בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מדאיגים על מצב הכלכלה הישראלית אחרי הקורונה, כאשר כל הסימנים מצביעים על ראשיתו של מיתון עמוק במרבית המגזרים במשק. הבוקר (א') פרסמו רשות החדשנות וארגון IATI סקר שמציג תמונה קודרת שצפויה בחודשים הקרובים גם בהיי-טק הישראלי. על פי הנתונים, רבות מהחברות הקטנות בענף כבר פיטרו מאז תחילת משבר הקורונה ומחצית מהחברות מתכננות גל פיטורים נוסף עד סוף השנה. חלקן אף מעריכות שהן לא ישרדו. מדובר בנתונים מטרידים במיוחד נוכח העובדה שבמצבי משבר קודמים במשק, ההיי-טק תמיד היה רמה אחת מעל לשאר הענפים, ושידר שהוא מספיק יציב כדי שיוכל להסתדר לבד ואף לעזור לחלץ אותנו מהמצב. לא הפעם. הנתונים הקשים צריכים להדליק נורות אזהרה ענקיות ובוהקות בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה, לסייע להיי-טק ולא לראות זאת רק כסיוע נקודתי לענף, אלא לכלל המשק. ההיי-טק מבוסס בחלק ניכר ממנו על יצוא וצמצום היקפי היצוא של החברות בענף פירושו פחות הכנסות למדינה ופחות יכולת לעזרה לכל המעסיקים, העובדים והמפעלים. מה לעשות? לעשות! מה ניתן לעשות? פה בדיוק צריכה הממשלה להיכנס לתמונה. ההיי-טק אינו עוד מגזר, הוא נכס כלכלי אסטרטגי, שאמנם מעסיק רק 9% מכוח העבודה במשק, אבל מפרנס אקו-סיסטם רחב מאוד, והשפעתו על כלל המשק בולטת ביותר. יש לציין שהממשלה כבר עשתה מספר פעולות לסיוע להיי-טק בעקבות משבר הקורונה, בעיקר ברשות החדשנות, שקיבלה תקציבים ויצרה מסלולים ייעודיים כדי לתת מענקים והלוואות לחברות הצעירות. מדובר ב-1.2 מיליארד שקלים - סכום שאינו מספיק. בכלל, לא יכולה להיות תוכנית אחת שתכסה את כל הבעיות והאתגרים. על הממשלה לשלב את המעסיקים בתוכניות שלה, לשמוע מה מציק להם, לנסות לעבוד יחד איתם ובעיקר לשחרר חסמים - וכאלה יש בלי סוף. במיוחד נכון הדבר לחסמים שנוגעים ליכולת של החברות הצעירות לגייס כספים ולקבל הלוואות מהבנקים. מהסקר עולה שאחוז גבוה מהחברות הצעירות בענף שביקשו הלוואות בהתבסס על כך שהממשלה הבטיחה ערבות מדינה - סורבו, כי הערבות לא סיפקה את הבנקים. המצב כל כך מייאש עד כדי כך שאחוז לא מבוטל של חברות ויתר על הפניה למסלולים אלה, בגלל הביורוקרטיה. חסם אחר הוא מעורבותם החסרה של המוסדיים בהשקעות בחברות היי-טק. אחת התופעות היותר מוזרות היא שהמוסדיים לא מוכנים להשקיע בחברות חדשניות כחול לבן, שתופסות את המקומות הראשונים בשווקים בעולם ומוערכות על ידי גופים פיננסים בינלאומיים. לדידם של אותם משקיעים, נדל"ן או חיפושי נפט הרבה יותר אטרקטיביים מהחברות המהוות את אומת החדשנות. באחרונה נעשו מספר צעדים כדי לעודד אותם להשקיע בהיי-טק, אבל זה עדיין לא מספיק. קיים החשש שללא ההשקעות האלה, החברות הצעירות יגוועו בשקט. חייבים לשנות דיסקט המשבר הנוכחי הוא אחד המשברים היותר קשים שההיי-טק הישראלי ידע, ומי שבונה על כך שעל כל חברה שנסגרת יבואו 2-3 יזמים ויפתחו חברות אחרות יכול לשכוח מזה. במשבר הזה, הרבה יותר מאשר במשברים אחרים, לאף אחד אין מושג מה יקרה מחר בבוקר. אבל בשביל זה קיימת המדינה, שיכולה לסייע לעסקים להתמודד עם הלא נודע, וענף ההיי-טק צריך להיות ראשון בסדר העדיפויות בהקשר זה. לא רק בגלל החדשנות שבו, אלא גם, ואולי אף בעיקר, מאחר שהוא מנוע לצמיחה של ענפים רבים אחרים. לא לחינם הוא נקרא הקטר של המשק. השורה התחתונה: ממצאי הסקר עגומים ועצובים, ומלמדים שאם לא יהיה שינוי, ספק אם הקטר יוכל למשוך את יתר הקרונות כמו בעבר, ואולי בכלל הוא לא יוכל להמשיך לנוע, בוודאי אם לא יהיו לו יעד ומצפן. לקיומם של אלה יכולה וצריכה לסייע הממשלה.

בבילון הודיעה הבוקר (א') כי היא רוכשת את השליטה בשתי חברות IT - אורנטק ו-ITmyWay. השווי הכולל של שתי העסקאות עומד על כ-5.5 מיליון שקלים והן הרכישות הראשונות שהחברה מבצעת תחת המנכ"ל החדש, שי אוזון. אורנטק היא חברה ותיקה, בת 30 שנים, שעוסקת במתן ייעוץ והטמעת מערכות מידע בתחום ניהול הפרויקטים, וגם באבטחת מידע. יו"ר החברה ומי שייסד אותה הוא יוסי תדהר, שבשנות ה-80' ייסד את מערך ניהול התוכניות באלביט. כמנכ"ל שלה משמש צבי (ציקו) חפץ. היא מעסיקה כ-150 עובדים. בבילון תרכוש 51% ממניות אורנטק תמורת כ-4.8 מיליון שקלים, כאשר תדהר וחפץ ימשיכו להחזיק ב-49% הנותרים. על פי ההסכם, בבילון תוכל לרכוש את יתר המניות בשני שלבים נוספים עד סוף השנה הבאה. ITmyWay, שקיימת כ-15 שנים, היא שותף זהב של סיילספורס ונותנת מאז 2017 שירותי ייעוץ והטמעה של מערכת ניהול הלקוחות שלה. החברה מעסיקה כ-50 מומחי סיילספורס ומפתחים. בבילון תרכוש 60% ממניותיה תמורת כ-600 אלף שקלים. העסקאות הללו תואמות את האסטרטגיה החדשה של בבילון, שנוסדה כתוכנת תרגום, להיות חברת IT. אוזון אמר כי "רכישות אלה הינן הסנונית הראשונה למהלך שעליו הצהרנו בתחילת השנה, של שינוי האסטרטגיה של בבילון והפיכתה לחברת שירותי מחשוב מתקדמים. בחרנו בשתי חברות בצמיחה, שמשרתות לקוחות רבים וגדולים. בכוונתנו לשלב את היכולות שלהן בתוך מגוון שירותים ומוצרים שיהוו את בבילון המתחדשת". הרכישות מתבצעות לאחר שקרן אלפא רכשה את השליטה בבבילון. הקרן מתמחה בהשקעות ארוכות טווח, הכוללות ניתוח מעמיק ובחינת השווי הכלכלי של החברות אל מול המחיר בבורסה. גבי דישי, שותף מנהל בקרן אלפא ודירקטור בבבילון, ציין כי "אנחנו מאמינים כי הניסיון והידע שיש בקרן בבחינת השקעות לטווח ארוך, ביחד עם ההיכרות העמוקה שיש לאוזון בתחום מערכות המידע (אוזון היה בעבר מנכ"ל וואן - י"ה) תביא את בבילון להיות אחת מהחברות הבולטות בישראל בתחום מערכות המידע הארגוניות".

רד, ספקית גלובלית של פתרונות גישת טלקום, המשיכה גם השנה במסורת שהחלה בה לפני יותר מעשור ותרמה מלגות לימוד בהיקף של 65 אלף שקל ל-13 סטודנטים וסטודנטיות. המלגות ישמשו למימון הוצאות המחיה של מקבליהן. הטקס החגיגי התקיים ברוח הזמנים – בזום. "היכולות והגמישות להסתגל לסיטואציות חדשות – ומהר - של צעירים כמוכם, יאפשרו להיי-טק הישראלי לשמור על מקומו בזירה הגלובלית שמשתנה לנו בקצב מהיר מבעבר״, אמר זהר זיסאפל, ממייסדי רד וקבוצת רד-בינת, בדבריו למקבלי המלגות מבית הספר למדעי המחשב במכללה האקדמית תל-אביב יפו. ״יש ירידה בלא מעט תחומים, ומסתמן מיתון עולמי, וזה ישפיע על כולנו, אבל אני צופה שבהיי-טק יהיה עודף ביקוש ולכולכם תהיה עבודה בסיום הלימודים״, העריך זיסאפל. במפגש הווירטואלי לקחו גם חלק סמנכ"לית משאבי האנוש של רד, דניאלה אילן, נשיא המכללה האקדמית תל-אביב יפו, פרופ׳ שלמה בידרמן, סגנית הנשיא לקשרי חוץ, ליאת וייס שחף, מנכ״ל המכללה, בני אלון, דיקן בית הספר למדעי המחשב, פרופ׳ גדעון דרור ודיקנית הסטודנטים, מיכל רז. לדברי פרופ׳ בידרמן, המלגות יהוו חבל הצלה משמעותי עבור הסטודנטים בתקופה המאתגרת, שבה רובם הגדול איבד את מקור הפרנסה, ועדיין הם נדרשים לעמוד בכל חובותיהם לתואר התובעני. "גם בימים הלא קלים הללו, אנו עושים הכל כדי לאפשר לכם לצאת לעולם התעסוקה מצוידים בסט של כלים שיאפשר לכם לשגשג בשוק העבודה שהשתנה לנו בין יום", אמר פרופ' בידרמן. לדברי עדי שץ, סטודנטית שנה ב' למדעי המחשב במכללה, ללא המלגה הכל כך חשובה האת היא לא הייתה יכולה לראות את עצמה מצליחה לתמרן בין עבודה ולימודים ובטח שלא מצליחה לשמור על ממוצע ציונים כל כך גבוה. "זאת השנה השנייה שאני מקבלת את המלגה, והיא נתנה לי את השקט גם בשנה שעברה ועוד יותר השנה להמשיך ולהתרכז כל כולי בלימודים ולתת את המאה אחוז שלי בעשייה מקצועית. בתקופה הכל כך מאתגרת הזו, אנחנו סטודנטים טובים יותר היום ואנשי עבודה רווחיים יותר מחר".

סיסקו מתכוונת לרכוש את חברת ניטור הרשת תאוזנד-אייז (ThousandEyes), כך היא מסרה בסוף השבוע. על פי סוכנות הידיעות בלומברג, תג המחיר יהיה כמעט מיליארד דולר. עילת הרכישה את החברה מעמק הסיליקון, הפועלת לאספקת נראות לאפליקציות ולניטור, ציינו אנליסטים, היא חלק מהמגמה של סיסקו להפוך מענקית תקשורת לספקית IT מבוססת תוכנה. "החלטנו להפוך לחלק מסיסקו כיוון שראינו את הפוטנציאל לעשות הרבה יותר, הרבה יותר מהר, וליצור באמת תשתית לאלפי עיניים (משחק מילים עם שם החברה, י.ה.)", אמר מוהיט לאד, מנכ"ל הנרכשת בפוסט. "זו ללא ספק תוצאה נהדרת עבור עובדי החברה והמשקיעים, אבל גם תוצאה נהדרת עבור הלקוחות שלנו". הנרכשת מונה 400 עובדים, ופיתחה תוכנה המספקת תובנות המניעות לפעולה, כדי לסייע לארגונים לשפר את החוויה הדיגיטלית שלהם, במיוחד כאשר יישומים ועומסי עבודה עוברים לסביבות ענן. הטכנולוגיה של החברה מעניקה לארגונים נראות וניטור טובים יותר לרוחב התשתיות שלהם כדי לזהות תקלות או צווארי בקבוק ברשת. החברה תיארה את עצמה כ"גוגל מאפס לאינטרנט". היא נועדה לעזור לצוותי IT לראות מה מאיץ או מאט את הנתיבים שאתרי האינטרנט, היישומים והשירותים משתמשים בהם בדרכם למשתמשי הקצה שלהם. כך, הם יכולים לטפל בבעיה לפני שהיא משפיעה על הלקוחות שלהם. בעבר אמר מנכ"ל החברה, כי "אנו מסייעים לצוותי IT 'לראות' מה המצב באינטרנט ובענן, ואז לזהות את הבעיה באופן מידי. כך, צוותי המחשוב הארגוניים ישקיעו את זמנם כדי לתקן את הבעיה, במקום לבזבז זמן בניסיון למצוא מה לא בסדר". עם לקוחותיה נמנים סלאק, ליפט, US Bank, אי-ביי, בוקס, ומאסטרקארד. סיסקו נמצאת בשלוש השנים האחרונות בתהליך של שינוי עסקי, שבמסגרתו היא מתרחקת מעולם החומרה ומתמקדת בהרחבת עסקי התוכנה והשירותים שלה. אנליסטים ציינו, כי הרכישה של ThousandEyes תשלים רכישה קודמת שלה, של אפ-דיינמיקס (AppDynmics). בינואר 2017 רכשה סיסקו את חברת התוכנה אפ-דיינמיקס תמורת 3.7 מיליארד דולרים. "רכישת החברה מתאימה במדויק לכיוון שאליו צועדת סיסקו בטווח הרחוק ולמעבר שלה לכיוון עולם התוכנה", אמר אז רוב סלבאגנו, סגן נשיא לפיתוח תאגידי בסיסקו. אפ-דיינמיקס פיתחה תוכנה שמנהלת אפליקציות ומנתחת את השימוש בהן והיו לה כ-2,000 לקוחות ארגוניים, בהם סיסקו עצמה, כמו גם נאסדא"ק ונייק. היא השתלבה בחטיבת האינטרנט של הדברים והאפליקציות של סיסקו, החטיבה שבה שולבה ג'ספר - הרכישה הגדולה הקודמת של ענקית הרשתות. "הנרכשת מספקת בינה אינטרנטית בקנה מידה ודיוק שמעולם לא נראו לפני כן. בתקופה שבה מפגשים מתקיימים ומסמכים משותפים דרך יישומים מחוברים - הצורך בטכנולוגיה שלה מעולם לא היה כה גבוה", אמר טוד נייטינגייל, סגן בכיר, נשיא ומנכ"ל עסקי הרישות והענן של סיסקו. אנליסטים ציינו, כי עסקים אלה מהווים כ-34 מיליארד דולרים מכלל עסקי החברה. הנרכשת החדשה תצורף לחטיבה חדשה שקמה בסיסקו, של שירותי רישות. לאד, מייסד משותף של הנרכשת, ימשיך בתפקידו בסיסקו כמנהל עסקי תאוזנד-אייז. ריקרדו ריברה, שותפו להקמה ו-CTO של נרכשת, יוביל את חזון המוצר ואסטרטגיית החדשנות שלה.

שירותי בריאות כללית פרסמה בסוף השבוע מודעה, שלפיה היא מחפשת מועמד לתפקיד ראש חטיבת מערכות מידע ודיגיטל וסמנכ"ל הארגון. המועמד שייבחר יחליף, ככל הנראה, את משה שדה, מנמ"ר הקופה המכהו בתפקיד זה כיום, והוא עתיד להתקדם לתפקיד אחר בשירותי בריאות כללית, טרם פורסם לאיזה. שדה נכנס לתפקידו כמנמ"ר שירותי בריאות במרץ 2017 והוא החליף את המנמ"ר הוותיק, יחיאל גפנר. בטרם הגיע לכללית שימש שדה במשך חמש שנים כמשנה למנכ"ל של בית החולים סורוקה, לשם הגיע לאחר שעבד בכללית ומילא שורה של תפקידים בכירים. שדה היה אמון על כל נושא מערכות המידע והדיגיטל בעקבות החלטה אסטרטגית של הקופה, והוביל שורה של  מהפכות בתחומים אלו. בחודשים האחרונים עמד שדה בראש ההיערכות של הכללית לטיפול במגיפת הקורונה - הן ברמה הפנים ארגונית, כאשר גולת הכותרת הייתה טיפול מלא של הכללית בלקוחותיה מרחוק הן במרפאות הקהילה והן עבור המטופלים בבתי החולים, ומעבר של מרבית העובדים לעבודה בבית, כמו גם ברמת היישום של מערכות וטכנולוגיות של  רפואה מרחוק, שהיו גולת הכותרת בטיפול בקורונה. שדה זכה לשבחים רבים על תפקודו בקורונה. שדה יהיה אחד הדוברים המרכזיים בוובינר Corona Digital Health של אנשים ומחשבים, שישודר בשידור חי על פלטפורמת זום ביום חמישי 4.6.2020 פרסום המשרה יעורר עניין רב בשוק, מאחר שמדובר באחד מתפקידי המנמ"רים הבכירים ביותר הן במגזר הרפואי והן בשוק הציבורי הארגוני בכלל. הכללית היא ארגון הבריאות הגדול ביותר במזרח התיכון, והיא משרתת  4.5 מיליון מבוטחים ועוד חצי מיליון מטופלים של קופות אחרות. בישראל היא מחזיקה בנתח שוק של 52% ויש בבעלותה 14 בתי חולים. דרישות התפקיד  ותיאורו דרישות התפקיד למועמד שייבחר הם: אחריות למערכות מידע, תשתיות תקשורת, דטה, דיגיטל, רפואה מקוונת, סייבר. כמו כן יתבקש להכין תוכנית אב רב-שנתית להשקעות ופיתוח בתחום אחריותו, הובלת חדשנות, פיתוח ואיתור טכנולוגיות חדשות לניהול המידע והאונליין. דרישות השכלה:  תואר ראשון במערכות מידע, תואר שני במינהל עסקים או מינהל מערכות בריאות. כמו כן, נדרש ניסיון מקצועי של יותר מ-10 שנים, מתוכם שש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בארגון גדול, רצוי ציבורי. הקופה מבקשת לסיים את תהליך הבחירה בתוך  זמן קצר, ולכן המועד האחרון להגשת המועמדות הוא 11.6.2020.

ערב פרוץ משבר הקורונה התנבאו כמה חזאים טכנולוגיים, כי ענף הסייבר הישראלי מיצה את עצמו. המסקנה הייתה, שעל ישראל לחפש מנועי צמיחה חדשים. אך משבר הקורונה שם לאל תחזיות אלה. המעבר של מיליוני עובדים ברחבי העולם לעבודה מהבית, השימוש הגובר בטכנולוגיות של רפואה מרחוק והתגברות הלמידה מרחוק הגדילו את משטחי הפריצה הפוטנציאליים. האקרים וארגוני פשיעת סייבר אחרים מיהרו לנצל את ההזדמנות ובכך הגדילו את הביקושים לטכנולוגיות אבטחת מידע ולתשתיות תקשורת מאובטחות. נוסף על כך, נדמה לי שמתקפת הסייבר האיראנית בסוף אפריל על תשתיות המים הגבירה את המודעות לאיומי הסייבר החיצוניים. כך גם גל מתקפות הסייבר, שפגע במאות או אלפי אתרים ישראליים במחצית מאי, ככל הנראה במסגרת מתקפת הסייבר השנתית שנערכת תחת הכותרת OPJerusalem# ויום ירושלים האיראני. כאמור, במהלך תקופות הסגר הממושכות התברר, כי אמצעי הטכנולוגיה המתקדמים - כמו מוצרים לניהול ישיבות והרצאות מרחוק באמצעות ועידות וידיאו, או שרתים לשיתוף קבצים בענן - אמנם מאפשרים לארגונים ולעסקים לשמור על רציפות תפקודית, ובמקרים מסוימים אף להתנהל ביתר יעילות, אך בה בעת אמצעים אלה טומנים בחובם איומי סייבר משמעותיים. אין ספק, המעבר לעבודה מבוזרת יצר מרחב חדש של איומי סייבר. קחו למשל את רשת ה-VPN (רשת וירטואלית פרטית), המצפינה את התווך שבין המחשב לארגון, אך אינה יודעת לחסום האקרים ותוכנות זדוניות. רשת זו הפכה, מטבע הדברים, למושא התקפות מצד האקרים וארגוני פשיעת סייבר, שהסיטו מאמצים ממערכות ארגוניות לרשתות ביתיות. בהקשר זה צריך לזכור, כי חלק מעמדות הקצה שבהן עשו העובדים שימוש אינן מוצרי המחשוב של הארגון, אלא מחשבים אישיים בבתים, מה שנוצל היטב על ידי ההאקרים ואילץ את הארגונים לחפש אחר פתרונות חדשניים. האקרים אף ניצלו את המעבר לעבודה מהבית של עובדים רבים בתקופה זו כדי לבצע התקפות מסוג התקפות דיוג טלפוניות (Voice Phishing), הידועות בכינוי המקצועי Vishing, ועל ידי כך לחלץ מהם במרמה את פרטי ההתחברות לרשת הארגונית. ואכן, דו"ח של הבולשת הפדרלית האמריקאית (ה-FBI) הצביע בחודש אפריל על גידול משמעותי שחל בפשעי הסייבר מאז פרצה מגיפת הקורונה לחיינו, בהיקף של 300%-400%. במקביל, חברות אבטחת מידע והגנת סייבר דיווחו על עלייה חדה בניסיונות הפריצה מאז תחילת המשבר. ההאקרים, כך התברר, עשו שימוש ציני בתבהלה העולמית והעבירו הודעות דוא"ל זדוניות עם המילים "וירוס", "קורונה", "מגיפה" ו"חיסון", זאת על מנת לגרום למקבלי המייל להקליק על קישור זדוני. זה לא הכל, האקרים אף תקפו בתי חולים, מעבדות לאומיות וארגוני בריאות המעורבים במאמץ העולמי למציאת תרופה לקורונה, כולל מתקפות על ארגון הבריאות העולמי. המתקפות השונות כוונו הן לממשלות והן לאזרחים כדי לבצע מתקפות דיוג, מניעת שירות, כופרה ועוד. תקופת המשבר מעצימה אפוא את חשיבות הגנת הסייבר ומספקת הזדמנות עסקית לחברות בתחום אבטחת הסייבר בישראל. הצורך לספק אבטחה מקיפה עבור מוסדות פיננסיים, ארגונים בעלי גישה למידע רפואי, סוכנויות ממשלתיות ואפילו סביבות קמעונאיות מייצר ביקוש גובר למגוון פתרונות אבטחה. לסיכום, נדמה לי שהדיבורים על מיצוי הסייבר הישראלי היו מוקדמים. מוקדמים מדי. למעשה, ההיפך הוא הנכון. התגברות פשיעת הסייבר נוכח המעבר המואץ לסביבה עבודה דיגיטלית יוצרת הזדמנויות חדשות לענף הסייבר הישראלי. היא מגדילה את הביקושים לפתרונות טכנולוגיים מתוצרת ישראל, שמוכרת ומוערכת בעולם כחממת סייבר מקורית וחדשנית.   הכותב הוא יו"ר מכון הייצוא.

המשבר בגלל נגיף הקורונה השפיע לרעה גם על שרשרת אספקת רכיבי המחשבים הניידים של HP Inc, חברת המוצרים הצרכניים של HP, שבדרך כלל נקראת בשמה של החברה האם. השפעה זו הביאה לירידה בתוצאות שלה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה הכספית, שפורסמו בסוף השבוע. עם זאת, מדובר בתוצאות צפויות, לנוכח התפשטות הנגיף. כך או כך, הנתונים הללו יאלצו את החברה לדחות את התוכנית הגרנדיוזית שלה לרכוש בחזרה מניות בסך כולל של כ-15 מיליארד דולר, כחלק מהמדיניות שלה להיטיב עם בעלי המניות. הדו"חות הכספיים מראים כי במחצית הראשונה של השנה הכספית, הוצאות החברה ירדו ב-5.6% ל-25.4 מיליארד דולר ואילו ההכנסות קטנו ב-5.8% למעט יותר מ-27 מיליארד. כתוצאה מהירידה הגדולה יותר בהכנסות מאשר בהוצאות, הרווח הנקי קטן ב-8.8% ל-1.7 מיליארד דולר וזה התפעולי ירד ב-9% ל-1.4 מיליארד. המגמות ברבעון המדווח היו דומות. HP רשמה במהלכו קיטון של 11.2% בהוצאות ל-11.6 מיליארד דולר. ההכנסות ירדו בשיעור דומה, אם כי מספרית, הירידה הייתה גדולה יותר. כך או כך, הן עמדו על 12.5 מיליארד דולר. מתוכן, HP רשמה ירידה של 7% בסעיף ההכנסות העיקרי שלה - המחשבים הניידים, ל-8.3 מיליארד דולר, ומכירות המדפסות רשמו ירידה גדולה יותר, של 19%, ל-4.2 מיליארד. הרווח הנקי פחת ב-2.3% ל-764 מיליארד דולר והרווח התפעולי פחת ב-11% ל-826 מיליון. הירידה ברווחים באה לידי ביטוי בחבות המס, שצנחה ב-38.6% ל-62 מיליון דולר. תוצאות נוספות מראות כי ההוצאות הגולמיות קטנו ב-11.8% למעט פחות מ-10 מיליארד דולר, הרווח הגולמי ירד ב-12.6% ל-2.4 מיליארד והרווח הגולמי השולי נותר ללא שינוי - 19.4%. ההוצאות התפעוליות קטנו ב-7.3% ועמדו על קרוב ל-1.7 מיליארד דולר. אנריקה לורס, נשיא ומנכ"ל HP, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "מגוון המוצרים ויכולות השיווק שלנו מאפשרים לנו להתמודד עם הבעיות שנגרמות כתוצאה מהקורונה. יש ביקושים חזקים למחשבים ניידים ולאספקת דיו ויש עניין רב במוצרי ההדפסה התלת ממדית. השינויים בגלל הקורונה יהוו זרז לשינוים ולחדשנות בחברה".

משבר הקורונה פגע בכמחצית מחברות ההיי-טק, והן לא אופטימיות לגבי סיכויי הצלחתן להתאושש, בעתיד הנראה לעין, זאת למרות המאמצים להחזיר את המשק לשגרה והתוכניות השונות של הממשלה למענקים שונים. כך עולה מסקר של רשות החדשנות וארגון IATI, שנערך בחודש מאי בקרב 414 חברות,קטנות ובינוניות, המעסיקות עד 50 עובדים. הסקר נועד לבדוק את המגמות בקרב החברות המוגדרות כחברות קטנות, על רקע ההתאוששות במשק ותחילת החזרה לפעילות. הנתונים מהסקר מציירים מגמה מדאיגה ביותר שרחוקה מאוד מחזרה לשגרת פעילות לפחות לגבי חברות אלו, ומעיד שיותר ממחצית מהן יפסיקו את פעילותן תוך כחצי שנה ללא תמיכה או גיוס. [caption id="attachment_316568" align="alignnone" width="600"] 65% מהחברות עם 1-10 עובדים לא יוכלו להמשיך פעילות מעבר לחצי שנה. מקור: רשות החדשנות[/caption] מנתוני הסקר עולה, כי יותר מ-57% מהחברות נערכות לגל פיטורים שני במחצית השנייה של השנה, זאת אם המצב הנוכחי בארץ ובשוקי העולם יימשך ולא תהיה אפשרות לחזור לפעילות מלאה. [caption id="attachment_316567" align="alignnone" width="600"] מדיניות גיוסי עובדים חדשים בעקבות המשבר. מקור: רשות החדשנות[/caption] כרבע מהחברות שהשתתפו בסקר פיטרו עובדים, לעומת 17% מהחברות שדיווחו על פיטורים בחודש אפריל. נתון מעניין נוסף הוא, שעיקר הפיטורים היו בחברות בתחום התוכנה והתקשורת (19% מהחברות), כאשר האחוז הנמוך יותר בקרב חברות התוכנה היה בחברות תוכנה שעוסקות בתחום הבריאות. עוד נתון מעניין: 71% מהחברות הקפיאו גיוסים שונים. עורכי הסקר מציינים, כי הנתונים האלו מבטאים הרעה לעומת סקר שנערך באפריל, אז 17% מכלל החברות דיווחו על פיטורים לעומת 25% אחוזים מסך כל החברות. יותר משליש מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו, כי הוציאו עובדים לחל"ת, כאשר חלר העובדים שיצאו לחל"ת בחברות שמעסיקות עד 10 עובדים גבוה יותר מהעובדים שיצאו לחל"ת בחברות הגדולות יותר – עד 50 עובדים. בנושא השכר, שליש מהחברות אישרו כי ביצעו הורדת שכר נרחבת (יותר מ-15%), כאשר האחוזים גבוהים באופן משמעותי אצל חברות בצמיחה. עיקר הקיצוצים היו בקרב חברות שנמצאות בשלבי גיוס שונים (49%), ורבע מהחברות האחרות אמרו כי הן שוקלות הורדת שכר. גם כאן מסתמנת הרעה לעומת הסקר מאפריל, אז רק 33% מהחברות ביצעו הורדה בשכר, לעומת 50% מכלל החברות שהורידו או שוקלות להוריד שכר בקרוב. משתתפי הסקר נשאלו גם לגבי מקורות מימון. כך, למשל, לגבי גיוסי כספים - 91% מהחברות דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. ל-40% מחברות ההיי-טק שנמצאות בתהליך גיוס הון המשקיעים הודיעו שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. 51% העידו כי התהליך מתקדם באופן איטי ורק 9% העידו כי תהליך הגיוס מתקדם כמצופה. מנהלי החברות דיווחו, כי רוב המשקיעים של אותן חברות יושבים על הגדר ולא ממהרים להזרים כספים לחברות שהם משקיעים בהן. רק 19% מהמשקיעים הזרימו כספים. נתון מדאיג נוסף הוא, שמחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי נדחו, ושליש טרם קיבלו תשובות? כיצד נערך הסקר? מאפייני המידגם של הסקר הם: מתוך 414 חברות 41% הם חברות תוכנה, ו-18% בתחומי התקשורת והחומרה. מדובר בחברות קטנות, רובן מעסיקות עד 10 עובדים (65%) והיתר - עד 50 עובדים, בהתאמה. חצי מהמשיבים נמצאים בשלבי גיוס פרה-סיד וסיד(51%), 22% נמצאים בסבב גיוס A, 13% בסבב גיוס B, 10% בסבב גיוס C+ והיתר הן חברות ציבוריות. תגובות אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר בתגובה לסקר: "העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית. חשיבות זו גם עולה מכך, שרוב החברות בסקר דיווחו כי הן מתכוונות לפנות לערוצי התמיכה של הרשות, ובפרט לערוץ המענקים המהיר". הוא ציין לחיוב את המגמה העולה מהסקר, שלפיה חלק גדול מהחברות אמרו, כי הן מתכוונות לפנות לקבל סיוע מהרשות במסגרת התוכניות השונות שהוכנו בעקבות המשבר. [caption id="attachment_139468" align="alignleft" width="300"] קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI[/caption] קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI, מזהירה, כי "נתוני הסקר מראים, כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל". עוד ציינה רובינשטיין, כי "הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של 1.2 מיליארד שקלים, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי", והדגישה, כי "תעשיית החדשנות היא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק ומובילה את הכלכלה הישראלית על גבה לצמיחה ושגשוג חסרי תקדים, כמעט ללא תמיכה ממשלתית. אין ספק כי נדרשת התייחסות ממשלתית מקיפה ודחופה לבעיות שכבר נוצרו בתעשייה בשל המשבר, וכן לבעיות הצפויות ב'יום שאחרי'".