הממשלה קיימה היום (ד') דיון דחוף בנושא חוק האיכונים, מתוך להיטות ועקביות לחוקק אותו, כדי לאפשר לשב"כ לחזור ולאכן את הטלפונים של אזרחים שחלו בקורונה וכאלה שבאו במגע עמם. הצעת החוק התקבלה בממשלה פה אחד וצפויה לעבור בשלוש קריאות בכנסת, ככל הנראה בקלות, עקב ההסכמה של כחול לבן (אם כי מפלגתו של בני גנץ דורשת שינויים מסוימים כדי לתמוך). זאת, על אף התנגדותו של ראש השב"כ, נדב ארגמן. הדיון הצית מחדש את הוויכוח הציבורי סביב החוק, או, יותר נכון, סביב הפגיעה בפרטיות של כולנו ללא סיבה מספקת - ויכוח שנרגע מעט לאחר שבג"ץ פסל את השימוש בטכנולוגיית האיכונים של השב"כ, שנעשה מאז פרוץ משבר הקורונה על סמך החלטת הממשלה, בנימוק שהדבר חייב לעבור הליך חקיקה בכנסת. מה שמקומם את שומרי הפרטיות הוא שישנן חלופות אזרחיות לאיכונים של השב"כ, שאמנם נוצרו למטרות אחרות אבל יכולות לסייע גם למאבק בקורונה. אלא שהממשלה סירבה עד כה להיעזר במוחות המצוינים שישנם בארץ בתחום הסייבר האזרחי והעדיפה את החלופה של ארגון הביון. יתרה מזאת, בדיון שהתקיים אתמול בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת התברר שאם הממשלה רוצה, היא יכולה למצוא חלופה טובה מתחת לפנס - אצלה. הכוונה היא לאפליקציית המגן, שפותחה על ידי אגף המחשוב של משרד הבריאות, והופצה לציבור בתחילת משבר הקורונה. שתי הטכנולוגיות נותנות, בסופו של דבר, תוצאה דומה, וההבדלים ביניהן הם שאת אפליקציית המגן האזרח מוריד וולונטרית, ומן הסתם יודע שהיא קיימת במכשיר שלו, בעוד שבמקרה של הטכנולוגיה של השב"כ זה לא נתון כלל לשיקול דעתו, והוא לא יודע על כך שעוקבים אחריו. נציגי משרד הבריאות והמועצה לביטחון לאומי הציגו בדיון אתמול את הגרסה החדשה של האפליקציה, המגן 2.0, שתכלול את רכיב הבלוטות', שקיים בכל טלפון חכם. מדובר פה במצב שבו כולם מנצחים: מצד אחד, הפגיעה בפרטיות הרבה יותר קטנה מאשר עם הטכנולוגיה של השב"כ, ומהצד השני, באמצעות הבלוטות' ניתן לזהות את המיקום של המשתמש בדיוק רב, להבחין האם הוא היה בסביבת חולה או נשא קורונה ובכך להשיג את המטרה המרכזית - קטיעת שרשרת ההדבקה. [caption id="attachment_313128" align="alignnone" width="600"] אפליקציית המגן. צילום מסך[/caption] עם זאת, נציג המועצה אמנם לא הסתיר את שביעות רצונו מהגרסה החדשה, שנמצאת בשלבים האחרונים של הפיתוח, אבל הוא טען שהמגן 2.0 לא יכולה להיות חלופה מלאה לאמצעי האיכון של השב"כ, לפחות לא בשלב הראשון, משום שכדי שהיא תהיה אפקטיבית נדרש שלפחות 60% מהאוכלוסייה יורידו אותה. אחרי שח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו), מתנגד לחריף לחוק האיכונים, העיר לו שאין מדינה בעולם ש-60% מתושביה הורידו אפליקציה כמו המגן, נציג המל"ל חזר בו וציין כי באירופה, שיא ההורדות לא מגיע אפילו ל-40%. הכדאיות שבשימוש בבלוטות' במקרה הזה מקבלת חיזוק מנתונים שמשרד הבריאות עצמו הציג לוועדה: נכון לסוף חודש מאי, 39 מדינות מבססות את הצורך לאיתור מהיר של חשיפה לחולי ונשאי קורונה על אפליקציות המותקנות על ידי המשתמשים בסמארטפונים שלהם. 22 מתוכן - ובהן דמוקרטיות בולטות כבריטניה, שווייץ וגרמניה, ומדינות שסבלו מהקורונה יותר מאתנו כמו איטליה וצרפת - מתבססות על טכנולוגיית בלוטות' מבוזרת, ודווח אפילו שגוגל ואפל שיתפו פעולה כדי לייצר סוג בלוטות' שלא זולל סוללה. מומחים: לא חייבים לדעת את המיקום הספציפי עוד דבר מעניין שהוצג בוועדה הוא נייר עמדה שחיברו שורה של מומחים, שבו צוין שכדי לאתר אנשים שבאו במגע עם נשאי קורונה לא צריך לדעת היכן הם היו בדיוק, אלא מספיקה טכנולוגיה שמזהה שהייתה ביניהם קרבה. כאן נכנסים הבלוטות' והפתרון המבוסס על טכנולוגיה זו, שהוצג בוועדה. מדובר בטכנולוגיה לא מסובכת, ותיקה יחסית וכזו שכאמור, קיימת בכל סמארטפון. מתנגדי האיכונים בדיון תמכו באימוץ הפתרון הזה ומסכימים שאם הממשלה תאמץ אותו אף היא, ניתן יהיה לחייב כל בעל טלפון חכם להתקין בלוטות' במכשיר שלו, ואסור עליו להיכנס למקומות ציבוריים אם הוא לא יעשה זאת. כלומר, לא רק שהפגיעה בפרטיות כאן מצומצמת, אם בכלל, אלא שניתן לאכוף את זה. השורה התחתונה: בסמל של השב"כ מצוינת הסיסמה "מגן ולא יראה". הממשלה מתעקשת להשתמש בכלים של גוף זה במקום לאמץ טכנולוגיה כמו בלוטות' וכלי כמו אפליקציית המגן, שעושים את אותה הפעולה אבל פוגעים פחות בפרטיות - הזכות הבסיסית של כל אדם.

ביולי 2019 סחף אתגר חדש את הרשת: איך תיראו עוד 30 שנה. נדמה היה שכולם משתתפים באתגר – אנשים מהשורה, שחקנים, זמרים, ספורטאים. כולם רצו הצצה אל העתיד. מאחורי האתגר הזה עומדת חברת תוכנה רוסית, שפיתחה אפליקציה לעיבוד תמונה באמצעות AI. האפליקציה מאפשרת העלאה של תמונות, בחירת פילטר וקבלת התמונה המעובדת. [caption id="attachment_317947" align="alignnone" width="600"] צילום: פייסבוק[/caption] האפליקציה בעצם מבקשת גישה לתיקיית התמונות על המכשיר כדי להפעיל על התמונות את הפילטרים השונים. כמו שקורה עם אפליקציות ויראליות רבות, מהר מאוד התחילו השמועות לגבי בטיחות השימוש באפליקציה. עלו טענות על כך, שהחברה מורידה את התמונות ומעבירה לממשל הרוסי, ובעוד ששמועות אלו לא אוששו מעולם, ה-FBI הוציא אזהרת שימוש באפליקציה לעובדיו. בשבוע האחרון האפליקציה שוב עלתה לכותרות. הפעם עם פילטר חדש, המאפשר שינוי מגדר, כלומר איך הייתי נראית לו הייתי גבר. בעוד התוצאות מאוד משעשעות, ועיתוי הוצאת הפילטר, בראשיתו של חודש הגאוה, אינו מקרי – מה לגבי הפרטיות שלנו? בדיקה שנערכה על הסכם תנאי השימוש והפרטיות הנוכחי יחסית מרגיעה: ההסכם גורס, כי האפליקציה אינה משתפת את המידע שאליו היא נחשפת עם שום גוף אחר. אז הכל טוב? אפשר להוריד? לא בדיוק. חשוב לזכור, כי בסופו של דבר מדובר באפליקציה המפותחת ברוסיה, וכידוע, חוקי הפרטיות ברוסיה פחות מגינים על האזרח ממה שהיינו רוצים. כשמדובר באפליקציה שהיא חינמית – תמיד צריך לחשוב מה יוצא למפתחי האפליקציה מזה. הרי פיתוח אפליקציה הכוללת מנועי AI מורכבים דורשת לא מעט זמן וכסף. מה יכול לקרות: על פניו, עבור אדם מהשורה הסיכונים מינוריים, אולם חשוב לזכור שלכל אדם יש את הנטייה הטבעית שלו לסיכון. האם זה נורא שישתמשו בתמונות שלי להתחזות? עבור אדם אחד התשובה היא כן, ועבור אדם אחר התשובה היא לא. נכון – התמונות קיימות גם בפייסבוק, אבל פייסבוק היא עדיין חברה אמריקנית הכפופה לחוקים ובקרות. ונכון שהממשל הרוסי גם יכול למצוא את התמונות שלנו בפייסבוק – ועדיין יש הבדל בין זה שמישהו יחפש אותנו אקטיבית לבין זה שניתן לו את הגישה לתמונות שלנו באופן ייזום. בשורה התחתונה: אם המוצר הוא חינם – כנראה שאתה המוצר. הכותבת היא הבעלים והמנכ"לית של חברת הלנה (Helena), המתמחה בבנייה ובהובלה של קמפיינים להגברת מודעות לאבטחת מידע.

קלירסקיי (ClearSky Cyber Security) הישראלית חשפה קבוצת סייבר בשם CryptoCore, הפועלת נגד בורסות למטבעות דיגיטליים. מאות מיליוני דולרים נגנבו על ידי קבוצת פשיעת סייבר מזרח אירופית, שערכה מתקפות על בורסות קריפטו מובילות בישראל ובעולם – 70 מיליון מהם בישראל. על פי המחקר, המגזר הפיננסי, ובפרט בורסות קריפטוגרפיות וחברות פינטק ברחבי העולם - הפכו ליעד המרכזי והמאוים ביותר ממתקפות סייבר שמטרתן גניבת כספים. [caption id="attachment_317961" align="alignnone" width="600"] בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ישראל הדרי[/caption] לדברי בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי, "המעקב שלנו אחר הקבוצה, CryptoCore, נמשך בקירוב שנתיים. עיקר פעילותה של הקבוצה היה נגד בורסות למטבעות דיגיטליים וחברות שעובדות איתן, לרוב מיפן וארה"ב". "על פי ניתוח המתקפות", אמר דולב, "אמנם לקבוצה אין יכולות טכניות מתקדמות, אך היא פועלת בשיטתיות, לאורך זמן, ובשילוב תשתית מודיעינית שהוכנה מראש. כך, הקבוצה הצליחה לגרוף מאז מאי 2018 כ-70 מיליון דולרים במתקפות בישראל ויותר מ-100 מיליון דולרים בעולם". להשיג גישה לארנקי כסף דיגיטליים על פי החוקרים, המטרה העיקרית של CryptoCore היא להשיג גישה לארנקי הכסף הדיגיטליים, בין אם מדובר בארנקים של הבורסה או בארנקים פרטיים השייכים לעובדי החברה. כחלק מתהליך התקיפה, הקבוצה ביצעה איסוף מודיעיני מקיף על הבורסות אותן תקפה, כולל השגת מידע על העובדים והמנהלים הבכירים של הבורסות. לאחר מכן, תוך התחזות מושקעת למנהלים אחרים, או ניצול הרשאות שהודלפו, חדרו התוקפים למערכות המחשוב הארגוניות. הם עשו זאת על ידי ביצוע פישינג שנשלח לחשבונות האימייל האישיים של מנהלי הבורסה. לעיתים, על מנת לגנוב את המפתחות לארנקי הקריפטו, המתינו התוקפים בסבלנות להזדמנות מתאימה במשך שבועות וחודשים - עד שהצליחו לחשוף מידע קריטי שאפשר להם לבצע את הגניבה. [caption id="attachment_317963" align="alignnone" width="600"] ציר הזמן של CryptoCore. איור: קלירסקיי[/caption] חוקרי קלירסקיי זיהו כמה מאפיינים חוזרים בטכניקת התקיפה של הקבוצה, שיכולים לשמש כתמרור אזהרה לזיהוי מתקפות עתידיות. מאפיין אחד, ציינו, הוא שימוש בדומיינים של אתרי חברות מובילות בתחום, כגון: btcprime[.]tk; krypitalvc[.]com; ו-blockchaintransparency[.]institute.  מאפיין נוסף, ציינו, הוא שימוש בשירותים המקצרים את כתובת ה-URL, וזאת על מנת להסוות קישורים נגועים, המובילים להדבקה וגם מאפשרים לעקוב אחר קצב ההדבקה. מאפיין שלישי, לדבריהם, הוא הטמנת קישורים המובילים להדבקה והורדת קבצים במסמכי טקסט ולוגואים. עוד מאפיין הוא ניצול הדלפות ידועות של הרשאות במהלך השנים האחרונות, על מנת לחדור לחשבונות המייל של העובדים הקריטיים, ולפרוס משם את כלי התקיפה שלהם.

Spot.IM הישראלית, שבונה קהילות רשת, משנה את שמה: החברה תיקרא מעתה OpenWeb - כך היא מסרה היום (ד'). כמו כן, היא הודיעה על פיתוחו של מוצר חדש, שלדבריה יתרום להעלאת איכות השיח באינטרנט. נדב שובל וישי גרין (שבינתיים עזב אותה) ייסדו את Spot.IM ב-2012. החברה מעסיקה יותר מ-100 עובדים במשרדיה בניו-יורק ובתל אביב, ובין המשקיעים בה ניתן למנות את הקרנות אינסייט פרטנרס, אינדקס ונצ'רס ונורמה השקעות הישראלית. ברשימת לקוחות החברה אפשר למצוא אתרי תוכן מרכזיים, ביניהם האפינגטון פוסט, TechCrunch, מגזין הבידור רולינג סטון ופוקס ניוז. הגולשים באתרים אלה עושים בכל חודש יותר מ-100 מיליון שימושים על הפלטפורמה של Spot.IM. בחברה ציינו כי הנתונים לא נפגעו במשבר הקורונה, על אף "האתגרים הרבים", כלשונם, של התקופה. ב-OpenWeb אומרים כי "השם החדש מייצג את ההתפתחות של החברה מיצירת מערכת תגובות לעבר פתרון מלא ליצירת שיח איכותי ברשת". שובל, המשמש כמנכ"ל OpenWeb, ציין כי "Spot.IM התפתחה במהלך השנים וייצרה קהילות מבוזרות ותוססות לצד שיחות איכותיות באתרי ההוצאה לאור הגדולים בעולם. המעבר לשם החדש של החברה משקף את ההתפתחות, שעברה לצד המחויבות שלה להבטחה המקורית של הרשת כפלטפורמה פתוחה". OpenWeb ממשיכה במשימה שלקחה על עצמה תחת שמה הקודם: להפוך את סביבת הרשת לבטוחה יותר ולאזן את הקולות הקיצוניים, שמקבלים ביטוי נרחב בטוקבקים וברשתות החברתיות. המוצר החדש שלה מאפשר הערכת טיב השיח בקהילות שלהם; תמרוץ תגובות איכותיות באמצעות "נקודות זכות", שאותן הם מקבלים על סמך הערכת קהילת המשתמשים; ומשוב בזמן אמת - שיתוף פעולה של החברה עם גוגל, שבמסגרתו נשלחים למשתמשים פושים בזמן אמת עם הצעה לבחון פוסטים שלהם שעשויים להיחשב "אלימים" או בניגוד להנחיות הקהילה.

"הדיגיטל כבר פה ואנחנו מצפים לקפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית בעולם הביטוח, ככל שהמערכות תהיינה אג'יליות יותר", כך אמר ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. ברקת היה המרצה המרכזי בכנס הווירטואלי InsureTech, שערכה הבוקר (ד') קבוצת אנשים ומחשבים, בהשתתפות מנמ"רים, מנהלי חברות טכנולוגיות שעובדות עם הענף וסטארט-אפים. תחום שוק ההון, ביטוח וחיסכון הופרד לפני שלוש שנים וחצי ממשרד האוצר והוקם גוף רגולטורי עצמאי, בין היתר במטרה להאיץ את התחרות בענף על ידי חדשנות. ברקת נכנס לתפקידו לפני שנה וחצי. בהרצאתו הוא סיפר על המהלכים שהרשות עושה כדי לקדם את החדשנות בענף ועל התוכניות לעתיד, שחלקן יחוללו רעידת אדמה, לדבריו.  ברקת אמר כי מאז שמונה לתפקידו "מיניתי מנמ"ר מקצועי ומנוסה (ניר קונר - י"ק) ואנחנו ממשיכים למלא את השורות בתחום מערכות המידע. הקמנו מערך פיתוח חדש ואנחנו מחפשים מנהלים בכל התחומים". הוא ציין מספר פעולות שהרשות ביצעה תחום הטכנולוגי: "אחד הדברים שעשינו הוא בניית פלטפורמה לשוק ההון, מבוססת ענן. זוהי מערכת ליבה שכוללת את כל רכיבי הדיווח, הפיקוח והבקרה". פרויקט נוסף שהוא הזכיר הוא הטמעה של מערכת בלוקצ'יין בתחום הפנסיה. ברקת כינה אותו "פרויקט של פעם ב-50 שנה". הוא הסביר שמדובר במערכת שתשדרג את כל המערכות של תחום הפנסיה והחיסכון, ובעיקר תגביר את הנגישות של החוסכים למידע. "זו תהיה רעידת אדמה מבחינת טיוב הנתונים והשימוש בהם", אמר. "החדשנות קיימת; תפקידנו - להאיץ תהליכים" לדברי ברקת, "החדשנות בענף קיימת והתפקיד של הרשות הוא להאיץ תהליכים, באמצעים רגולטוריים ואחרים. אנחנו בתהליך של מימוש העצמאות שלנו וכותבים מחדש את החזון של שוק ההון. כבר כיום אנחנו מאפשרים פעילות מלאה בענן, וזה משדרג ולדעתנו יוסיף לשדרג את המערכות הקיימות". ככלל, ציין, "הדטה תמיד הייתה דבר מרכזי בתחום הביטוח, אבל עכשיו היא יותר מרכזית, בגלל היכולת לחקור את הנתונים, שתשנה את עולם הפוליסות". הוא אמר שהרשות מעודדת את התחרות בענף בין היתר על ידי קידום פוליסות ביטוח מבוססות מידע שמגיע מחיישנים. כמו כן, אמר, "חברות ביטוח שונות מקימות מרכזי חדשנות ואנחנו מעודדים קשר ביניהן לבין סטארט-אפים. החלטנו להאיץ את התהליכים האלה על סמך המנדט שיש לנו מכוח החוק, ובקרוב אנחנו מתכוונים לקיים ערב מיוחד שבו ישתתפו נציגים משני העולמות האלה - חברות הביטוח והסטארט-אפים, במטרה לחבר את החברות החדשניות לגופים המוסדיים. המטרה היא ליצור בטה סייט ענק, שאפשר לכנות בטה אקשן. אנחנו מזמינים חברות חדשניות בתחומי הביטוח והפינטק לפנות אלינו".

"משבר הקורונה האיץ את הלימוד מרחוק, העצים את האתגר שבו, הקפיץ את הטכנולוגיה לתחום בצורה יוצאת מהכלל ודרש מאתנו להתקדם. בתוך זה, עולם ההדפסה בתלת ממד יכול להביא ערכים מוספים ללמידה, לשפר את רמת העניין של התלמידים ולהגדיל את סקרנותם", כך אמר אנדרס אידסס, מנכ"ל חטיבת התלת ממד של מפעיל. אידסס השתתף בכנס הלמידה מרחוק Fast Forward של אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך באופן וירטואלי לפני ימים אחדים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "מפעיל", אמר אידסס, "היא חברה ותיקה, המספקת ציוד טכנולוגי לשוק, לרבות למערכת החינוך, במשך שנים רבות, עם דגש על עדכניות וחדשנות. אנחנו מספקים פתרונות שיכולים לעזור לתלמידים, ובעיקר למורים, על מנת שהשיעורים יועברו בצורה טובה ומובנת יותר". כך, אידסס הדגים כיצד ניתן "לכתוב על הלוח" עם מחשבי טושיבה (Toshiba), שמפעיל היא נציגה שלהם בישראל, באופן שבו מה שהמורה כותב משודר ומשותף עם התלמידים "באופן מאוד פשוט". אידסס אמר כי מפעיל משווקת בארץ מוצרים של כמה חברות הדפסה בתלת ממד, ביניהן אולטימייקר (Ultimaker), וציין ש-"אנחנו מובילים בתחום זה בעולם החינוך". "בעולם החינוך המיוחד, אנחנו מספקים מכשירי iPad. בעזרת אפליקציות ייחודיות, שפותחו לטובת תלמידים עם צרכים מיוחדים, אנחנו מעניקים להם הנגשה בצורה טובה יותר", אמר. המורה חובש את המשקפיים - וגם התלמידים רואים אידסס הגיע למה שאותו כינה "הדובדבן שבקצפת": מחשוב לביש - משקפיים שאותם חובש המורה ושמעבירים באופן מקוון לתלמידים את מה שהוא רואה. לדבריו, "הטכנולוגיה הזו מסייעת לא רק בתחום החינוך, אלא בשדות פעילות רבים, למשל בתעשייה, לשידור מ... ואל טכנאי שצריך לתקן דברים, במחסנים וכן לזיהוי אנשים במרחב הציבורי". "המורה יכול לחבוש את המשקפים, להראות את מה שהוא רואה וללמד את התלמידים גם דברים טכניים", הסביר אידסס. "עם המשקפיים הוא יכול להתקרב למושא הלימוד וללמד את הילדים מכונאות, רובוטיקה, דברים הקשורים למעבדה ועוד. המדפסות בתלת ממד יכולות להעצים את הלימוד, להגדיל את היצירתיות של התלמידים והתלמידות, ו-'לפתוח להם את הראש'. כך, ניתן להדפיס במהלך השיעור את החומר הנלמד, למשל מבנה של קתדרלה באירופה. אפשר להראות חיות שונות או להתעמק באדריכלות, ואז להיכנס לוויקיפדיה וללמוד על זה. לאחר מכן ניתן להוריד קובץ על הנושא, להדפיס אותו ולראות את הדברים בעיניים. כך חוויית הלימוד מועצמת, כי ניתן ללמוד 'דרך הידיים' ולא רק לקרוא בספר". עוד הוא ציין כי "התלמידים יכולים לתכנן משהו שלהם, ואז לשלוח למורה, להדפסה דרך הרשת".

מנכ"לה לשעבר של וויירקארד, מרקוס בראון, נעצר בחשד לזיוף חשבונות של חברת התשלומים הגרמנית, ושוחרר בערבות מהמעצר, כך אמר עורך דינו לסוכנות הידיעות רויטרס היום (ד'). מוקדם יותר ציטטה סוכנות הידיעות הגרמנית dpa דוברת בבית משפט במינכן, שאמרה כי בראון שוחרר לאחר ששילם את ערבותו בסך 5 מיליון יורו. בראון נעצר לאחר חשיפת "חור שחור" פיננסי בסך 2.1 מיליארד דולר במאזן של וויירקארד לשנת 2019, והוא נחקר אם נאמנים החזיקו כסף מטעמו. כעת, לאחר השחרור בערבות, בראון יצטרך להתייצב במשטרה פעם בשבוע. בשבוע שעבר אמר בהצהרת וידיאו כי ייתכן ש-ווירקארד הייתה בעצמה קורבן להונאה, מבלי למסור פרטים. אבל עכשיו הוא עצמו נחשד בהצגה שגויה של חשבונותיה של וויירקארד ובביצוע תרמית ומניפולציה בשוק, על ידי זיוף הכנסות מעסקאות עם מה שמכונה רוכשי צד ג', כך אמרו בפרקליטות מינכן. שני גורמים הבקיאים בפרטי החקירה אמרו כי בפרקליטות המדינה שוקלים גם להוציא צו מעצר לג'אן מרסלק, חבר מועצת המנהלים של וויירקארד שפוטר ביום ב'. קודם לכן, ביום ו', הודיע המנכ"ל ומייסד חברת הפינטק הגרמנית כי הוא מתפטר מתפקידו, אחרי שדו"ח של ארנסט אנד יאנג גילה את היעדר הסכום האסטרונומי במאזן. הוא הסגיר את עצמו לידי רשויות החוק ביום ב' בערב, לאחר שהתובעים במינכן הוציאו צו למעצרו. המנכ"ל האוסטרי בן ה-50 ייסד את וויירקארד לפני 18 שנים, כגוף פיננסי שהחל את דרכו בטיפול בתשלומים בעבור אתרי הימורים אונליין ואתרי בילוי למבוגרים, אשר הפך לחברת פינטק בינלאומית השווה כ-20 מיליארד דולר, שאף זכתה במקום במדד ה-DAX בעל השבב הכחול - המדד הפופולרי ביותר של מניות בגרמניה. נכון לשנת 2017, לפי הכתוב באתרה, החברה כבר פעלה בכל היבשות עם למעלה מ-5,800 עובדים ב-26 מוקדים. כיום הענקית הגרמנית הבינלאומית פועלת כחברת פינטק ותשלומים, המפעילה מערך שירותים פיננסיים, כרטיסי אשראי ושירותי בורסה לקריפטו, המכונים Crypto.com ו-TenX cryptocurrency. ההצלחה המסחררת של החברה כללה גם נבואות מגה-אופטימיות לעתיד לבוא - בראון בישר בסתיו האחרון למשקיעים בניו יורק כי וויירקארד תגדיל את הכנסותיה פי שישה עד 2025, בשל הגידול בתשלומים הדיגיטליים. [caption id="attachment_317701" align="alignnone" width="600"] איפה הכסף? וויירקארד. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] טענות חוזרות ונשנות על תרמיות פיננסיות אפשריות עם זאת, עלייתה המטאורית של וויירקארד לוותה בטענות חוזרות ונשנות של חושפי שחיתויות, עיתונאים וספקולנטים כי הכנסותיה ורווחיה הוזרמו באמצעות עסקאות מזויפות עם שותפים מפוקפקים. שרשרת החשיפות החלה בעיקר בתחקיר שערך הפייננשל טיימס, ובו נטען כי שלוחת החברה בסינגפור ניפחה הכנסות בחוזים מזויפים ומיושנים, וכן שאנשי צוות בדבלין ובדובאי זייפו מכירות ורווחים כדי להטעות את רואי החשבון. החברה הגיבה בכך שהכחישה את ההאשמות ותבעה את העיתון, בתוך שהיא גורסת שלטיימס היו אינטרסים לפרסומים. חקירה משפטית חיצונית שביצעה חברת עורכי הדין RPC, הוכיחה שהפייננשל טיימס דווקא לא עיוות מידע בפרסומיו. החור במאזן נחשף באחרונה, אחרי שתאגיד ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג, המנהל את ענייניה הפיננסיים של וויירקארד מזה עשור, בישר לה שנאמן לאחד מחשבונות הבנק שלה דיווח על "יתרה מזויפת", שעלולה להטעות את המבקר באשר למאזנה הלגיטימי. חטיבת מינכן של ארנסט אנד יאנג לא מצאה את הסכום ה"פעוט" – 1.9 מיליארד יורו (שהם יותר משני מיליארד דולר), סכום המהווה כרבע מהמאזן המאוחד של החברה לשנה החולפת. בהתבסס על הראיות שנחשפו עד כה, ארנסט אנד יאנג חשדו כי הנאמן התכוון להונות את המבקר וליצור תפישה שגויה של קיומן של יתרות מזומנים כאלה או החזקת חשבונות לטובת חברות קבוצת וויירקארד. המקרה של וויירקארד תואר השבוע כ"אסון מוחלט" על ידי הרגולטור הפיננסי של גרמניה, ואילו שר האוצר הגרמני, אולף שולץ, אמר לרויטרס ביום ג' כי על המחוקקים להחליט במהירות כיצד להדק את הרגולציה בעקבות שערוריית Wirecard, שחשפה את התקלות מצד המבקרים והרגולטורים כאחד.

משרד התקשורת עובר לענן של סיילספורס: WeDoIt תתחיל בקרוב בביצוע פרויקט העברת ה-CRM של המשרד לתשתית של ענקית הענן, לאחר שזכתה במכרז. עלות הפרויקט לא פורסמה, אולם על פי הערכות בשוק היא עומדת על חמישה מיליון שקלים. במשרד התקשורת אומרים כי מטרת הפרויקט היא להסב מערכות וממשקי משתמש, לקצר את זמן התגובה, לשפר ולאחד תהליכי עבודה משרדיים, ולחסוך במשאבים. כך, לדבריהם, ישופר השירות לציבור. השלב הראשון בפרויקט הוא פיתוח מערכת CRM לטיפול בפניות הציבור. המערכת תאפשר קליטה של הפניות, וכן ניהול ומעקב אחר בקשות לקבלת מידע ואחר תלונות הציבור על גופים מפוקחים. כמו כן, תפותח מערכת רישוי - להנפקת רישיונות והיתרים בתחומי הטלקום והדואר. המערכת תכלול מאגר של רישיונות התקשורת הכלליים והמיוחדים שניתנים לחברות השונות, ותטפל בתהליכי ההנפקה, תשלום האגרה, התיקונים והחידושים, הביטול וההתליה, וניהול הערבויות. בשלב הבא יפותחו מערכת דיווחים מגופים מפוקחים, שתאפשר קליטה וניהול של הדיווחים התקופתיים שהם מעבירים למשרד התקשורת, ומערכת מספור, לניהול כלל מספרי הטלפון במדינה הלאומי, וכן הקצאות מספור והודעות. שלשום (ב') התקיימה פגישה להתנעת הפרויקט, בנוכחות הנהלת משרד התקשורת ונציגי WeDoIt. במהלך הפגישה הוצגו וסוכמו תכולת הפרויקט, מנהליו, בעלי התפקידים, תחומי האחריות ולוחות הזמנים. כמו כן, הוצגה בה תוכנית העבודה ושוקפו הנושאים המרכזיים שבהם המשרד מטפל בתחום פניות הציבור, בעולמות הטלקום, הפיקוח האלחוטי והדואר, וכן הפניות המתקבלות בקשר לבנק הדואר ולמועצה לשידורי כבלים ולוויין. שושי בן אהרון, מנהלת אגף בכירה לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד התקשורת, אמרה כי "שדרוג המערכות במשרד הינו הכרחי, על מנת לנהל באופן מיטבי את המידע על שוק התקשורת, לנתח אותו, לקבל החלטות, לייעל תהליכים, לצמצם ביורוקרטיה ולקצר לוחות זמנים - לטובת הציבור, הגופים המפוקחים ועובדי המשרד".