הענף לתפקוד מלא ובאופן מידי, הן יהפכו למציאות שספק אם ניתן יהיה להחזיר לאחור. האזהרה הראשונה מדברת על חברות סטארט-אפ צעירות, בשלב הסיד. אלה חברות שקרנות הון-סיכון לא מרבות להשקיע בהן והן פונות למקורות גיוס חלופיים, למשל לאנג'לים. אלא שכבר ב-2019, לפני שמשבר הקורונה פרץ לחיינו, חלה ירידה משמעותית בהיקף הגיוסים ממקורות אלה. כעת, בזמן המשבר, סיוע לחברות הללו הוא קריטי הרבה יותר. המשך השבתה של המשק ומניעת חזרה לעבודה מלאה תהווה מכת מוות ללא מעט מהן, שמן הסתם הרזרבות הכספיות שלהן אינן גדולות והקרנות, האנג'לים והבנקים לא ממהרים לעמוד לצידם. אזהרה נוספת שכלולה באותו דו"ח, ומודגשת כמה פעמים, היא ירידה מתמשכת מאז 2013 ביצוא הסחורות. היצוא בענף ההיי-טק הוא בעיקר בתחומי הסמיקונדקטורים, האלקטרוניקה, השבבים והתרופות. לירידה זו יש סיבות שונות, אבל אף אחת מהן לא מצדיקה השלמה עם המציאות הזאת. המשך השבתה של מפעלים אלה רק יחריף את המצב, שלדעת הרשות הוא גם ככה מדאיג. יש לתת את הדעת גם לעובדה שבתקופה של משבר עולמי, השיקולים של חברות רב לאומיות, שהן חלק גדול מהענף, היכן למקם מרכזי מחקר ופיתוח חדשים ולהמשיך להפעיל קיימים – משתנים לחלוטין. [caption id="attachment_314299" align="alignnone" width="600"] האם בירושלים רואים מספיק את נורות האזהרה? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] "ההיי-טק הוא כבר לא הקטר של המשק" נורת אזהרה נוספת, ובולטת במיוחד, שעורכי הדו"ח מציינים היא כזו שעד היום לא נדלקה: "ההיי-טק הוא כבר לא הקטר של המשק והיצוא שלו, אלא הוא דומה לסקטורים אחרים", הם כותבים. "הקטר הפך להיות אחד הקרונות ברכבת של המשק". עוד הם מציינים שאותו קרון "מבוסס יותר על מו"פ, כי יצוא הסחורות יורד". ויש עוד מרכיב חשוב: העובדים, שרבים מהם הוצאו לחל"ת או פוטרו. לצד זאת, יש לקחת בחשבון את המחסור הקבוע בכוח אדם, שממנו סובל ענף ההיי-טק גם בימים "רגילים". אולם, מעז יכול לצאת מתוק: העובדה שבעקבות המשבר, אלפים יצטרכו לחפש עבודה, היא הזדמנות חד פעמית שיש למדינה (ולחברות) לאתר את האנשים הנכונים לענף ההיי-טק, לערוך להם הסבות ולשלב אותם בו. זה יכול לתת מענה גם לאתגר אחר, של שילוב מגזרים שעד היום לא שולבו בענף מספיק: החרדים, הערבים, הנשים ועוד. אם כל הסיבות שנמנו כאן לא מספיקות לממשלה כדי להחליט שההיי-טק יהיה קטר וראשון גם בחזרה לעבודה שגרתית מלאה, הנה עוד אחת, שידועה לכולם, ובוודאי לראש הממשלה ולגורמי המקצוע הרלוונטיים: ההיי-טק הישראלי מוביל בעולם בכל מה שקשור לפתרונות בתחומים רלוונטיים מאוד למשבר - הבינה המלאכותית, הסייבר וכמובן הבריאות הדיגיטלית. עוד לפני הקורונה, כשליש מתקציב רשות החדשנות הופנה לבריאות הדיגיטלית, ועם היציאה מהמשבר היא צפויה להגדיל אותו ולהפנות עוד משאבים לקידום התחומים שהוזכרו כאן. השורה התחתונה: ענף ההיי-טק, ובתוכו ה-IT, חייב לחזור לפעילות מלאה ויפה שעה אחת קודם. יש לעובדיו את כל הנתונים שלא מתנגשים עם השיקול הבריאותי ועמדת משרד הבריאות: חלק ניכר מהם הם צעירים, מה גם שחברות ההיי-טק ומרכזי הפיתוח ערוכים על מנת לארגן מחדש חלק ממקומות העבודה, כך שיתאימו להנחיות בדבר הריחוק הנדרש וההתגוננות מפני הנגיף. עובדי ההיי-טק ימלאו אחר ההוראות לחבוש מסיכות, לבצע בדיקת חום בכל יום ואם יש צורך, חלק מהם יוכלו לעבוד מהבית. המשך השבתת הענף, על כל מרכיביו ועל כל האקו-סיסטם שלו, עלול לגרום לכך שלא רק שההיי-טק לא יחזור להיות הקטר של המשק, אלא שהקרון הזה ירדו מהפסים, ובעקבותיו ירדו קרנות רבים נוספים, שלא לומר הרכבת כולה.