ההנחיות של משרד הבריאות מה על מקומות העבודה לבצע כדי להתנהל כרגיל ככל הניתן בימי הקורונה כוללות חובה להחתים את העובדים על הצהרת בריאות בכל יום עם כניסתם לעבודה. פתרון קל וחכם חדש של דוקומושן (Docomotion) מייתר את הטרחה הזאת ומאפשר לארגונים להפיק הצהרת בריאות יומית. סרטון שיצרה החברה מראה עד כמה הפתרון קל ופשוט.  המערכת אוספת את המידע והחתימות באופן דיגיטלי מכלל העובדים, ואחראי הקורונה בארגון יכול לצפות בדו"ח יומי מרכז, ובכך לוודא כי הארגון עומד בהנחיות התו הסגול של משרד הבריאות. במסגרת הסיסמה והמחויבות שלה למחויבות לעשות את החיים שלנו קלים יותר (Docomotion - Committed to making your life easier), דוקומושן מאפשרת ללקוחותיה בארץ ובחו"ל ליישם יכולת זאת בחינם, ללא תלות בסוג הרישיון, ובכך מסייעת להם להילחם בקורונה.

הפקודה "מצא את המכשיר שלי" (find my device) פועלת במכשירי גוגל בכלל, ובעיקר ב-Google Home - אותם רמקולים חכמים מבית ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו, המסייעים למשתמשיהם בשלל תחומים. על הפעולה אחראי העוזר הקולי, Google Assistant. התכונה מאפשרת למשתמש לצלצל לטלפון דרך חשבון הגוגל שלו, וכך לאתר - ואולי גם למצוא - מכשיר שאבד, נגנב, או שפשוט נשכח היכן שהוא. אבל, על אף שהתכונה מעולה ומועילה, היו לה גם מגבלות מסוימות, כמו למשל העובדה שניתן היה עד כה לבקש מהעוזר החכם להתקשר רק לעד שני מכשירים שהופיעו ברשימתו. [caption id="attachment_281311" align="alignleft" width="300"] Google Home - הרמקול שבו חי העוזר Google Assistant. צילום: BigStock[/caption] אלא שלפי דיווח של אתר Android Police, המגבלה זו השתנתה. אם תפעילו את התכונה, ויש לכם יותר משני מכשירים מחוברים, היא תתחיל לאתר את המכשירים שלכם ורשימה שלהם תופיע לפניכם. העוזר ישאל אתכם אם תרצו לצלצל אל כל מכשיר ומכשיר. עד תשעה במספר, לפי הדיווחים. ומן הסתם תרצו לעשות זאת בכדי למצוא היכן מתחבאים הניידים שנעלמו. משמע שהמכשירים שברשותכם, ושחיברתם לאחרונה לחשבון הגוגל, ניתנים כעת לאיתור על ידי העוזר הקולי. מדובר בהתפתחות מעניינת, ואולם עדיין לא כזו שתחרוג מגבולות הטלפונים הניידים, כך שלמשל טאבלטים או מכשירי Chromebook, עדיין לא ניתנים לאיתור ולא מופיעים כעת גם הם ברשימה. It only listed 9 devices in total, which isn't my full list. Not sure what algorithm it uses. Also not a single tablet. — Artem Russakovskii (@ArtemR) June 11, 2020 כתב Android Police צייץ על הגילוי ושיתף את העוקבים אחריו בטוויטר בסרטון המתעד את הביצועים של העוזר/ת של גוגל. ארטם רוסקובסקי צייץ: "זה רק תשעה מכשירים בסך הכל, וזאת לא הרשימה המלאה שלי. לא בטוח באיזה אלגוריתם הוא משתמש. בנוסף - אין אף לא טאבלט אחד (ברשימה - ג"פ)". החידוש נכנס לפעולה אחרי עדכון אחרון, המופעל אוטומטית בעבור הגרסה האנגלית (האמריקנית) של העוזר הקולי, ולא ברור בינתיים מתי תתעדכן בעבור כל העוזרים בכל השפות והאזורים.

Zoom היא תוכנה מצוינת כדי לאפשר עבודה מרחוק, אבל יש בה פגמים מהותיים מבחינת פרטיות ואבטחה. בזום טוענים כי הם פועלים כדי להפוך את האפליקציה למאובטחת יותר, אבל אחרי כל הבעיות, האם ניתן לבטוח בה שוב? התשובה לגבי האם ניתן לבטוח ב-Zoom תלויה בדרך בה היא מגיבה לבעיות הפרטיות והאבטחה שהתפרסמו במהלך השבועות האחרונים. על אף שבוצעו שגיאות גדולות, נראה כי החברה הגיבה כראוי. היא ביצעה שינויים כדי לשפר את הגדרות הפרטיות והאבטחה בכל החשבונות, ועשתה אף מעבר לכך בתחומים נקודתיים, כמו חינוך. החברה גם גייסה לעזרה דמויות בולטות בעולם אבטחת המידע, וקיימה מועצת CISO כדי לסייע להם למזער את בעיות האבטחה והפרטיות שעוד נותרו. במקביל, הם תקשרו את הדברים בצורה ישירה ושקופה. לא בטוח שכל הבעיות יתוקנו במהירות, אבל הפעולות האלה מסייעות לרכוש את אמוננו. בצד השני של הדברים יש לשאול מהי החלופה? אין הבטחה שאם כולם יעברו לפלטפורמה אחרת לא יתרחשו בעיות דומות או אפילו גרועות יותר. המייסד של Zoom ציין בפוסט כי האפליקציה נועדה לשימוש ארגוני, ולכן לא נבנתה במקור מתוך מחשבה על פרטיות המשתמש. מה המשמעות של הדברים? האם זהו הסבר מתקבל? יש בכך מן האמת, מכיוון שישנן דרישות פרטיות שונות לארגונים לעומת לקוחות פרטיים. לדוגמה, לישיבת הנהלה בה דנים במידע סודי יש דרישות פרטיות שונות לגמרי מאשר למפגש של "חוג קריאה". עם זאת, זום מעולם לא התחילה מנקודה טובה במיוחד. חלק מהבעיה נובעת מהעובדה ש-Zoom עברה בזמן קצר מאוד מ-10 מיליון שיחות ביום ליותר מ-200 מיליון. הפלטפורמה נועדה להיות קלה וישירה מאוד לשימוש, מצב בו לעיתים קרובות צריך להתפשר על אבטחה ופרטיות. במקרה זה, חלק מהפשרות היו לגבי הדרך בה הוטמעו הגדרות ברירת מחדל. בחשבונות חינמיים, קביעת ההגדרות הושארה בידי המשתמשים עצמם, בעוד שבסביבה ארגונית האחריות לכך נופלת על אנשי ה-IT. לשמחתנו, זום ביצעה מאז את השינויים הנדרשים בהגדרות ברירת המחדל, והפכה את כל השיחות למאובטחות ופרטיות יותר. [caption id="attachment_313638" align="alignnone" width="600"] זום[/caption] מה המצב עם השירותים המתחרים? בעבור חברה שרוצה לבצע שיחות וידיאו חיות, מבלי לוותר על אבטחה ופרטיות, מה הדרך המומלצת להמשך? האם שירותי שיחות וידיאו, כגון Signal, נקיים לחלוטין מבעיות אבטחה? ל-Signal יש היסטוריה מוכחת בכל הנוגע לפרטיות ואבטחה. האפליקציה נבנתה תוך חשיבה על עקרונות נכונים של אבטחה ופרטיות. אלא שאי אפשר להבין מכך כי שירותים ואפליקציות כגון Signal הם נקיים מחולשות או מבעיות אבטחה. לדוגמה, בעוד שהפרוטוקול של Signal הוא מאוד מאובטח ואמין, גרסת שולחן העבודה של האפליקציה היא אפליקציית Electron. המשמעות היא שיש קוד נוסף, בנוסף לקוד הנייטיב של Signal, אשר עלול להכיל באגים. בשורה התחתונה, כל שירות שאתה משתמש בו עלול להכיל פרצות. מה שחשוב הוא שהחברה שמפתחת את השירותים מטפלת באבטחה ובפרטיות כחלק בלתי נפרד מתהליך התכנון והבנייה. כדי להשיג זאת, חברות צריכות להתחיל מהפעלה של תכנית אבטחה מוגדרת וברורה. המשמעות היא שכל החלקים בעסק יהיו מודעים לאבטחה: מפיתוח הקונספט, דרך התכנון, הבחינה ועד ההטמעה. ראינו כי Zoom מתחילה רק עכשיו לשלב חשיבה אבטחתית בפעילות העסקית שלה, ובעוד אנו מברכים על המאמץ, היא הייתה צריכה להיות שם כבר מההתחלה. הכותב הוא חוקר בכיר בחברת אבטחת הסייבר סופוס

קבוצת ההאקרים הרוסיים גמארדון פיתחה כלים חדשים לתקיפת משתמשי אופיס ואאוטלוק מבית מיקרוסופט, כך גילו חוקרי ESET. קבוצת גמראדון הם האקרים שלוחי המודיעין הרוסי וקבוצות פרו-רוסיות, הפעילה מאז 2013. אחת מפעולותיה העיקריות היא ריגול בסייבר ואיסוף מודיעין על כוחות צבא אוקראינים. במהלך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה בעשור הקודם, הקבוצה תקפה אלפים רבים ברחבי אוקראינה, תוך התמקדות מיוחדת באזורים בהם פרוסים חיילים אוקראינים. עוד ידועה הקבוצה בכינוי "הדוב הפרימיטיבי". בעבר, ההאקרים נהגו להשתמש במתקפות שלהם בכלי מדף. על פי ESET, באחרונה התגלו כמה כלים המשמשים את קבוצת גמארדון בקמפיינים הזדוניים שלהם. הכלי הראשון מכוון את מתקפותיו אל Microsoft Outlook, באמצעות יצירת פקודות מותאמות אישית בשפת התכנות ויז'ואל בייסיק (VBA) - אשר מאפשרות לתוקפים להשתמש בחשבון הדוא"ל של הקורבן כדי לשלוח הודעות דיוג ממוקד (spearphishing) לאנשי הקשר בפנקס הכתובות. כך, הקורבן מקבל מייל זדוני מאדם שהוא מכיר לכאורה, וסומך עליו, דבר המגדיל את הסבירות לפגיעה. שימוש בפקודות מאקרו של Microsoft Outlook היא שיטת תקיפה שהחוקרים נתקלים בה לעיתים רחוקות מאוד. הכלי השני שמשמש את הקבוצה מחדיר פקודות מאקרו לתבניות של מסמכי וורד ואקסל. שני הכלים תוכננו על מנת לעזור לתוקפים להתפשט לנקודות רבות ככל האפשר ברשתות אליהן הם פרצו. [caption id="attachment_317404" align="alignnone" width="600"] על הכוונת של הרוסים. אאוטלוק ואופיס של מיקרוסופט. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] לדברי ז'אן-יאן בוטין, מנהל חקר האיומים ב-ESET, "הקבוצה הזו הגבירה את פעילותה בחודשים האחרונים. אנו רואים גלים של הודעות דוא"ל זדוניות, המגיעות לתיבות הדוא"ל של קורבנותיה באופן קבוע. הקבצים המצורפים להודעות דוא"ל אלו הם מסמכים הכוללים פקודות מאקרו זדוניות, שמנסות להוריד כמות גדולה של נוזקות מסוגים שונים - לאחר הפעלתן". החוקרים הסבירו כי כלי התקיפה החדשים שהתגלו מזריקים פקודות מאקרו, או הפניות מאקרו, לתבניות מרוחקות - לקבצים הקיימים במערכת שהותקפה. "זו דרך יעילה מאוד להתפשטות ולתנועה בתוך רשת של ארגון", הסבירו, "שכן העובדים משתפים מסמכים אחד עם השני באופן תדיר. בנוסף, הודות לפונקציונליות מיוחדת שמסוגלת לשנות את הגדרות האבטחה של פקודות המאקרו של אופיס, המשתמשים שהותקפו כלל אינם מודעים לכך שכל פתיחת מסמך חושפת את תחנות העבודה שלהם למתקפה". עוד ציינו החוקרים כי הקבוצה משתמשת בדלתות אחוריות ובתוכנות לגניבת קבצים, כדי לזהות ולאסוף מסמכים רגישים במערכת שאליה פרצו, ומעלה אותם לשרת השליטה והבקרה הנמצא בשליטת הקבוצה. בנוסף, תוכנות גניבת הקבצים האלו מסוגלות להריץ קוד זדוני שנמצא בשרת השליטה והבקרה - לפי בחירתם. כלי התקיה, ציינו, הם זנים שונים של: Win32/Pterodo, MSIL/Pterodo, ו-Win64/Pterodo. על פי חוקרי ESET, "יש הבדל חשוב אחד בין גמארדון ובין קבוצות APT אחרות: תוקפיה של קבוצה זו עושים מאמצים מזעריים, אם בכלל, על מנת להסתיר את עצמם. למרות שהכלים שברשותם מסוגלים להשתמש בטכניקות חמקניות ביותר, נראה כי המטרה העיקרית של הקבוצה היא להתפשט מהר ורחוק ככל האפשר ברשת הקורבן, בזמן שהם מנסים לגנוב מידע ומסמכים במהירות הגבוהה ביותר". "על אף ששימוש בתיבת דוא"ל שנפרצה לשליחת הודעות דוא"ל זדוניות בלא הסכמת הקורבן היא ממש לא טכניקה חדשה", סיכם בוטין, "אנו מאמינים שזהו המקרה המתועד הראשון של קבוצת תקיפה שמשתמשת בקובץ OTM ובפקודות מאקרו של אאוטלוק כדי להגיע למטרה הזו".

משרד מבקר המדינה החל לפני כמה שבועות לבצע ביקורת בעניין התפקוד של הממשלה במשבר הקורונה, ויבחן כמה נושאים מרכזיים במסגרת ביקורת זו, בהם איכון הטלפונים הסלולריים על ידי השב"כ - כך הודיע היום (ב') המבקר, מתניהו אנגלמן. אנגלמן השתתף היום, בפעם הראשונה, בדיוני הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בראשה עומד ח"כ עופר שלח (יש עתיד). בדבריו הוא הציג את פעילות המשרד בשנה הראשונה לכהונתו, בדגש על דו"חות הביקורת העיקריים שהופצו בשנה זו וכיווני פעולה מרכזיים, את עיקרי תפיסת הביקורת בראייתו, וכן את היקפי ואופי הפעילות של נציבות תלונות הציבור, שמהווה חלק ממשרד המבקר. בהתייחס לביקורת בעניין התפקוד של הגופים הציבוריים במשבר הקורונה, שאותה החל לפני מספר שבועות, אמר אנגלמן כי "במסגרתה, אחד הנושאים שייבחנו הוא איכון הטלפונים הסלולריים על ידי השב"כ. נושאים נוספים הם העברת הסוגיה לניהול גורמים אזרחיים, התנהלות המדינה בעניין הסיוע הכלכלי לאזרחים ומערך הבדיקות לאיתור חולי הקורונה". המבקר הודיע כי משרדו יפעל לגיבוש ממצאים ראשוניים בחודשים הקרובים, במטרה שאלה ישמשו ככלי אפקטיבי להפקת לקחים מהגל הראשון, כחלק מהיערכות לגלי תחלואה נוספים שעלולים לפרוץ בהמשך. ביקורת הקורונה נערכת במשרד ראש הממשלה, במל"ל (המטה לביטחון לאומי), במשרד הביטחון, בפיקוד העורף שבצה"ל, במשרד הבריאות ובקופות החולים, במשרד האוצר, בבנק ישראל, במוסד, במשרד הפנים ובכמה רשויות מקומיות, במשרד הרווחה ובמוסד לביטוח לאומי. מעט לאחר פרוץ משבר הקורונה החליטה הממשלה החלטה שנויה במחלוקת להורות לשב"כ להשתמש בטכנולוגיות שלו על מנת לאכן חולי קורונה, ולפנות אליהם ולאנשים שנמצאו בקרבתם כדי להורות להם להיכנס לבידוד. בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ, שביטל את ההחלטה וקבע כי הממשלה יכולה להביא את הנושא לחקיקה בכנסת. לפני שבוע החליט קבינט הקורונה להקפיא את הדיון בטיוטת חוק האיכונים, בשל חילוקי דעות שנתגלעו בתוכו בנושא. זאת, לאחר שנציגי השב"כ הביעו את החשש שתהליך חקיקה של החוק באמצעות חקיקה ראשית יביא לחשיפה של מידע ושיטות פעולה של השירות ויעמיד אותם בפני ביקורת.

חברת הביו-טק קארדיאקסנס הודיעה היום (ב') כי השלימה סבב גיוס בסך של שישה מיליון דולר. אחת המשקיעות בה היא מרחביה אחזקות והשקעות, שהשתתפה בסבב זה ברבע מיליון דולר. מרחביה מחזיקה 5.87% ממניות קארדיאקסנס, וכחלק מהסכם ההשקעה תהיה לה הזכות לרכוש מניות נוספות בהיקף כולל של עד 150 אלף דולר, בהפחתת מחיר ביחס לשווי הגיוס הבא, שצפוי להיות גבוה משמעותית מזה הנוכחי. קארדיאקסנס הוקמה ב-2009, ותחילה התמקדה בתחומי הספורט ואיכות החיים. ב-2014 היא ביצעה שינוי לעולם הרפואה. כמנכ"ל החברה משמש אלדד שמש. המוצר של החברה הוא watch Cardiacsense - מכשיר לביש דמוי שעון לסריקה של הפרעות בקצב הלב, כדי לנסות להגיע לזיהוי מוקדם של דום לב ושבץ מוחי. המכשיר מבוסס על טכנולוגיית קריאת אותות (PPG) בשילוב עם חיישן תנועה וטכנולוגיה אופטית ייחודית, עליהם יש לחברה פטנטים. ה- Cardiacsense watch מאפשר מעקב רציף ובלתי מוגבל בזמן אחר הפרעות בקצב הלב, בדגש על פרפור פרוזדוריים ודום לב, ובקארדיאקסנס אומרים כי באמצעות הטכנולוגיה שלה ניתן לנטר את הדופק ברמת דיוק המקבילה לזו של בדיקת אק"ג. בחברה מציינים כי המכשיר יאפשר בעתיד גם ניטור ואבחון של לחץ דם רציף, קצב נשימות, הפרעות שינה ומתח נפשי. עד כה חתמה קארדיאקסנס על הסכמי הפצה בסך כולל של יותר מ-61 מיליון דולר. מרחביה השקיעה בה במקור, ביוני 2017, חצי מיליון דולר, לפי שווי חברה של שישה מיליון. כעת עומד השווי של קארדיאקסנס על 46 מיליון דולר. מאז השתתפה מרחביה בכל סבבי ההשקעה בחברה, כחלק מאסטרטגיית ההשקעה שלה בתחום הביו-טק, המתבססת בעיקר על איתור חברות בשלב קליני מתקדם, שקרובות לשלב המסחור.

הממשלה אישרה אתמול (א') בישיבתה השבועית את מינויה של שי-לי שפיגלמן לתפקיד מנכ"לית משרד המדע. היא תחליף את המנכ"ל היוצא רון בר, שהודיע לשר המדע החדש, יזהר שי, על החלטתו לסיים את תפקידו. שפיגלמן, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הארווארד, שימשה בתפקידים בכירים במיקרוסופט ישראל – כמנהלת רגולציה, קשרי ממשל ואחריות חברתית ובהמשך כסמנכ"לית שיווק ואחריות חברתית. כמו כן, היא הייתה חברת הנהלה של מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. היא אף שימשה כסגנית מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק הפועלים. בפברואר 2017 עברה שפיגלמן למגזר הממשלתי לניהול מטה ישראל דיגיטלית, שהיה חלק מהמשרד לשוויון חברתי, שבראשו עמדה אז השרה גילה גמליאל. עם כינון הממשלה החדשה לפני ימים אחדים, המטה הועבר לאחריותו של השר דודי אמסלם.  בפוסט שפרסמה אמש שפיגלמן, כתבה בין היתר: בארבע השנים האחרונות, בהן ניהלתי את ישראל דיגיטלית, הצלחנו לקדם בצורה משמעותית את הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי ולהפוך את העולם הדיגיטלי מרעיון וחזון לליבת העשייה הממשלתית". עוד כתבה שפיגלמן: "יזמנו והובלנו פרויקטים לאומיים (עם שותפים מעולים ברחבי הממשלה, שהבינו את חשיבות הנושא ופעלו איתנו במלוא המרץ". "אני לוקחת על עצמי אתגר חדש ומרגש בתפקיד מנכ"לית משרד המדע לצידו של יזהר שי, ומודה לו שבחר בי", המשיכה שפיגלמן, "אנחנו הולכים לעשות מהלכים סופר משמעותיים ולהוביל את תחום המדע והטכנולוגיה במדינת ישראל להישגים חדשים". חילופי תפקידים גם במשרד התקשורת [caption id="attachment_303508" align="alignleft" width="300"] משרד התקשורת[/caption] הממשלה אישרה גם את מינויה של לירן אבישר בן חורין למנכ"לית משרד התקשורת, במקומו של נתי כהן. בן חורין שימשה כמנכ"לית פרויקט מסע של הסוכנות היהודית, לעידוד הגעתם של בני נוער יהודים מחו"ל לישראל, והייתה פעילה בתל"ם – התנועה שדרכה הגיע השר, יועז הנדל, לכחול לבן – וחלק מצוות המשא ומתן של כחול לבן בעקבות מערכת הבחירות השנייה של 2019. היא בת זוגו של איתי בן חורין, מנכ"ל משרד יחסי הציבור והתקשורת בן חורין אלכסנדרוביץ', שניהל את הקמפיין של כחול לבן בבחירות הראשונות ב-2019.

תאגיד התקשורת האמריקני AT&T דן במכירת חטיבת המשחקים האינטראקטיבית שבבעלותו, ה-Warner Bros. Interactive Entertainment, במסגרת עסקה שעשויה להכניס לכיסיו כארבעה מיליארד דולר, כך דיווחה רשת CNBC ביום ו' האחרון, תוך שהיא מצטטת גורמים המכירים את הנושא. ברכישת עסק המשחקים מ-AT&T מתעניינות כרגע - Take-Two Interactive Software, Electronic Arts ו-Activision Blizzard. מי ירוויח מהקניין הרוחני? מעניין לציין כי רבים מכותרי משחקי הווידיאו באחים וורנר אינטראקטיב קשורים לקניין רוחני שבבעלות וורנר, כולל הארי פוטר, משחקי הכס והסרט לגו. היחידה היא גם הבעלים של סדרת מורטל קומבט המפורסמת. אחת האפשרויות לעסקה עשויה לכלול הסכם רישוי מסחרי שיאפשר ל-AT&T להמשיך ולהניב הכנסות מהקניין הרוחני שלה, כך דווח ב-CNBC. AT&T היא ספקית האלחוט השנייה בגודלה באמריקה, וזו לה, כמו למרבית החברות בעולם, תקופה מאתגרת במיוחד, בעיקר בשל משבר הקורונה. [caption id="attachment_317424" align="alignnone" width="600"] מי ייזכה ברווחי הקניין הרוחני שלו? משחק הווידיאו הארי פוטר. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] המשבר פגע במכירות החברה בזמן שהאט את המשק כולו, וכך, במהלך הרבעון הראשון של 2020, רשמה החברה הכנסות של 42.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון בלבד(!), לעומת 44.8 מיליארד דולר בתקופה המקבילה לפני שנה. AT&T אמרה כי כ-600 מיליון דולר מהירידה קשורים באופן מובהק לנזקי המגפה.  כעת, על פי הדיווחים, אליוט מנג'מנט, אחד המשקיעים ב-AT&T, מפעיל לחץ על ענקית הטלקום לבצע שינויים ולמכור חטיבות עסקיות שאינן בנות קיימא, לצורך התייעלות. חטיבת המשחקים של האחים וורנר נרכשה בידי AT&T רק לפני כשנתיים, כש-AT&T רכשה את טיים וורנר תמורת 109 מיליארד דולר בעסקה שנסגרה בשנת 2018. עם זאת, מכירת יחידת משחקי הווידיאו כעת יכולה לעזור למאזן של החברה, ולא לפגוע במותג בכללותו, משום שהיא לא החטיבה הבולטת ביותר במערך WarnerMedia. עקב הלחצים של אליוט מנג'מנט, החליטה AT&T להחליף את רנדל סטפנסון מנכ"לה, במי שהוביל את WarnerMedia בעבר, ג'ון סטנקי, שייכנס לתפקיד המנכ"ל החדש של AT&T ב-1 ביולי. לפי התחזיות, סטנקי עתיד כנראה להתמקד בשינוי או מכירת כמה מנכסי החברה שאינם בתחום הטלקום. חילוף נוסף הוא כניסתו של מנכ"ל הולו לשעבר, ג'ייסון קילאר, לתפקיד מנכ"ל WarnerMedia ב-1 במאי.