זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
13/05/20 15:20
12.07% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"המשפט 'מי שטורח בערב שבת - אוכל בשבת' הוכיח את עצמו בשדה ה-IT בתקופת משבר הקורונה. השקעות עבר טכנולוגיות שביצעו ארגונים הביאו לכך שביום פקודה, הייתה להם היכולת להעביר אלפי עובדים למודל עבודה מרוחק, מהבית, בלחיצת כפתור", כך אמר חיים אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של כלל ביטוח.
אינגר מעיד, בראש ובראשונה, על החברה שבה הוא מועסק. בראיון לאנשים ומחשבים הוא סיפר כי "בעשור הקודם ביצענו פרויקט וירטואליזציה של תחנות קצה, עם פתרון ה-Horizon VDI של VMware. הוא התרחב במהלך השנים והגיע לבשלות טכנולוגית לכל הארגון בשנה שעברה. עבורנו, הפרויקט כאילו נולד לימים טרופים אלה, שבהם חברות נאלצות לסגור את שערי המשרדים שלהן ולהעביר את העובדים לעבודה מהבית. זה מה שעושה את ההבדל בין רציפות להשבתה עסקית: 3,500 עובדי כלל ביטוח עברו לעבוד מהבית באמצעות מערכת זו".
לדבריו, "תשתית Horizon משמשת את כלל ביטוח על בסיס יומי, כך שהמעבר לעבודה מהבית נעשה בצורה חלקה. התשתית נבנתה כבר לפני כמה שנים, והיא מנוהלת ומתוחזקת על ידי צוות התשתיות של החברה, שהעביר אלפי עובדים לעבודה מהבית בלא כל הכנות ובלא כל התקנות". הוא ציין ש-"עם ההודעה של הסגר, אמרנו להנהלה 'אתם רוצים שהעובדים יעבדו מהבית? אין כל מגבלה טכנולוגית', כי היינו ערוכים מראש. העובדים 'כאילו' נמצאים מול המחשב במשרד, ושמרנו על 100% מהיכולות של כל אחד ואחת מהם".
"90% הטמעה של VDI - לעומת 30% ברוב המגזר הפיננסי"
אינגר הסביר כי "בקרב רוב הארגונים מהמגזר הפיננסי, היקף ההטמעה של VDI עומד על כ-25%-30% מכלל העובדים. אצלנו הנתון עומד על 90%. לכן, היינו מוכנים לכל תרחיש. בשל הטכנולוגיה שהוטמעה, מנענו מצב שבו העובד שמבצע את משימותיו מהבית מושבת כשיש הפסקת חשמל בביתו. מדובר בפלטפורמת ענן פרטי, שלא 'מתחשבת' בהפסקת החשמל, כי העובד מקבל מחשב וירטואלי".
הוא ציין כי "התועלות מפרויקט ה-VDI הן צמצום משמעותי בהוצאות כוח אדם על תחזוקת ציוד הקצה והקטנה דרסטית בצורך לרענן את הרכש לתחנות העבודה. כך, יש לנו מחשבים שחלקם בני 11 שנים, 'טיפשים', שלא נדרש לשדרג אותם כי החוכמה היא במרכז, ולא בקצה". בהתייחס להיבט הסייבר, המתבקש, הוא אמר כי "שיפרנו את רמת ההגנה: גם אם חלילה נוזקה חדרה למחשב, מספיק לעשות עדכון והיא מנוטרלת".
אינגר סיכם באמרו כי "יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח, שמח לראות שההשקעות בתשתית הטכנולוגית שביצע בשנים האחרונות ממשיכות להניב פירות, גם במצב החירום שאליו נקלעה החברה. כלל ביטוח המשיכה לפעול בלא כל שינוי - כאילו שאנחנו בימי שגרה".
13/05/20 12:03
8.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברות הזנק רבות חולמות שהטכנולוגיה שלהן תגיע לכל טלפון חכם בעולם. חברה ישראלית שעשתה זאת, כך על פי אנשיה, היא אפס-פלייר (AppsFlyer).
לפני ימים אחדים ערכה אירוספייק ישראל וובינר, שהשתתף בו אלעד ליב, מהנדס פלטפורמות בחברה. הוא סיפר, כי החברה מעבדת, מודדת ומנתחת את הנתונים של קמפיינים שיווקיים בעולם המובייל. לדבריו, הטכנולוגיה שהחברה מציעה נמצאת בשימוש של אפליקציות המותקנות ברבים מהטלפונים החכמים בעולם, נתון העושה את הסטארט-אפ מישראל לחברה המובילה בתחום.
"אנו עוזרים לחברות המפתחות אפליקציות לקבל תובנות עליהן ועל הקמפיין הפרסומי שלהן", הסביר ליב, "ואת התובנות אנו מציגים להן על לוח מחוונים. אנחנו אובססיביים לגבי מטריצות והתראות כדי לשמור על המערכות יציבות ולגלות בעיות עתידיות – בהקדם".
החברה מונה יותר מ-1,000 עובדים ופועלת ב-18 משרדים בעולם. לדברי ליב, "משווקים, שעבודתם מבוססת נתונים, נסמכים עלינו כדי לקבל יכולות מדידה עצמאיות, פתרונות וכלים חדשניים לצמיחת העסק שלהם – ולמקסם את הרווחים שלהם אל מול השקעותיהם. זאת, על ידי הבנה עמוקה לגבי אילו ערוצים, חברות וקמפיינים, מספקים את הסחורה – ואילו לא. אנחנו מספקים ניתוח עבור חברות שרוצות לנטר את הקמפיינים של האפליקציות שלהם, ומאפשרים למפרסמים להבין את המסלול שעובר המשתמש - משלב ההקלקה על באנר מסוים ועד שהמשתמש עוזב את האפליקציה. אנחנו נותנים להם להבין מאיפה המשתמשים באו, מה הם עשו באפליקציה וכמה כסף הם הוציאו".
"הפלטפורמה שלנו", ציין ליב, "מתכללת ומנתחת מאות מיליארדי פעולות במובייל, עבור יותר מ-12 אלף לקוחות ברחבי העולם, בהם אמזון, עליבאבא, קאיאק, פלייטיקה, ויייז ו-HBO. אנו שותף מדידה רשמי של פייסבוק, גוגל, טוויטר, פינטרסט וענקית האינטרנט הסינית טנסנט. עם לקוחותינו הישראליים נמנים בנק לאומי, בנק הפועלים ו-גט".
סביבת ה-IT של החברה, אמר, יושבת על AWS ולצידה נעשית פעילות עם בסיסי נתונים. "כיוון שאנו עושים שימוש במיקרו-שירותים, מסדי הנתונים שלנו מוסתרים בתוך מעטפת השירות. השתמשנו בסוגים שונים – בהתאם למקרה נתון. לצד אירוספייק, היו לנו כמה בסיסי נתונים אחרים. בסופו של דבר הרחבנו את השימוש באירוספייק, כי בסיס נתונים זה הביא לנו הכי הרבה ערך. כך, התקדמנו והקמנו עוד ועוד אשכולות (Clusters), וכיום אנו נמצאים במצב שבו יש לנו בסביבת ה-IT יותר מ-20 אשכולות של אירוספייק".
"אנו מנתחים יותר ממאה מיליארד אירועים ביום", אמר ליב, "שזה מתורגם לטיפול של יותר ממיליון שאילתות בשנייה - ועוד חצי מיליון עדכונים בשנייה. לשם כך, אנו משתמשים בבסיס הנתונים של אירוספייק - על מנת לשמור 250 מיליארד קליקים".
לדבריו, "היכולת של אירוספייק לעשות קריאות במילי-שניות היא יכולת קריטית עבורנו - כי זו פעילות הליבה שלנו, ועל בסיסה אנו נותנים מענה ללקוחות – ועושים זאת בזמן אמת, כי זה מה שהלקוחות הארגוניים הכי רוצים".
ליב סיים בציינו כמה נתונים, לא מפתיעים לדבריו, על השינוי שחל בהרגלי הגלישה בקרב משתמשים בעולם, בשל מגיפת הקורונה. כך, סיכם ליב, "בתקופת הקורונה, נדרשנו להוסיף עוד מכונות כדי לענות לגידול בהורדות. חלה עלייה של 35% בהורדות של אפליקציות בריאות, ביוטי והרזיה; עלייה של 15% בהורדות של אפליקציות קניות; גידול של 15% בהורדות של אפליקציות למשלוחי מזון, וצמיחה של 18% בהורדות של אפליקציות פיננסיות. אנשים שוהים הרבה יותר בבית, והדבר משפיע על הרגלי המובייל שלהם. ישנם מקומות שאנו נדרשים ליציבות, כי לא תמיד אנו יכולים לחזות שיאים, למשל תחרות קריקט חשובה בהודו. אנו נותנים מענה לפיקים באמצעות הקצאות יתר – ובסיס הנתונים של אירוספייק עוזר לנו בכך".
13/05/20 14:36
8.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל בוחנת הוספה של מסננים ב-Play Store שלה, כדי לשפר את תוצאות חיפוש האפליקציות באתר. השינוי כולל הוספה של אפשרויות סינון, שיופיעו בעת החיפוש, כמו, למשל, בחירת עורך, או חיפוש לפי דירוגים.
מאז שהוטמעו לראשונה בחנות ב-2017, השתנו אפשרויות הסינון ב-Play Store, הכוללת מיליוני אפליקציות, וכעת יתווספו המסננים החדשים לאלה הקיימים כבר בעת חיפוש, כמו "חינם" או "אופליין" בחיפוש בקטגוריית המשחקים.
לפי אתר 9to5Google, המסננים החדשים יכללו חיפוש של אפליקציות חדשות, בחירת העורך, דירוג לפי כוכבים ואף שילוב שלהם – מה שיסייע לדלל את התוצאות המוצגות. לפי הדיווח, המסננים החדשים יחליפו את הישנים, ויסומנו בירוק כאשר הם מאופשרים. עוד מדווח האתר, כי השינוי הזה כנראה נמצא בשלב בדיקות ועדיין אינו זמין למשתמשים.
13/05/20 17:27
8.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סייברארק רכשה את Idaptive, חברה מקליפורניה, תמורת 70 מיליון דולר במזומן - כך הודיעה היום (ד') ענקית הגנת הסייבר הישראלית.
הנרכשת פועלת בתחום הזהות כשירות (IDaaS - ר"ת Identity as a Service) ופיתחה פתרון מבוסס ענן לגישה מרחוק מאובטחת. הפתרון, שפועל עם בינה מלאכותית, מאפשר התחברות של מורשה גישה עם זיהוי אחד למערכות שונות - SSO, או אימות רב שלבי - MFA. פורסטר דירגה את החברה כמובילת התחום.
בעקבות הרכישה, סייברארק ו-Idaptive יספקו פתרון מוכלל לנושא ניהול זהויות מבוסס בינה מלאכותית. הפתרון יינתן בגישה מודעת הקשר (Context aware), תוך מימוש תפיסת אמון אפס (Zero Trust), לטובת צמצום הסיכונים בתחום. "נרחיב את היכולות שלנו לנהל ולהגן על ישויות במגוון רמות הרשאה, בסביבות מרובות עננים. כך נאפשר ללקוחות הארגוניים רמת אבטחה גבוהה יותר, שנותנת מענה לריבוי ההולך וגדל של רגולציות", נמסר מסייברארק.
"הגישה המסורתית לא מספיקה"
"ככל שארגונים נעים לעבר סביבות ענן היברידי ומרובות עננים, לטובת מיכון והאצת הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם, מספר הרשאות הגישה הפריבילגיות הקשורות לאנשים, אפליקציות ומכונות, הולך וגדל באופן אקספוננציאלי. כך, הסיכון גדל בהתאם", הסבירו בחברה הרוכשת. "ארגונים נדרשים שכל ההרשאות תהיינה תחת אותם תנאים ומדיניות, בכל הסביבות והמערכות". לדבריה, "הגישה המסורתית לניהול גישה לא מספקת לעתים את רמת האבטחה הנדרשת, כדי למנוע גישה ממי שאינו מורשה לכך. הרשאות גישה חלשות וגנובות מייצרות 80% מהפריצות והפרצות כיום בארגונים".
אודי מוקדי, מייסד ומנכ"ל סייברארק, מסר כי "כאשר אירועי הסייבר נמצאים במגמת עלייה, הארגונים נדרשים לפתרון מוכלל וחדשני, לטובת ניהול גישה מתמשך ומשופר - אל מול יותר ויותר משתמשים. בעקבות הרכישה נציע פתרון בתצורת תוכנה כשירות, שליבתו היא ניהול גישות פריבילגיות. כך, נסייע לארגונים לצמצם סיכונים, לפשט את תפעול האבטחה ולשפר את האג'יליות העסקית שלהם".
תוצאות מעורבות
לצד ההודעה על הרכישה, סייברארק פרסמה את התוצאות העסקיות שלה לרבעון הראשון של השנה. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים והציגה הכנסות של 107 מיליון דולר - מיליון אחד יותר מההערכות בשוק. ההכנסות שלה עלו ב-11.4% לעומת הרבעון הראשון של 2019. עם זאת, היא פרסמה תחזית הכנסות פושרת לרבעון השני של השנה והקפיאה את התחזית ל-2020 כולה - כתוצאה מהשפעת משבר הקורונה.
חלוקה לסעיפים מעלה שהרישיונות והשירותים (יחד עם התחזוקה) מהווים כל אחד כחצי מהכנסות החברה. הדו"חות מעלים כי מכירות הרישיונות עלו ב-0.7% ל-51.7 מיליון דולר, והשירותים והתחזוקה צמחו ב-23.6% ל-55.2 מיליון.
אל מול העלייה בהכנסות, בשורה התחתונה - הרווח הנקי שלה - סייברארק הציגה ירידה תלולה, של 82.3%, ל-2.4 מיליון דולר. עם זאת, הרווח הנקי Non-GAAP עקף גם הוא את תחזיות האנליסטים ועמד על חצי דולר - 14 סנט יותר מממוצע ההערכות שלהם.
התחזיות של החברה לרבעון השני נמוכות מהתחזיות בוול-סטריט: היא צופה כי ההכנסות שלה יהיו בטווח של בין 95 ל-105 מיליון דולר, אל מול תחזית של 107 מיליון, והרווח למנייה Non-GAAP יעמוד על בין 17 ל-35 סנט, בעוד שהאנליסטים העריכו אותו ב-36 סנט.
13/05/20 16:49
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"הקורונה תפסה אותי בבוסטון, שם היינו קבוצה של מנהלים בקורס ב-MIT. חזרנו לארץ, כי גם בבוסטון פרצה הקורונה, היישר לבידוד של שבועיים", סיפרה ליאורה בן אפרים, מנהלת שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המסים. "האתגר המידי היה איך מתארגנים לאפשר ל-500 עובדים, כולל אלה שבבידוד, להמשיך לעבוד, מאחר שרשות המסים מוגדרת כשירות חיוני למדינה".
בן אפרים דיברה בכנס הווירטואלי על המשכיות עסקית, שנערך באחרונה על ידי אנשים ומחשבים. בכנס השתתפו מנמ"רים ממגזרים שונים ומנהלי חברות IT שעובדים עם השוק הארגוני.
לדבריה, "הקורונה הוכיחה להנהלות ולרבים אחרים את החשיבות של תפקיד ה-IT. המנמ"ר עבר מהספסל האחורי לקדמת הרכב, ליד הנהג".
תובנות מהמשבר
בן אפרים לוקחת אתה ממשבר הקקורונה תובנות בשלושה תחומים: הטכנולוגיה, ההון האנושי ומה שהיא מכנה "האקס פקטור של ה-IT".
באשר לטכנולוגיה, הכוונה היא לכלים הדרושים כדי שהעובדים יוכלו להמשיך לשרת את לקחות הארגון, ובמקרה הזה רשות המסים את האזרחים, מהבית.
צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון
בנוגע לעובדים, "הגורם שתמיד חשוב, שבלעדיו שום דבר לא יכול לקרות", ציינה בן אפרים, פורום הערכת המצב לקורונה שהרשות הקימה עם תחילת המשבר דאג קודם כל לבריאותם. בנוסף, ברשות דאגו למצוא דרכים מחשוביות כדי לנהל את העובדים שמבצעים את משימותיהם מהבית, ווודא שהם עושים זאת על הצד הטוב ביותר. כלומר, לוודא שהעבודה והפיקוח עליה זורמים בשלט רחוק.
"העבודה מהבית פתחה בפנינו עולם חדש", אמרה. "הדברים מתבצעים ביעילות, ויותר מכל מרגש היה לראות את המסירות ואת ההתגייסות של העובדים. הם שמו את המחלוקות בצד והתגייסו למען אותה המטרה. זה דבר חשוב שנצטרך לקחת אותו אתנו הלאה, כי לכל קורונה יש מוצאי קורונה".
בן אפרים ציינה כי "המציאות שכפתה עלינו הקורונה הוכיחה שיש את מה שאני קוראת לו 'האקס פקטור של ה-IT - הדיגיטציה. במשבר הזה קיבלנו הוכחה שהדיגיטציה היא כורח חיים, אין משהו אחר". לדבריה, "זה השליך על תהליכי ביצוע הפרויקטים אצלנו. בשגרה, אנחנו רגילים שפרויקטים נעשים בתהליכים די ארוכים, כאשר השאיפה היא למצוינות מלאה ללא סיכונים. בזמן המשבר למדנו שלפעמים אין ברירה, צריך לקחת סיכונים ולצאת לדרך, גם כשהמערכת היא לא 100%, לא פיקס. אז משפרים תוך כדי תנועה".
13/05/20 17:24
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"השימוש בשירות סטרימינג בארגונים חשוב תמיד, אולם בימים אלה, של עבודה מהבית בשל משבר הקורונה, שבהם ארגונים עושים שימוש רב בשידורי וידיאו, השימוש בשירות זה חשוב יותר מתמיד", כך אמר דאג קלארק, מנהל מכירות ווטסון מדיה ביבמ לאזור EMEA.
קלארק דיבר בכנס וירטואלי שהחברה ערכה היום (ה') בהפקת אנשים ומחשבים, תחת הכותרת IBM 5 Tools to keep continuity in the digital business.
"ווטסון", אמר קלארק, "זו פלטפורמת הבינה המלאכותית שלנו, שיש להניח ששמעתם עליה. אבל ייתכן שלא שמעתם על הכלי שמאפשר להעלות את התכנים לפלטפורמה הדיגיטלית שלנו, Video Streaming Platform, שהיא חלק מ-ווטסון מדיה. גם הכנס שלנו היום רץ עליו. מדובר במוצר ממשפחת ווטסון, שנעזר ב-APIs רבים שלו".
הוא דיבר על פלטפורמת ה-OTT וציין שהיא "מספקת יכולות ניהול ותפעול עבור תכני וידיאו, לרבות הפצה. על לקוחות המוצר נמנים רשת HBO, ערוץ ההיסטוריה, ערוץ הבישול, ערוץ הטיולים ועוד. אנחנו מנצלים את האינטרנט וככה יכולים להגיע לרכיבי הקצה הסופיים".
"משפחת ווטסון מכילה הרבה APIs - רבים מהם רלוונטיים למדיה: הפיכת דיבור לטקסט, עיבוד שפה טבעית וזיהוי אובייקטים. פיתחנו אותם באופן ייחודי לתעשייה זו. בנוסף, רכיב מפתח להמרת דיבור לטקסט הוא דיוק, ללא שגיאות. זה חשוב גם בהיבט העסקי וגם לצורך הלימה לרגולציות. כך, לצורך עבודה מול נציבות התקשורת בארצות הברית נדרש לעמוד בסף דיוק של 99%. אפשר לחפש את השגיאות על ידי בני אנוש, אבל זה קשה ויקר", ציין קלארק.
"הכלי לא רק 'מכיר' את הדמויות - אלא גם נותן להן הקשר"
"יש לנו יכולת לניתוח וידיאו", אמר. "הכלי מנתח את התוכן שב-וידיאו עצמו: ככה הוא לא רק 'מכיר' את הדמויות, אלא גם נותן להן הקשר ומודעות, למשל 'אדם בעל זקן שלבש מעיל כחול הלך לכיוון מערב במהירות 5 קמ"ש'. מדובר בתכונה מאוד חשובה עבור רשויות חירום, אכיפה והצלה. הרחבנו את התכונות הללו למוצרים שאנחנו מציעים לארגונים במגזרי האנרגיה, התיירות והחקלאות".
צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון
קלארק הסביר שהשימוש ב-וידיאו "חשוב בלא מעט מגזרים, ביניהם החינוך והמגזר העסקי. ניתן לעשות שימוש בפלטפורמה שלנו לטובת תקשורת בין מנהלים, סדנאות ושיעורים פנים ארגוניים, אירועים בפרופיל גבוה ובעולם השיווק הדיגיטלי. מדובר בשירות שניתן בצורה מאובטחת, עם יכולת הקלטה מראש ושליטה מי צופה באיזה תוכן, כי אנחנו מבצעים זיהוי. כך, אפשר לנתח את הרגלי הצפייה של כל אחד מהצופים: במה הוא צפה, על איזה רכיב, באיזה פורמט ומה הייתה ההתנהגות שלו – האם הוא עצר באמצע השידור, חזר אחורה או צפו במהירות. כמו כן, ניתן למקד את המסרים ולהעביר מסרים מותאמים אישית".
השקת סוני פלייסטיין ומכוניות על גבי הפלטפורמה
"לא רק אנחנו, ביבמ, משתמשים במערכת", ציין. "על לקוחות הפלטפורמה נמנות נאס"א, VMware, קולגייט, אינטואיט, airbnb ו-AT&T. כך גם לא מעט אוניברסיטאות בעולם, למשל אלה של קולורדו ומקסיקו סיטי".
לדבריו, "הכלי מאפשר יכולת הרחבה לשותפים וללקוחות פוטנציאליים רבים. לצד סיילספורס, סוני עורכת את אירועי השקת גירסאות הסוני פלייסטיישן שלה על הפלטפורמה שלנו. באירוע האחרון השתתפו יותר ממיליון צופים. מאזדה וטסלה גם הן השיקו דגמי מכוניות חדשות עימה".
"עוד יכולות", ציין קלארק, "הן הרשמה של המשתתפים, שעל בסיסה ניתן לעשות מעקב ואף להציע ללקוח, למשל, נסיעת מבחן. קל להזין את התוכן, גם למי שאינו טכנולוג, כמוני. אם מדובר באירוע גדול, ניתן לצלמו במצלמות מקצועיות ובאיכות 4K. עוד אפשר ליצור ערוצים רבים בלי הגבלת מספר הצופים, לחפש תוכן ולעבוד בריבוי שפות עם ערוצים נפרדים לכל שפה. אפשרויות נוספות הן שליטה על התוכן, לוגו מיתוג וכך שהלקוח מחליט האם להכניס פרסומות".
קלארק סיים באמרו כי "מדובר בכלי ענני, עם תמיכה סביב השעון בכל מקום בעולם, מודל תמחור של תוכנה כשירות (SaaS) ותשלום לפי היקף הצופים. בדרך זו אנחנו עוזרים לעסק להתמודד בממד דיגיטלי".
13/05/20 12:10
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן, התארח בפאנל בכירים שקיימה באחרונה אנשים ומחשבים בנושא עבודה מרחוק. לדבריו, אף אם החיים חוזרים אט אט למסלולם, במהלך השנה הקרובה ארגונים רבים יאפשרו לעובדיהם לעבוד מהבית. כדי לעבוד בצורה האפקטיבית והמאובטחת ביותר, פרי ציין כלים שיאפשרו להתמודד עם אתגרים של עבודה מרחוק ופתרונות אפקטיביים שהחברה שבראשה הוא עומד מציעה.
לדבריו, על מנת לייצר המשכיות עסקית בעבודה מרחוק, צריך להתמקד בשלושה רבדים: אפשור - כיצד מאפשרים עבודה יעילה מהבית; אבטחה - איך מאבטחים את השיחות בין העובדים בארגון; והתאוששות - כיצד מתאוששים מנוזקה שחדרה לארגון, כגון כופרה, וממשיכים בעבודה שוטפת מבלי לשלם לתוקפים.
אפשור
"אנחנו מעוניינים לספק לארגונים ולעובדיהם אפשרות לעבוד מהבית או מכל מקום שבו הם נמצאים. סיטריקס אמרה כשהיא הוקמה לפני 30 שנה: Any time, Any device, Anywhere (כל זמן, בכל מכשיר, מכל מקום), והיא הקדימה את זמנה", אמר פרי. "כיום, ארגונים מעוניינים לספק לעובדים חוויית עבודה אולטימטיבית מרחוק - לא משנה אם זה בלפטופ, ב-iPad או בכל מכשיר אחר, העיקר שהם יחושו כאילו הם במקום העבודה עצמו. איך עושים את זה? קיימות לא מעט טכנולוגיות שמאפשרות לעובדים להתחבר לשרתים בתוך הארגון, כאשר שום דבר לא נמצא בתחנת הקצה. הם יכולים לראות את התמונה של השרת כאילו עבדו עם האפליקציה עצמה, אף על פי שהיא לא מותקנת על תחנת הקצה. בחיבור הזה שאנחנו עושים יש לנו את ה-'תווך' – הנטסקלר - ואת כל עולם ה-ADC, שבאמצעותו אנחנו מאפשרים חיבור מאובטח, שנקרא Secure Gateway, על גבי הפרוטוקול של סיטריקס. פרוטוקול זה מאפשר להתחבר בצורה מאוד מאובטחת, עם הזדהות חזקה, לכל האפליקציות, לא משנה היכן הן מותקנות".
"מאז שהתחיל המשבר אנחנו רואים עלייה מטאורית לפתרונות באימוץ פתרונות אבטחה על ידי ארגונים, ועד כה סיפקנו לעשרות ארגונים את הפתרון של סיטריקס. הפרוטוקול המאובטח של סיטריקס מוצפן מקצה לקצה", הוסיף.
אבטחה
"איך אנחנו מאבטחים את כל זה?", שאל פרי והשיב: "העבודה על פתרונות סיטריקס מאוד מאובטחת, כאמור, ועדיין, ארגונים רוצים אבטחה בתוך הארגון, שאין מישהו שיושב באמצע התקשורת ומנסה להכניס נוזקות לתוך הארגון. זו הסיבה שאנחנו מספקים רבדים של הגנה. אנחנו משתמשים בפיירוול אפליקטיבי, כדי לוודא שכל האינפורמציה שעוברת בשיחת וידיאו תהיה רק הפרוטוקול של השיחה ולא שום דבר אחר. מה שפאלו אלטו נטוורקס מאפשרת לעשות מאז היווסדה הוא להגדיר עבור המשתמש ביצוע של שיחות וידיאו רק באמצעות זום, למשל, ומה שלא זום - נחסם. הפתרון שלנו יודע להגדיר ולהבטיח שמדובר בשיחת זום, ואף אחד לא יכול להיכנס באמצע ולהחדיר אליה נוזקות ו-וירוסים. אנחנו יודעים לאבטח את כל תחנות הקצה, כך שגם אם מישהו מתחבר מתוך הארגון, אבל הוא גלש לאתרים שמכילים נוזקות - לא נשלב אותו בשיחה ובכך נבלום את המתקפה על השיחה ועל הרשת הארגונית".
פרי ציין כי "מגמה בולטת נוספת היא מתקפות זדוניות באמצעות האימייל. כדי לוודא שלא נכנסים אימיילים זדוניים לתוך הארגון, אנחנו מספקים פתרון מוביל עולמי של פרוף פוינט, שמאפשר לוודא שמי ששולח לנו את המייל הוא לא מתחזה שמנצל את המצב בתקופות משבר, ובדרכים מתוחכמות מנסה לדלות פרטים מהארגון. אנחנו רוצים לוודא שה-URL מאובטח והוא נבדק. במידה שמדובר באתר לא מהימן, הוא נחסם. גם קבצים שנשלחים במייל עשויים להכיל נוזקות ואנחנו חוסמים גם אותם, בלי שהם ישפיעו על הארגון".
התאוששות
"במידה שנוזקה כלשהי הצליחה לעבור את מעטפת האבטחה, אנחנו מספקים לארגונים מספר פתרונות אפקטיביים, שהמוביל שבהם הוא זה של רובריק, שמאפשר לגבות ולהגן על הנתונים באופן מתוחכם ומידי", אמר. "אם, חלילה, הארגון חווה מתקפת כופר, הפתרון יודע 'לחזור אחורה' בלי לשלם לתוקפים, להתאושש ולשוב למצב עבודה רגיל, כפי שהיה לפני המתקפה".
"פתרון נוסף הוא מעולם האוטומציה", הוסיף. "בעולם זה אנחנו מציעים מוצר מוביל של דמיסטו מבית פאלו אלטו. הפתרון מספק לארגון אפשרויות בחירה ומדריך אותנו כיצד לפעול בהתאם להתרחשות. הבעיה האמיתית היא לזהות איזה מהאירועים הוא אירוע אמיתי. מה שעושה הפתרון של דמיסטו הוא לבנות לנו סט של כלים, כך שברגע שאנחנו מזהים תקיפה על פי קריטריונים שקבענו, נדע איך לפעול, מבלי שמישהו מהארגון יצטרך לקום מהכיסא שלו".
פרי סיכם באמרו כי "בעולם החדש שמתהווה לנגד עינינו, ארגונים יידרשו לתת פתרונות לעבודה מרחוק. אינוקום, שפועלת בתחום זה קרוב ל-15 שנה, מכירה את כל הפתרונות ומספקת פתרונות מקצה לקצה - גם באפשור, גם באבטחה על כל רבדיה, כפי שציינתי, וגם כמענה אפקטיבי ברגע שזיהינו שחדר איום לארגון, לנטרולו המיידי".
13/05/20 13:19
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בשבועות האחרונים אנו רואים כי עקומות המחלימים והמונשמים בירידה הדרגתית, ואפשר לומר באופטימיות זהירה, כי המשבר הבריאותי שיצר נגיף Covid-19 יחלוף בקרוב. אולם החשש המתגבר הוא להתפתחות של משבר כלכלי, אשר עתיד להישאר איתנו לאורך זמן.
במסגרת הדיונים על אסטרטגית היציאה מהמשבר ואילו ענפים יזכו להיכלל בצעדים הראשונים ולקבל תמיכה מהממשלה, עלה לכותרות ענף ההיי-טק, הנחשב, ובצדק, לאחד מקטרי הצמיחה החשובים למדינה. בקרב עובדי ענף זה, המהווים כ-8% מהמועסקים במשק, הודגמו אחוזי הדבקה נמוכים יחסית, אשר ניתן לייחס, בין היתר, לתפיסת העבודה, אשר מאפשרת לעובדים גם בימים כתיקונם לבצע עבודתם מרחוק, בין אם באופן חלקי או מלא. הדבר רלוונטי במיוחד לעובדים שעבודתם אינה דורשת קבלת קהל או מפגשים פנים מול פנים עם לקוחות, ספקים וכו'.
לאור זאת, יש חשיבות רבה להחלטת הממשלה לנתב תקציבים להמשך צמיחתו של ענף זה. עם זאת, חלק מהמהלכים שננקטו עד כה הם חסרי משמעות לתעשיית ההיי-טק ואינם מסייעים במטרת ההתייעלות של משק במשבר.
למשל, האפשרות להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום גרמה למעסיקים וגם לחלק מחברות ההיי-טק לשלוח עובדים למציאות של אבטלה, אשר מבטיחה ביטחון כלכלי אישי מסוים, אך עדיין לא משתווה לשכר עובד היי-טק, ואף יוצרת השפעה כלכלית שלילית על המשק לטווח הארוך. עדיף היה שישראל, בדומה למדינות אחרות, תסבסד את עלות העובדים, וכך עלות המעסיק הייתה יורדת והעובדים לא היו מגיעים לאבטלה ובעיקר נשארים יצרניים למשק. בימי שגרה, החברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל נלחמות על גיוס כוח אדם, שעלות העסקתו נחשבת לאחת הגבוהות בעולם. דווקא בעת הזאת, המדינה יכולה לתת לחברות אלו תמריצי תעסוקה כדי שישאירו את העובדים ולא ישלחו אותם לדרוש מהמדינה דמי אבטלה. צעד כזה היה בעל השפעה חיובית על התוצר.
מהלך נוסף שביצעה הממשלה כחלק מהתמיכה בהיי-טק הנו מתן תמריצים דרך הרשות לחדשנות לחברות טכנולוגיה שמעוניינות להשאיר את הידע שלהן בישראל. הדבר רלוונטי רק לחלק מהחברות, וכל אותן חברות שאינן יכולות להתחייב על השארת הידע בישראל לא קיבלו כל מענה. המדינה יכולה לעזור לחברות גם בהלוואות גישור עד לקבלת הכנסות או השלמת גיוסים מקרנות הון סיכון, שמתעכבים כעת בשל היעדר הניידות, המקשה על פגישות עם משקיעים ולקוחות פוטנציאליים.
ליזום פרויקטים של שיתוף פעולה בין המדינה לתעשייה
דרך נוספת לסיוע המדינה כדי להוציא את ענף ההיי-טק מהמשבר היא ליזום פרויקטים של שיתוף פעולה בין המדינה לתעשייה בתחומים כמו רפואה, תחבורה, סייבר, תשתיות ועוד. המדינה יכולה לייצר ביקושים ולסבסד חלק מעלותם ובכך לקבל תוצרים, לייצר הכנסות לחברות ולהבטיח לעובדים בענף תעסוקה בשכר גבוה. כולנו נוכחנו לראות כיצד שילוב של טכנולוגיה וניהול מידע בתחום הבריאות הינו קריטי למלחמה בנגיף, וחבל שצריך משבר כדי להוכיח כי צריך להמשיך ולייצר בשגרה שיתופי פעולה בין חברות היי-טק למדינה.
למרות הביקורת הנשמעת בנושא, הוצאת ענף היי-טק מהמשבר צריכה להיות בחשיבות עליונה של המדינה, אשר צריכה לעזור לכך לקרות באמצעות הכוונת התקציבים למקומות הנכונים ומינוף העבודה מהבית. הדבר ישפיע ללא ספק גם על המעגלים הסובבים ענף זה, בהם ספקים ונותני שירותים שונים, נדל"ן עסקי וכמובן ישפיע על הגדלת ההכנסות ממיסוי למדינה. הירתמות המדינה לתהליך זה, במסגרת שמירה הדוקה על ההנחיות הבריאותיות, היא קריטית לכלכלת ישראל ולאזרחיה, ויפה שעה אחת קודם.
הכותבת היא סמנכ"לית כספים, מרכז הפיתוח של דל טכנולוגיות ישראל.